סוריה

טוב יהיה אם בנט יאמץ את שפת הריאל-פוליטיק בשיחתו עם פוטין. זו השפה שהרוסים מבינים היטב ומרגישים נוח איתה.

התחזיות הקודרות לגבי עתידה של לבנון מבוססות על מגמות יסוד שלא ניתן לתקנן: מערכת שלטונית רקובה ומושחתת, ודומיננטיות חיזבאללה במדינה. בנסיבות אלה, חלופה אפשרית למדיניות הישראלית הנוכחית היא דווקא לשוב ולחזק את תפקידו של הפטרון הסורי, שהתערער מאוד מאז 2005. בניגוד למשטר האיראני, יש לאסד אינטרס במניעת עימות כולל "ביום פקודה" ובהפעלת מנגנוני ריסון.

לפי פרסומים בתקשורת, רוסיה איבדה את סבלנותה כלפי התקיפות הישראליות נגד יעדים צבאיים איראניים בסוריה, ואף החליטה לפגוע בתיאום הישראלי-רוסי לגבי הזירה. האמירות הללו, שמקורן אינו ידוע, צריכות להילקח בערבון מוגבל.

האם רוסיה משנה את המדינות שלה כלפי התקיפות הישראליות בסוריה?
ריאיון עם מיקי אהרונסון

כשבוחנים את המצב בסוריה, מסתבר שלרוסיה כלל אין אינטרס למתן את הפעילות של ישראל. האם מדובר בניסיון מכוון לתקוע טריז ביחסי ישראל-רוסיה?

צפו בסדרת הרצאות מאת עמיתי המכון על נושאים מדיניים וביטחוניים, בחסות המרכז למורשת בגין בירושלים. (ההרצאות ניתנו בערוצים דיגיטליים בין פברואר למאי 2021).

על תפקיד רוסיה כמתווכת בין סוריה לישראל
ריאיון עם מיקי אהרנסון

העסקה להחזרת הצעירה הישראלית מסוריה מעוררת שאלות לגבי העלויות הכרוכות בה ונכונותה של רוסיה לתווך בעסקאות בזירה הסורית בעתיד.

ראיון עם ערן לרמן על האופן בו ינהל ממשל ביידן בעיראק ובסוריה
ראיון עם ערן לרמן לגלי צה״ל

על פרשת הצעירה הישראלית שחצתה את הגבול לסוריה
ד"ר ערן לרמן: מעריך שישראל לא מפרסמת את פרטי העסקה עם סוריה בגלל בקשה רוסית.

לאחר שנה של קיפאון אסטרטגי בסוריה, ניתן לקבוע כי הגברת הלחצים הכלכליים על המשטר הסורי לא השיגה את מטרתה ולא השפיעה על עומק הקשרים בין דמשק לטהראן. בדיאלוג עם הצוות החדש בוושינגטון ניתן לנסות לעצב במשותף מדיניות שתנותב ליעדים מציאותיים יותר. מדיניות ישראל צריכה להציג שילוב מושכל בין הרחבת המאמץ הצבאי נגד איראן לבין תמיכה (שקטה) בגמישות אמריקנית ומדינות המפרץ מול המשטר הסורי והנוכחות הרוסית. מטרתה של גמישות זו, בדגש על הקלות מבוקרות בסנקציות, היא לרופף את תלותו של אסד בסיוע איראני, ולהעמיק את ניגודי האינטרסים בין מוסקבה וטהראן בזירה זו.

מנהיג איראן עומד על המשמר כנגד כל ניסיון לערער את האידיאולוגיה השלטת שבמרכזה ניצבות ההגמוניה של "פוסק ההלכה" (הוא עצמו); המחויבות להפצת המהפכה; העוינות העמוקה לארה"ב; ושלילת זכות קיומו של "המשטר הציוני". תפיסות יסוד אלה של המשטר הנוכחי מציבות סימן שאלה על הסיכוי להגיע להסדר כולל, שיבלום את תכנית הגרעין הצבאית, יטפל באיום הטילים וישים קץ לחתרנות האיראנית באזור: ומחייבות היערכות -אמריקנית, ובוודאי ישראלית – לקראת האפשרות של החרפת העימות.

נדרשת ערנות מודיעינית רציפה, שיפור אמצעי המענה, ומסר הרתעתי חד וברור. במקרה של תקיפה או ניסיון תקיפה איראנית, מנעד אפשרויות התגובה של ישראל רחב.

מה שהיה עד עתה נשק מסייע, הולך ומקבל מעמד קרוב לזה של נשק הכרעה. האיום העיקרי שישראל עומדת בפניו הוא איום משולב של כלים בלתי מאוישים החל מכטב"מים תוקפים, דרך כטב"מים "מתאבדים" וכלה בטילים ורקטות בעלי כושר פגיעה נקודתי.

מורכבות העימות, במידה רבה בגלל המדינות הזרות המעורבות, משקפת את מורכבות האינטרס הישראלי. עם זאת, על ישראל להמשיך ולדבוק במדיניות ההימנעות מהצהרות פומביות הנהוגה כעת.

מחקר חושף: כך פועל המנגנון של כוח קודס בסוריה
כדי לעקוף את הסנקציות מסתמכת טהרן על ארגונים "הומניטריים" שמשמשים כסות להעברת כוח אדם וציוד עד גבול הצפון. ארגון רפואי שמבריח טילים במשלוחי תרופות, חברת צדקה ששולחת שכירי חרב ומקומות קדושים שהופכים למרכזי מיליציות.

המעורבות ההולכת וגדלה של סין בסוריה בעידודה של רוסיה
מיקי אהרונסון בריאיון לתוכנית רצועת הביטחון

ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון על צמצום הכוחות האיראניים בסוריה

סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה. אם אכן תפעל כך, יש לכך משמעויות מורכבות בהיבט הרוסי, והשלכות מבחינת ישראל.

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

ישראל צריכה לפעול מאחורי הקלעים כדי לעודד את שותפותיה באזור להשתמש גם בכלים כלכליים-חברתיים ומעצבי תודעה כדי לקעקע את אחיזתה של איראן בסוריה. מטרת-העל: הקלה על משטר אסד להיחלץ מלפיתתה של איראן. ויש להנחיל תובנה זו גם בארה"ב ובמערב.

הפעילות הישראלית נגד יעדים של הג'יהאד האיסלמי בסוריה.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון ל103 FM

לישראל אינטרס מובהק שאזור צפון-מערב סוריה יחזור לשליטתו של הממשל המרכזי בדמשק. התקדמות בהיבט הזה, בנוסף ליצירת התנאים לשיפור המצב הכלכלי בסוריה, עשויים לחזק את המנוף הישראלי במערכה נגד התבססותה הצבאית של איראן.

ישראל צריכה ליישם רטוריקה ומדיניות אופרטיבית ממוקדת מול האיומים האסטרטגיים הניצבים מולה בגלל הנוכחות האיראנית בסוריה.

החלטת נשיא ארה"ב טראמפ להסיג את כוחותיו האמריקאים מצפון סוריה.
ד"ר ערן לרמן בריאיון בגלי צה"ל.

המאורעות בסוריה – מנסיגת הכוחות האמריקניים ועד חיסולו של אל-בע'דאדי – מטלטלים את מאזני הכוח וחושפים תווי יסוד של הסדר האזורי והעולמי. עבור ישראל, הלקח הוא שעליה להיות ערוכה לעימות צבאי, ובה בעת, על בסיס כוחה, לנהל מהלכים מדיניים לחסימת דרכה של איראן להגמוניה אזורית.

האינטרסים הרוסיים סביב הפלישה התורכית לצפון סוריה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לערוץ 20.

במקום להצטרף למקהלת הגינויים, ישראל צריכה להסתגל למצב החדש, שכאמור אינו בגדר הפתעה, ולמצוא את המענים המתאימים.

הסכם הקפאת האש בין תורכיה לארה"ב בצפון סוריה.
ד"ר ערן לרמן בריאיון בגלי צה"ל.

ההחלטה של רוסיה להתערב בנעשה בצפון סוריה לטובת משטר אסד והכורדים, מעידה כי כללי המשחק השתנו. ארדואן יצטרך לבחון היטב את צעדיו. המרוויחה העיקרית מהמהלכים האחרונים היא רוסיה, שמרחיבה את השפעתה בסוריה. פרשנות

ייתכן שהכינוי "עסקת המאה" יוצמד בדפי ההיסטוריה לסיום הסכסוך בסוריה, ולא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ההסכמה שבשתיקה מצד רוסיה להמשך הפעילות הצבאית הישראלית למניעת התבססות צבאית איראנית בסוריה אינה מובנת מאליה.

השיעים באים: האויב החדש מעבר לגבול בסוריה.
ד"ר יוסי מנשרוף: איראן מנצלת את היעדר השלטון הריכוזי באפגינסטן ובפקיסטן, שתי מדינות שרוב אוכלוסייתן סונית ולא שיעית, על מנת לגייס תמיכה ולוחמי מיליציות.

איום הרחפנים שבשימוש כוחות קודס, חזבאללה ומליציות שיעיות.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון למקור ראשון.

בעקבות אירועי הירי מסוריה על החרמון.
ריאיון עם אלוף (מיל') יעקב עמידרור.

החסמים העומדים בפני קידום התוכנית האיראנית להתפשטות בסוריה הם עמדת רוסיה ופעולותיה של ישראל, ובמידת מה גם המשך נוכחותה של ארה"ב. לפיכך, היא פועלת מול אסד כדי להבטיח את המשך קשריה ההדוקים עימו, וכדי לשפר את מעמדה בסוריה מול כלל הגורמים המאתגרים אותה בזירה זו. לצד המשך הפעילות הצבאית במסגרת המב"מ, על ישראל לפעול מול ארה"ב כדי לוודא את הידוק הלחץ על הגורמים האיראניים הפעילים בסוריה.

עבור סוריה ההרוסה אין התחלות חדשות באופק.

המאבק להדחת אסד תם. הקרב על גבולות משטרו לא עתיד להסתיים בקרוב.

ביקור בשאר אסד באיראן.
ד"ר יהושע קרסנה בריאיון לרצועת הביטחון.

מדינות ערב מנרמלות את יחסיהן עם משטר אסד בניסיון לאזן את ההשפעות החזקות של איראן וטורקיה ולהשיג מידה מסוימת של השפעה על הארכיטקטורה המדינית-אסטרטגית החדשה של סוריה. מגמה זו מקבעת באזור מבנה אסטרטגי המעמיד את רוסיה במרכז. בטווח הארוך עלולה התפתחות זו להביא למתיחות ביחסים בין מדינות ערב השמרניות לישראל, במיוחד אם זו תפנה את מאבקה בנוכחות האיראנית בסוריה כלפי הצבא והממשל הסוריים, או תמשיך לתור אחרי הכרה דיפלומטית בסיפוח הגולן.

בעקבות ההסלמה בצפון.
יוסי מנשרוף בריאיון בערוץ 7.

כוחות בעולם המוסלמי רואים בחרדה את שאיפותיה של איראן - ולכן מעריכים את עמידתה של ישראל מולן. לנחישות התגובה שלנו יש מחיר אך שכרה בצידה.

"האיתות הישראלי לסוריה ברור - 'אל תתערבו'.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לגלי צה"ל, בעקבות התקיפה הישראלית בסוריה בתגובה לשיגור הטיל האיראני לעבר החרמון.

המצב בסוריה על רקע הפרסומים על תקיפה ישראלית והסגת הכוחות האמריקאיים.
ד"ר ערן לרמן מתראיין בגלי ישראל

האפשרות שאיראן וטורקיה ישאבו עידוד ותעוזה בעקבות ההחלטה האמריקאית מדאיגה בהחלט. המענה העיקרי למגמה זו תהיה הרתעה חזקה מצד ישראל, ששימורה עלול להגדיל את הסבירות להסלמה בסוריה ובלבנון, וכן הידרשות גדולה עוד יותר לידיה המרסנות של רוסיה. התזכורת לכך שהנשיא מתכוון למה שהוא אומר, צריכה להזכיר לנו את הצהרותיו (למשל מה-21 באוגוסט) כי "ישראל תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר... יקבלו משהו טוב מאוד כי הגיע תורם". ייתכן שנכונים לנו הפתעות לא-ממש-מפתיעות נוספות.

הפעלת לחצים צבאיים, דיפלומטיים וכלכליים עשויה להבטיח את המשך קיומם של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים והאוטונומיה הכורדית בצפון מזרח סוריה, ולהרתיע את תורכיה ואיראן מהשתלטות על שטחים אלה.

ארצות הברית בנסיגה - ועכשיו מה? ''טורקיה תפלוש לצפון סוריה''.
הדוקטור חי איתן כהן ינרוג׳ק בריאיון בגלי צה"ל, על השלכות הנסיגה האמריקאית מסוריה על המהלכים של תורכיה באזור.

ישראל צריכה להתארגן, ולאחר יציאת האמריקאים להגביר את אינטנסיביות הפעולה שלה נגד האיראנים בסוריה. יציאת ארה״ב מהזירה היא הזדמנות טובה לשינוי ברוח הפעולה של ישראל.

בעקבות החלטת הנשיא טראמפ להסיג את כוחותיו מסוריה: הזווית הרוסית.
מיקי אהרונסון בדיון בתכנית "שישי בחמש".

לחיסולו של מנהיג שבטי ערבי בולט כמו באשיר פייסל אל-הוויידי יש השלכות לא מבוטלות על חלקי סוריה שבשליטת ארה"ב והכוחות הכורדים, הכוללים את א-רקה. לממשל הכורדי אויבים רבים וקיומו לא יציב.

מאמר זה סוקר את הרקע להתערבותה העמוקה ורבת התוצאות של איראן במלחמת האזרחים בסוריה.

91% מכלל אזרחי ישראל סבורים כי ישראל צריכה להמשיך לתקוף כוחות איראניים הפועלים בסוריה. 77% סבורים כי מדינת ישראל צריכה לפעול באופן צבאי נגד איראן – באיראן עצמה – כדי לסכל את תכנית הגרעין שלה. 57% נתנו ציון גבוה לנתניהו על תפקודו בנושא האיראני.

נוכח התסיסה והמפגינים הקוראים "כסף לעם האיראני ולא לסוריה", אין המשטר האיראני יכול להרשות לעצמו להצטייר כצד המובס.

איראן מנסה לעמעם את ניסיונה להתבסס בסוריה, מסיבות פנימיות וחיצוניות. מדיניות זו הינה רווית מתחים פנימיים. כדי להיחלץ מהם, פתחו משמרות המהפכה וחזבאללה במסע תעמולה שקרי. מסמך זה מנתח את התעמולה הזאת ואת הסיבות להופעתה.

עמדתה של טורקיה באידליב.
ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק בריאיון ל"כאן 11"

רוסיה פועלת לקדם מעורבות בינ"ל לשיקום סוריה כמהלך הומניטרי ליצירת התנאים לשובם של הפליטים, אך בפועל היא תחזק את תשתיות שלטונו של אסד ואחיזתו בשטח. ארה"ב אינה ממהרת להיענות לכך אך הקריאה הרוסית לא תיוותר ללא מענה.

טורקיה הופכת את צפון סוריה – ג'ראבלוס ועפרין – ל"רפובליקה הטורקית של צפון סוריה", בדיוק כפי שהפכה את צפון קפריסין למדינת חסות טורקית באמצעות שליטה צבאית וכלכלית.

אמור מעט
חיסול מדען הטילים הסורי עזיז אסבר יוחס לישראל, וירושלים הגיבה כרגיל בשתיקה.
ד"ר ערן לרמן: "דיווחים מהסוג הזה רק מעצימים את האגדה על ישראל ויכולותיה."

ד"ר יונתן ספייר, חוקר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, נסע בסוף יולי למובלעת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים במזרח-סוריה. הוא מדווח שהמשך קיומה של המובלעת הוא חיוני להצבתו של מכשול פיזי בפני רצונה של איראן ליצור מסדרון רציף בין המפרץ הפרסי לים התיכון.

מה תהיה התגובה של רוסיה בעקבות הפלת המטוס הסורי?
גב' מיקי אהרונסון בראיון בגלי צה"ל.

לנוכח התקדמות הכוחות הסוריים בקרבת הגבול בגולן, מתחדדת הדילמה שבפניה צפויה ישראל לעמוד. אף שאין לה מחויבות פורמלית להושיט יד לאלה שפעלו בתיאום עם צה"ל באזורי הגבול, יש חשיבות אסטרטגית לכך שישראל תצטייר כמדינה היודעת לדאוג למי שפנה לעזרתה.

נשיא סוריה אסד ממשיך לכבוש מחדש את מחוז דרעא וגורלם של המורדים שנותרו באזור כבר נגזר - בחירה בין כניעה למלחמה עד הסוף. השלב הבא: הקרב על קונייטרה, סמוך לגבול עם ישראל.

הדילמה העתידית של ישראל בדבר היחס כלפי המורדים בדרום סוריה
ד"ר ערן לרמן מתראיין ברצועת הבטחון, 21-6-18

ישראל עשויה לעמוד בקרוב בפני דילמה. ההסדרה עם רוסיה באשר לעתיד סוריה אולי תרחיק את הנוכחות האיראנית, אבל תציב בסכנה קיומית את קבוצות המורדים בקרבת הגבול – שעבדו בזיקה קרובה לצה"ל כדי למנוע חיכוך ישיר עם גורמים עוינים בקו המגע. חשוב שהפתרונות לאתגר זה ימחישו לשותפים עתידיים שישראל אינה מפנה עורף למי שסייעו לה למול איום משותף.

רוסיה במגעים להרחקת איראן מהגבול
גב' מיקי אהרונסון בראיון באולפן YNET

ומה יאמר הנשיא פוטין? הרוסים הם המבוגר האחראי בשטח
גב' מיקי אהרונסון בראיון בגלי צה"ל

תקיפת ישראל בסוריה בעקבות ירי הטילים האיראניים לעברה
גב' מיקי אהרונסון בראיון ל"גלי ישראל"

על השלכות התקיפה האמריקאית ועל יחסי המעצמות.
גב' מיקי אהרונסון בראיון ל"עולם הבוקר"

על ההשלכות של התקיפה בסוריה.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בראיון בגלי צה"ל 15.4.20418

המשך ההסלמה בסוריה על רקע תקיפת בסיס T4.
פרופ' אפרים ענבר בראיון לרדיו חיפה, על ההשלכות האפשריות של תקיפה אמריקנית בסוריה.

הזוית הרוסית של התקיפה האמריקנית בסוריה.
גב' מיקי אהרונסון בתכנית "קלמן ליברמן" ב"כאן" רשת ב'.

ד"ר ערן לרמן על התקיפה האוירית שביצעה ארה"ב בסוריה
בוקר טוב ישראל, גלי צה"ל

אל תברכו את הממשל האמריקני על שהצליח למנוע פעולת תגמול רוסית. המשבר ההומניטרי בסוריה עודנו קיים, ומסלול ההתנגשות האמיתי במקרה זה הוא בין ישראל לאיראן.

יש לראות את המתקפה בסוריה של ארה"ב כחלק משמירת אמינות ההתרעה לקראת ההחלטה על הסכם הגרעין בעוד חודש.

תקיפת ארה"ב בסוריה
גב' מיקי אהרונסון מתראיינת בYnet על תקיפת ארה"ב בסוריה.

ישראל עלולה למצוא עצמה בודדה, הן במאבק למניעת התגרענות איראן והן בניסיון להכילה בסוריה.

ישראל נחושה להמשיך לפגוע בהתבססות איראן בסוריה ובמאמציה להעביר נשק "שובר שוויון" לחיזבאללה.

אבל אין טעם לדבר על "המצב הסורי". יש לנהל כל מאבק מקומי על פי חוקים אחרים המתאימים לו.

כל הסימנים מעידים כי עבור טורקיה, הקרבות האחרונים היו רק שלב בתהליך רחב יותר. אם כך, לאן תפנה טורקיה הלאה? ומהי מטרתה של המערכה הטורקית?

על ישראל לבנות את יכולותיה להרוס את מאמצי אויביה לרכוש יכולת לייצור נשק גרעיני, לשכלל אותן ולשמור את חיותן, כי קשה לדעת מתי בדיוק צריך יהיה להשתמש ביכולות אלו.

קריסת הפסקת האש בסוריה.
ד"ר יונתן ספייר בראיון באולפן Ynet
28/02/2018

הטיפול במעצרו של המנהיג הכורדי, מוסלים,  ישקף עד כמה הכורדים הסורים ממלאים תפקיד מרכזי במלחמה נגד דאע"ש ואת מידת הלגיטימציה הפוליטית שהם יקבלו.  ללגיטימציה זו יהיו השלכות גם על היחסים המעורערים ממילא בין מדינות המערב לטורקיה.

העברת מסר תקיף של ישראל, מבלי למצמץ, היא שיכולה למנוע את העימות הבא בצפון ולהניא את הסורים מלאפשר לאיראן להביא להסלמת המצב המתוח באזור.

לא ברור לגמרי אם אי-מניעת הצבת כוחות איראנים ברוסיה נובע מחוסר רצון או מחוסר יכולת של פוטין.

נסיגה צבאית מבוּקָרת אמנם מבטיחה לפוטין פופולריות רבה יותר בבית, אך בשום אופן אינה מרמזת על-כך שהוא יוותר על השפעתו הגדלה במזרח-התיכון.

רוסיה מנהלת את סוריה, מותירה את בשאר אסד בשלטון, מאפשרת לאיראנים מרחב פעולה ומנצלת את חיזבאללה ככוח קרקע. אבל למרות הכל - היא מתחשבת באינטרס הישראלי, כי למזה"ת חוקים משלו.

ראיון עם אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן על תקיפת בסיס של איראן בסוריה

על סוריה, איראן וחמאס
ראיון עם האלוף (מיל') יעקב עמידרור

על העימות עם איראן בסוריה
ראיון עם פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים

ראיון עם האלוף (מיל') יעקב עמידרור על האסטרטגיה הישראלית מול האירנים בסוריה ועל הקמת המכון.