JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

מדינות רבות שואפות להשתמש בחיסונים כמנוף למעמדן הבינלאומי, אך מסתמן כי הודו מובילה במירוץ.

החיסון לנגיף הקורונה הפך למטבע חדש בדיפלומטיה הבינלאומית, בהיותו אחת הסחורות המבוקשות ביותר בעולם. ימים מספר לאחר שהחלה הודו לחסן את אוכלוסייתה, היא גם החלה בהעברת מיליוני חיסונים אל שכנותיה ולמדינות במפרץ הפרסי ובדרום אמריקה. עם התפרצות הנגיף שלחה הודו למדינות רבות ציוד מיגון אישי ותרופות. כעת הודו פונה אל ״דיפלומטיית חיסונים״, שזכתה לכינוי המקומי ״ווקאסין מטירי״ (ידידות החיסונים), עליה הכריזה רשמית ב-20 בינואר. ברקע הודו מנהלת מאבק על מדיניות “חלוקה צודקת” של המשאב החדש ומתחרה עם סין על לבבותיהם של אזרחי העולם, בעיקר בעולם המתפתח.

משלוחי החיסונים כוללים שילוב בין חיסון ״קובישילד״, שפותח על ידי חברת אסטרה-זנקה ואוניברסיטת אוקספורד ומיוצר על ידי ״מכון סרום״ בהודו, ובין החיסון ההודי ״קובקסין״, שפותח על ידי חברת בהרט ביוטק (Bharat Biotech) ו״המועצה ההודית למחקר רפואי״. אלו הגיעו מיידית למדינות השכנות: בנגלדש, בהוטן, האיים המלדיביים, מיאנמר, נפאל ושותפות מרכזיות באוקיינוס ההודי, מאוריציוס וסיישל. סרי לנקה אף היא קיבלה משלוח חיסונים בסוף חודש ינואר, ואפגניסטאן צפויה להיות הבאה בתור. החיסונים תוצרת הודו סופקו תחילה למדינות השכנות כסיוע חירום, אך עתה הם מיוצאים בהיקף מסחרי למדינות כמו סעודיה, מרוקו וברזיל.

עם פרוץ המגפה הותירה מגמת ההתכנסות פנימה של מדינות העולם, ובראשן ארה״ב, מרחב פעולה רחב עבור מעצמות אסיה להגברת השפעתן העולמית. סין הייתה אחת המדינות הראשונות שדחפו לדיפלומטיה של חיסונים, והבטיחה לסייע למדינות מתפתחות עוד לפני שפיתחו חברות התרופות חיסון יעיל. בעוד ארה״ב מתעסקת בנושאי פנים, העלתה סין הילוך בפעולותיה באזור. שר החוץ הסיני ביקר מחודש אוקטובר כמעט בכל מדינות דרום אסיה מלבד וייטנאם, הבטיח גישה לחיסונים וקידם מטרות מדיניות חוץ, דוגמת ״יוזמת החגורה והדרך״ שנתקלה בעיכובים רבים בעקבות המשבר העולמי.

מסתמן כי על אף מאמצי בייג׳ינג לקדם את דרך המשי בתחום הבריאות, הודו מובילה בדיפלומטיית החיסונים בדרום אסיה. במשך חודשים מנסה סין למכור את חיסוניה באזור דרום אסיה, אך ללא הצלחה רבה. הסינים מציבים תנאים לפני שהם מעניקים מתנות. כך למשל בבנגלדש רצתה סין חלוקה בעלויות החיסונים, אך עם סירובה של בנגלדש נפסקו השיחות על אספקת החיסונים ואז פנתה ממשלת בנגלדש לדלהי לסיוע. הודו מצידה מעוניינת לתקן את יחסיה עם בנגלדש. ״חוק האזרחות״ השנוי במחלוקת של מודי, שנחקק בשנה שעברה, וההודעה על השקעות סיניות בגובה 40 מיליארד דולר בבנגלדש, הם זרזים טובים דיים עבור דלהי להעמקת אחיזתה באזור. גם במדינות כמו האיים המלדיביים ומאוריציוס דיפלומטיית החיסונים יכולה לסייע בקידום קשרים ולמתן את ההשפעה הסינית באזור. רק לאחר שצפתה בחלוקת המתנות ההודית הודיעה סין שהיא תעניק כתרומה חיסונים למדינות מיאנמר, קמבודיה והפיליפינים, וכחצי מיליון חיסונים לפקיסטאן.

דיפלומטיית החיסונים של הודו מתאפשרת הודות לתשתית ייצור קיימת בתחום מוצרי רפואה בהודו. הודו נודעת כ״בית המרקחת של העולם״ – היצרנית הגדולה ביותר של תרופות גנריות, כ-20 אחוזים מהייצור העולמי. לחברות תרופות מקומיות חלק חשוב בעצירת מגפות עולמיות, דוגמת מגפת האיידס. אז הציעה הודו תרופות אנטי-וירליות במחיר נגיש למדינות אפריקה. מאז פרוץ מגפת הקורונה הודו נמצאת בחזית אספקת התרופות. היא קיבלה מעל ל-100 בקשות ממדינות שונות לאספקת הידרוקסיכלורוקווין, שנחשב הכרחי לטיפול בנגיף טרם פיתוח החיסון, ושלחה אספקה לארה״ב, לברזיל ולישראל. מאז פרוץ המגפה ועד חודש מאי 2020 עמדו הוצאות הסיוע על 16 מיליון דולר.

גם בייצור חיסונים יש להודו הספק טוב. הודו היא אחת מיצרניות החיסונים הגדולות בעולם, ומספקת כ-60 אחוזים מהדרישה העולמית לחיסונים שונים. הודו גילתה הבנה טובה בהשלכות הפוליטיות והכלכליות של פיתוח החיסון וייצורו. היא תמכה בביטול זכויות קניין רוחני במקרה שיפותח חיסון בחודש אוקטובר 2020, במסגרת מאבקן של מדינות נוספות כמו דרום אפריקה להבטחת גישתן לחיסון בארגון הסחר העולמי (WTO), מהלך שיתמוך ביכולות הייצור המקומיות של הודו ויזרז את התחסנות אוכלוסייתה.

גורמים מספר מסייעים להודו בקידום דיפלומטיית החיסונים. הראשון שבהם הוא קצב ייצור החיסונים. מכון סרום בהודו הוא מפעל החיסונים הגדול בעולם, ומייצר את החיסון של חברת אסטרה-זנקה בקצב שיא של 2.5 מיליון מנות ביום. הגורם השני הוא עלות נמוכה בייצור החיסון. 100 מיליון המנות הראשונות של החיסון שיוצרו בהודו נמכרו לממשלת הודו במחיר סמלי של 200 רופי למנה (2.74$), ומחירו של החיסון בשוק הפרטי עומד על 1,000 רופי למנה (13.68$). גם החיסון המקומי של חברת בהארט ביוטק מיוצר בעלות נמוכה, לצד קלות באחסון ובהובלה ותופעות לוואי מעטות.

בזמן שמדינות העולם תרות אחר פתרונות לשיקום כלכלותיהן, הרי שייצור החיסונים צפוי להעניק דחיפה לכלכלה ההודית. מאז פרוץ המגפה נצפו ירידה בביקושים מקומיים וצניחה חדה בייצוא, ואלו פגעו כמעט בכל המגזרים בכלכלה ההודית למעט סקטור החקלאות והתרופות. על פי תחזית שפרסמה הממשלה, הגידול בתמ״ג ההודי לשנת 2020–2021 צפוי להגיע ל-8%, לעומת השנה הקודמת שבה הגיע ל-4% בלבד. מלבד חיזוק המוניטין של הודו כיצרנית חיסונים אמינה, ייצור חיסון לנגיף הקורונה צפוי לחזק תעשיות נוספות. ייצור חיסונים לאוכלוסייה של מיליוני בני אדם פירושו ביקוש מוגבר לחומרים דוגמת מזרקים, בקבוקי גומי, פלסטיק, זכוכית ומתקני קירור. זרימת הון לתעשיות נוספות כדוגמת אלה משמעותה גידול בצריכה, וזו צפויה לסייע לכלכלה ההודית לחזור אל מסלול הצמיחה.

שיקום הכלכלה ושרשראות האספקה הוא אחד התפקידים המשמעותיים של המדינות הטוענות למעמד מתחזק בסדר העולמי החדש בעידן הפוסט-קורונה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הבין בשלב מוקדם את התפקיד המשמעותי שהודו עשויה למלא בתהליך זה. לדבריו ״החיסון של הודו נועד להציל את האנושות״, והודו לא תירתע ממתן חיסונים לפקיסטאן ואף לסין כחלק מהמאמץ לחיסול הנגיף ברחבי העולם. בראשית חודש פברואר, בנאום בפרלמנט ההודי, אמר כי ״סדר עולמי חדש מתהווה, עלינו להחליט אם נרצה להיות צופים או מנהיגים. הודו חייבת להיות עצמאית ובעלת יכולות אם היא רוצה להיות כוח מוביל בעולם״.

בסוגיה של הנגשת החיסונים הודו מוכיחה רצון להצטיין בסיוע לאחרים. על פי דיווחים הודו מייצאת פי שלושה חיסונים ממספר המנות שהיא מעניקה לאזרחיה. קומץ המדינות המתקדמות, המהווה רק 16% מאוכלוסיית העולם, זכה עד כה ב-60% מכלל החיסונים, והפערים בין המדינות צפויים להתרחב במידה שלא תדאגנה לאספקה לאזרחיהן. מגמה זו תוארה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר דוגל ב”חלוקה צודקת”, כ”כישלון מוסרי קטסטרופלי״. מדיניות ה״ווקסין מיטרי״ של הודו התקבלה בעולם השלישי באופן חיובי. מדינות רבות שקיבלו סיוע הביעו את תודתן, ואף ארה״ב שיבחה את המחוות של הודו. העיתונאי אריק בלמן מהעיתון ״וול סטריט ג׳ורנל״ כתב כי ״הודו התגלתה כמנהיגה מפתיעה במירוץ החיסונים העולמי״. מסתמן כי כל עוד המגפה מתפשטת בארה״ב, ממשל ביידן צפוי להתמקד בצורכי הפנים ולהפקיר לסין את זירת הסיוע ההומניטרי למדינות המתפתחות. מדינה זו עשויה לעשות שימוש לרעה במצבים רגישים ולדרוש מהמדינות ויתורים פוליטיים וכלכליים גדולים מדי. לאור הברית האסטרטגית המתהדקת בין וושינגטון לדלהי, הגברת הפעילות ההודית בתחום דיפלומטיית החיסונים עשויה לעזור לוושינגטון לצמצם את השפעתה.

מדינות רבות שואפות להשתמש בחיסונים כמנוף למעמדן הבינלאומי, אך מסתמן כי הודו מובילה במירוץ. חלוקת המתנות מהצד ההודי נועדה לחזק את מעמדה הבינלאומי של הודו בסביבה הקרובה. היא מעוניינת לשפר את התדמית ההודית שנפגמה בשנים האחרונות כתוצאה ממהלכיו השנויים במחלוקת של מודי, בהם חוק האזרחות ומחאת החקלאים. תדמית זו אומנם לא תשתנה במהרה, אך נראה שדלהי צועדת בכיוון הנכון.

מאחר שמדינת ישראל נמנית עם המדינות המובילות בחיסון האוכלוסייה לקורונה מבחינת האחוזים, היא אינה חלק מדיפלומטיית החיסונים של הודו, אך לישראל היה מקום בדיפלומטיית הסיוע של הודו בשלביו המוקדמים של התפשטות הנגיף. שיתוף הפעולה בין המדינות העמיק עם פרוץ המגפה, ובמסגרתו שלחה הודו באופן חריג לישראל מרכיבים הכרחיים לטיפול בחולי קורונה, כמו גם מסכות וציוד מגן אישי הכרחי. בחודש יולי יצאה משלחת ישראלית מטעם משרד הביטחון להודו על מנת לערוך סדרה של ניסויים קליניים לאבחון קורונה בחולים הודים. שיתוף הפעולה בין משרד הביטחון הישראלי למשרד המדען הראשי של הודו עשוי להוביל ליצירת בדיקות קורונה מהירות שתאפשרנה את פתיחתם של שדות התעופה ובתי הספר באופן שיאפשר להחזיר את המשק לפעילות. מהלכים מסוג זה מחזקים את השותפות האסטרטגית בין דלהי לירושלים ומהווים תזכורת חשובה לנחיצותה.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock