JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גיל פיילר

גיל פיילר

הכלכלה האיראנית מתאוששת בגלל חבל ההצלה שהושיט ממשל ביידן

תקציר

ממשל טראמפ ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, החזיר את הסנקציות ואף החמירן. מעצבי המדיניות האיראניים שואפים לבטל את הסנקציות, בהיותן נטל קשה על המשק והחברה עד כדי סיכון המשטר. בנקודת השפל של המשק האיראני הושיט ממשל ביידן חבל הצלה בדמות חידוש שיחות הגרעין תוך העלמת עין מהפרת הסנקציות, הקלה על הסנקציות והתרה לאיראן לעשות שימוש בכספים שהוקפאו. התוצאות לא איחרו לבוא: לאחר שלוש שנים של נסיגה כלכלית, נטישת חברות זרות, אינפלציה הקרובה ל-50 אחוז, ירידה מאסיבית בתפוקת הנפט ובייצואו, צניחה בהיקף סחר החוץ וההשקעות הזרות, אבטלה ושיעורי עוני גבוהים, רשם המשק האיראני בשנת 2021 צמיחה חיובית. האיראנים שיפרו את כל הפרמטרים הכלכליים בשנת 2021, גם בזכות שכלול עקיפת הסנקציות והמעורבות ההולכת וגוברת של סין במשק האיראני.

מבוא

בדצמבר2021 התחדשו שיחות הגרעין בין המעצמות לאיראן. המטרה העיקרית של איראן היא ביטול הסנקציות, בהיותן נטל כבד על המשק ועל מעצבי המדיניות האיראנית. יש אפשרות כי השיחות בין איראן לארה״ב עומדות בפני סיום, וכי ההסכם ייחתם בקרוב.

המאמר בוחן את המשמעויות של הסרת הסנקציות על איראן בעקבות הסכם הגרעין המתגבש באמצעות ניתוח המשק האיראני ומשקל הסנקציות, תוך השוואת תקופות טראמפ וביידן.

ארה”ב הטילה סנקציות על המשק האיראני מאז 1979 על מנת לגרום לשינוי המדיניות האיראנית. החלטת איראן לחתום על ההסכם ב-2015, אשר היה אמור להגביל את תוכנית הגרעין שלה, נבעה מרצונה להסיר את הסנקציות, שאכן הוסרו בעקבות ההסכם. הנסיגה מהסכם הגרעין של ממשל טראמפ ב-8 במאי 2018, החזרת הסנקציות ואף החמרתן, פגעו במשק פגיעה קשה, אולם לא הצליחו להפוך על פיה את המדיניות האיראנית באשר לפיתוח האנרגיה הגרעינית, ולנושאים אחרים כגון התמיכה בארגוני הטרור. מהחזרת הסנקציות בשנת 2018 ועד שנת 2021 רשם המשק האיראני צמיחה שלילית, אבטלה ושיעורי עוני גבוהים, והגיע לנקודת שפל כלכלית. בנקודה קריטית זו הגיע חבל ההצלה מכיוונו של הנשיא ביידן. ממשל ביידן, עוד לפני ההגעה להסכם וללא שום תמורה מהאיראנים, הקל בסנקציות, אפשר לאיראן לעשות שימוש בכספים מוקפאים, והקל באכיפה על איסור ייצוא הנפט מאיראן. הציפיות וההקלות בסנקציות מסייעות למשק האיראני, ובשנת הכספים 2021 (שהסתיימה במרץ 2022) רשם המשק האיראני צמיחה של 4.4 אחוזים.[1]

הגעה להסכם והסרת הסנקציות יאותתו לעולם כי איראן פתוחה לעסקים בתחומי האנרגיה, ימאות, אנרגיה, מתכות, אוניות, מכוניות, ביטוח ומגזרים אחרים. בנוסף, מחיר נפט של 100 דולר לחבית ואף יותר יביאו לצמיחה ניכרת של המשק האיראני. השילוב במשק העולמי יפחית את רמת המחירים ואת שיעורי האינפלציה, והנטל על האוכלוסייה יקטן. אז תוכל איראן להאיץ את תוכנית הגרעין ולהגביר את הפניית המשאבים לפעילויות חתרניות במזרח התיכון.

המאמר בוחן את מאפייני המשק האיראני, המגזרים הבולטים והשחקנים הראשיים במשק. לאחר מכן יתייחס להשפעת הסנקציות של ממשל טראמפ על המשק וההשפעה של המעבר לממשל ביידן. המאמר גם מאיר את המשמעות הכלכלית של יחסי סין-איראן. לבסוף, המאמר מציג את המשמעויות של החזרת הסכם הגרעין על צמיחת המשק האיראני.

המאפיינים העיקריים של המשק האיראני

המשק האיראני עשיר במשאבים, בכוח עבודה משכיל ובגיוון התעשייה. המגזר הציבורי מהווה למעלה מ-60 אחוז מהיקף המשק. מגזר האנרגיה הוא הבולט בהכנסות. לאיראן כ-10 אחוזים מסך כל עתודות הנפט המוכחות בעולם וכ-15 אחוזים מעתודות הגז, והיא אוחזת ברזרבות הנפט והגז במקום השני בעולם. המשק האיראני תלוי בהפקה ובייצוא הנפט (בין השנים 2009–2019 ירדה תלות המשק בהכנסות הנפט למימון התקציב מ-60 אחוז ל-30 אחוז).[2] למרות יתרות הנפט הגדולות, לאיראן כושר זיקוק מוגבל וטכנולוגיה מיושנת, ולפיכך היא זקוקה להשקעות זרות.

חלק מרכזי במשק מוחזק על ידי קבוצות של חברות אסלאמיות (בוניאדס) המדווחות ישירות למנהיג העליון, אינן כפופות לביקורת ציבורית ואינן משלמות מיסים. אחת החברות המפורסמות היא אסטאן קודס ראזווי, שהוקמה על ידי המנהיג הרוחני עלי חמינאי והנשיא הנוכחי אברהים ראיסי שימש כנאמן אגודת הצדקה הזו. סוכנות רויטרס דיווחה כי בשנת 2013 הסתכם סך כל הנכסים המפוקחים על ידי המנהיג העליון ב-95 מיליארד דולר. מאז תחקיר רויטרס נוספו והוקמו חברות חדשות. באפריל 2019 הודיעה השגרירות האמריקנית בעיראק כי שווי הנכסים שחמינאי שולט בהם מסתכם ב-200 מיליארד דולר.[3] ארגון בולט הוא קרן המדוכאים וקרן החלל (שהיד) – מוסטזאפאן – המעסיק למעלה מ-200 אלף עובדים ב-350 חברות, ובעל נכסים של למעלה מ-10 מיליארד דולר. מוסטזאפאן משקיע באיראן ומחוצה לה. המודיעין האיראני עושה שימוש בקרן לרכישת מוצרים בחו”ל. קרן מוסטזאפאן הוכנסה לרשימת הסנקציות על ידי ארה”ב בנובמבר 2020.

תרשים 1: התפלגות התמ”ג האיראני 2021

מקור: https://www.cbi.ir/section/1372.aspx

השפעת הסנקציות על המשק האיראני בתקופתו של ממשל טראמפ

עד חתימת ההסכם (JCPOA)­ בין איראן והמעצמות בשנת 2015 גרמו הסנקציות הכלכליות להתכווצות המשק האיראני, במיוחד בשל ירידה של כ-50 אחוז בייצוא הנפט, וחסימת הגישה לחשבונות המט”ח האיראניים בבנקים בחו”ל. לאחר חתימת ההסכם ב-2015 הקלו ממשל אובאמה, מדינות האיחוד האירופי והאו”ם בסנקציות. הקלת הסנקציות אפשרה למשק האיראני לצמוח. ממשל טראמפ סיים את השתתפותה של ארה”ב בהסכם מ-2015 והטיל מחדש את כל הסנקציות שהוטלו לפני הסכם ה-JCPOA ב-6 בנובמבר 2018, במטרה ללחוץ על איראן לשאת ולתת על הסכם חדש.

הסנקציות שהטיל הנשיא טראמפ שיתקו את אפיקי המשק האיראני, ופגעו בעיקר בתחומים הבאים: הנפקת ערבויות בנקאיות והעברת כספים לחו”ל, הנפקת מכתבי אשראי לחברות ויחידים באיראן, הימנעות של מדינות רבות מלהנפיק אשרות עסקים לאיראנים, השעיה של מדינות באירופה ובאסיה את חוזי העברת הטכנולוגיה לאיראן, פגיעה קשה בענף הספנות בשל אי כיסוי ביטוחי, הקפאת חוזים מסחריים, איסור ייצוא נפט ומוצריו, החלשת דירוג האשראי האיראני, הקפאת השקעות זרות וניצול קווי אשראי, נטישה של חברות זרות את המשק האיראני והפסקת שיתוף הפעולה עם שותפים מקומיים.

בעקבות הסנקציות רשם המשק האיראני עשור אבוד בשנים 2010–2020. על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקני הגיע ייצוא הנפט לשפל היסטורי של פחות מ-400 אלף חביות נפט ליום בשנת 2020, לעומת למעלה מ-2.5 מיליון חביות נפט ליום בשנת 2017.

התמ”ג האיראני הסתכם ב-204 מיליארד דולר בשנת 2020 בהשוואה ל-445 מיליון דולר בשנת 2017, תחילת כהונתו של הנשיא טראמפ, קרי ירידה של למעלה מ-50 אחוז בשלוש שנים. התמ”ג בשנת 2020 היווה מחצית בלבד מהתמ”ג בשנת 2017. יתרה מכך, התמ”ג בשנת 2020 היה נמוך במעט מהתמ”ג של איראן בשנת 1986. קרי, ב-35 שנה לא צמח התמ”ג, וזאת למרות הגידול הדמוגרפי. די אם נציין כי בשנת 2020 היה התמ”ג של איראן, בעלת אוכלוסייה של 84 מיליון, נמוך במחצית מהתמ”ג של איחוד האמירויות, בעלת אוכלוסייה של 10 מיליון נפש.

לוח 1: תמ”ג איראן במיליארדי דולרים שוטפים

שנה 
1986209
2005226.4
2010486.8
2012598.8
2017445.3
2018294.3
2019258.2
2020203.4
מקור: https://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD?locations=IR

סנקציות 2018 ניתקו את איראן ממקור ההכנסה העיקרי שלה, וייצוא הנפט פחת ל-100 אלף חביות ליום ביולי 2020 בהשוואה ל-2.3 מיליון לפני הטלת הסנקציות. כך איראן, בעלת עתודות הנפט העצומות, ייצאה כמות זעירה.

מאז הסנקציות של 2018 הפעילות הזרה באיראן מועטה, והיא בעיקר של חברות סיניות, לאחר שרוב החברות הזרות עזבו ומכרו את חלקן לחברות מקומיות. התשתית הקיימת מוחזקת על ידי קבלנים מקומיים וסיניים, אולם אין התקדמות ניכרת ללא הטכנולוגיה המערבית. עם זאת, נרשמה הצלחה בפיתוח שדה הגז הענק בפארס. קודם להטלת הסנקציות חתמה חברת טוטאל הצרפתית על הסכם לפיתוח השלב ה-11 של הפרויקט, אולם נסוגה בעקבות הסנקציות. רוכשי הגז העיקריים לפני הסנקציות היו טורקיה, עיראק, ארמניה ואזרבייג’ן.

רמת תפוקת הנפט באיראן נשמרת בסוד. לפני הטלת הסנקציות של ממשל טראמפ הפיקה איראן בינואר 2018 3.8 מיליון חביות נפט ליום. בינואר 2022 העריך משרד האנרגיה האמריקני את רמת התפוקה בכ-2.5 מיליון חביות ליום. בינואר 2020, עת הפיקוח על הסנקציות היה קשוח יותר, הפיקה איראן 2 מיליון חביות ליום.

איראן רשמה שיעורי אינפלציה גבוהים של למעלה מ-30 אחוז משנת 2018. האינפלציה נבעה משילוב של עליית המחירים ופיחות מואץ בריאל. באפריל נובמבר 2021 הגיעה רמת האינפלציה השנתית ל-43 אחוז וירדה ל-35 אחוז בשנת הכספים 2021/22. בעשור האחרון רשמה רמת האינפלציה 735 אחוז במצטבר, בעוד שהמשק צמח ב-7.2 אחוזים.

השילוש הקטלני של הסנקציות המחודשות שהטיל טראמפ בשנת 2018 וב-2019, הנפילה של תפוקת הנפט ושל מחיריו ומגפת הקורונה, הביאו את המשק האיראני ל-3 שנות נסיגה כלכלית. זאת גם בעקבות ניהול כושל ושחיתות נרחבת. העוני, האבטלה ומצוקת האוכלוסייה גרמו למחאות עממיות.[4]

ממשל טראמפ הוסיף סנקציות בשנת 2019 אשר פגעו גם בחברות השייכות ישירות לראשי הממשל האיראני, ובעיקר לרשת החברות של המנהיג הרוחני עלי חמינאי. בארבעת החודשים הראשונים לאחר החזרת הסנקציות של טראמפ הודיעו 31 חברות אירופיות ואסיאתיות, שהשתייכו לרשימת 500 החברות הגדולות בעולם, על כוונתן לסיים את פעילותן באיראן באופן מיידי. מדובר היה בחברות ענק כגון בואינג, טוטאל, פיג’ו, מרסק, אליאנץ, סימנס, אני, מזדה, מיצובישי, בריטיש פטרוליום וג’נרל אלקטריק.

חברות סיניות רבות נשארו באיראן ובשנים שלאחר מכן הגבירו את פעילותן, כפי שנראה בהמשך. עזיבת החברות הזרות והימנעות חברות חדשות מלהיכנס למשק האיראני הפחיתה באופן מאסיבי את היקף ההשקעות הזרות. ההסכם הכלכלי הגדול עם סין נחתם רק בשנת 2021, כך שלא יכול היה להוות תחלופה מיידית וראויה לנטישה הגדולה של חברות הענק המערביות. כך ירדו ההשקעות הזרות באיראן מהיקף של 4.3 מיליארד דולר בשנת 2011 ל-1.2 מיליארד דולר בלבד בשנת 2020. ירידה של למעלה מ-70 אחוז, כפי שמצביע לוח 2.

לוח 2: השקעות זרות במשק האיראני 2011–2020 במיליארדי דולרים

20113.0
20124.1
20133.2
20141.2
20150.8
20163.0
20172.3
20182.4
20190.9
20201.2
מקור: https://www.ceicdata.com/en/indicator/iran/foreign-direct-investment

לוחות 3 ו-4 מצביעים על ירידה מהותית בסחר החוץ האיראני, וכן על ירידה בהכנסה לגולגולת של האוכלוסייה בעקבות החזרת הסנקציות של ממשל טראמפ. הייצוא ירד בכ-80 אחוז בין השנים 2017 ו-2020, ורמת ההכנסה לגולגולת בשנת 2020 הסתכמה ב-90 אחוז מרמת ההכנסה לגולגולת בשנת 2017.

לוח 3: איראן – נתוני ייבוא וייצוא 2014–2020 במיליארדי דולר

ייבוא ייצוא
201452.964
201540.439.2
201643.146.6
201752.165.3
201841.771.3
201926.629.8
202021.3*14.2
מקור: IMF, Direction of Trade Statistics, Various issues

* הייצוא לסין היווה כ-43 אחוז מסך כל הייצוא מאיראן בשנה זו. סך הייצוא מאיראן לסין הגיע ל-6.1 מיליארד דולר.

לוח 4: איראן – תמ”ג לגולגולת בדולרים שוטפים במונחי כושר קנייה

שנה תמ”ג לגולגולת במונחי כושר קנייה PPP
201118,008
201215,950
201315,273
201415,235
201513,588
201614,011
201714,535
201813,795
201912,913
202013,338
מקור: https://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.PCAP.PP.CD?locations=IR

לאחר החזרת הסנקציות על ידי ממשל טראמפ הוסיף הממשל האמריקני סנקציות על מנהיגים וכן על יחידים הקשורים למעצבי המדיניות, ובראשם המנהיג הרוחני עלי חמינאי. ב-13 בינואר 2021 הודיע משרד האוצר האמריקני כי הוא פועל נגד שני ארגונים, כולל מנהיגי הארגון וחברות הבת. שתי החברות נשלטות על ידי חמינאי, איקו ואסטאן קודס רזווי. צעד זה בא לאחר שבנובמבר 2020 פעל הממשל האמריקני נגד מוסטזאפאן, שהוזכרה לעיל, הנשלטת על ידי המנהיגות האיראנית, והכניסה לרשימת הסנקציות. הודעה של משרד האוצר האמריקני ציינה כי:

 “While Bonyad Mostazafan is ostensibly a charitable organization charged with providing benefits to the poor and oppressed, its holdings are expropriated from the Iranian people and are used by the Supreme Leader Ali Khamenei to enrich his office, reward his political allies, and persecute the regime’s enemies”.[5]

איראן הפסידה הכנסות ייצוא נפט של 120 מיליארד דולר מנסיגת ארה”ב מהסכם הגרעין ממאי 2018 ועד אוגוסט 2021. זאת לאחר שבשנים 2011–2015 גרמו הסנקציות לירידה של יותר מ-50 אחוז בייצוא הנפט האיראני. רוחאני העריך את הנזק הכולל של הסנקציות של ממשל טראמפ ב-200 מיליארד דולר.[6]

ממשל ביידן

בתקופת טראמפ פגעו הסנקציות במשק האיראני בכל התחומים, אולם עם כתיבת שורות אלו המשק האיראני מצביע על שיפור וחזרה לצמיחה כלכלית. ממשל ביידן חותר להגיע להסכם עם איראן ונוקט מדיניות של מחוות. ארה”ב התירה לאיראן לעשות שימוש בכספים מוקפאים. ההיקפים אינם גדולים, ומדובר בעשרות מיליוני דולרים. בפברואר 2022 הודיעה מחלקת המדינה כי היא מסירה מרשימת הסנקציות אזרחים איראנים העוסקים בתוכנית הגרעין למטרות אזרחיות, זאת לאחר שבינואר 2022 אישרו האמריקנים לדרום קוריאה לשלם 63 מיליון דולר מסך של כ-7 מיליארד דולר שהוחרמו על ידם. אולם התרומה המהותית של ממשל ביידן למשק האיראני היא אי אכיפת הסנקציות בנוקשות כפי שהיה בתקופת טראמפ. כך לדוגמה הגדילה איראן את ייצוא הנפט בתקופת ביידן, וכן הגדילה את היקף סחר החוץ. השינויים במשק האיראני הורגשו בטווח המיידי. בשנת הכספים 2021/22 הפך מאזן החשבון השוטף לחיובי, לאחר תקופה ארוכה. איראן החלה את שנת הכספים החדשה ב-21 במרץ 2022 עם צמיחה בתמ”ג של 4.4 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת. האינפלציה ירדה לקצב של 35 אחוז.

גבריאל נורונה (Gabriel Noronha), אשר כיהן כיועץ מיוחד למחלקת המדינה האמריקנית, ציין כי רק מכירות הנפט לסין מניבות לאיראן 10 מיליארד דולר בשנה.[7] דו”ח של קרן המטבע הצביע על כך שיתרות המט”ח של איראן צמחו בין השנים 2020–2021 מ-12.4 מיליארד דולר ל-31.4 מיליארד דולר, עלייה עצומה של למעלה מפי 2.5. העלייה מוסברת בעיקר בעליית מחירי הנפט, ורוב היתרות אינן נזילות. הסרת הסנקציות תאפשר למשק האיראני לעשות שימוש ביתרות. לפני חידוש הסנקציות של ממשל טראמפ הגיעו יתרות המט”ח בשנת 2018 ל-122.5 מיליארד דולר. שיפור המצב באיראן גם אפשר למדינה להשקיע כספים רבים בתעשיית הנפט ולהגדיל את התפוקה. באפריל 2022 ציין שר הנפט כי התפוקה הגיעה להיקף שלפני הטלת הסנקציות של טראמפ, קרי ל-3.8 מיליון חביות ליום. הוא הוסיף כי ההכנסות מהייצוא הגיעו ל-18 מיליארד דולר בשנת הכספים 2021, פי 2.5 מהשנה הקודמת.[8]

בכל מקרה, המשק האיראני רשם צמיחה בשיעור של 4.4 אחוזים בשנת 2021, לראשונה לאחר שנים של צמיחה שלילית. העבר אינו מורה על העתיד, אולם לאחר חתימת הסכם 2016 זינק המשק האיראני למעלה מ-12 אחוז.

לוח 5: השוואת הסנקציות באיראן בתקופות טראמפ וביידן

ממשל טראמפ                                                      ממשל ביידן

ביטול הסכם 2015מחוות חד-צדדיות לאיראן בתחום הסנקציות
החמרת הסנקציות ומדיניות “לחץ מקסימלי”הקלה ביישום הסנקציות והעלמת עין מעקיפתן
שפל היסטורי בייצוא הנפט האיראניגידול מאסיבי בייצוא הנפט
שיא באינפלציהירידה בשיעורי האינפלציה
ירידה בפעילות הזרהפעילות סינית ענפה

בד בבד עם ההקלה בסנקציות של משטר ביידן עלה בידי איראן לפתח תעשיות מקומיות אחדות ובראשן תעשיית המכוניות, וכן תעשיית הקריפטו שבאמצעותה איראן עוקפת את הסנקציות. תעשיית המכוניות היא שנייה בגודלה לאחר תעשיית הנפט. שוק המכוניות המיוצרות באיראן הסתכם בכ-30 מיליארד דולר בשנת 2021. במגזר זה מועסקים ישירות למעלה מ-100 אלף, וכ-700 אלף עובדים נוספים עוסקים בתעשיות הנלוות. שתי החברות הגדולות בתחום הן IKCO ו-SAIPA. בשנת 2021 ייצרה איראן 894,298 מכוניות. הממשלה מעודדת את תעשיית המכוניות המקומית על מנת לעמוד בביקוש ולהפחית את ההוצאות במט”ח. איראן נמצאת במקום ה-19 בעולם בייצור המכוניות (סין עומדת במקום הראשון וארה”ב במקום השני).[9]

תעשיית הקריפטו באיראן צומחת במהירות, ועל פי ההערכות 4.5 אחוזים מסך כל כריית הביטקוין הגלובלית מתרחשת באיראן. התעשייה מסייעת בעקיפת הסנקציות באמצעות ייבוא מוצרים ותשלום בקריפטו. את המטבעות שנכרו הכורים מוכרים לבנק המרכזי האיראני. חלק מהכרייה מתרחשת אפילו במסגדים, וגם חברות השייכות לצבא עוסקות בתחום. פעילות ענפה מתרחשת באזור התעשייה ראפסאנג׳ן. יועצי רוחאני הוציאו בשנת 2021 דו”ח שעיקרו כיצד להתמודד עם הסנקציות באמצעות הקריפטו. כותבי הדו”ח ציינו כי מדיניות יעילה בתחום תניב לאוצר האיראני כ-2 מיליון דולר ליום, ולמעלה מ-700 מיליון דולר בשנה.[10]

אחת הסיבות לשיפור מצבה הכלכלי של איראן הייתה מעורבותה של סין. לאחר שנים של בידוד כלכלי ודיפלומטי בשל הסנקציות, העמיקה איראן את שיתוף הפעולה עם סין. איראן וסין חתמו במרץ 2021 על הסכם ארוך טווח של 25 שנה שלפיו תשקיע סין באיראן 400 מיליארד דולר בתחומי האנרגיה, התשתיות והתקשורת. מנגד תמכור איראן לסין נפט וגז במחירים נמוכים, ותאפשר גישה סינית לנמלים. איראן רואה בסין את צינור החמצן הכלכלי והדיפלומטי שלה מול הלחץ האמריקני, ולמעשה את המעצמה היחידה בעלת היכולת לספק הגנה דיפלומטית מול ארה”ב. סין רואה באיראן אמצעי להגדלת השפעתה הדיפלומטית במזרח התיכון ובעולם, וכן לאספקת אנרגיה לצמיחת משקה.

קיימים בלמים למערכת היחסים הסינית-איראנית בשל יחסיה של סין עם מדינות נוספות במזרח התיכון, ובמיוחד סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. סין מצייתת חלקית בלבד לסנקציות האמריקניות, והיא שותפת הסחר הגדולה של איראן, השותפה המובילה בתחום האנרגיה והמשקיעה הגדולה ביותר במדינה. חלק מהעסקות הכלכליות בין המדינות נערכות מתחת לרדאר, ומאפשרות לסין להמשיך לרכוש נפט מאיראן. מחיר הנפט עבור סין והשפעתה במזרח התיכון חזקים יותר מהחשש מפני הפרת הסנקציות האמריקניות.

הנתונים לגבי רכישת נפט על ידי סין מאיראן חסויים. דיווח של רויטרס מ-20 בינואר 2020 מצטט נתונים סיניים רשמיים שלפיהם רכשה סין בדצמבר 2019 בלבד 260,312 חביות נפט ליום. נתון לא רשמי נוקב בהכפלת הכמות, קרי 500,000 אלף חביות נפט ליום. ב-21 בינואר 2022 ציטטה רויטרס מקורות רשמיים בסין שציינו כי סין הטעינה כ-4 מיליון חביות נפט איראני כרזרבות בדצמבר 2021. שירות המחקר של האקונומיסט העריך ב-17 בפברואר 2022 כי איראן מייצאת לסין כ-1 מיליון חביות ליום.

הנפט האיראני מגיע לסין כנפט הנשלח כביכול מעומאן, מאיחוד האמירויות וממלזיה.

סין משמשת כשותף הסחר העיקרי של איראן, ומחזקת את ענף הייצוא והייבוא הרעוע של המדינה. בשנת 2020 היוותה סין כ-43 אחוז מסך כל הייצוא האיראני, וסין ייצאה לסין סחורות בסך 6.1 מיליארד דולר, כפי שמופיע בלוח 3 למעלה.

למרות זאת, שנת 2021 הייתה אחת השנים הקשות ביותר. הלחץ הכלכלי-חברתי הלך וגבר וכלל את כל המגזרים, והגירעון התרחב. המצב הכלכלי הפך לשיחת היום בקרב האוכלוסייה, הפרלמנט ומעצבי המדיניות. העוני מקיף את כל תחומי החיים במדינה. ברחובות יותר ויותר אנשים מחפשים בפחי האשפה, וילדים מוכרים מוצרים זולים.[11]

לממשל האיראני אין פתרון לקשיי האוכלוסייה. שר העבודה ציין כי 26 מיליון איראנים חיו מתחת לקו העוני בשנת 2019, ושר הכלכלה אחסאן חנדוזי אמר שהממשל יוכל להעלות את המענקים לעניים (המסתכמים ב-4 דולר לנפש לחודש), אך לא יותר מכך. עובד איראני ממוצע משתכר כ-120 דולר לחודש. נהפוך הוא, הממשל האיראני שסיפק עד כה סיוע משמעותי בדמות שער חליפין מסובסד עבור סחורות חיוניות (42,000 במקום 300,000) מקיים דיונים לבטל מדיניות זו.[12]

ב-9 בינואר 2022 הציג הנשיא אבראהים ראיסי בפני הפרלמנט דו”ח על “ההישגים הכלכליים” מאז עלה לשלטון במסגרת דיוני התקציב לשנת הכספים 2022–2023. בדיונים ציין ראיסי כי האינפלציה “תחת שליטה” וכי הייצוא שאינו נפט עלה ב-40 אחוז מאז עלה לשלטון. בדיונים בפרלמנט מאז פגישה זו חברי פרלמנט תוקפים בנוקשות את שריו של ראיסי, בייחוד בתחום הכלכלי, כולל על כך שמכונית שמיוצרת באיראן בעלות של פחות מ-10,000 דולר נמכרת לתושבים בכ-20,000 דולר.[13]

מאמרי דעה דוחפים למציאת פתרון במו”מ עם ארה”ב, ומזהירים כי מעבר למצב הכלכלי החמור תהיה איראן תלויה בסין מבחינה כלכלית וברוסיה מבחינה פוליטית, ו”כולם יודעים כיצד רוסיה מנצלת את חולשותיה של איראן”.[14]

ההבנה גוברת באיראן כי רק הסרת הסנקציות, ובעקבותיה שיפור המצב הכלכלי, תאפשר חזרה לחיים נורמליים לאוכלוסייה. גם אנשי הדת הבכירים ביותר אשר נפגשו לאחרונה עם הנשיא ראיסי בקום הביעו בפניו את הצורך להשתלב בעולם ולסיים את הבידוד. אנשי הדת האיצו בו לשלוח מסר של שלום ופיוס לעולם.[15] בינתיים השלטון אינו ממהר להגיע להסכם.

סיכום

המצב הכלכלי החמור הוא תוצאה של הסנקציות, השחיתות, הקמת מונופולים על ידי ההנהגה, ניהול כושל של המשק, הלבנת כספים במערכת הבנקאית, והפניית משאבים חיוניים לקבוצות טרור ומלחמות ברחבי המזרח התיכון.

אבראהים ראיסי, הנשיא השמיני של איראן, ירש משק מקרטע. עד כה לא שינתה הכלכלה הרעועה את המדיניות האיראנית, אולם אין באמתחתה של איראן פתרון אחר מלבד התגמשות במדיניותה. מדיניות הסנקציות של טראמפ פגעה קשות במשק האיראני. באמצע 2022 איראן מקבלת הזדמנות נדירה מממשל ביידן להסיר את הסנקציות, להקל על המשק והאוכלוסייה ולרשום צמיחה כלכלית מרשימה.

התשתיות רעועות ומלוות בהפסקות באספקת המים והחשמל. שיעור העוני מרקיע שחקים, שיעור האינפלציה גבוה, קיים מחסור במוצרי יסוד, שדרות האוכלוסייה והמנהיגות מבקרים את השלטון ביתר שאת בהשוואה לשנים שקדמו, וקיימת סכנה מוחשית להתקוממות עממית רחבה.

אם ייחתם הסכם גרעין תתרום הסרת הסנקציות תרומה של ממש למשק. ייצוא הנפט יוכפל תוך חצי שנה, כאשר מחירי הנפט בשליש הראשון של 2022 גבוהים ועולים על 100 דולר לחבית. איראן תוכל לרכוש מכונות תעשייתיות שתאפשרנה לה לייצר מוצרים איכותיים יותר לשוק המקומי ולייצוא. סחר החוץ יצמח במידה רבה. בשנת 2016, השנה הראשונה להסרת הסנקציות, הסתכם הייצוא התעשייתי האירופי לאיראן בכ-3 מיליארד יורו, ואילו כיום היקף הייצוא ירד לסביבות 750 מיליון יורו. גידול הייבוא התעשייתי יתרום לייצור התעשייתי ויגביר את התעסוקה, הייצור והייצוא.

המשק האיראני גם יצא נשכר מחזרתם של אזרחים רבים שעזבו את המדינה וישובו אליה עם כישרונם ועם האמצעים הכספיים שברשותם. משרד החוץ האיראני העריך בשנת 2021 כי כ-4 מיליון איראנים חיים מחוץ למדינה, כולל 1.5 מיליון בארה״ב. מוערך כי בבעלות האיראנים בחו”ל נכסים בשווי של 1.3–2 טריליון דולר. איראן גם הקלה בנושאי הגיוס הצבאי על האיראנים בחו”ל, כאשר החל ממרץ 2022 היא מאפשרת להם לפדות את שירותם הצבאי תמורת תשלום של 15,000 יורו.[16]

המשק האיראני כבר קוטף את הפירות הראשונים עוד לפני הסרת הסנקציות, בעיקר בשל מדיניות המחוות החד-צדדית של ממשל ביידן והעלמת העין האמריקנית מיישום מלא של הסנקציות (גידול מכירות הנפט לסין, גידול הסחר והתרת שימוש בחלק מהכספים המוקפאים). הדבר מקל על איראן ליצור מארג בנקאות סודית להתמודדות עם הסנקציות. הציפיות להסרת הסנקציות ותנאי השוק (מחסור בנפט ועליית מחירו), ובנוסף מלחמת אוקראינה, היטיבו הן עם המשק האיראני והן עם נחיצותה של איראן בעיני ארה”ב. בהקשר זה ציינה איראן כי הסרת הסנקציות תאפשר לה לסייע בפתרון משבר הנפט העולמי. איראן נערכת לכך, ואף מינתה את אחמד אסדזאדה לסגן שר הנפט לנושאים בינלאומיים.

איראן תכניס לקופתה עשרות מיליארדי דולרים לשנה כתוצאה מהסרת הסנקציות. באופן פרטני המשק האיראני ירשום יתרונות רבים מהסרת הסנקציות בתחומים הבאים: הפקת וייצוא הנפט, גידול בסחר החוץ, הורדה של שיעורי האינפלציה אשר האמירה לכ-50 אחוז, הקטנת האבטלה הגלויה והסמויה, גידול מאסיבי בהשקעות הזרות וכניסת חברות ענק למשק האיראני. איראן גם תוכל לעשות שימוש בנכסיה הפיננסיים והאחרים מעבר לים אשר הוקפאו בשל הסנקציות. נכסים אלו עולים על 100 מיליארד דולר.

הסרת הסנקציות תכפיל את הכנסות ייצוא הנפט הן בשל הגידול בתפוקה והן בשל עליית מחירי הנפט. איראן תוכל להגדיל את התפוקה מ-2.4 מיליון חביות נפט ליום ליותר מ-3.8 מיליון חביות נפט בסוף 2022[17] ועד ל-5 מיליון חביות נפט ליום תוך עשור.[18] חברות הנפט הבינלאומיות תחזורנה לפעול במדינה ותסייענה לריענון טכנולוגי ולהגדלת התפוקה. כיום איראן מייצאת 1.1מיליון חביות נפט ליום, בעיקר לסין, ותוכל תוך 6 חודשים להכפיל את היקף הייצוא.

מחירי הנפט האמירו מ-54 דולר בינואר 2021 ל-84 דולר באוקטובר 2021, ועד למעלה מ-106 דולר ב-15 באפריל 2022. לאחר הסרת הסנקציות תייצא איראן 2.5 מיליון חביות ביום. לאחר הסרת הסנקציות הקודמת ב-2016 עלה ייצוא הנפט מ-1.6 חביות ליום ב-2016 ל-2.3 מיליון בשנת 2017. רק בתחום ייצוא הנפט תוכל איראן לרשום הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד דולר בשנה. עד כה נאלצה איראן לשלם למתווכים סכומים גבוהים ממכירות הנפט, וכן מכרה נפט תמורת ברטר. לאחר הסרת הסנקציות תוכל איראן לקבל מחירי שוק עבור ייצוא הנפט.

אי חתימה על ההסכם תסתום את הגולל על הזדמנות כלכלית וחברתית גדולה. הכלכלה אכן צמחה בשנה האחרונה, אולם זה היה בעיקר כתוצאה מאי אכיפת הסנקציות כלשונן בתקופת ביידן. איראן לא תוכל למכור נפט במחירים גבוהים. חתימה על ההסכם תעניק למנהיגות הפוליטית רווחה גם בתחום החברתי. חיזוק המשק האיראני יסייע למימון ולחיזוק שלוחיה במזרח התיכון. לכן, יש סיבות כלכליות טובות לאיראן לחתור לחתימה על הסכם הגרעין. אך ברור שסיבות כלכליות לא היו עד עכשיו הגורם העיקרי בקבלת ההחלטות במנהיגות האיראנית.


[1] https://www.tehrantimes.com/news/474879/Annual-GDP-growth-stands-at-4-4-CBI, July 22, 2022

[2] https://www.trtworld.com/middle-east/can-iran-reduce-its-reliance-on-oil-31665

על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, בשנת 2018 היו ההכנסות מייצוא הנפט 40 אחוז מסך כל הכנסות המדינה. ראה פרסומי קרן המטבע מספר 17/62 וכן 18.93. הסרת הסנקציות תעלה את חלקו של ייצוא הנפט בסך כל הכנסות המדינה.

[3] https://irannewswire.org/us-embassy-says-khameneis-wealth-worth-200-billion

[4] ראה רז צימט, הפגנות מחאה באיראן על רקע עלייה חדה במחירי מוצרי היסוד, מבט על, 16 במאי 2022.

[5] https://old.iranintl.com/en/iran/us-sanctions-khameneis-foundation-and-irans-minister-intelligence

[6] אלערביה, 4 מרץ 2021.

[7] https://thehill.com/opinion/international/598385-fueling-an-iranian-comeback

[8] AFP, April 5, 2022

[9] IRNA, May 22, 2022

[10] https://iranwire.com/en/features/6148

[11] تحلیلی بر سیاستگذاری استخراج رمزداراییها)رمزارزها (המקור בפרסית)( در ایران و ارائه پیشنهادهای سیاستی

[12] https://old.iranintl.com/en/iran/iran-enters-new-economic-era-marked-poverty August 23, 2021

[13] https://www.iranintl.com/en/202201150520

[14] ג’האן צנעת, 7 אוקטובר 2021. עיתון זה מזוהה עם האגף הפרגמטי התומך בחזרה להסכם הגרעין.

[15] https://www.iranintl.com/en/202201024357

[16] https://caspiannews.com/news-detail/iran-parliament-approves-about-5-billion-defense-spending-2022-3-6-0

[17] שר הנפט האיראני, רויטרס, 3 במרץ 2022.

[18] לדברי חברת הנפט הלאומית, SHANA, November 28, 2021

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך