לפני ימים אחדים אמר לי ידיד מעולם התקשורת את המשפט הבא ביחס לשיחות של נציגי הממשלה עם הממשל החדש בוושינגטון: "סוף סוף ישראל צריכה להבין שהסכם עם אירן זה דבר טוב עבורה – בעיקר כשהאלטרנטיבה היא תקיפה ישראלית מורכבת ומסוכנת".
השבתי לו בשלושה משפטים: "כל השנים ישראל רצתה הסכם מול אירן, כך נאמר לבני שיחנו האמריקנים חזור ושנו. יתר על כן, ישראל סייעה לא מעט בהבאת אירן לשולחן המשא ומתן, כמו גם בתהליך עצמו. בה בעת, הודגש שישראל מעדיפה עולם ללא הסכם מאשר להתמודד עם הסכם גרוע. להערכתי, ארצות הברית עשתה את ההסכם מאחורי גבה של ישראל כי אנשיה ידעו שעקב שינוי המדיניות שלהם, יהיה זה הסכם גרוע. הסתבר בדיעבד שהוא גרוע מאוד".
"כנראה שאתה צודק. אם לא יהיה הסכם ישראל עלולה להגיע לשימוש בכוח ולמלחמה כדי למנוע מאירן מלרכוש יכולת גרעין צבאית".
"המלחמה אמנם תהיה מורכבת ומסוכנת ולכן אין לשאוף אליה, אבל מורכבות וסיכון אסור שימנעו מישראל להגן על קיומה ועל האינטרסים החיוניים שלה. בבסיס הקמתה של מדינת ישראל עומדת השאיפה שיהודים יוכלו להגן על עצמם בעת סכנה, ואיני מבין את אלה המוכנים לוותר על כך בקלות ולסמוך על אחרים".
מי שטוען שישראל התנתקה מהמשא ומתן בשנים שלפני חתימת ההסכם ב-2015 אינו מדייק, בלשון המעטה. ישראל הייתה חלק אינטגרלי מהמשא ומתן, יתר על כן, היא דיברה לא רק עם האמריקנים אלא גם עם שאר הנושאים ונותנים – כולל הסינים והרוסים שנחשבו פרטנרים קשים יותר, אך ישראל התעקשה לדבר ולהשפיע על כולם כי רצתה הסכם טוב עם אירן.
גם לאחר שהסתבר שנציגי ארצות הברית הסתירו את האמת מישראל, המשיכו נציגנו לסייע להם בפרטי המשא ומתן כדי להקטין את כמות החורים בהסכם. לצערנו, בחלק ניכר מהמקרים, נכשלו המומחים הישראלים כי הנושאים ונותנים האמריקנים היו ב"מוד ויתורים" – אבל ישראל לא ויתרה על הניסיון להשפיע גם לאחר הפגיעה האמריקנית ברוח שיתוף הפעולה בין המדינות.
רבים מהמומחים בארצות הברית הבינו שבידיהם הסכם לא טוב, אך הם לא היו מוכנים להסיק מכך את המסקנות המתבקשות. נציגה בכירה שהציגה את ההסכם בכינוס של איפא"ק אמרה שזה ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג. גם אם נניח, לצורך הדיון, כי היא צדקה – הרי מותר לשאול אם העובדה שנציגי המעצמה האמריקנית לא הצליחו להשיג הסכם טוב יותר, צריך לשכנע את מנהיגי ישראל לקבל הסכם היכול לדעתם להעמיד את מדינתם, בסכנות גדולות הנוגעות לעצם יכולתה להגן על עצמה בעתיד. לדעתי לא.
לכן, אין להתפלא שישראל קיבלה לאחרונה החלטה להיכנס למשא ומתן עם נציגי הממשל החדש כדי להביא לכך שמול אירן יושג הסכם טוב יותר, הסכם שישראל תוכל לקבל כבסיס להתנהגותה בעתיד הקרוב והרחוק. ברור שהסכם טוב הוא אינטרס ישראל ברור, אבל גם הצד השני של המשוואה ממשיך להיות בתוקף: עדיף להיות ללא הסכם מאשר לחיות עם הסכם גרוע. הסכם גרוע עלול להכניס אנשים לתודעה כוזבת כאילו יש פתרון ואין צורך להמשיך ולהתאמץ נגד הפרויקט האירני המסוכן, בעוד ללא הסכם קשה יותר לעולם לרמות את עצמו. במצב זה אולי אפשר יהיה לאחד ידיים בלחימה נגד הגרעין האירני.
עולה מכאן שצריך להשתתף בכול מאמץ שיכול להוביל להסכם טוב, ולשם כך יש להיכנס לדיאלוג כן עם ארצות הברית ושאר הקבוצה המכונה P5 פלוס 1. בה בעת, יש להתכונן לאפשרות שלא תהיה ברירה וצה"ל יהיה חייב להרוס את פרויקט הגרעין האירני.
ישראל לא יכולה להסכים למצב שבו אירן תתקרב לנשק גרעיני, גם במחיר מלחמה מורכבת ומסוכנת.
פורסם ב-N12 10.03.2021
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Bigstock
