מעורבותה של קטר בלבנון מדגימה כיצד כסף, דיפלומטיה ותקשורת הופכים למנופי כוח אסטרטגיים. בעשרים השנים האחרונות בנתה דוחה בהתמדה רשת עמוקה בחברה הלבנונית – מצבא וממשלה, דרך חינוך וסיוע הומניטרי, ועד עוצמה תקשורתית וקשרים פוליטיים; ממעורבותה בגיבוש החלטה 1701 כחברה במועצת הביטחון, דרך מעורבותה בהעברת כספים לכפרים השיעיים בדרום לבנון ב-2007 שלא דרך הגופים הממשלתיים אלא ישירות לכפרים עצמם כמנגנון שסייע לחיזבאללה, ועד להסכם דוחה בשנת 2008 בהשתתפות כלל הפלגים הלבנוניים.
במדינה שכנה, סוריה, מייד לאחר נפילת אסד, קטר מעורבת בערוצים הומניטריים, כלכליים ושלטוניים. כחלק מהסיוע לייצוב שלטונו של אלג'ולאני הסוני-אסלאמסטי, קטר גם וידאה שאיראן לא תישאר מחוץ לתמונה. דווח שקטר העבירה מסרים מהשלטון באיראן לאלג'ולאני. באותו אופן, קטר מינתה במקביל שגרירים לשתי המדינות עם קשר משפחתי מובהק. שם המשפחה הזהה ושמות האב והסב הזהים של שגרירי קטר לאיראן ולסוריה לימדו שהשגרירים הינם אחים. עניין זה המחיש את עומק התיאום בין זירת סוריה לזירת איראן בתפיסה הקטרית. עירוב סוריה בנעשה באיראן ממשיך עד לימים אלו בעדכון הקטרי לשר החוץ הסורי בנוגע לתיווך מול איראן. עניין זה המחיש כיצד היה חשוב לקטר להישאר כערוץ הקשר למעורבות איראנית בזירות חשובות לאיראן. השינוי השלטוני בסוריה משיעי לסוני לא שינה התנהלות קטרית זו. בלבנון, כהמשך לכך, המעורבות האיראנית הייתה בבחינת עובדה מוגמרת, ובקשרים בין טהרן לדוחה עניין לבנון היה מרכיב מובן מאליו.
הרשת הקטרית שנטוותה מתחילת המילניום מאפשרת לה להשפיע על התיווך בין איראן, חיזבאללה, ממשלת לבנון וישראל, תוך קידום אינטרסים שמשמרים את ציר ההתנגדות ומגבילים אופציות ישראליות. אחד האפיקים הבולטים הוא הסיוע הצבאי והכלכלי לצבא הלבנוני. קטר העבירה מענקים משמעותיים שהפכו למנוף פוליטי חזק. ב-2025 אירח ראש ממשלת קטר את הרמטכ"ל הלבנוני לדיון בסיוע לצבא ולמוסדות שונים. שגריר קטר העביר מסרים ישירים לנשיא ולראש הממשלה, כולל מענקים שקושרו לדרישות פוליטיות ספציפיות. בספטמבר 2025 הודה הרמטכ"ל הלבנוני לשגריר על התמיכה, ומענק נוסף היה בדרך עם "דרישות" ברורות. באוגוסט 2025 דנו משלחות קטריות בסיוע לחשמל, מים וצבא – הכול תמורת תיאום פוליטי והרפיה מחיזבאללה. אפיק זה יוצר תלות שמקשה על ממשלת לבנון לנקוט עמדה עצמאית נגד חיזבאללה, ומאפשר לקטר להשפיע על מדיניות הביטחון מבפנים.
סיוע בתחום החשמל הדגים כיצד התחום ההומניטרי והחינוכי משמש כסות אידיאלית לפעילות פוליטית. קרן הצדקה הקטרית פתחה בשנת 2025 מטה בביירות כדי להרחיב את הנוכחות בשטח. באוקטובר 2025 פגש אמיר קטר עצמו את יו"ר הדירקטוריון של האוניברסיטה האמריקאית בביירות (AUB), מפגש שמדגיש את השאיפה להשפעה ארוכת טווח על הדור הצעיר. בספטמבר 2025 אירח שגריר קטר משלחת של "תנועת הנוער הלבנונית". במקביל לביקור הכחישה תנועת הנוער את הקשר שלה לטרור בעקבות ההתקפה הישראלית על חברת הגנרטורים באזור ע'אזיה בדרום לבנון. אימו של האמיר, שיח'ה מוזה, נפגשה בנובמבר 2025 עם אשת הנשיא הלבנוני כדי להביא להרחבת הנוכחות הקטרית במערכת החינוך בהיותה נשיאת קרן "החינוך מעל הכול", קרן ששמה נקשר לפני כעשור לעדויות על העברת כלי נשק לחיזבאללה בכסות הומניטרית. קרן זו, ביחד עם קרן קטר לפיתוח, חברו בספטמבר 2025 לקרן "ללמד בשביל לבנון" למימון מלגות ל-23,000 תלמידים ולהכשרת מורים. סיוע זה, המוצג כהומניטרי טהור, מאפשר לקטר לקדם אג'נדה אסלאמיסטית תוך שמירה על דימוי חיובי בינלאומי.
דימוי חיובי זה הושג גם באמצעות התקשורת. קטר השתמשה במעצמה התקשורתית שבבעלותה לשם קביעת נרטיבים, והדבר ניכר גם בזירת לבנון. בינואר 2026 ארגן מרכז העיתונות של קטר מושב של העיתונות הלבנונית בהובלת ראש איגוד עורכי העיתונות הלבנוני, שהרעיף שבחים על קטר. התקשורת מהווה כלי מרכזי נוסף בהשפעה. פגישות בין יו"ר אל-ג'זירה לשר המידע הלבנוני יצרו השפעה ישירה על הנרטיב הציבורי בלבנון. הרשת הקטרית גם ראיינה את נציגי חיזבאללה בממשלת לבנון. ב-2025 הופיעו קריקטורות אנטישמיות בעיתונים קטריים שתיארו את ישראל כ"שותה את דם לבנון". קטר משתמשת בכלים אלה להפצת מסרים שמגנים פעולות ישראליות ומקדמים תיווך "ניטרלי". ביוני 2026 שוחח שר המדינה הקטרי לענייני חוץ עם סגן ראש הממשלה הלבנוני וגינה "תוקפנות ישראלית" בדרום לבנון – מסר שמשלב גינוי פומבי עם תיאום דיפלומטי שקט. באותו אופן יש להזכיר את ההדלפות הרבות מהצד הלבנוני לעיתונות הקטרית, בדגש על אל-ג'זירה ועל אלערבי אלג'דיד. לכאורה מדובר היה רק במקורות עיתונאיים; עם זאת, דיווחים בזמן מלחמת לבנון השנייה ובמהלך הפעולה הצבאית מול חמאס בעזה לאחר ה-7 באוקטובר לימדו כיצד עיתונאים של הרשתות הקטריות ומקורות עיתונאיים מטעמן שימשו גם לאיסוף מטרות מודיעיניות.
ברמה הדיפלומטית, קטר פועלת כמתווכת מרכזית ורב-צדדית. בדצמבר 2025 כלל תיאום קטרי-סעודי פגישות עם משלחת חיזבאללה. במאי 2026 אירחה שרת המדינה לשיתוף פעולה בינלאומי, מרים אל-מסנד, בדוחה את ראש המשלחת הפטריארכלית המרונית בוושינגטון ושליח הפטריארך המרוני ללבנון, האב אלי אדיב מאדי. אל-מסנד הובילה את נושא הסיוע ההומניטרי, והפטריארך הודה על כך בהודעה לעיתונות. ביוני 2026 אירח ראש ממשלת קטר את וליד ג'ונבלאט בדוחה, תוך דיון בסוגיות לבנון – כולל נושאים שהועלו בשיחות עם שר החוץ האיראני. שגריר קטר נפגש עם ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם לתיאום עמדות מול ישראל, זמן קצר לאחר שקטר סייעה לאיראן בהשגת הפסקת אש לאחר שהתערבה למען חיזבאללה. מעורבות קטרית זו בתיווך בזירת לבנון אוזכרה גם בהודעת משרד החוץ הקטרי בביקור ראש ממשלת קטר בקהיר במהלך יוני 2026 לשם תיווך מול חמאס בסוגיית פירוק הנשק.
בבחינת ערוצי ההשפעה השונים של קטר בארץ הארזים עולה, כמו בזירות אחרות, כי המדינה המפרצית משתמשת בלגיטימיות הדיפלומטית שלה כדי לשמור על ערוצים פתוחים עם כל הצדדים. האינטרסים שלה גם בלבנון – חינוך, צבא וקשרים עם חיזבאללה – הובילו אותה למלא תפקיד מוביל בפתרון המשבר הפוליטי הלבנוני. ב-2025 היא עיכבה פירוק נשק חיזבאללה באמצעות התניית מענקים לצבא, והשתמשה בסיוע ההומניטרי כדי לשמור על נוכחות הארגון. היא גם משתמשת בכסות הומניטרית כדי להסוות תמיכה בציר השיעי, בדומה למודל שיושם בגזרות אחרות כמו עזה ותימן.
מעורבות זו מאפשרת לקטר לשחק תפקיד כפול ומתוחכם: מצד אחד היא מסייעת לאיראן ולחיזבאללה לשמור על כוחם תוך הרפיה מדורגת ומבוקרת של הלחצים עליהן; מצד שני היא מציגה עצמה כשותפה אמינה למערב, לסעודיה ולארה"ב. כך היא משפיעה על עמדות ממשלת לבנון, מקשרת בין חיזבאללה לאיראן, ומעבירה מסרים לישראל דרך ערוצים לא רשמיים. התוצאה היא בניית תלות רב-שכבתית – כלכלית, פוליטית, תקשורתית וחינוכית – שמקשה על לבנון לפעול באופן עצמאי ומאפשרת לקטר לעצב את המציאות האזורית לפי האינטרסים שלה. האסטרטגיה הזו משתמשת במודל דומה בגזרות אחרות: כסות הומניטרית, יצירת תלות כלכלית ודיפלומטיה שקטה ומתמשכת. התוצאה היא שדוחה הופכת לשחקן בלתי ניתן להחלפה, שמשפיע על יציבות לבנון ועל האיזון האזורי כולו. מעורבותה אינה מקרית, אלא חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שרואה בלבנון זירה מרכזית להשפעה אזורית.
מבחינת ישראל, המעורבות הקטרית מחייבת זהירות רבה. תלות בערוצים קטריים עלולה להגביל חופש פעולה מול חיזבאללה, בעוד שהשפעה קטרית עמוקה בלבנון מקשה על בידוד חיזבאללה ואיראן. קטר אינה כובשת טריטוריה – היא קונה השפעה, בונה תלות ומעצבת מציאות. לבנון היא דוגמה קלאסית לכך, והאתגר הוא להבין שה"תיווך" הקטרי אינו ניטרלי לעולם. הבנה מעמיקה של רשת ההשפעה הרב-תחומית הזו חיונית לכל מדיניות אזורית ישראלית עתידית.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
