מודל צבא העם נשחק בהדרגה מזה שנים אחדות, ובתוך כך מתרבים הקולות בציבור הישראלי, ואף בקרב חלק קטן ממפקדי צה”ל, התומכים במעבר למודל של צבא שכירים מקצועי. יש הטוענים שהצורך במעבר הזה נובע מהתמקצעות טכנולוגית המחייבת תקופות שירות ארוכות. במקביל קיים חשש מהתרחבות תופעת ההתחמקות מגיוס, וגם חשש גובר לירידה באיכות המתגייסים לשירות הצבאי.
מודל צבא העם נשחק בהדרגה מזה שנים אחדות, ובתוך כך מתרבים הקולות בציבור הישראלי, ואף בקרב חלק קטן ממפקדי צה”ל, התומכים במעבר למודל של צבא שכירים מקצועי. יש הטוענים שהצורך במעבר הזה נובע מהתמקצעות טכנולוגית המחייבת תקופות שירות ארוכות. במקביל קיים חשש מהתרחבות תופעת ההתחמקות מגיוס, וגם חשש גובר לירידה באיכות המתגייסים לשירות הצבאי.
לדעתנו, מודל “צבא העם” הינו חיוני לשימור כוחו של צה”ל וחוסנה של המדינה והחברה בישראל. ראשית, שירות החובה מאפשר לצה”ל לגייס את מיטב הכישרונות שצומחים בארץ. ללא שירות חובה לא ניתן יהיה להחזיק את מערך המילואים הנדרש אל מול היקף האיומים על המדינה. כמו כן, שירות החובה מהווה שער כניסה מיטבי לשילוב בחברה ומייצר כור היתוך של החברה הישראלית. השירות בצה”ל גם מהווה מאיץ להתפתחות הכלכלית והטכנולוגית של המדינה. הכשרה צבאית מזערית היא גם אמצעי בדוק לטיפול מהיר באירועי טרור.
בניגוד לכך, המעבר למודל של צבא שכירים עלול לגרום לתהליכי עומק בעייתיים, כפי שקרה במדינות מערביות, כשבהדרגה המתגייסים השכירים באים מקרב האוכלוסיות החלשות והפחות מוכשרות, מצב שבהכרח פוגע במקצועיות הצבא ומפקדיו. צבא שכירים בהקף הנדרש גם יגדיל את עלויות הביטחון ללא עלייה ברמתו של צה”ל. במרחב שבו קימת ישראל קשת האיומים אינה צפויה להשתנות. אופים של האיומים מחייב החזקת צבא גדול. הטעון שצה”ל לא זקוק לתוספת כוח אדם ולקתציבים נוספים אינו נכון.
ההסדרים הנוכחיים אשר נותנים למעשה פטור משירות צבאי לכל הגברים החרדים מקורם בהחלטה של בן-גוריון בעת הקמת המדינה לפטור כמה מאות בחורי ישיבה מגיוס לצה”ל, אך כיום המגזר החרדי מהווה כ-15 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ, ואלפי חרדים אזרחי המדינה אינם מתגייסים. יתר על כן, קצב הריבוי הטבעי מגדיל את משקל המגזר החרדי באוכלוסייה ואת האחוזים של הגברים שהמדינה מאפשרת להם להשתמט מחובת הגיוס.
מצב זה ודרישות המפלגות החרדיות הביאו בימים אלה לדיון נוסף על הסדרה חוקית לסוגיית גיוס חרדים לומדי תורה. גם הבג”ץ דוחף להכרעה חוקית. נראה שמטרתו העיקרית של החוק שמשרד האוצר מוביל היא להרחיב את חלקם של הגברים החרדים בשוק העבודה כדי שיתרמו לגידול בתל”ג הישראלי, תוך ויתור על חובת הגיוס לצה”ל.
המעוניינים להוריד את הגיל שבו יינתן הפטור לחרדים כדי לאפר להם כניסה מוקדמת אל שוק העבודה מתעלמים מהקושי של אלו לתפקד בכלכלה מודרנית הנגרם בשל העדר הכישורים דרושים. גם לא ברור כלל שצעד זה אכן יפנה יותר חרדים אל שוק עבודה. מכל מקום, העדר ההשכלה במיוחד במקצועות הליבה עלול לתעל אותם אל ענפי משק פחות רווחיים ובעלי תועלת מוגבלת למשק הישראלי.
מעל לכול, מתן פטור גורף לשירות למען המדינה לאוכלוסייה שלמה של חרדים (כמו גם של ערבים) מהווה ליקוי מאורות מוסרי. אין להתייחס לסוגיה זו, הנוגעת בדיני נפשות, דרך הפריזמה הכלכלית. אזרחות במדינת ישראל היא דבר יקר ערך שרבים בעולם היו רוצים לרכוש. לאור זאת, אנו מציעים לאמץ בקרוב מודל הקורא ל”שירות לכול”.
על פי המודל המוצע, יש לחייב את כל אזרחי המדינה בהגיעם לגיל 18 בשירות למען המדינה, בשירות צבאי או אזרחי, כחלק מחובתם האזרחית. לצה”ל תינתן עדיפות בבחירת המשרתים בו כדי למצות את הפוטנציאל הלאומי לפי צורכי הביטחון. שאר החייבים בשירות יופנו לשירות אזרחי בקהילה, וגם בארגוני ההצלה והביטחון האחרים. רצוי להתאים את מסלולי השירות לאוכלוסיות השונות דוגמת חרדים, בנות הציונות הדתית וערבים. מובן שהתגמול למשרתים יהיה בהתאם לאופי ולמשך השירות.
לימוד התורה הוא ערך חשוב לעם ישראל ובוודאי ראוי לפטור משירות קבוצה של לומדי תורה מתמידים ומצטיינים. (הם ידרשו לעמוד במבחנים כמו מצטיינים אחרים שפוטרים משרות).
יש לתבוע לא היסוס את קיום המשוואה המוסרית: “אין זכויות ללא חובות.” גם במדינה, כמו בהתארגנויות חברתית אחרת אין מקום לתביעה לזכויות אזרחיות ללא מילוי ללא מילוי חובות כלפי המדינה. לאור זאת נדרש למנוע זכויות מאלו שלא שרתו. ראוי לשקול הטלת סנקציות על מי שמשתמטים מכל שירות ואשר נהנו משנים של חינוך חינם, רפואה מתקדמת ושירותים ממשלתיים רבים, אם אינם מוכנים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. לצערינו, בית המשפט העליון כרסם במשוואה המוסרית כאשר העניק זכויות מסוימות בביטוח הלאומי גם לאלו שאינם יוצאי צבא, בשם עקרון השוויון. יש לתקן החלטה זו שצורמת מוסרית. מצד שני ראוי יהיה לתגמל באופן רחב את המשרתים בשירות קרבי ומוכנים להסתכן עבור המדינה.
על המנהיגים לאזור את האומץ המוסרי והפוליטי ולהתנות זכויות אזרחיות בהשתתפות בשירות צבאי או אזרחי.
גרסה של מאמר זה היפיע במעריב, 2.5.2023.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Sipa USA / Matan Golan
- בניית אתרים