בחודש שחלף מאז הציג הנשיא טראמפ את תוכנית השלום שלו בבית הלבן, כשראש הממשלה נתניהו ניצב לצידו, הושגה התקדמות רבה בדרך להרגעת זירות הלחימה השונות, בדגש על עזה, אך בה בעת הומחשו האתגרים והמכשולים הניצבים בדרך לייצוב המצב בכל הזירות. גולת הכותרת הייתה כמובן חזרת כל 20 החטופים החיים והשבת למעלה ממחצית גופות החללים, אך חמאס מבצע מדי פעם פיגועים (שגבו כבר את חייהם של 3 חיילי צה"ל), גורר רגליים לגבי החזרת גופות שאר החללים ומבסס את שלטונו בעזה, תוך שהוא מסרב להתפרק מנשקו בהמשך. המעורבות האמריקנית ביישום ההסכם עמוקה מאוד ובאה לידי ביטוי בביקורים תכופים של בכירי הממשל, ובראשם הנשיא עצמו, ובהקמת מרכז התיאום הצבאי-אזרחי בקריית גת. ברוב התחומים ניכרת תמימות דעים בין ישראל לארה"ב, אבל יש גם מתחים, למשל בשאלת המעורבות של תורכיה וקטר ביישום ההסכם.
בלבנון, ישראל נדרשת להמשיך ולאכוף בכוח את הסכם הפסקת האש, נוכח ניסיונותיו של חיזבאללה לשקם את יכולותיו, בסיוע איראן, וסירובו להתפרק מנשקו. כל זאת, למרות מאמצי ארה"ב להניע את הממשל הלבנוני לממש את כוונתו לפרק את הארגון הארור מנשקו.
באיראן, המתקשה להשתקם מהמהלומה שספגה במתקפה המשולבת של ישראל וארה"ב ביוני, גוברים הלחצים הכלכליים על המשטר בעקבות השבת הסנקציות של האו"ם והתפקוד הלקוי של המשק. למרות זאת, ההנהגה האיראנית דבקה בסירובה להגמיש את עמדותיה כדי להקל את מצוקתה ומתמקדת בשיקום יכולותיה, תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בהקשר זה במערכת היחסים הקרובה עם סין ורוסיה, ופיזור איומים.
מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מלווה את ההתפתחויות בשלל ניתוחים והמלצות במסמכים, וובינרים, מפגשים והופעות בתקשורת הישראלית והבינ"ל. בחודשים האחרונים הלכה וגדלה הפעילות באתר המכון וגבר רישומו ברשתות החברתיות. אך חשוב מכך, המסרים העיקריים שקידם המכון הוכיחו את עצמם. המכון צידד בהגברת הלחץ הצבאי על חמאס, בדגש על השלמת ההשתלטות על הרצועה, ככלי מרכזי לשכנוע חמאס להחזיר את כל החטופים, ומדגיש את חשיבות פירוק חמאס מנשקו כמהלך שיבטא את הניצחון הישראלי במלחמה ויחרות בזיכרון הפלסטיני את ההכרה בכך שמתקפת 7 באוקטובר הייתה טעות קטסטרופלית שאסור לחזור עליה. עמיתי המכון ניתחו לעומק את תוכנית טראמפ, הצביעו על יתרונותיה הרבים ועל האתגרים שהיא מציבה בהמשך. כמו כן קרא המכון להגברת הלחץ על איראן ותיאר את המתח הגובר בקרב המשטר באשר לדרך הפעולה מול מצוקותיו, המחייב ערנות מצד ישראל.
במסגרת העשייה של המכון יצוינו מגוון המסמכים והפעילויות בנושאים הפלסטיני והאיראני, הדגש שנתן המכון להיבט הקטרי והתורכי, תוך אזהרה מפני ציר האחים המוסלמים שהן מקדמות כתחליף לציר האיראני, הפניית זרקור לצורך להקדיש תשומת לב גם למצרים כאתגר בעתיד ובהווה, מספר מאמרים על הודו ופקיסטן ויחסיהם עם המזה"ת ואירוח הדיאלוג האסטרטגי השנתי ישראל-אוסטרליה, יחד עם AIJAC, מכון מחקר אוסטרלי (STRATEGIC ANALYSIS AUSTRALIA) ומכון אבא אבן.
תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
