ב-9 בספטמבר 2025 יצאה ישראל למבצע "פסגת האש" שבמסגרתו הותקפה נציגות חמאס בקטר. יעדי המבצע לא הושגו, והנהגת חמאס לא חוסלה. במהלך התקיפה נהרג גם מאבטח מטעם קטר, אשר מאז הונצח במדינה, בין היתר באמצעות קריאת רחובות על שמו. התקיפה הישראלית גררה שורה של צעדים מצד קטר וארצות הברית, שהובילו לשיחת ההתנצלות הפומבית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וכן להבטחות מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפעול לריצוי קטר, ולהקמת מנגנוני תיאום משותפים. נוסף על כך, ארצות הברית הבהירה כי קטר נהנית ממעמד מיוחד בכל הנוגע להגנה מפני פעולה צבאית בשטחה.
ואולם, סביב יום השנה לתקיפה, נדמה כי קטר מבקשת להבליט מחדש את עצם הפגיעה הישראלית בשטחה. מגמה זו באה לידי ביטוי בכמה צעדים מקבילים המשרתים יחד אסטרטגיה רחבה יותר של עיצוב התודעה לגבי אירועי 9 בספטמבר 2025.
הביטוי הראשון היה בזירה התקשורתית. כלי תקשורת קטריים פרסמו ריאיון עם מאבטח של משלחת חמאס בקטר שבו תואר כיצד חולצה הנהגת התנועה במהלך התקיפה בדוחה. לצד הריאיון פורסמו שחזורים של האירוע, ובמקביל הופצו ברשתות החברתיות סרטונים ותצלומים שלא נחשפו קודם לכן, המתעדים את יום התקיפה. כך מקבלת התקיפה הישראלית נוכחות מחודשת בזירה הציבורית הקטרית ביום השנה לביצועה.
הביטוי השני לכך הוא במישור המשפטי-דיפלומטי. ב-9 בספטמבר 2026 הודיע דובר משרד החוץ הקטרי על סגירת התיק המשפטי שפתחה קטר בעקבות התקיפה. לאחר התקיפה ב-2025 הודיעה קטר כי בכוונתה להוביל מהלך דיפלומטי ומשפטי נגד ישראל, בראשות שר המדינה במשרד החוץ, מוחמד בן עבד אל-עזיז אל-ח'ולייפי. שנה לאחר מכן הודיע דובר משרד החוץ כי קטר החליטה לסגור את התיק, בין היתר לאחר שהסתפקה בהתנצלות הישראלית. הדובר אמר זאת לעיתון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד. בכך הפגינה קטר בעת ובעונה אחת מחווה של רצון טוב המבליטה את חשיבותה כגורם התורם ליציבות, ומנגד העלתה שוב לשיח הבין-לאומי את זכר המתקפה שנה לפני כן כדי להנציח את הנרטיב שלה לגבי המתקפה, המתעלם מכך שהיא התבצעה משום שקטר מארחת את הנהגת ארגון הטרור.
ברוח זו, ההודעה לא הסתכמה בסיום ההליך המשפטי. הדובר ניצל את האירוע כדי להשוות בין התנהלותה של קטר לבין זו של ישראל, בטענה כי ישראל אינה מבינה את תפקיד התיווך הקטרי, בעוד קטר עצמה פועלת באחריות. בהמשך לכך, הוא דחה את הקריאות בישראל להכיר בקטר כמדינת אויב או כמדינה עוינת, וטען כי מדובר בעיקר במסרים המיועדים לשיח הפוליטי הפנימי בישראל.
הביטוי השלישי הוא במישור הביטחוני-טכנולוגי. בימים אלה מקודמת בקטר מערכת טכנולוגית להפקת מי שתייה מלחות האוויר. המהלך מוצג, בין היתר, כמענה לחששות שהתעוררו במדינה במהלך המלחמה בנוגע לפגיעה אפשרית מצד איראן במתקני ההתפלה, שהם מרכיב מרכזי בביטחון המים הקטרי. מהלך זה אומנם ענה לחשש מפני איראן, אך נוצל תודעתית מול ישראל. המערכת הוצגה תחת השם "בדר", על שמו של המאבטח הקטרי שנהרג בתקיפה הישראלית. בפרסומים קטריים רשמיים ובעיתונות צוין שהשם נבחר לזכר ההרוג הקטרי בתקיפה. בכך הופך אירוע התקיפה לא רק לאירוע מדיני מן העבר, אלא גם לחלק מהנרטיב הביטחוני והלאומי הקטרי.
שלושת המהלכים הללו אינם עומדים בפני עצמם. הם משתלבים במהלך רחב יותר של קטר לעיצוב האופן שבו תיזכר התקיפה ולהצבתה בתוך הנרטיב המדיני והאסטרטגי שלה. על רקע המתיחות הגוברת עם איראן, וכן על רקע שיח גובר שלפיו ישראל נהנית מחופש פעולה נרחב ברצועת עזה בעוד קטר וטורקיה, הנתפסות כחלק מהמחנה האסלאמיסטי, מסייעות לרסן את חמאס ולאפשר לישראל לפעול נגד בכירי התנועה, יש לקטר אינטרס להדגיש כי גם היא עצמה הייתה יעד לפעולה ישראלית.
בהקשר זה ניתן לזהות מהלכים נוספים שיזמה קטר להשגת יעדים דומים, ובייחוד בזירה הבינלאומית. אחד מהם קשור לשייח'ה מוזה בנת מוחמד אל-מיסנד, אמו של האמיר הנוכחי, העומדת בראש קרן Education Above All. הקרן, שהוקמה ביוזמתה, קידמה במשך שנים את סוגיית ההגנה על החינוך באזורי סכסוך, ובמסגרת פעילותה קידמה קטר באו"ם את "היום הבינלאומי להגנה על החינוך מפני התקפות".
ב-9 בספטמבר 2026, במקביל למהלכים הקטריים שנועדו לסיים את הפרשה המשפטית שנפתחה בעקבות התקיפה הישראלית בדוחה, קיימה הנציגות הקטרית באו"ם, בשיתוף עם Education Above All, תערוכה שעסקה במקרים שבהם היו חינוך ומוסדות חינוך נתונים להתקפות ברחבי העולם. במסגרת זו הובלט גם המקרה הפלסטיני. הצבת הסוגיה הפלסטינית בתוך מסגרת בינלאומית העוסקת ב"התקפות על החינוך" מאפשרת לקטר להציג את ישראל לא רק כצד לעימות, אלא כמי שפוגעת באחד מהערכים האוניברסליים שהקהילייה הבינלאומית מחויבת להגן עליהם. בכך משמש האירוע את קטר כפלטפורמה נוספת לחיזוק הנרטיב הפלסטיני ולהעמקת הביקורת הבינלאומית על ישראל, לצד יצירת לגיטימציה מחודשת לתביעה להקמת מדינה פלסטינית.
בה בעת, האירוע הדגיש את הפסול שבשימוש צבאי במוסדות חינוך. מסר זה מקבל משמעות נוספת לנוכח ביקורת שהופנתה בעבר כלפי Education Above All בנוגע לאופן שבו סיוע חינוכי והומניטרי קטרי עשוי להשתלב במרחבים שבהם פועלים ארגונים אסלאמיסטיים, ובכלל זה חמאס וחיזבאללה. לפיכך, קיים פער בין המסר האוניברסלי שהקרן מבקשת לקדם בזירה הבינלאומית לבין הביקורת על האופן שבו נעשה שימוש במשאבים ובמיזמים קטריים במרחבי סכסוך שבהם פועלים ארגונים חמושים.
קישור "היום להגנה על החינוך" למתקפה הישראלית בדוחה נעשה על ידי שרת החינוך הקטרית, יום לאחר ההתקפה בשנת 2025, כאשר הדגישה בכינוס בין-לאומי כי ישראל תקפה אזור הקרוב לשישה בתי ספר. ביום השנה למתקפה בספטמבר 2026 העלתה השרה הקטרית את הנאום לרשת החברתית פעם נוספת. בכך הומחש הרצון הקטרי להשתמש במתקפה על מנת להכפיש את שמה של ישראל במגוון הקשרים.
שימוש אחרון זה בפורום בין-לאומי הדגים מנגנון רחב יותר: קטר אינה מסתפקת בהצגת עצמה כמי שנפגעה מהתקיפה הישראלית, אלא עושה שימוש באירועים בין-לאומיים, במוסדות האו"ם ובארגונים המזוהים עימה כדי למסגר מחדש את משמעות האירוע. מצד אחד, היא מדגישה את הפגיעה בה ואת העוינות הישראלית; מצד אחר, היא מציבה את עצמה בתפקיד של גורם הומניטרי, אחראי ומתווך. שילוב זה מאפשר לקטר להפוך אירוע שבו נפגעה מדינית וביטחונית ונחשף תפקידה כמדינה תומכת טרור למנוף לחיזוק הלגיטימציה הבינלאומית שלה ולהעמקת הביקורת על ישראל.
הרצון הקטרי לקבע נרטיב בין-לאומי חיובי קיבל חיזוק בריאיון שהעניק ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של טראמפ, לרגל יום השנה, ובו החשיב את המתקפה הישראלית כאסון אסטרטגי שאׅפשר לו לנצל את המבוכה הישראלית כדי להביא את ירושלים לקבל את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ אף על פי שהתנגדה לכך בתחילה. הוא דחה את הפרשנות שהתקיפה הישראלית סייעה בהבאת העׅסקה משום שהמחישה להנהגת חמאס עד כמה ישראל נחושה לפגוע בה. גורמים ישראליים שלא הזדהו טענו בתגובה כי האופן שבו הציג קושנר את האירוע הפוך למציאות. התיאום עם דף המסרים הקטרי, לצד היות קושנר בעל קשרים עסקיים ענפים עם קטר, מצביעים על האפשרות שהמסר של קושנר נעשה בתיאום עם דוחה.
לסיכום, ניתן לזהות ארבעה יעדים מרכזיים במהלך הקטרי המשקפים היטב את המורכבות והתכסיסנות המאפיינות את הדיפלומטיה הקטרית:
ראשית, הצגת קטר כחלק ממדינות המפרץ שנפגעו מהעימות האזורי. באמצעות הדגשת התקיפה הישראלית בשטחה, קטר מבקשת לחזק את התפיסה שלפיה היא אינה גורם המוגן מפני העימות האזורי, אלא מדינה שנפגעה ממנו באופן ישיר הן על ידי איראן, בדומה למדינות מפרץ אחרות, והן על ידי ישראל.
שנית, הבלטת העוינות לישראל וטשטוש המורכבות של יחסיה עימה. הצפת אירועי 9 בספטמבר מאפשרת לקטר להציג את עצמה כמי שנפגעה מישראל וכמי שממשיכה לעמוד מולה בזירה המדינית והתקשורתית. בכך ניתן גם להסיט את תשומת הלב מהקשרים המורכבים שבין קטר לישראל ומהמהלכים הקטריים ביחס לחמאס ולמלחמה בעזה.
שלישית, קידום דיפלומטי של תפקיד המתווכת. דווקא העובדה שקטר הותקפה על ידי ישראל מאפשרת לה להציג את המשך התיווך שלה כהוכחה לגישתה האחראית ולנכונותה לפעול למען פתרון המשבר גם כאשר היא עצמה נפגעת. המסר הוא שקטר אינה צד בעימות, אלא מתווכת הוגנת המוכנה להמשיך במאמציה חרף הפגיעה בה.
רביעית, דה-לגיטימציה של ישראל. החייאת זיכרון התקיפה, הצגתה כפעולה ישראלית נגד מדינה ריבונית, והדגשת הנזק שנגרם לקטר מאפשרות לדוחה להציב את ישראל בעמדת התוקפן ואת קטר בעמדת הקורבן והמתווך האחראי. כך מתחזק הניגוד שבין הדימוי שקטר מבקשת לייצר לעצמה לבין הדימוי שהיא מבקשת לייחס לישראל.
