הוול סטריט ג'ורנל חשף לאחרונה כי קטר הבטיחה לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי "תדאג" לו, במשתמע בהקשר של התביעה נגדו בשל תקיפה מינית, אם יקדם צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הדיווח מתווסף לעדויות נוספות על מעורבותה של קטר בקידום המהלך. מלכתחילה התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בדצמבר 2023 במסגרת אמנת מניעת רצח עם, ואשר נדונה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), לא התרחשה בוואקום מדיני. לצד ההליך המשפטי הרשמי, ניכרת מעורבותה של קטר במגוון ערוצים – דיפלומטיים, כלכליים ותקשורתיים – אשר תרמו לעיצוב ההקשר שבו קודמה התביעה ולחיזוק הלחץ הבינלאומי על ישראל.
הערוץ הדיפלומטי
ההקשר שבו הוכרזה התביעה הוא בעל משמעות. נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, הודיע בנובמבר 2023 על כוונת מדינתו להגיש תביעה נגד ישראל בהיותו בדוחה, כאשר הוא ניצב מול מיקרופונים של כלי תקשורת קטריים. הכרזה זו באה לאחר פגישות עם בכירים קטרים, ולוותה ברטוריקה חריפה כלפי ישראל דוגמת השוואת עזה למחנה ריכוז. עצם העובדה שההכרזה נעשתה מהבירה הקטרית, ובזירה תקשורתית קטרית, מצביעה על תיאום מדיני והשתלבות של קטר בקידום המסר הדרום-אפריקאי בזירה הבינלאומית.
הערוץ הכלכלי
במקביל להתקדמות ההליך המשפטי, התחזקו הקשרים הכלכליים בין קטר לדרום אפריקה. חברת האנרגיה קטר אנרג'י הייתה מעורבת במרץ 2024 ביוזמות לחיפושי גז במדינה, זאת אף על פי שבסוף 2023 נערכו מחאות מקומיות נגד פעילות חברות זרות בתחום האנרגיה, בהן קטר אנרג'י.
נוסף על כך, קטר אירוויז קידמה מהלך משמעותי בשוק התעופה הדרום-אפריקאי, ובמסגרתו רכשה באוגוסט 2024 כ־25% מחברת איירלינק – אחת מחברות התעופה המרכזיות במדינה. מהלך זה מצביע על העמקת הקשרים הכלכליים בין הצדדים בתקופה מקבילה לקידום התביעה.
התמונה הכוללת מצביעה על דינמיקה של אינטרסים משותפים, שבה קידום שיתופי פעולה כלכליים מתרחש לצד קו מדיני ומשפטי תקיף כלפי ישראל, במעין עסקה של "יד רוחצת יד".
במקביל עלו טענות מצד גורמים שונים כי כספים מקטר, לצד גורמים נוספים כמו איראן וחמאס, זרמו לגורמים פוליטיים בדרום אפריקה – ובפרט למפלגת השלטון. לפי טענות אלו, תמיכה זו תרמה לקידום הקו התקיף שנקטה דרום אפריקה בזירה המשפטית הבינלאומית.
הזירה המשפטית הבינלאומית
גם מהצד של בית הדין דאגה קטר לקדם את המהלך האנטי-ישראלי.
פאטו בנסודה, התובעת לשעבר של בית הדין הבינלאומי, הופיעה בפברואר 2026 בפורום אל-ג'זירה ובמסגרתו הציגה את הסוגיה הפלסטינית כמבחן לצדק בינלאומי – קו התואם את המסרים שקודמו בפלטפורמה קטרית זו, וכן באחרות דומות.
מחליפה בתפקיד, קארים ח'אן, נקשר גם הוא לטענות על מעורבות קטרית, ובאופן פלילי. לפי פרסומים עיתונאיים, כאשר הועלו נגדו האשמות כי תקף מינית עובדת בבית הדין, פעלה קטר לעזור לו מאחורי הקלעים. לפי דיווח בגרדיאן הבריטי בנובמבר 2025, חברות מודיעין פרטיות פעלו בשם קטר כדי לפגוע באמינותה של האישה שהתלוננה כי הותקפה מינית בידי ח'אן. על סמך מסמכים שהודלפו לעיתון, ולפי גורמים שמעורים בפרטי המבצע שיזמה דוחה, השיגו חברות המודיעין מידע פולשני על המתלוננת, אישה מוסלמית בשנות ה-30 לחייה, וכן על משפחתה. בין השאר, כך לפי הדיווח, ניסו להשיג מידע על קשרים שלה עם ישראל. בסוף אפריל 2026 נחשף שלב נוסף. עדות שהגיעה לידי הוול סטריט ג'ורנל חשפה כי הובטחו לכאורה טובות הנאה לגורמים משפטיים בתמורה לנקיטת קו תקיף כלפי ישראל. כפי שפורסם, קטר הבטיחה לכאורה "לדאוג" לתובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קארים חאן – אם יקדם צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
קטר הכחישה דיווחים אלו, גינתה את כלי התקשורת שפרסמו אותם ואף טענה שזהו קמפיין דיסאינפורמציה נגדה. לאחר החשיפה האחרונה דיווח המידל איסט איי הקטרי על הרצאה שאורגנה באוקספורד לח'אן לאחר שזוכה מאישומיו. לפי הכתבה היו ששיערו כי הן ההזמנה לאוקספורד, שכסף קטרי הועבר למוסד כבר ב-2017, והן הדיווח על ההרצאה, היו מעין ניסיון הלבנה מהיר מצד דוחה.
טענות אלו מצטרפות למגמה רחבה יותר של חיזוק הקשרים בין קטר לבין מוסדות משפט בינלאומיים, לרבות באמצעות פעילות דיפלומטית, שיתופי פעולה והצבת גורמים מקצועיים בסמיכות למוסדות אלו. ביוני 2024 העניק שגריר קטר בהולנד לבית הדין מתנה בדמות דגם סירה, שהיא סמל מדינת קטר. כהמשך לכך קידמה קטר שיתופי פעולה של קבוצות עבודה ושליחת מתמחים מול המוסד המשפטי הבינלאומי.
הערוץ הפומבי
במישור התקשורתי, רשת אל-ג'זירה פעלה באופן אינטנסיבי לעיצוב דעת הקהל הבינלאומית. הרשת סיקרה את ההליכים בהאג בהרחבה, שידרה אותם בשידור חי, והציגה באופן עקבי נרטיב ביקורתי כלפי ישראל, תוך שימוש במונחים כגון “רצח עם”. דוברים קטריים רשמיים, ובהם ההנהגה הבכירה, השתמשו תכופות בהאשמה של רצח עם נגד ישראל, ופעמים רבות כוונה הביקורת באופן ברור לראש הממשלה. המתקפה הישראלית בדוחה בספטמבר 2025 הובילה להחרפת ההאשמות הרשמיות הקטריות לכיוון נתניהו.
בנוסף, פורומים קטריים שימשו במה להצגת הסוגיה הפלסטינית כמבחן לצדק בינלאומי, כאשר המסרים שעלו בהם תאמו את הקו התקשורתי והדיפלומטי שקידמה קטר.
אזכור השמצת ישראל באמצעות דרום אפריקה עם כסף קטרי מאחורי הקלעים הופיע במקביל להליכים המשפטיים בדרך נוספת. בינואר 2026 חשף שר התרבות של דרום אפריקה, שבניגוד לחברי ממשלתו נחשב לגורם ידידותי לישראל, בהודעה רשמית כי "מדינה זרה" ניסתה ליזום מבצע השפעה שיחזק את נרטיב "רצח העם בעזה" – בביאנלה היוקרתית בוונציה. גורמים במדינתו הבהירו כי מדובר בקמפיין קטרי. הביאנלה בוונציה נחשבת לאירוע האומנות החשוב והיוקרתי בעולם. העבודה שנבחרה לייצג את דרום אפריקה בביתן הלאומי שלה עוסקת ב"אבל, זיכרון ותיקון", ומחברת בין רצח נשים על ידי הכוחות הקולוניאליים בנמיביה, פשעי שנאה כלפי קהילת הלהט״ב בדרום אפריקה ו״רצח של עשרות אלפי נשים וילדים בעזה מאז אוקטובר 2023״, כולל מחווה למשוררת הפלסטינית היבא אבו-נאדא, שנהרגה בתקיפה ישראלית במהלך המלחמה ברצועה. על פי דברי השר, קטר לא הופיעה כמממנת רשמית של התערוכה, אך התחייבה לרכישת העבודות של דרום אפריקה בסיום הביאנלה. מנגנון מסוג זה יצר לכאורה תמריץ ליצירת אומנות המשרתת את הנרטיב הפלסטיני והאנטי-ישראלי בדבר הטענות לרצח עם ברצועה.
יש להזכיר בהקשר זה כי מהלך זה, ששאף להשאיר את קטר נקייה, נעשה לאחר שהקימה באופן חריג ביתן משלה לאחר ששלושים שנה לא נבנו ביתנים חדשים בתערוכה היוקרתית. עניין זה המחיש מדוע לקטר היה חשוב לשמור על תדמית מהוגנת, במקביל לשימוש בדרום אפריקה כאמצעי לתקוף את ישראל בכסף קטרי מובטח מראש.
מכלול ההתפתחויות מצביע על מערך השפעה קטרי רב־זרועי שפעל במקביל לקידום התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. באמצעות שילוב של פעילות דיפלומטית, העמקת קשרים כלכליים ועיצוב דעת קהל תקשורתית תרמה קטר ליצירת סביבה בינלאומית תומכת במהלך המשפטי.
מערך זה אפשר לקטר להשפיע על הזירה הבינלאומית באופן עקיף אך אפקטיבי, תוך שהיא נותרת במידה רבה מאחורי הקלעים.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
