באמצע אוגוסט פורסם בחדשות 12 כי ישראל אוסרת את מימוש כל העסקאות הביטחוניות עם קטר, כאשר באיסור נכללו גם עסקאות עתידיות וגם כאלה שנחתמו בעבר ועדיין ממומשות כיום. ההחלטה התקבלה, לפי הפרסום, בעקבות תיאורים במערכת הביטחון של קטר כ״מדינה רעה שפועלת נגד מדינת ישראל״.
לפי דיווחים שונים, התעשיות הביטחוניות מכרו לקטר במהלך השנים האחרונות מערכות ראיית לילה, מערכות להגנה אווירית ומערכות סייבר מתקדמות במאות מיליוני דולרים, באישור רה״מ ואגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון. בין השאר נטען כי אלביט חתמה עם קטר על חוזים בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר; ביוני 2025 נחשף כי רפאל חתמה על חוזים של עשרות מיליוני דולרים; והתעשייה האווירית ניהלה מה שהוגדר "רומן ארוך" עם קטר, שכלל לפחות 20 ביקורים של ראש התעשייה האווירית בדוחה ואפילו ביקור של משלחת קטרית בכירה שקיבלה סקירות מקיפות במשך יום שלם במשרדי התעשייה האווירית. תמונות שפרסם עיתון הארץ אף הצביעו על מערכות אוויריות ישראליות המותקנות על מטוסים קטריים. ניתוח צילומי המטוסים על ידי הארץ גילה כי שלושה מטוסים מהצי המשמש את ההנהגה הבכירה הקטרית כללו מערכות ישראליות. מערכות המגינות על חיי אמיר קטר הותקנו על המטוס שאיתו נחת בטהרן. לפי הדיווח, המערכות הותקנו במועדים שונים בין השנים 2020–2022, בעת שהמטוסים היו בתחזוקה בבאזל. הארץ טען כי המערכת מותקנת בחלק האחורי של גחון המטוס: היא מזהה אם שוגר טיל קרקע-אוויר מונחה חום, ומשגרת קרן אינפרה-אדום המשבשת את נעילת הטיל. המערכת יעילה במיוחד נגד טילי כתף. דיווח אחר היה לגבי ההזמנה של קטר למערכת תצוגה ואיתור מטרות מדגם TARGO-II של "אלביט", המורכבת על קסדת הטייס.
לפי אחד הדיווחים, טבח 7 באוקטובר קטע את רוב המגעים האלו, וגם סיכל חלק מהחוזים שכבר נחתמו. עם זאת, הקשרים הביטחוניים נשמרו. על רקע המלחמה עם איראן והדיווחים על העברת מערכות הגנה לאיחוד האמירויות ולמדינות אחרות במפרץ, אף הועלה חשש שעקב הקשר עם קטר והשתתפותה במערך ההגנה האמריקאי, בראש ובראשונה במפקדת סנטקום המוצבת בקטר, גם קטר הייתה אחת מהמדינות שקיבלה מערכות אלו.
סביר להניח שהחלטה על עצירת המכירות נעשתה גם על רקע המהלכים הקטריים נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. ביוני 2026 דווח שקרן העושר של קטר עיכבה את התוכנית המשותפת של פולקסווגן ורפאל לייצור רכיבים למערכות כיפת ברזל במפעל של החברה באוסנבריק שבסקסוניה־תחתית, ששימש לייצור רכבי קבריולה של החברה. לדוחה יש סמכות השפעה על חברת הרכב הגרמנית, משום שקרן העושר הקטרית היא בעלים של 17% מהאחזקות בפולקסווגן. הקטרים נימקו את חששותיהם במערכת היחסים של דוחה עם ישראל. סביר להניח שקטר גם לא רצתה להיות מקושרת לתעשיות הצבאיות הישראליות באופן פומבי עקב רצונה לשמר קשרים עם התנועות האסלאמסטיות בכלל, ועם חמאס בפרט. אומנם היו דיווחים על כך שישראל הצליחה לעקוף את ההגבלה הקטרית לגבי הרחבת פעילותה בגרמניה, אך המקרה המחיש את הנכונות הקטרית לפעול נגד ישראל בזירה זו.
בגרמניה הופיעה דוגמה נוספת להגבלת הצעדים הכלכליים-ביטחוניים של ישראל מול קטר. לאחר שהנושא היה בדיון ציבורי זמן מה, דיווחים באמצע אוגוסט הצביעו על תכנון הממשלה למנוע את מכירת חברת הספנות צים לתאגיד הגרמני האפאג-לויד. עצירת המהלך נבעה, בין היתר, מהתנגדות מערכת הביטחון, ובכלל זה השב"כ, המלמ"ב וצה"ל, וכן משרדי הממשלה – החקלאות, הביטחון, האנרגיה והכלכלה – בשל העובדה שחלק ממניות התאגיד מוחזקות על ידי קרנות העושר של קטר וערב הסעודית.
המהלך נובע גם מהאווירה הציבורית הישראלית העוינת לקטר. סקר של מנו גבע שנערך באוגוסט בהזמנת ועד עובדי צים הצביע על התנגדות רחבה בקרב הציבור היהודי בישראל, ו-57.1% מהנשאלים השיבו כי הם מתנגדים לאישור העסקה בשל המעורבות הקטרית.
סקר זה המחיש את חשיבות המודעות הציבורית לסכנה מקטר בקידום המהלכים הישראליים נגד קטר. עצם קיום הקשרים עד שלב זה הפליא רבים, אך נראה כי נבע מתפיסה שלפיה קשרים ביטחוניים ועסקאות כלכליות חשובים יותר מהפגיעה הקטרית שנתפסה כרכה באמצעות רשתות התקשורת שלה ומימון קמפיינים של דה-לגיטימציה. הלך חשיבה זה הוא שעמד בבסיס קשרי המסחר שעודם קיימים וקיבלו ביטוי בתחום היהלומים, כאשר בתחילת 2025 הגיעו ראשי הבורסה הישראלית ליהלומים בהזמנת הקטרים, בזמן שהמלחמה בעזה בעיצומה, לכנס בינלאומי שאירחה דוחה.
פיתוח קשרים אלו התקבל בשלילה בישראל וכתוצאה מכך גם בדרג מקבלי ההחלטות, לאחר העמקת ההבנה בישראל על התרומה הקטרית לחמאס, חלקה בעידוד קמפיינים נגד ישראל, בין היתר, באוניברסיטאות האמריקאיות ובספורט הבין-לאומי, וגם עקב החשדות הכבדים שהועלו נגד יועציו של ראש הממשלה על קשריהם לקטר לפני, ובייחוד לאחר, השבעה באוקטובר.
לפרשת קטרגייט היה גם קשר לשאלת המכירה של מערכות נשק לקטר. בדה מרקר פורסם כי חברה שבה שותפים בכיר המוסד לשעבר שנחקר בפרשת קטרגייט, לצד אלוף במיל' ששימש ראש המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, ייצגה בשנים האחרונות את רפאל ואלביט ביוזמות לשיווק תוצרת ביטחונית לממשלת קטר, וניהלה מגעים בנוגע לעסקאות בקטר גם עם התעשייה האווירית. בדיווח נטען כי בשל היעדר יחסים רשמיים עם קטר, הבכירים השתמשו בחברה זרה שבבעלותם לצורך ביצוע העסקאות הללו.
עניין זה הדגים כיצד צעד חשוב זה של עצירת הייצוא הביטחוני לקטר הוא רק צעד ראשון במהלך הנדרש למניעת זליגה של מידע ביטחוני מישראל לקטר. שימוש בקשרים לחברות זרות או בכירים לשעבר במערכת הביטחונית היה שיטת פעולה קבועה של קטר. גורם קטרי הצהיר בעבר כי שיטת החימוש הקטרית אינה רק קניית המוצר החדש מהשוק. במקום זאת, היא כרוכה ברכישת ידע או מומחיות טכנית על ידי הבאת מתקינים או מפעילים של מערכות לקטר ואימון כוח מקומי בהפעלת המערכות.
בעיה זו מחריפה בבחינת ההתנהלות הקטרית, המעלה אפשרות שמידע רגיש עבר במקרים מסוימים דרך דוחה. כך, בעקבות הפלת מטוס הודי על ידי פקיסטן במהלך הסכסוך האחרון בין הודו לפקיסטן פורסמו דיווחים שלפיהם הטייסים הפקיסטנים הכירו את מערכות המטוסים של רפאל הנמצאות בשימוש חיל האוויר ההודי משירותם בצבא קטר. זו לא הפעם הראשונה שדיווחים כאלה צצים. על רקע המתיחות בין טורקיה ליוון נטען כי טייסים טורקים בקיאים בהפעלת מערכות המותקנות על מטוסים יווניים, גם הן מתוצרת רפאל, משום שלמדו עליהם מעמיתיהם הקטרים, איתם הם חולקים טייסת משותפת תורכית-קטרית.
קטר רוכשת כמויות אדירות של נשק ממדינות מערביות רבות, כולל ארצות הברית. לדוגמה, ביקורו של טראמפ במאי 2025 כלל רכישה של טכנולוגיית FS-LIDS נגד רחפנים של Raytheon בשווי מיליארד דולר, כאשר קטר הייתה המדינה הראשונה מחוץ לארצות הברית שקיבלה את המערכת. לקטר קשרים ענפים עם תעשיות הביטחון האמריקאיות. מעבר לביקורים הדדיים בתערוכות ולביקורים של פקידים קטרים במפעלים של החברה, קשרים אלה כללו, על פי החשד, גם התנהלות בלתי חוקית. לדוגמה, אותה חברת ריית'און שמכרה את טכנולוגיית הנגד-רחפנים סומנה על ידי משרד המשפטים בשנה שעברה בשל קשריה הבלתי חוקיים עם קטר.
בהתחשב בשיטת הפעולה של קטר ובקשריה עם תעשיות הביטחון, נראה סביר שקטר תמצא פרצות רבות ככל האפשר כדי לסחור בידע הטכנולוגי והביטחוני שהשיגה.
איום דומה מרחף על ישראל כל עוד הקשר הביטחוני נשמר, גם בעקיפין. עצירת הייצוא הביטחוני הוא צעד מבורך, אך צריכה להתלוות אליו שורת אמצעים שיגבילו העברת ידע קיים, מומחיות, או קשרים ביטחוניים בכסות עסקית באופן הדוק ככל האפשר.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
