החלטתו של משטר אסד – בגיבוי רוסי – לסייע לכוחות הכורדיים מפני פלישת צבא טורקיה ושלוחיו, "הצבא הלאומי הסורי" לצפון-מזרח סוריה, עשויה לשנות את מאזן הכוחות בזירה הסורית ולבלום לחלוטין את המבצע הטורקי, ואת השלכותיו – טיהור אתני של הכורדים.

חרף הרמיזות הניטרליות שנאמרו על ידי גורמים רשמיים במוסקבה, עושה רושם כי רוסיה גמרה אומר להתערב דה-פקטו נגד מהלך הצבאי הטורקי. המעורבות הרוסית מעידה כי כללי המשחק השתנו, וכי אנקרה, שחשבה כי תהנה מחופש בלתי מוגבל לאחר הוצאת הכוחות הצבאיים האמריקניים מאזור צפון מזרח-סוריה, חייבת לבצע חישוב מחדש בנוגע למהלכיה הבאים. אין דין תקיפת כוחות כורדיים ללא גיבוי, כדין תקיפת כוחות האלה כשהם מגובים בעקיפין על ידי השחקן המשמעותי ביותר בסוריה – מוסקבה.

כל תקיפה של הצבא הטורקי נגד כוחות משטר אסד תיחשב כעת כהתקפה נגד מוסקבה, או לכל הפחות יצירת מתיחות מול הרוסים. יש לזכור כי טורקיה הובילה בשנים האחרונות מדיניות של התקרבות לרוסיה – גם כשהדבר היה כרוך בהעמדה בסיכון של יחסי טורקיה וארצות הברית. כך שהנשיא הטורקי, רג'יפ טאיפ ארדואן, לא ימהר לפגוע ביחסים אלה.

כעת, בפני טורקיה עומדות שתי אפשרויות: ויתור על המבצע הצבאי והסתפקות בהישגים שהושגו עד השלב הזה; או המשך המבצע הצבאי, אך בלחימה של השליח הטורקי "הצבא הלאומי הסורי" בלבד. אם יבחר ארדואן באפשרות השנייה, הרי שסיכויו להצליח נמוכים, בהתחשב בגיבוי המבצעי והדיפלומטי הרוסי שיינתן לצבאו של משטר אסד. כבר עתה עברה מנביג' לשליטת הצבא הרוסי מהאמריקנים, כך שניתן להניח כי אבד הסיכוי הטורקי לכבוש את המקום. לא זאת, אף זאת ייתכן שהכוחות הכורדים, מעודדים מתמיכת רוסיה –  יצליחו להשיב לעצמם שטחים שנכבשו על ידי הטורקים.

בסופו של דבר, המרוויחים העיקריים מהמבצע הצבאי הטורקי בסוריה, הם משטר אסד ופטרונו רוסיה. המהלך הטורקי הוביל להחזרת החלק הכורדי בסוריה (רוג'בה) לידי משטר אסד, ללא ירי של כדור אחד. כך, המשטר החזיר לידיו עשרות אחוזים מהשטחים שאבדו לו במלחמת האזרחים, שילב כוחות כורדיים בצבאו' והבטיח את נאמנות הכורדים למשטרו, תוך צמצום שאיפותיהם הלאומיות בסוריה.

מבחינת רוסיה, הרי שהיא הרחיבה את שליטתו של הנכס העיקרי שלה בסוריה, ועל ידי כך, את שליטתה שלה. סביר להניח כי מוסקבה תהנה גם מניסיונות התיווך העתידיים בין טורקיה לבין הכורדים ומשטר אסד, ובכך תשפר עוד יותר את מיצובה כשחקן מעצמתי המעורב בכל התהליכים המשמעותיים במזרח התיכון. זאת, בזמן שארצות הברית מוותרת מרצון על השפעתה באזור מתוך מדיניות בדלנית שעלולה להתברר בטווח הארוך כמוטעית.

בנוסף, רוסיה הצליחה להטות לטובתה את תמיכת הכוחות הכורדיים, על חשבון מדינות המערב וארצות הברית, שכן הכורדים רואים בה כעת מושיעה מפני טיהור אתני. על אלה יש להוסיף הצלחה רוסית נוספת במדיניותה לזרוע חילוקי דעות בתוך נאט"ו. האירועים האחרונים רק העמיקו את המתח השורר בין ממשל טראמפ למדינות הברית בשאלת החלוקה ההוגנת בנטל הצבאי והכספי. המתיחות שנוצרה בין טורקיה למערב – כולל הטלת העיצומים הכלכליים של הממשל האמריקני על טורקיה – הוסיפה לפילוג הקיים גם כך בתוך הברית הצפון-אטלנטית (כהמשך לרכישת מערכת ההגנה הרוסית S-400 על-ידי טורקיה), ובכך הועילה לאסטרטגיה הרוסית.

טורקיה, מבחינתה, יכולה אף היא להרוויח משהו מהמהלכים האחרונים, אם יושג הסדר מול רוסיה וסוריה שיאפשר לה לשמור על האזורים בין תל-אבייד לראס אל-עין, כך שתוכל למעשה ליצור חיץ ברצועה הצפון-מזרחית שבשליטת הכורדים, ולהעביר מספר פליטים כורדים לתוך סוריה.

פורסם ב-ישראל דיפנס 16.10.2019

סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: [Dorian Jones [Public domain