JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אודי לוי

ד"ר אודי לוי

מומחה ללוחמה פיננסית

מה יקרה כאשר החיזבאללה יבקש להגיע להסדר דומה של שקט תמורת כסף?

סוגיית המימון הקטארי לרצועת עזה ולשלטון החמאס חזרה לתודעה הציבורית בעקבות ביקורם של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום בנסיכות, על אף העובדה שכבר מזה כשמונה שנים (מ-2012) קטאר מעבירה סכומי כסף גדולים מאוד לרצועת עזה. על פי הערכות שונות הסכום הכולל שהועבר לרצועה בשנים אלה מגיע עד לכדי מיליארד דולר.

אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטארי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם החמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה. שכן, מאז סירובה של הרשות הפלסטינית להמשיך בתשלומים למנגנוני החיים השונים ברצועה במרץ 2019, ומדיניות הסגר של מדינת ישראל על הרצועה, אין למעשה להנהגת החמאס ולאוכלוסייה הפלסטינית בעזה שום דרך לקיים אורח חיים בסיסי. זכותם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לנקוט מדיניות שבבסיסה ניסיון למציאת הסדרה בינה לבין שלטון הטרור בעזה, מתוך הבנה שאין שום אפשרות לפתרון מדיני אחר.

בכל זאת יש בעיה שמדיניות זו מבוססת על נדיבותה של קטאר, המשמשת בעשור האחרון גורם המימון המרכזי של ארגוני הטרור האסלאמיים הרדיקליים, ובראשם אלקאעידה, ארגון המדינה האסלאמית והחמאס. באמצעות המימון שלה קאטאר הביאה להרג של יותר אזרחים מכל מדינה תומכת טרור אחרת, כולל איראן. ראוי שעובדה זאת תעמוד אל מול עיניהם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל הן מבחינת ההשלכות האסטרטגיות והן מבחינה מוסרית.

ישראל הינה מהמדינות הראשונות בעולם שהשכילו להבין כי ייבוש מקורות המימון של ארגוני הטרור הוא אחד הכלים המרכזיים במלחמה בטרור. הבנה זו הפכה נדבך מרכזי במדיניותם של ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. מדיניות זו שימשה למערכה הכלכלית חסרת התקדים מול איראן ומאמציה הגרעיניים. מדינת ישראל ניהלה במשך שני עשורים מלחמה חסרת פשרות לייבוש מקורות המימון של החמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה. המערכה הביאה לסגירתם של עשרות אגודות צדקה ברחבי העולם, מעצר של עשרות בלדרים, פעילי כספים, סגירת ערוצי מימון ושורה רחבה של פעולות חשאיות תוך שיתוף פעולה חובק עולם עם גורמים במערכת הבינלאומית.

מדיניות ההסדרה מול עזה מערערת את כל מאמצי המערכה הכלכלית מול החמאס, ואולי גם בכלל מול ארגוני הטרור האסלאמיים האחרים – ממדיניות של פגיעה אסטרטגית ביכולותיו הפיננסיות של הארגון למדיניות של תשלומים, כחלק מהמאמץ שימנע פיגועים נגד מדינת ישראל וישמור על שקט ברצועה.

אם אכן הנושא נידון בקרב מקבלי ההחלטות והתקבלה החלטה על שינוי דרמטי של המדיניות – מן הראוי שתישקלנה עובדות היסטוריות אחדות. ישראל אינה הראשונה בעולם שמאמצת מדיניות של תשלום אתנן בתמורה לשקט מצד ארגון טרור. ערב הסעודית הייתה זו שבמשך למעלה מארבעה עשורים מימנה את תשתיות האחים המוסלמים וארגוני הטרור הסוניים ברחבי העולם. המדיניות הייתה ברורה: הפצת האסלאם והצבתה של סעודיה בראש המחנה האסלאמי, וקבלת תעודת ביטוח לאי פגיעה בממלכה בתמורה למיליארדי דולרים שיוזרמו לתשתיות טרור והפצת אסלאם בעולם. התוצאה הייתה קטלנית והרסנית, שכן הפכה את האסלאם הרדיקלי לאיום המהותי ביותר על העולם החופשי והביאה למגה פיגועי טרור, ויצרה חרב מתהפכת בדמותו של אוסמה בן לאדן שסימן את הממלכה הסעודית ליעד מרכזי. אותו בן לאדן, יציר כפיה של הממלכה הסעודית, הביא כמעט למהפכה בסעודיה בשנת 2003.

גם ארה"ב מימנה במשך שנים את הטאליבן וגם את גורמי האסלאם הרדיקלי באפגניסטאן כחלק מהמערכה מול ברה"מ. התוצאה גם כאן ברורה להחריד: אלפי חיילים ואזרחים אמריקאים נהרגו בעשורים האחרונים. פיגועי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, גרמו להרוגים רבים, וטריליוני דולרים הושלכו למערכה על מנת לחסל את אותה מפלצת בדמות הטאליבן, אלקאעידה ובהמשך המדינה האסלאמית, מפלצת שכאמור מומנה בתחילה על ידי ארה"ב וסעודיה.

גם מדינת ישראל אינה חפה מטעויות בהקשרים אלה. בשנות השמונים של המאה שעברה תמכה ישראל בחשאי באחים המוסלמים ובמערכה שקיים מול אש"פ, מתוך מחשבה מקיאבלית ש"אויביהם של אויביי הם ידידיי". התוצאה גם כאן הייתה קבלת החמאס. תוצאה דומה קיבלנו בלבנון בהעדפה שקטה של השיעים, בדמות אמל, כנגד הסונים, שיוצגו על ידי אש"פ, והתוצאה גם היא הרת אסון – קבלת חיזבאללה.

אבל חמור לא פחות הוא התפקיד שישראל מייעדת לקטאר בהשגת הסדרה בעזה. מקומה של קטאר נפקד מהרשימות השחורות האמריקאיות והבינלאומיות, למרות מעורבותה חסרת התקדים במימון טרור. קטאר מעורבת עד צוואר במימון הרוב המוחלט של ארגוני הטרור האסלאמיים ברחבי העולם, כולל בפיגועים הקשים ביותר שבוצעו בעשורים האחרונים. מעורבותה בפיגועי ה-11 בספטמבר התגלתה, כמו גם מעורבות ישירה בפיגועי טרור נגד הצרפתים במאלי, וגם מעורבות ישירה במימון המדינה האסלאמית בסוריה, בלוב, בפיגועים במצרים נגד הכנסייה הקופטית, ולבסוף בפיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים. מימון ישיר שמועבר בדרכים עקלקלות מבית המלוכה הקטארי, דרך אגודת הצדקה הקטארית (גוף מוכרז על ידי מדינת ישראל וארה"ב כארגון טרור), דרך מוסדות בנקאיים קטאריים. קטאר מימנה בשנים האחרונות ארגוני טרור באופן מתוחכם כאשר שימשה כביכול כמי ששילמה כופר לארגוני טרור על שחרור בני ערובה מהמערב, כאשר סכומי הכסף ששולמו היו למעשה דרך מתוחכמת לממן טרור, אבל הציגו את קטאר כביכול כ"חסידת אומות עולם".

אבל קטאר, בניגוד לאיראן, זוכה משום מה לחסינות בינלאומית. קולות נדירים שעולים ממדינות המפרץ ומהעולם הערבי, המאשימים בפה מלא את הקטארים במעורבות במימון טרור, אינם זוכים לתשומת לב. חסינות זו מקורה בעוצמה הכלכלית האדירה של הממלכה ומדיניות ההשקעות הנבונה שלה לאורך שנים שבמסגרתה השתלטה על מוסדות אסטרטגיים בכלכלה העולמית, תוך יצירת תלות של המערב בנסיכות הקטנה עשירת האנרגיה. הרצון הקטארי להיות מעורב במימון הרצועה והחמאס משרת את שני צידי החרב: מצד אחד המשך מימון גורמי טרור אסלאמיים, ומצד שני קבלת לגיטימציה בינלאומית והמשך העמקת החסינות הבינלאומית על מעשיה.

הקטארים רואים חשיבות רבה מאוד בקבלת לגיטימציה מצד מדינת ישראל, ולא פחות מהלובי היהודי בעולם, כחלק ממדיניותם הדו-משמעית. מאז עלייתו של הנשיא טראמפ לשלטון בארה"ב השקיעו הקטארים מאמצים כבירים מול ארגונים יהודיים בארה"ב במטרה שיהפכו לשתדלנים של הממלכה במסדרונות הקפיטול.

בימים אלה מתנהלת מערכה משפטית באנגליה של נפגעי טרור סורים המאשימים גורמים קטאריים רשמיים במימון ארגון המדינה האסלאמית במלחמה בסוריה. מערכה זו אינה זוכה לכיסוי תקשורתי משום שקטאר מאיימת על כל גורם אפשרי בבריטניה לבל יפרסם את הדברים. גם על כוונתם של לוב וסוריה ליזום תביעה בינלאומית נגד קטאר על החורבן וההרס שהביאה על המדינות בעקבות תמיכתה בארגון המדינה האסלאמית איש אינו מדבר.

מן הראוי שמדינת ישראל תברר לעצמה את החוכמה שבמדיניות ההסדרה. מדינת ישראל, אחת הנפגעות המרכזיות של הטרור האסלאמי הרדיקלי, מי שמכריזה על כל בימה אפשרית את מחויבותה למלחמה בטרור, האם היא זו שבסופו של דבר תיתן את הלגיטימציה לאחד מממני הטרור הגדולים ביותר? על מדינת ישראל לשקול בכובד ראש האם במסגרת מדיניות של הסדרה היא מוכנה לשלם אתנן לארגון טרור.

השאלה החשובה מכול היא: האם מדינת ישראל שקלה איך התשלומים לחמאס ישליכו על המערכה מול חיזבאללה? דווקא בימים אלו נראה כי הלחץ הכלכלי על חיזבאללה בלבנון הולך ומתחזק, על רקע מדיניות חסרת פשרות של הממשל האמריקאי. מה יקרה אם החיזבאללה יבקש להגיע להסדר דומה של שקט תמורת כסף?


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *