לשימוש בגורמי פשיעה לצורכי מימוש אינטרסים ביטחוניים ומדיניים יש גם חסרונות. כך, הפעילים שאיראן משתמשת בהם הם לרוב לא מיומנים ולא מאומנים מספיק להוציא אל הפועל משימות מבצעיות מורכבות המאופיינות כמבצעי מודיעין חשאיים. מרבית המקרים שדווח עליהם מסתיימים בסיכול ובמעצרים, והמטרות של איראן אינן ממומשות.
ב-16 ביוני 2022 עצרו כוחות הביטחון של טורקיה באיסטנבול שתי חוליות שפעלו בשליחות המשטר האיראני. חוליה נוספת נעצרה ונשק בידה ב-22 ביולי. על פי המדווח, אחת מהן עמדה להתנקש בטווח הזמן המיידי בקונסול הישראלי לשעבר באיסטנבול, יוסי לוי ספרי, ושתי האחרות תכננו לפגוע בתיירים ישראלים. נמסר כי המידע וההתראה המודיעיניים המסוימים באשר לחוליות האיראניות הועבר לגורמי הביטחון הטורקיים על ידי “המוסד”, המקיים עימם קשרי עבודה גם בתקופת מתיחות, קל וחומר בעת האחרונה, לאור השיפור ביחסים ו”מתקפת החיוכים” הנוכחית של נשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן. על פי הדיווחים בתקשורת הטורקית, המודיעין האיראני השתמש במה שתואר כ”מאפיה איראנית” – ארגון פשיעה הפועל תמורת כסף, ולאו דווקא ממניעים אידאולוגיים – להפעלת חוליות הטרור. כך למשל, החקירה הטורקית מצאה כי אחד מחברי החוליה נסע לאיראן ארבע פעמים במהלך חודשיים ונפגש עם “ברון הסמים” של אחת המאפיות בנסיעתו האחרונה לרפובליקה האסלאמית, ארבעה ימים בלבד לפני מעצרו.[i]
זו איננה הפעם הראשונה שבה המשטר האיראני עושה שימוש בגורמי פשיעה מקומיים למטרותיו. לפי גורם מודיעין ישראלי, משמרות המהפכה של איראן משתמשים באופן שוטף בכנופיות, בקרטלי סמים ובגורמי פשיעה בין-לאומיים על מנת לבצע פעולות טרור במדינות שונות, בין היתר בטורקיה, בקפריסין ובמדינות אמריקה הדרומית.[ii] דפוס פעולה זה מתקשר באופן ישיר עם תופעת “טרור הפשיעה” (Narco-Terrorism), שמשמעותה שימוש בפשיעה מאורגנת, לרבות סחר והפצת סמים, סחר במוצרים לא חוקיים, זיוף מוצרים, סחר באנשים, הברחת אמצעי לחימה, סחר לא חוקי באמצעי לחימה, הברחת מהגרים, הלבנת הון והימורים, על מנת להשיג כספים לצורכי התעצמות צבאית וארגונית, ולשלם לפעילי טרור וגורמים הקשורים לארגון.
משמרות המהפכה של איראן מקיימים שנים רבות קשרים הדוקים עם דמויות מובילות בארגוני הסחר בסמים האפגני וארגוני פשיעה בין לאומיים אחרים, במטרה להקים רשת של הפצת משלוחי סמים למדינות המערב. כספי הסמים מועברים לאחר מכן לצורכי תשלום כספי עבור מבצעים צבאיים ופעולות טרור, והעברת אמצעי לחימה לארגוני טרור.[iii] כך למשל, במארס 2012 הכריזה מחלקת האוצר האמריקנית על תת-אלוף Brigadier General)) ע’ולאם־רזא בע’באני (Gholamreza Baghbani), מפקד כוח קודס בעיר זהדאן שעל גבול איראן-אפגניסטן, כעל ברון סמים האחראי על ייצוא הרואין למערב.[iv] חשד דומה עלה גם בהקשר של סגן מפקד צבא היבשה של משמרות המהפכה, ובעבר מפקד מחוז טהראן, תת-אלוף עבדאללה אראקי (Abdullah Araqi), שנחשד בקשרים עם ארגוני פשיעה בין-לאומיים באלבניה, בולגריה ורומניה, העוסקים בהפצת הרואין אפגאני למדינות המערב.[v]
איראן משתמשת גם בשליח המרכזי שלה, חיזבאללה, לצורך פעילות פשיעה בין-לאומית ענפה ונרחבת ברחבי העולם. פעילות חיזבאללה, בשליחות איראן, מתבצעת בעיקר מתוך אמריקה הדרומית, תוך ניצול קהילות לבנוניות במטרה ליצור רשת של “חברות קש” למסחר בשוק השחור ולהלבנת כספי סמים. כספים אלה הועברו בין היתר להתעצמות הצבאית של חיזבאללה, וסייעו לאיראן לצלוח את התקופות שבהן הושתו עליה עיצומים כלכליים קשים.[vi] במסגרת פעילות זו, חיזבאללה משתף פעולה באופן מתמשך עם קרטלי סמים מובילים בקולומביה ובמקסיקו. ביצוע פעילות הפשיעה על ידי חיזבאללה מאפשר לאיראן להעצים את יכולותיה הצבאיות (באופן ישיר ועקיף), תוך שמירה על יכולת להכחיש את מעורבותה.
דפוס זה של שימוש בגורמי פשיעה בין-לאומיים, בין אם בעלי זיקה לאיראן ובין אם אלה הפועלים כשכירי חרב, מחייב היערכות מודיעינית הולמת לצורכי אמנעה, אך גם פותח בפני ישראל אפשרויות להישג במאבק המבצעי והתודעתי המתמשך נגד המשטר האיראני, ולהוקעת דרכי פעולתו.
השימוש של איראן בגורמי פשיעה
כאמור, שיטת הפעולה האיראנית באשר לשימוש בגורמי פשיעה מאורגנת אינה בגדר חידוש. בעבר כבר נחשפו הקשרים בין גורמי המודיעין של איראן לבין ארגוני פשיעה בין-לאומיים. כך למשל, בשנת 2011 ניסה סוכן איראני (שהורשע מאז) להיעזר בקרטל הסמים המקסיקני “לוס-סטאס” (Los Zetas) על מנת להתנקש בשגריר הסעודי בוושינגטון באמצעות פיגוע במסעדת קפה מילאנו בג’ורג’טאון. הסוכן האיראני שפנה לפעיל בקרטל לוס-סטאס (ששימש מודיע של המנהל לאכיפת סמים האמריקני – DEA) תכנן בנוסף לבצע פיגוע בשגרירות ישראל בוושינגטון ובשגרירויות הסעודית והישראלית בארגנטינה.[vii]
איראן ממשיכה להשתמש גם בשנים האחרונות במרכיבי פשיעה מאורגנת לביצוע תקיפות נגד אישים ונכסים של אויביה (לרבות התנקשויות ופיגועי תופת), לפעולות נקמה על תקיפות המבוצעות נגדה, ולחיסול מתנגדי משטר גולים. זאת, בין היתר, בשל ירידה ביכולת של שליחיה הישירים לפעול בזירה הבין-לאומית (חיזבאללה בייחוד התקשה לפעול באופן מבצעי יעיל בזירה זו לאחר מותו של עמאד מוע’ניה), ובשל מצוקה כלכלית שהושפעה מהעיצומים שהושתו עליה. נוסף על כך, איראן מעוניינת באופן כללי להשיג יעדים ביטחוניים, תוך צמצום הסיכוי לתגובות נגדה.
באפריל 2022 דווח בתקשורת הישראלית והבין-לאומית כי “המוסד” סיכל ניסיון איראני להתנקש בקונסול ישראל בטורקיה לשעבר, בגנרל אמריקני בגרמניה ובעיתונאי והפילוסוף הצרפתי, ברנאר לוי.[viii] שעות לאחר הדיווח פורסמה בכלי התקשורת הקלטה שבה נשמעים סוכני “המוסד” לכאורה מתחקרים על אדמת איראן את מי שהוביל את ניסיון ההתנקשות שסוכל, מנצור רסולי.[ix] על פי הדיווחים, רסולי – כורדי במוצאו המתגורר באיראן – הינו חבר בכנופיית פשע שעובדת עבור משמרות המהפכה של איראן. עוד נכתב בדיווח כי תפקיד הכנופיה שבה חבר רסולי הוא להלבין כספים עבור משמרות המהפכה, בתמורה למעבר חופשי של ייצוא וייבוא מוצרים בלתי חוקיים מאיראן ולאיראן. מנהיג הקבוצה הוא בהמן האטמי, התומך במשטר האיראני. לפי הדיווח, משפחותיהם של האטמי ורסולי משתפות פעולה עם משמרות המהפכה גם בסחר בסמים לטורקיה ולעיראק.[x] לפי גורמי מודיעין וצבא מישראל, שצוטטו ב”ניו יורק טיימס”, רסולי הוא חלק מקרטל סמים שנשכר על ידי משמרות המהפכה לביצוע משימות חיסול נגד מטרות מחוץ לאיראן.[xi]
חלק מפעילות פשיעת הטרור של איראן מתבצע בטורקיה, באמצעות קרטל זינדשטי, המנוהל על ידי נאג’י-שריפי זינדשטי, אזרח איראני ממוצא כורדי. זינדשטי, יליד העיר אורמיה בצפון איראן, התגורר במשך שנים רבות בטורקיה ונהנה מחופש פעולה רחב במדינה. בין היתר התקרב מאוד ליועצים ומקורבים של מפלגת השלטון בטורקיה (“הצדק והפיתוח”) ושל הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן. עם זאת, במהלך השנים דווח בתקשורת הטורקית כי זינדשטי היה מקורב גם למנהיג האופוזיציה הטורקי הגולה בארצות הברית, פתחוללה גולן, שתנועתו נרדפת כיום על ידי השלטונות.
אפשר כי ההתקרבות לגולן הובילה את הרשויות בטורקיה לפתוח נגדו בהליכים פליליים. בשנת 2018 נעצרו בטורקיה כמה מחברי קרטל זינדשטי – ואף זינדשטי עצמו – בין היתר בחשד להתנקשות בסעיד קרימיאן, המייסד ומי שעמד בראש ערוץ איראני אופוזיציוני המשדר בטורקיה בשם Gem TV. זינדשטי ויתר העצורים שוחררו לאחר חצי שנה. על פי דיווחים בטורקיה השחרורים נבעו כתוצאה הן משוחד והן משתדלנות של מקורבים ויועצים לנשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, ככל הנראה במטרה לחזק את היחסים עם איראן.[xii]
ארגון הפשע של זינדשטי נחשד כמי שעומד גם מאחורי ההתנקשות במסעוד מולאווי באיסטנבול בנובמבר 2019, בהזמנת גורמי מודיעין איראניים. מולאווי עבד בעברו במשרד ההגנה האיראני בתחום אבטחת סב”ר, ומאז שנמלט ממדינתו, בשנת 2018, הפך למבקר בולט של המשטר האיראני. הפעיל שרצח את מולאווי, עבדולוהאפ קוצ’אק, הוא בעל קשרים לקרטל זינדשטי.[xiii] בדצמבר 2021 עצרה משטרת טורקיה כ-11 חברי ארגון פשיעה בין-לאומי, המזוהים עם קרטל זינדשטי, בחשד לשיתוף פעולה עם שירותי המודיעין של איראן בחטיפת חביב שעב, מתנגד משטר איראני ומנהיג הארגון לשחרור אחוואז בשוודיה. באחוואז, הנמצאת במערב איראן, מתגוררת קבוצת מיעוט ערבית התובעת עצמאות או אוטונומיה.[xiv]
איראן משתמשת גם בקרטל ריגאבאדי הפועל מרומניה. הקרטל, שנשלט על ידי חוסיין קארימי ריגאבאדי (קרוב משפחה של זינדשטי), מנהל קונגלומרט סמים בין-לאומי המפיץ הרואין במזרח התיכון, במערב אירופה ובצפון אמריקה. הקרטל העביר לאורך העשורים האחרונים הרואין בשווי מאות מיליוני דולרים מפקיסטן ואפגניסטן, דרך איראן וטורקיה.[xv] לפי כלי התקשורת “איראן אינטרנשיונל”, הפועל מלונדון, קרטל ריגאבאדי היה זה שככל הנראה ביצע את חיסולו של השופט האיראני הבכיר גולאמרזה מנצורי, ביוני 2022 בבוקרשט שברומניה. מנצורי נמלט מאיראן בשנת 2019. לפי דיווחים בתקשורת זינדשטי היה מעורב גם בחיסול זה, כאשר הוא ככל הנראה נתן את ההוראה לחסל את מנצורי.[xvi]
בנוסף על כך, איראן מנצלת גם את הקרבה הגאוגרפית ואת הקרבה האתנית בינה לבין אזרבייג’ן. טהראן גייסה לאורך השנים שכירי חרב אזרים לצורך פעילות טרור-הפשיעה שלה. ב-31 ביולי דווח בתקשורת האמריקנית על מעצר של אזרח אזרי בשם חאליד מדייב במכוניתו בברוקלין, ניו יורק. מדייב נעצר בחשד לתכנון חיסולה של העיתונאית והפעילה החברתית האיראנית הגולה מסיח עלי-נג’אד, המתנגדת למשטר האייתולות, ככל הנראה בשליחות משמרות המהפכה או משרד ההגנה האיראני.[xvii] שנה קודם לכן, ביולי 2021, הוגשו בארצות הברית כתבי אישום נגד ארבעה איראנים (אחד מהם סוכן מודיעין איראני, והשלושה האחרים ככל הנראה שכירי חרב) בגין מזימה לחטוף את עלי-נג’אד מניו יורק ולהבריח אותה לשטח איראן במטרה לעצור ולשפוט אותה.[xviii]
בספטמבר 2021 עצרו כוחות הביטחון בקפריסין חוליית מתנקשים פקיסטנית בראשות שכיר חרב אזרי בעל אזרחות רוסית שתכננה להתנקש באנשי עסקים ישראלים בשליחות איראן (בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד שלושה מהם, כאשר חשוד נוסף הפך לעד מדינה).[xix] בינואר 2012 עצרו כוחות הביטחון באזרבייג’ן חוליית מתנקשים שתכננה לחסל את השגריר הישראלי, וכן רב מקומי. לפי משרד הביטחון האזרי, החוליה עבדה בחסות אזרח איראני בעל קשרים עם משרד המודיעין האיראני.[xx]
הסיבות לשימוש של איראן בפשיעה מאורגנת
השימוש המזדמן בגורמי פשיעה מאורגנת מספק לאיראן, לכאורה, מרחב הכחשה ושכבת הגנה מסוימת נגד השלכותיהן של פעולות התקפיות שהיא מבצעת באזור, שכן לכאורה הפעולות הללו אינן מבוצעות על ידה באופן רשמי, ומכאן שאין סיבה להגיב עליהן או להאשימה.
המעורבות בסחר בסמים בפרט, ופעילות הפשיעה בכללותה, מספקות לאיראן יתרונות מספר. ראשית, היא מעשירה את קופת האוצר שלה – בעיקר בעיתות של עיצומים כלכליים על המדינה, שמאלצים את איראן לפנות למסלולים עוקפים ופחות רשמיים, כולל פעילויות בלתי חוקיות. כספים אלה מועברים גם לשליחיה במזרח התיכון, לרבות חיזבאללה בלבנון, קטאיב חיזבאללה בעיראק, ואנצאר אללה בתימן (המיליציה החות’ית).
שנית, פעילות הסחר והפצת הסמים של איראן נועדה בין היתר “להרעיל” את תושבי מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, לשם מופנה עיקר הסחר. בראיית איראן – המתנגדת באופן רשמי לשימוש בסמים בשל מניעים דתיים-שיעיים – הפצת סמים למדינות אלה תחליש את החברות שלהן, תוביל לפגיעה כלכלית, תגרום להעלאת הוצאות הרווחה, ותחליש את החוסן הלאומי בכללותו.
שלישית, השימוש של איראן בפשיעה בין-לאומית לא נועד לשמש אך ורק כמקור הכנסה כלכלי, אלא גם כמקור בלתי נדלה לשימוש בארגוני פשיעה לצורך קידום טרור (כפי שמופרט במאמר זה), ואף רכש לטובת פרויקט הגרעין.
לשימוש בגורמי פשיעה לצורכי מימוש אינטרסים ביטחוניים ומדיניים יש גם חסרונות. כך, הפעילים שאיראן משתמשת בהם הם לרוב לא מיומנים ולא מאומנים מספיק להוציא אל הפועל משימות מבצעיות מורכבות המאופיינות כמבצעי מודיעין חשאיים. מרבית המקרים שדווח עליהם מסתיימים בסיכול ובמעצרים, והמטרות של איראן אינן ממומשות. בנוסף – ובניגוד לארגוני טרור המהווים שליחים של איראן – את הפושעים ניתן “לקנות”, שכן הם אינם מונעים מאידאולוגיה או מהזדהות עם מאבק מדינתי, אלא מונעים בעיקר מרווחים כספיים או משווי-כסף (בהקשר זה יש לציין כי איראן מקפידה להשתמש בפושעים בעלי אזרחות איראנית או בעלי זהות שיעית, מתוך מטרה לצמצם את האפשרות ל”מעבר צד” של שכירי חרב).
המלצות לפעולות נגד השימוש של איראן בפשיעה מאורגנת
משמעות השימוש של איראן בגורמי פשיעה מאורגנת היא פגיעה בריבונות של מדינות שפעולות אלה מתבצעות בהן, כמו גם פגיעה בכלכלה ובתיירות שלהן. בנוסף, השימוש האיראני בפשיעה מאורגנת מגביל את היכולת של ירושלים ושל גורמים נוספים להגיב על התוקפנות האיראנית העקיפה, שכן הוא מטשטש את הגבולות בין הפלילי לטרוריסטי ולצבאי. למשל, ישראל אינה יכולה לפעול פעולות גלויות ורשמיות (שעליהן היא לוקחת אחריות ישירה) על אדמת מדינות מסוימות בעלות יחסים מורכבים ועדינים איתה (כמו טורקיה, למשל), שכן היא תסתכן בהסלמה ו/או בפגיעה ביחסים עם מדינות אלה.
עד היום, למעט מקרים מסוימים ומיוחדים, מדינות וגורמי מודיעין מערביים לא העלו לדיון את מעורבותה של איראן בפשיעה בין-לאומית ובסחר בסמים. לא זאת אף זאת, בקרב קהילת המודיעין הישראלית והאמריקנית הייתה התנגדות לשים דגש על מעורבות חיזבאללה בסחר בסמים, בסיוע איראן (קל וחומר על הפעילות של איראן עצמה). גם כאשר הנושא נדון הוא כמעט תמיד לא הוביל להסכמות או לביצוע מבצעי, בשל בעיות של שיתוף פעולה בין זרועות המודיעין והאכיפה, הן בישראל, הן באירופה והן בארצות הברית.
לכן, יש לשאוף ככל הניתן להיאבק בשימוש של איראן בגורמי פשיעה מאורגנת באמצעות מיסוד והעמקת שיתוף פעולה ברמה האזורית והבין-לאומית. יש להדק את שיתוף הפעולה של משטרת ישראל ו”המוסד” עם האינטרפול ועם המנהל לאכיפת סמים האמריקני, לרבות הדרכות ותרגילים משותפים, קיום דיונים קבועים, העברת מידע מודיעיני שיש בו כדי לסייע להפללת גורמי פשיעה איראניים במדינות אירופה, וכמובן סיכול פעולות טרור נגד יעדים ישראליים ומערביים. בהקשר זה, טוב תעשה ישראל אם תפעל לקידום הקמת כוח משימה ייעודי (Task Force) למאבק בתופעת טרור-הפשיעה בשיתוף האיחוד האירופי וארצות הברית.
שיתוף פעולה כזה התקיים החל משנת 2006, במה שידוע כפרויקט “קסנדרה” שהתמקד בסיכול פעילות הפשיעה הבין-לאומית של חיזבאללה (ובעיקר הפצת הסמים והלבנת הון). במסגרת הפרויקט הוקם כוח משימה ששילב את יחידת “צלצל” של המוסד (היחידה פורקה בשנת 2016 וחלקים ממנה הועברו למנגנון של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון), וכן סוכני משטרה ומודיעין ישראליים נוספים.[xxi] אולם הפרויקט איבד מכוחו (מבחינת משאבים, כוח אדם, סמכויות וגיבוי ותמיכה מצד סוכנויות הממשל האמריקני) בתקופת אובמה, בשל רצונו של הממשל להגיע להסכם גרעין עם איראן. לאחר שנחתם הסכם הגרעין עם איראן, ביולי 2015, הופסק הפרויקט כליל.[xxii] מאז שהפסיק ממשל אובמה את פרויקט “קסנדרה” חדל המנהל לאכיפת סמים האמריקני כמעט לחלוטין מהעיסוק בתחום של טרור-פשיעה. בנוסף, אף על פי שמדובר בסוגיה אסטרטגית, ואף על פי שהאיום מטרור-הפשיעה משמעותי, הוא מעולם לא הועלה על ידי המערב והאמריקנים בשיחות הגרעין עם האיראנים.
שיתוף פעולה כזה יהיה מאתגר גם בתקופה כזו, שכן ממשל ביידן ממשיך במידה דומה את המדיניות שהוביל ממשל אובמה, במטרה לחזור להסכם הגרעין עם איראן תמורת ויתורים רבים ומשמעותיים. ב”אקלים מדיני” זה יהיה קשה לישראל לשכנע את הממשל האמריקני לפתוח במאבק משותף ורחב היקף נגד גורמים הקשורים לאיראן – מהלך שעלול לסכן באופן משמעותי את המשא ומתן להסכם גרעין מחודש עם איראן. ניתן, אפוא, להציע לאמריקנים “פשרה” שבמסגרתה תתמקדנה ישראל וארצות הברית ברדיפת פעילי חיזבאללה העוסקים בפשיעה, תוך “עצימת עין” מגורמים רשמיים או מגורמים המזוהים עם איראן ועם משמרות המהפכה.
בהקשר זה, יש להעלות את הסוגיה בדיונים הפנימיים עם גורמי ממשל אמריקניים, ולבקש מהם להכניס את גורמי הפשיעה האיראניים למעקב של המנהל לאכיפת סמים האמריקני ולסימונים (Designation) על ידי מחלקת האוצר האמריקנית, כפי שנעשה עם גורמי פשיעה וטרור איראניים ולבנוניים המזוהים עם איראן. זאת, גם אם האמריקנים לא יפעלו בעת הזו לאכוף את ההחלטות.
שיתוף פעולה מינימלי עם ארצות הברית והאיחוד האירופי חייב להיות כרוך לפחות בדרך של העלאת המודעות הציבורית והמדינית של הקשר בין טהראן לגורמי פשיעה בין-לאומיים, על מנת “להכשיר את הלבבות” כשלב ראשוני לפני פעילות אכיפה (בתקווה שזו תצא לפועל לאחר הסכם הגרעין, או לאחר שהמשא ומתן יסתיים ללא הסכמה). כך, ניתן לפרסם לציבור הרחב (באמצעות דיפלומטיה ציבורית) את השימוש המתמשך והמאורגן של איראן בקרטל זינדשטי, כמו שנעשה בעבר בכל הנוגע לפעילות הפשיעה הבין-לאומית של חיזבאללה.
בנוסף, ישראל צריכה לנצל את תהליכי הנורמליזציה הנוכחיים עם טורקיה להידוק שיתוף הפעולה המודיעיני והדיפלומטי כדי לצמצם ולהחליש את קרטל זינדשטי בטורקיה. לשתי המדינות אינטרס משותף למנוע פיגועים שישפיעו לרעה על התיירות בטורקיה. מכיוון שטורקיה נמצאת ביחסים דיפלומטיים טובים עם איראן, ניתן להגיע להבנות עם טורקיה באשר לגירוש פעילי הקרטל (במקום מעצרם על אדמת טורקיה, צעד שעלול לפגוע ביחסיה עם טהראן). לצד זאת, על ישראל לבחון פעולות נגד ומבצעי מודיעין חשאיים להרתעה או לחיסול של גורמי פשיעת-טרור המשתפים פעולה עם משמרות המהפכה ומשרד המודיעין של איראן. כאמור, פעולות אלה לא ניתן שתעשינה בכל מדינה, בשל הרגישויות והמורכבויות השונות שיש לישראל עם מדינות מסוימות. כך למשל, לא יהיה זה חכם לפעול עצמאית על אדמת טורקיה, בשל המצב המורכב והעדין בין שתי המדינות. ישראל צריכה לבחון היטב באילו מדינות ניתן לבצע פעולות אלה, ובחתימה נמוכה (במטרה להימנע ממבוכה ומפגיעה
[i] “Turkish media releases new images from foiled Iranian plot against Israelis”. Ynet News, July 11, 2022
https://www.ynetnews.com/article/h12z4rys9
[ii] Sinaee Maryam. “Iran’s Guards Use Criminals for Terror Operations: Israeli Official”. Iran International, July 8, 2022
https://www.iranintl.com/en/202207083106
[iii] Hugh Tomlinson. “Iran’s Elite Guard Runs Global Crime Network Pushing Heroin to West”. The Times, November 17, 2011
[iv] “Treasury Designates Iranian Quds Force General Overseeing Afghan Heroin Trafficking Through Iran”. Department of the Treasury, March 7, 2012
https://home.treasury.gov/news/press-releases/tg1444
[v] שם (“Iran’s Elite Guard Runs Global Crime Network Pushing Heroin to West”).
[vi] דוסטרי עומר. “חיזבאללה כארגון פשיעה בין-לאומי: מבנה ארגוני, מטרות ופעולות”. מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. 1 בנובמבר 2019
https://jiss.org.il/he/dostri-hezbollah-international-crime-organization
[vii] Savage Charlie and Shane Scott. “Iranians Accused of a Plot to Kill Saudis’ U.S. Envoy”. The New York Times, October 11, 2011
https://www.nytimes.com/2011/10/12/us/us-accuses-iranians-of-plotting-to-kill-saudi-envoy.html
[viii] “Mossad said to foil plot by Iran’s IRGC to assassinate Israeli diplomat in Turkey”. The Times of Israel, April 30, 2022
[ix] “Mossad reportedly interrogated IRGC member in Iran over triple assassination plot”. The Times of Israel, April 30, 2022
[x] אייכנר איתמר, מלבין כספים וחבר פרלמנט: הכנופיה של “המתנקש מאיראן”, Ynet, 12 במאי 2022
https://www.ynet.co.il/news/article/bjvzsq989
[xi] Bergman Ronen and Fassihi Farnaz. “Israel Tells U.S. It Killed Iranian Officer, Official Says”. The New York Times, May 25, 2022
https://www.nytimes.com/2022/05/25/world/middleeast/iran-israel-killing-khodayee.html
[xii] “Former Turkish deputy to be investigated over release of Iranian drug lord”. Duvar English, February 14, 2022
[xiii] “Iranian diplomat nabbed over dissident murder plot in Turkey”. DailySabah, February 11, 2021
[xiv] Butler Daren and Coskun Orhan. “Turkey detains 11 over abduction of Iranian dissident – police”. Reuters, December 14, 2020
[xv] “United States Announces Historic Extradition of Iranian Heroin Trafficker To New York”. United States Attorney Southern District of New York, December 13, 2007
https://www.justice.gov/archive/usao/nys/pressreleases/December07/karimiextraditionpr.pdf
[xvi] “EXCLUSIVE – International Drug Trafficker Working For Iranian Intelligence From Turkey To Romania”. Iran International, December 20, 2020
[xvii] Marino Joe and Reilly Patrick. “Man arrested with AK-47 outside of dissident Iranian journalist’s Brooklyn home”. New York Post, July 31, 2022
[xviii] Weiser Benjamin. “Iranian Operatives Planned to Kidnap a Brooklyn Author, Prosecutors Say”. The New York Times, July 13, 2021
https://www.nytimes.com/2021/07/13/nyregion/iran-masih-alinejad-kidnapping.html
[xix] “Cyprus charges six with terror for alleged plot to kill five Israelis”. Times of Israel, November 7, 2021
https://www.timesofisrael.com/cyprus-charges-6-with-terror-for-alleged-plot-against-israelis
[xx] Yevgrashina Lada. “Azerbaijan arrests plot suspects, cites Iran link”. Reuters, January 25, 2012
https://www.reuters.com/article/azerbaijan-israel-plot-idUSL5E8CP3LB20120125
[xxi] Levi Eyal. “Economic warfare is the ultimate weapon”. Israel Hayom, March 9, 2022
https://www.israelhayom.com/2022/03/09/economic-warfare-is-the-ultimate-weapon
[xxii] Meyer Josh. “The secret backstory of how Obama let Hezbollah off the hook”. Politico, December 19, 2017
https://www.politico.com/interactives/2017/obama-hezbollah-drug-trafficking-investigation
תמונה: IMAGO / NurPhoto
- בניית אתרים