מאת עמוס הראל, הארץ, 24.01.2021

האיתותים הראשונים מוושינגטון מעידים כי הממשל החדש אינו מתכוון לבזבז זמן: הצוות שגיבש סביבו הנשיא הנכנס, ג'ו ביידן, רואה בחזרה למשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן מטרה מרכזית ומבקש כנראה לחתור לכך במהירות. התגובות מטהראן מציגות קו נוקשה. האיראנים מצפים מארה"ב לחזור להסכם המקורי, שגובש עם ממשל אובמה ב-2015 ושאותו נטש דונלד טראמפ כעבור שלוש שנים. בה בעת הם דורשים את הסרת כל הסנקציות שהטילה עליהם ארה"ב בשנים האחרונות.

שר החוץ האמריקאי הנכנס, אנטוני בלינקן, אמר בשימוע בסנאט בשבוע שעבר כי ארה"ב תבקש להתייעץ עם ידידותיה במזרח התיכון לקראת חידוש המגעים. "חשוב מאוד להתחיל בכך בשלב ההמראה, לא הנחיתה", הוסיף. ישראל אינה נשמעת מעודדת מן ההתפתחויות: שידור טקס ההשבעה של ביידן בערוצי הטלוויזיה בישראל לווה בציטוטים פסימיים של מקורות מדיניים. לפי התדרוכים מירושלים, ביידן חותר לחזרה מהירה להסכם ורק לאחריה לגיבוש הסכם בתנאים חדשים, שבו יטופלו גם הסוגיות שהוחמצו בהסכם המקורי — המגבלות על תוכנית הטילים האיראנית ועל פעילות חתרנות וטרור ברחבי המזרח התיכון. באחד הציטוטים אפילו נאמר כי "אם ביידן יאמץ את מתווה אובמה (באשר לאיראן) לא יהיה מה לדבר אתו". במערכת היחסים עם ארה"ב ישראל אינה בדיוק זבוב, אבל לעתים נדמה שהיא מתבלבלת מעט ומשוכנעת שהיא בכלל הפיל.

האלוף במילואים יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, נותר אחד האנשים הקרובים לראש הממשלה בנימין נתניהו, גם אם כבר אינו נושא בתפקיד רשמי. בשבוע שעבר, בדיון במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) שבו הוא עמית בכיר, אמר עמידרור כי "במצב שבו ארה"ב חוזרת להסכם הגרעין הישן ומסתבר שאיראן מתקדמת לעבר יכולת גרעין צבאית, לישראל לא תהיה ברירה אלא לפעול נגדה צבאית כדי למנוע ממנה יכולת ליצור נשק גרעיני". לדבריו, כניסתו של ביידן לבית הלבן מעמידה בפני ישראל סוגיה קריטית — "כיצד לתמרן מול ממשל בעל תוכניות ברורות לחזור להסכם, כך שהיא מצליחה לשמור על חופש פעולה צבאי מול איראן".

בשיחה עם "הארץ" אמר עמידרור כי "ההסכם הקודם לא ענה על הצורך למנוע התקרבות איראנית לנקודת פריצה להשגת יכולת גרעינית. לקראת חתימת ההסכם, ממשל אובמה שינה את מדיניותו מפירוק היכולות האיראניות לדחייה של הפרויקט ומעקב אחריו. אנחנו חושבים שזה היה הסכם גרוע. מול הממשל החדש, צריך לייצר מנגנון קשר ולהבין מה הם מתכוונים לעשות. נצטרך לשבת עם האמריקאים ולהבין את עמדתם. כשזה יקרה, ישראל תבהיר גם את מדיניותה".

לדבריו, חזרה אמריקאית להסכם הישן, בלא שינויים מהותיים, תציב מחדש על השולחן את כל האפשרויות — "כל מה שמדינת ישראל יודעת לעשות. אם יסתבר שהמהלכים האמריקאיים מאפשרים לאיראנים להתקרב לפצצה, צריך להכין טוב יותר את האופציה הצבאית. לא צריך למהר יותר מדי. נדרשת קודם לכן הבנה עמוקה מה רוצים האמריקאים, אבל ישראל חייבת לשמור לעצמה חופש החלטה וחופש פעולה".

אחרי ההסכם מ–2015, במסגרת התוכנית הרב־שנתית "גדעון", הסיט צה"ל משאבים למשימות אחרות, כמו המערכה שבין המלחמות (מב"מ), שבמסגרתה הותקפו בסיסים איראניים ושיירות נשק בסוריה. לעומת זאת, הושקעו פחות מאמצים בחידוד וליטוש התוכניות המבצעיות לתקיפה אווירית ב"מעגל השלישי", שהמטרה המרכזית בו היתה תוכנית הגרעין. באחרונה דווח ב"ישראל היום" כי צה"ל יבקש עוד מיליארדי שקלים לצורך זה, אם יחליט הדרג המדיני להניח שוב על השולחן את האופציה הצבאית באיראן.

עמידרור ממעיט בחשיבות הדם הרע בין נתניהו לבין ותיקי ממשל אובמה, שחלקם חזרו כעת לתפקידים מרכזיים בממשל ביידן, על רקע הסכם הגרעין. לדבריו, מערכת היחסים בין שתי המדינות טובה ועניינית דיה כדי שניתן יהיה להתעלות על משקעים כאלה, אם נותרו. "בסוף, מדינות מקבלות החלטות על סמך אינטרסים, לא על סמך יחסים אישיים", הוסיף.

הוא סבור, כמו כמה מיועציו הבכירים של נתניהו, כי עמדת המיקוח של איראן במשא ומתן מחודש תהיה חלשה בהרבה מכפי שהיא מציגה אותה בהצהרות רשמיות. לדבריו, השפעת הסנקציות האמריקאיות על כלכלת איראן היתה קשה ביותר. "הם החזיקו בקושי את הראש מעל המים, והמתינו לכניסת ממשל ביידן", אמר. "טהראן בלחץ מאוד גדול להסיר את הסנקציות". לדעתו, מצבה של איראן מאפשר לאמריקאים לנקוט עמדות קשוחות במשא ומתן, כשיתחדש.