JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

המלחמה מסיחה את דעתה של אמריקה מהאיום הסיני ושוחקת את הטאבו הגרעיני. רוסיה כנראה תהפוך פחות סובלנית לאי-ודאות לאורך גבולותיה. מדינות בקרבת רוסיה, בקווקז ובמרכז אסיה צפויות לעמוד בפני לחץ גדול יותר מבעבר להגביל את שיתוף הפעולה עם המערב.

תמיכתה של ארצות הברית באוקראינה והמתיחות הגוברת עם רוסיה דחפו את מוסקבה קרוב יותר לבייג’ינג. יתרה מכך, המלחמה השפיעה גם על המאפיין העיקרי של המערכת הבינלאומית, התחרות בין אמריקה לסין. המעורבות האמריקאית הגוברת בזירה האירופית מסיטה את תשומת הלב ואת המשאבים האמריקאים מההתמודדות עם יריבתה – סין.

ארה”ב נתפסת במקומות רבים, במידה רבה של צדק, כאחראית לפחות חלקית למלחמה בגלל התפשטות נאט”ו מזרחה בהנהגת ארצות הברית, ומעמדה הבינלאומי נפגע. יתר על כן, נראה כי הנשיאות החלשה של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן אינה מאפשרת לארה”ב להתחרות בהצלחה עם סין.

בנוסף, המלחמה של רוסיה באוקראינה הניעה מערך של אירועים בעלי משקל המשפיעים לאורך זמן על הסדר הבינלאומי. ההערכה שסוף המלחמה אינו קרוב רק מחזקת את השלכותיה ארוכות הטווח.

המלחמה זירזה משבר כלכלי בינלאומי, והוסיפה בעיות לכלכלה העולמית שכבר סובלת מהשפעות הקורונה. מחסור במשאבי אנרגיה ובמזון, בעיקר בתבואה, פגע ברוב המדינות. ההשלכה הכלכלית של המלחמה הובילה ללחצים אינפלציוניים שהשפיעו אפילו על הכלכלה האמריקאית. בחלקים רבים של העולם אנו עדים להאטה כלכלית ולחששות למיתון.

בעולם, הסיכונים של הפצת נשק גרעיני ושימוש בנשק גרעיני גדלו. האיומים הגרעיניים של מוסקבה נועדו להרתיע התערבות צבאית מערבית בעקבות הפלישה לאוקראינה בפברואר 2020, אך הם ערערו את הסדר הגרעיני השברירי.

הם גרמו למדינות רבות לשקול מחדש את התועלת שבשימוש בנשק גרעיני. סין יכולה להשתמש באיומים גרעיניים כדי להרתיע התערבות צבאית קונוונציונלית כתגובה לניסיון לכבוש את טייוואן. לא ניתן לשלול אפשרות של איומים גרעיניים לאלץ מדינות לפעול בדרך שלא היו רוצות בה מלכתחילה, בניגוד להרתעה.

רבים טוענים שבעוד שאוקראינה הייתה מוכנה לפרק את הכוח הגרעיני שלה תמורת ערבויות בינלאומיות לשלמותה הטריטוריאלית בתום המלחמה הקרה, היא נותרה פגיעה לשכנתה החמושה בנשק גרעיני. הערבויות לא היו מספיקות כדי למנוע כיבוש שטחים באוקראינה. לעומתה צפון קוריאה, מדינה חמושה בנשק גרעיני, נראית חסינה מפני פלישה.

מצב זה מספק סיבה משכנעת למדינות מאוימות להפוך לגרעיניות. האם יפן או דרום קוריאה יאמינו להבטחותיה של אמריקה? הצהרות איראן האחרונות מדגישות את התועלת ההגנתית של נשק גרעיני. טורקיה וסעודיה צפויות לא לפגר הרבה אחר התקדמותה הגרעינית של איראן.

איומים רוסיים עלולים גם לשחוק את הרתיעה המוסרית המונעת שימוש בנשק גרעיני. מראות ההרס של הירושימה ונגסאקי נשכחים, וכמה דיקטטורים חמושים בפצצות גרעיניות עלולים להפגין אטימות מוסרית להשמדה המונית. קנאים דתיים, כמו אלה שבמשמרות המהפכה האסלאמית, לא יהססו לירות טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים לעבר ישראל אם מהפכת נגד תהיה קרובה להחליף את המשטר האסלאמיסטי בטהרן.

המלחמה שימשה קריאת השכמה באירופה, והזכירה לאירופאים שמלחמה היא עדיין כלי מדיניות בידי מנהיגים פוליטיים. תחושת חוסר מוכנות והנכונות להשקיע משאבים בהגנה על המולדת החליפו את השאננות והעיוורון האסטרטגי. עם זאת, משך הזמן של תחושות אלו אינו ידוע כרגע.

המלחמה גרמה לגל חדש של הרחבה למוסדות אירו-אטלנטיים. נאט”ו החליטה לקבל את פינלנד ושוודיה לשורותיה, והשיחות על הרחבה עתידית שתכלול את אוקראינה כבר אינן נראות בלתי מציאותיות. יתר על כן, האיחוד האירופי העניק מעמד מועמד להצטרפות למולדובה ואוקראינה, אשר שתיהן נמצאות בעיני רוסיה בתוך תחום ההשפעה הביטחוני שלה. פעולות המערב יעלו ללא ספק את המתיחות הבינלאומית באירופה עד שאבק המלחמה ישקע.

בעקבות הסכסוך באוקראינה, רוסיה ככל הנראה תהפוך פחות סובלנית לחוסר ודאות לאורך גבולותיה. היא עשויה למנוע משכנותיה להשתעשע ברעיון העצמאות בתחום מדיניות החוץ. מדינות בקרבת רוסיה, בקווקז ובמרכז אסיה צפויות לעמוד בפני לחץ גדול יותר להגביל את שיתוף הפעולה עם המערב מבעבר. יצרניות אנרגיה כמו אזרבייג’ן וקזחסטן עשויות לעניין את מוסקבה על מנת להגדיל את המינוף הרוסי בשוק האנרגיה העולמי.

בחצר האחורית של רוסיה, המזרח התיכון, הנסיבות הבינלאומיות החדשות מקרבות את מוסקבה לאיראן ומחזקות את יחסיה הטעונים עם טורקיה. פסגת יולי 2022 בטהרן, בהשתתפות מנהיגי המדינות הללו, מבשרת שיתוף פעולה עתידי נגד האינטרסים האמריקאים באזור, בייחוד בסוריה ובעיראק.

הסכמי אברהם מתחזקים בגלל חוסר האמון של מדינות המפרץ בארצות הברית ומנטייתה לפייס את איראן התוקפנית.

עם זאת, מחסור במזון פוגע ביציבות של מצרים, מדינה מרכזית בְאזור שכבר יש בו שפע של מדינות כושלות.

למלחמה באוקראינה השלכות מעורבות על ישראל. במהלך משבר אנרגיה, משאבי הגז של ישראל מבוקשים יותר עבור קונים פוטנציאליים. המעמד החדש כיצואן אנרגיה מועיל גם למעמדה הבינלאומי של ישראל.

הנוף האסטרטגי הגלובלי המתפתח יועיל ככל הנראה לחברות ביטחוניות ישראליות. הם צופים עלייה ניכרת במכירות עקב המשבר הביטחוני שנגרם כתוצאה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה, ותפיסת איום גדולה יותר של מדינות רבות. חברות נאט”ו, בייחוד מדינות מזרח אירופה המאוימות ישירות על ידי תוקפנות רוסית, או מדינות מערב אירופה המבקשות לבנות מחדש את יכולות ההרתעה שלהן נגד מוסקבה, צפויות להגביר את תוכניות הרכש הצבאי.

נכון לעכשיו, ישראל מקדמת בברכה מספר רב יותר של יהודים מרוסיה ואוקראינה השבים למולדתם. זו מגמה דמוגרפית חיובית.

בצד השלילי, איראן מקובלת יותר מבחינה בינלאומית בגלל הרצון העז לראות את הנפט שלה בשוק העולמי. יתר על כן, ההתקרבות בין איראן לרוסיה עשויה להפוך את המערכת המתקדמת S-400 SAM לזמינה לטהרן.

לבסוף, כל המדינות צריכות לזכור שהן חיות במערכת בינלאומית שעזרה ממדינות אחרות אינה צפויה בה תמיד. כתוצאה מכך, יש לטפח תפיסת ביטחון של הסתמכות עצמית ללא אשליות לגבי סיוע חוץ בעיתות משבר.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / SNA