המהלכים האחרונים מעידים עליו שהוא גרסה תורכית של האחים המוסלמים. מדיניות החוץ התורכית “נצבעה” בצבעים אסלאמיים ולא רואה בישראל בעל ברית. עם זאת, רצוי ליישם מדיניות שמותחת קו ברור בין ממשל ארדואן לבין העם התורכי.
נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן ומפלגת האיסלאם שהוא מנהיג, ה-AKP, שולטים במדינה מאז 2002 במהלכם פעל להרחיק את עצמו ממסורת הרפובליקה הכמליסטית ומהמערב תוך נקיטת מדיניות חוץ המונעות על-ידי דחפים מוסלמיים ונאו-עותומנים.
התבטאויותיו הקיצוניות התכופות כנגד ישראל בעשור האחרון נובעים משינוי במדיניות החוץ התורכית, אשר אינה רואה עוד בישראל בעל ברית בשכונה קשה ומרצונו של ארדואן לטפח קשרים טובים עם העולם המוסלמי. בדומה למדינות מוסלמיות אחרות, לתורכים יש רגישות ביחס לסוגיה הפלשתינאית. כמו כן, ארדואן אינו אוהב יהודים. באמתחתו רשימה ארוכה של התבטאויות אנטישמיות המתפרצות, כך נראה, באופן פבלובי לאחר כל התנגשות בין ישראל לפלשתינאים.
המהלכים הפוליטיים של הנשיא התורכי מעידים עליו שהוא גרסה תורכית של האחים המוסלמים. תחת שלטונו, תורכיה אימצה בהדרגה מדיניות שכל מטרתה היא איסלמיזציה של המדינה כולל הגבלות על מכירת אלכוהול, חיזוק בתי ספר בעלי אופי דתי ועד מינוי אישים המזוהים עם אידאולוגיה זו לתפקידים רגישים בסקטור הפרטי והעסקי.
בתקופה שלטונו הלכו ונפגעו זכויות האזרח בתורכיה. מדינה זו מעולם לא אופיינה במערכות איזונים ובלמים להגבלת כוחו של העומד בראשה. יתרה מכך, ארדואן צמצם את מנגנוני הבקרה המועטים שהיו כדי להשיג “פוטניזציה” של המערכת הפוליטית התורכית.
תחת אמתלת ניסיון ההפיכה הכושל בשנת 2016 ארדואן המשיך ביתר שאת להפוך את תורכיה למערכת פוליטית נשיאותית במטרה ליצור רכוזיות שלטונית גדולה יותר.
מדיניות החוץ התורכית “נצבעה” בצבעים אסלאמיים. למרות שהיא חברה בנאט”ו, ארדואן שיחק משחק כפול ביחס למלחמה נגד דעא”ש. תורכיה העמידה פנים שהיא עומדת בחזית אחת עם ארה”ב אך למעשה היא שתפה פעולה עם ארגון הטרור ההאסלמי. תורכיה התירה למתנדבים לעשות את דרכם דרך המדינה להצטרף לכוחות דעא”ש בעיראק והם אף זכו לסיוע לוגיסטי ואפילו לוחמי הארגון התקבלו לטיפול רפואי.
הכוחות התורכיים עמדו בחיבוק ידיים במהלך המצור על העיר קובני הסמוכה לגבול בעוד כוחות דעא”ש טובחים בלוחמים הכורדיים. היא גם אסרה על מטוסי חיל האוויר האמריקאי להשתמש בבסיס האווירי איצ’רליק לגיחות נגד בסיסים של דעא”ש ובכך אילצה את האמריקנים להשתמש בשדות תעופה מרוחקים יותר.
תורכיה גם תומכת באופן מובהק בארגון איסלמי רדיקלי נוסף – החמאס. ראשי ארגון טרור זה, על אף עמדותיו האנטי-מערביות, התקבלו בכבוד מלכים באנקרה ונפגשו עם הדרגים הבכירים ביותר בממשל המקומי. יותר מכך, שלוחת החמאס בתורכיה הייתה מעורבת בניסיונות להוציא לפועל פיגועים בישראל וחיזוק פעילות חמאס ברשות הפלשתינאית ביהודה ושומרון.
תורכיה, יריבה היסטורית של פרס, חיממה את היחסים עם ממשיכתה, הרפובליקה האיסלמית של איראן. ארדואן אף הודה כי הוא חש נוח יותר בבאזרים של טהראן מאשר לטייל בשדרות השאנז-אליזה. ביוני 2010, תורכיה אף הצביעה במועצת הבטחון של האו”ם נגד יוזמה אמריקאית לסבב סנקציות נוסף על איראן. אח”כ סייעה למשטר האייטולות לעקוף את משטר הסנקציות.
ישראל מאז ומעולם הייתה מעונינית ביחסים ידידותיים עם תורכיה, מעצמה אזורית חשובה. בעקבות חילופי המהלומות הדיפלומטיות, לירושלים אין שום רצון להסלים את היחסים הבילטראליים. רצוי במקום זאת, ליישם מדיניות אשר מותחת קו ברור בין ממשל ארדואן לבין העם התורכי. המאבק על דמותה של תורכיה עוד לא תם ויש לקוות כי תורכיה עוד תתגבר על ימים אפלים אלה.
ארדואן ראוי להצטייר בפינו כפי שהוא: אסלאמיסט אנטישמי, דיקטטור חסר רחמים ובריון אימפולסיבי. עם זאת, על ישראל לעמוד בפני הפיתוי “להעניש” את טורקיה על ידי אימוץ החלטה בכנסת בהכרה ב”רצח העם הארמני” – מחווה ריקה מתוכן שתגרום רק להתרחקות גורמים תורכיים שאינם מזוהים עם המשטר הנוכחי.
לעומת זאת, על ישראל כעת להשמיע את פעמוני האזעקה על ההרפתקנות התורכית. תחת ארדואן הפכה מדינה זו מסוכנת. היא מאתגרת את הגבולות המוסכמים עם יוון ונוהגת בבריונות כלפי קפריסין, אשר שליש משטחה נכבש על ידי כוחות תורכיים. היא בעלת נוכחות צבאית בעיראק ובסוריה ובסיסים צבאיים בקטאר ובסודן ואף שואפת להקים חזית נגד ישראל ברמת הגולן.
לפיכך, חובה על הממשל והקונגרס האמריקני לעצור מכירת מטוסי קרב מסוג F-35 לתורכיה, וכן כל ציוד צבאי אחר אשר מיועד אליה על מנת למנוע את התעצמותה. תורכיה של ארדואן אינה עוד בעלת ברית מערבית מהימנה. חיזוק הצבא הטורקי עשוי לעודד את ארדואן לעסוק בהרפתקאות נוספות במזרח התיכון.
תורכיה של ימינו היא בעיה רצינית לישראל, אך גם למדינות הסוניות המתונות ולמערב.
פורסם ב-ישראל היום 18.05.2018
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה:Bigstock
- בניית אתרים