הודו בצל הקורונה

נראה כי המסחר עם סין צפוי להיפגע. היחסים הדיפלומטים המשגשגים בין הודו לישראל עמידים גם בתקופות משבר.

שנת 2020 נפתחת ברגל שמאל עבור הדמוקרטיה הגדולה בעולם; מחאות אלימות ברחובות כנגד חוק האזרחות, שפל בצמיחה הכלכלית מזה עשור, והתפשטות נגיף הקורונה במדינה המונה למעלה ממיליארד ורבע נפש. בדומה לישראל, מאז התגלה הנגיף בסוף ינואר, צעדי הממשל היו מדודים; איסור התקהלות, בידוד לשבים למדינה, סגירת בתי ספר, ביטול אשרות השהיה לזרים, וב-24 במרץ נכנסה המדינה להסגר בן 21 ימים. עד 26  במרץ נרשמו בהודו חמישה מקרי מוות ו-606 מקרי הידבקות: מספרים אלו נמוכים בהשוואה לחלקים אחרים בעולם, וככל הנראה נעוצים במספר בדיקות נמוך.

הודו עלולה להפוך בקרוב לשדה קרב אכזרי במערכה כנגד התפשטות וירוס הקורונה, ממספר סיבות. צפיפות האוכלוסין במדינה היא מהגבוהות בעולם (420 נפש על כל קמ״ר, לעומת סין – 148 על כל קמ״ר) ובשטחה נמצאות כמה מן הערים המאוכלסות בעולם: מומבאיי (22 מיליון) וקולקטה (16 מיליון). לפיכך, לצד תנאי תברואה ירודים המשמשים כר פורה להתפשטות מגפות, יש יסוד של ממש לחשש בהודו מפני אובדן שליטה אל מול הווירוס.

משרד הבריאות ומשרד התקשורת ההודי מנהלים מסעות ציבורים בחינוך להיגיינה, בניסיון למנוע עומס יתר על מערכת הבריאות הרעועה במדינה. ההוצאה הציבורית על שירותי הבריאות בהודו היא מהנמוכות בעולם ומהווה רק 3.7% מהתמ״ג, מספר הנמוך בהרבה מהממוצע העולמי העומד על 10%. קיים גם מחסור חמור במספר רופאים (1:1800) ואחיות (1:675) ביחס לאוכלוסייה. כמו כן, הערים בהודו הן מהמזוהמות בעולם, וקיימת שכיחות גבוהה של חולי אסטמה ומחלות נשימה אחרות אשר עשויות להחליש את תגובתם של התושבים לנגיף הקורונה. מומחים מאוניברסיטת הרווארד סוברים כי למעלה מ-70 מיליון אזרחים יזדקקו לטיפול רפואי, ו-8 מיליון לפחות יזדקקו לטיפול נמרץ. מדובר במספרים  שהם מעבר ליכולתם של בתי החולים בהודו להכיל, ונראה כי הממשלה מנסה לשטח את העקומה של התפשטות המגפה, ולקנות זמן כדי להצטייד בערכות בדיקה ובאבזור בתי החולים והצוותים הרפואיים כראוי.

לנגיף המתפשט השלכות משמעותיות על הכלכלה ההודית הנמצאת כבר בהאטה. בשנת 2019 שיעור הצמיחה עמד על 4.5% בלבד, שיעור נמוך עבור מדינות מתפתחות. מסתמן כי התאוששות הכלכלית אליה קיוו בכירי הממשל ממאנת להגיע, ומומחים מעריכים כי בעקבות נגיף הקורונה הנזק הצפוי לכלכלה יעמוד על 120 מיליארד דולר המהווים כארבעה אחוזים מהתמ”ג.

המסחר עם סין, שנמצא בשיאו בשנים האחרונות צפוי אף הוא להיפגע. מלבד תעשיית התרופות הנשענת על ייבוא מוצרי גלם מסין, הודו היא יבואנית חשובה של מוצרי אלקטרוניקה מסין והיא עלולה להיפגע בעקבות עליית המחירים ועיכובים  באספקה. ההשלכות הכלכליות בעקבות הנגיף עלולות להחמיר בעקבות הסגר, ובעיקר לפגוע במגזר העובדים בשוק העובדה הלא מוצהר, המתאפיין בעובדים יומיים ללא פיקוח, פנסיה, תנאים ומשכורת מינימום. מגזר זה מהווה כ90% מכוח העבודה ההודי. מקרי המוות מרעב ולא דווקא מווירוס הקורונה עלולים לגדול. לשם כך, הכריזה ממשלת מודי על חבילת חילוץ בסך 22.5 מיליארד דולר. מלבד זאת, כדאי לשים לב למחיקת אג״ח מסוג קוקו, הראשונה בהיסטוריה של אסיה בצל התפשטות הקורונה, אשר צפויה להביא הפסדים כבדים למשקיעים בקרנות נאמנות בהודו.

מאחר שגם שותפות המסחר החשובות של הודו –  סין וארה”ב – מתמודדות עם המשבר הנוכחי הרי שפגיעה בייצוא ההודי תהיה בלתי נמנעת גם בחלוף המשבר: אך מאחר שלהודו שוק פנימי גדול המסחר הפנימי צפוי להתאושש במהרה. הודו צפויה לפחות להרוויח מהירידה במחירי הנפט. גם אם מלחמת המחירים תופסק, סביר להניח כי מחיר האנרגיה השנה יוותר נמוך.

מוקדם עדיין להעריך מה יהיו השלכות המשבר על מדיניות הודו בסביבתה האסטרטגית (כאשר המשבר פוקד במקביל גם את פקיסטאן). כמו כן, נראה כי הודו תמצא תחת לחץ ציבורי גדול יותר במהלך המשבר, ובתומו, לשדרוג משמעותי של תנאי התברואה ובמיוחד  הגדלת הנגישות למים נקיים לתושביה. החברות הישראליות העוסקות בנושא עשויות להיות המרוויחות העיקריות. ככל הנראה, הודו תמשיך גם לרכוש נשק מישראל. רכישות הענק הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר ונמצאות בראש סדר העדיפויות של הממשל ושל מפלגת השלטון. עם זאת, מול אילוצי תקציב דרמטיים, לוחות הזמנים וההיקפים שתוכננו לשנים הקרובות עשויים להשתנות, ועל התעשיות הביטחוניות בישראל להיערך להשלכות אפשריות של המשבר.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Bigstock