JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

הפרסומים לגבי העניין הרוסי בהנעת תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים והתגובה הרוסית לאפשרות סיפוח בקעת הירדן אינם מצביעים על שינוי במניעים של מוסקבה לעיסוק בנושא, ולכן גם אין היא צפויה להקצין את עמדותיה.

לאחרונה הופיע שלל פרסומים אשר שבו והעלו את הנושא הפלסטיני על סדר היום העולמי. רבים מפרסומים אלו הצביעו על מעורבות ואף על הובלה רוסית של מאמצים לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. בין היתר פורסמה ידיעה, אשר הוכחשה על ידי סגן שה”ח הרוסי, בוגדנוב, כי רוסיה יוצאת ביוזמה להידברות בין הפלסטינים לבית הלבן בגיבוי האו”ם והאיחוד האירופי. צוין כי הרוסים מציעים להזמין, מעבר לחברות הקוורטט (ארה”ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו”ם) גם מדינות מהמזרח התיכון ובהן המפרציות, מצרים וירדן. דוברת משה”ח הרוסי אישרה כי בימים אלו שוחח סגן שה”ח בוגדנוב עם אבי ברקוביץ’, שליחו של הנשיא טראמפ, אך לדבריה רוסיה ביקשה רק לחדש את המו”מ הישיר בין ישראל לפלסטינים. 

במקביל, התקשורת הרוסית דיווחה כי הפלסטינים הם אלו אשר פנו למוסקבה בבקשה לארגן מפגש בינם לבין נציגים ישראליים על מנת לחדש את ההידברות. איש העסקים הפלסטיני הבכיר מוניב אל-מסרי אמר בתקשורת כי הפלסטינים פועלים מול כלל מדינות העולם מתוך מטרה לכנס פסגה בינלאומית במוסקבה בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם יועצו של אבו-מאזן, נביל שעת, אמר כי הפלסטינים לא יתנגדו שרוסיה תתווך במשא ומתן מול ישראל, והוסיף כי הישראלים שמתנגדים תמיד להצעות הרוסיות יסרבו גם הפעם. פרסום נוסף ציין כי האו”ם עצמו מעוניין לחדש את דיוני הקוורטט, ואכן לפני ימים מספר התקיימה, לראשונה מזה זמן רב, שיחת נציגי הקוורטט. הרקע לפרסומים – העלייה בנפח השיח הבינלאומי לגבי אפשרות סיפוח בקעת הירדן על ידי ישראל. 

היקף המעורבות הרוסית ומניעיה

הפרסומים הללו העלו תהיות לגבי היקף מעורבות רוסיה בסוגיה הפלסטינית – עד כמה תהיה מוכנה רוסיה להשקיע מאמצים בנושא בזירה הבינלאומית ומול ישראל, ומה השלכות עמדתה בנושא סיפוח הבקעה. בשנים האחרונות, וגם בחודשים האחרונים בעת משבר הקורונה, המשיכה רוסיה להציף את הנושא הפלסטיני באמצעות מפגשים בין בכירים רוסיים לפלגים פלסטיניים שונים. רוסיה פעלה ופועלת לקדם פיוס פנים-פלסטיני בין הפלגים השונים. היא גורסת כי זהו תנאי לתהליך מדיני בר-קיימא מול ישראל. רוסיה מקיימת דיאלוג עם כלל הפלגים הפלסטינים בהתאם למשנתה המוכרת של שימור קשרים עם כלל הצדדים המעורבים בסכסוך, המקנה לה, בראייתה, עמדה מועדפת כמתווכת ובהשפעה בינלאומית. 

יו”ר הרש”פ פגש את הנשיא פוטין עצמו (כולל ביקור של הנשיא ברש”פ השנה), ובכירי הרש”פ מקיימים מפגשים עם פקידים רוסיים בתדירות. גם הנהגת החמאס מוזמנת למפגשים עם בכירים ברוסיה. רוסיה הזמינה בדצמבר 2018 את איסמעיל הנייה לביקור רשמי במוסקבה במסגרת המדיניות שרוסיה נוקטת מאז עליית חמאס לשלטון בשנת 2006. גם קודמו של הנייה, חאלד משעל, ביקר במוסקבה תדירות. שלא כארה”ב והאיחוד האירופי, רוסיה רואה בחמאס ארגון לגיטימי ולא ארגון טרור, ומנמקת זאת בכך שהוא שולט בעזה בעקבות תהליך בחירות דמוקרטי. גם מזכ”ל ארגון הג’יהאד הפלסטיני (ג’א”פ), שאף הוא אינו מוכר על ידי רוסיה כארגון טרור, הוזמן למוסקבה השנה. 

המפגשים הללו משקפים את העובדה שמעורבותה של רוסיה בסוגיה הפלסטינית ממוקדת במישור הדיפלומטי, משום שסוגיה זו אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות הרוסי במזרח התיכון ועל רקע האתגרים הכלכליים שרוסיה מתמודדת עימם ואינם מאפשרים לה מעורבות כלכלית משמעותית. זאת, למרות הנרטיב הרוסי כי הסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תנאי לשקט באזור כולו. שר החוץ הרוסי לברוב אף אמר בנובמבר 2018 כי העדר הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר ליצירת קרקע פורייה לגיוס צעירים לארגונים קיצוניים. 

האינטרס והמדיניות של הרוסים מול הפלסטינים מוחשיים אך עקיפים, ונוגעים לרצונה של רוסיה לזכות באהדת הרחוב המוסלמי והערבי על רקע שאיפתה להרחיב את נוכחותה במזה”ת ובאפריקה. סקרים שנערכים בקרב אוכלוסיות במזה”ת בשנים האחרונות אכן מצביעים על תמיכה גוברת בהישענות על רוסיה, בניגוד להסתמכות על ארה”ב. כמו כן, על רקע הנתק בין הרשות הפלסטינית לארה”ב בעידן טראמפ, רוסיה ששה לנקוט עמדה לעומתית כלפי התוכניות האמריקאיות. אחרי פגישתו עם אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, ביוני 2018, הכריז סגן שה”ח הרוסי, בוגדנוב, כי רוסיה לא תשקול את “תוכנית המאה” שארה”ב יוזמת ותנסה לקדם את המו”מ בין ישראל לפלסטינים בעצמה. הוא הצהיר גם כי רוסיה תרצה לסייע לפיוס פנים-פלסטיני שיוביל לעמדה פלסטינית אחידה בתהליך. אבו מרזוק עצמו הצהיר כי רוסיה הבטיחה מפורשות שלא תאפשר ל”תוכנית המאה” להתקדם. רוסיה (וסין) גם הכריזה במאי 2019 כי תחרים את הכינוס בבירת בחריין, מנאמה, שעסק בהיבטים כלכליים של תוכנית השלום של ממשל טראמפ.

הסוגיה הפלסטינית מספקת הזדמנות נדירה למוסקבה כיוון שעמדת הממשל האמריקאי בה מנוגדת לקו שמוביל האיחוד האירופי, אשר מזהיר מפני השלכות חמורות אם ישראל אכן תספח את בקעת הירדן. רוסיה רואה שעת כושר להתקרבות לאירופאים וליצירת מחנה אירופי-רוסי המתנגד לסיפוח, מול ארה”ב שעבורה הסיפוח הוא אחד המרכיבים בתוכנית טראמפ. הנושא הפלסטיני וסוגיית הסיפוח מהווים מסלול שיאפשר לרוסיה להתבלט על הבמה הבינלאומית וגם לחדד את חילוקי הדעות בין האיחוד האירופי וארה”ב. 

מאז שהוחלו הסנקציות על רוסיה, היא מחפשת אחר התפתחויות ופורומים שיחזירו אותה כחברה לגיטימית לזירה הבינלאומית ויערערו את ניסיונות המערב, ובעיקר ארה”ב, לבודדה על רקע האשמתה בחתרנות ובגלל מדיניותה כלפי אוקראינה. במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, רוסיה מעוניינת לשבור את המונופול האמריקאי על תהליך ההסדרה תוך חיזוק “מועדון בינלאומי”, הקוורטט, שיש לה בו מעמד כמתווכת ומשקיפה. זאת, בהתאם לרעיון המערכת הבינלאומית הרב-קוטבית שבה לרוסיה יש מקום בולט, שלא כבמערכת חד-קוטבית עולמית שבה ארה”ב היא המסדירה העולמית. 

ה”מחנה” הרוסי-אירופאי איננו אחיד, כמובן, בעמדותיו ובנכונותו לפעול על מנת לקדמן. בדומה לאיחוד האירופי, רוסיה פרסמה הצהרה חד-משמעית השוללת את הסיפוח, והגדילה לעשות בהוסיפה כי השלכות צעד זה תערערנה את היציבות ברחבי כלל המזרח התיכון. עם זאת, רוסיה, שלא כדוברי האיחוד האירופי, בחרה שלא לאיים בעונשים מצידה. בחירה זו אינה נובעת מהיעדר מנופים מול ישראל. מעבר להיבטים דו-צדדיים, בידי רוסיה אמצעי לחץ המבוסס על יצירת זיקה בין מדיניות ישראל מול הפלסטינים לבין נכונות הרוסים להשלים עם פעולותיה של ישראל בסוריה להרתעת איראן. בסופו של דבר, לרוסיה נוח מאוד שישראל פועלת בסוריה, זירה החשובה לרוסיה יותר מהנושא הפלסטיני. כל עוד הפעילות הישראלית בסוריה מקדמת מטרות רוסיות בהקשר ביסוסו של משטר אסד והגבלתה של איראן, רוסיה לא תמהר להגבילה או להתנותה בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

סיכום ומסקנות

רוסיה שואפת במשך שנים להגדיל את מעורבותה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, אין לה אינטרס ישיר בסוגיה הפלסטינית והוא בוודאי משני ליעדים אחרים שלה במזרח התיכון, כגון התבססותה בסוריה. כיוון שלא חל שינוי באינטרס הרוסי בסוגיה, ועל בסיס התנהלותה בעבר, ניתן להניח כי רוסיה תמשיך לדבוק במדיניות האיזון בין הצדדים המעורבים בסכסוך ולשמר קשר הן עם ישראל והן עם הפלסטינים. אין להניח שרוסיה תזנח את קשריה עם פלגים פלסטינים קיצוניים כגון ג’א”פ וחמאס, ולו רק בגלל העובדה שאינה משלמת מחירים על קשרים אלו בזירה הבינלאומית. מאותם מניעים, לא סביר כי רוסיה תתייצב בקדמת המאבק נגד סיפוח בקעת הירדן, או תנקוט צעדי ענישה כלשהם נגד ישראל אם היא אכן תספח את הבקעה. עם זאת, רוסיה צפויה לעודד התנגדות בינלאומית ואזורית לסיפוח מעצם היותו חלק מהתוכנית המדינית האמריקאית, ולנסות להחליש בכך את מעמדה של ארה”ב באזור וברחוב המוסלמי. אפשרות לשיתוף פעולה בין רוסיה לארה”ב נראית קלושה, כל עוד ארה”ב אינה מוכנה להעניק לה מעמד לגיטימי בתהליך ההסדרה המדיני.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *