מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

עשר סיבות לבטל את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה

אנקרה עוינת את בנות-בריתה של ארה"ב באזור. אין שום היגיון בחיזוק יכולותיה הצבאיות של טורקיה, ולפיכך יש לעצור את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה.
F35 strike aircraft front view isolated on a white background.

את התכנית האמריקנית למכור מטוסי קרב מדגם F-35 לטורקיה חובה לעצור. ה-F-35 הוא מטוס קרב חמקן מדור חמישי, תוצרת ארה"ב. הוא כנראה מטוס הקרב הטוב בעולם. טורקיה מתכננת לרכוש לפחות 100 מטוסי קרב מהדגם הזה, שהראשון בהם מתוכנן להימסר ב‑2019. העברת מטוסים אלו לידי טורקיה של ארדואן תהיה טעות גדולה.

תחת הנהגתו של ארדואן, טורקיה הפסיקה מזמן להתנהג כבת-ברית מהימנה של המערב, אף שהיא עדיין חברה בברית נאט"ו. במקום זאת נכנעה טורקיה לדחפים עות'מאניים ואסלאמיסטיים, ונראה שיש לה שאיפות אימפריאליות. אספקה של מטוסי F-35 תחזק את המשטר שבראשו עומד הנשיא ארדואן ותגביר את יכולותיו לחולל נזק באזור.

טורקיה משקיעה סכומים גדולים ברכישת נשק ובבניית תעשייה צבאית שנועדה לחזק את יכולתה להפגין כוח מחוץ לגבולותיה. היא התערבה צבאית בעיראק ובסוריה. היא השתמשה בכוח צבאי נגד כורדים בסוריה (שהם שותף חשוב של ארה"ב במלחמה נגד דאעש). מיליציות בחסות טורקית עוד עשויות להתעמת בעתיד עם הכוחות האמריקניים בסוריה.

כמו כן, אנקרה עוינת את בנות-בריתה של ארה"ב באזור. מטוסי קרב טורקיים חודרים דרך קבע למרחב האווירי של יוון, פעולה המדגימה את רצונה של טורקיה להתוות מחדש את הגבול הבינלאומי. היא מציקה לקפריסין (ששליש ממנה כבוש על ידי טורקיה) בכך שהיא שולחת את חיל הים שלה להפריע לניסיונות לחיפוש גז במימי המדף היבשתי של קפריסין. טורקיה גם קוראת תיגר על הלגיטימיות של נשיא מצרים סיסי (שהדיח את מורסי, הנשיא הקודם מטעם האחים המוסלמים). אנקרה מתנגדת לניסיון הסעודי לבודד את קטאר (מדינה התומכת באחים המוסלמים והנהנית מיחסים קרובים עם איראן). בדומה לכך, יחסיה של טורקיה עם ישראל מתוחים. בה בעת, טורקיה מטפחת יחסים טובים עם רוסיה, סין ואיראן.

ארה"ב לא השכילה לאותת באופן משמעותי את אי שביעות רצונה מאנקרה. הגיע הזמן לשנות זאת. אין שום היגיון בחיזוק יכולותיה הצבאיות של טורקיה, ולפיכך יש לעצור את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה.

בקצרה, להלן עשר סיבות מדוע יש לבטל את מכירת ה-F-35:

  1. מכירתם של מטוסי קרב מדגם F-35 על ידי ארה"ב נועדה להגביר את יכולותיהן של בנות-בריתה של ארה"ב. טורקיה ממש אינה עומדת עוד בהגדרה זו.
  2. מסירת מטוסי הקרב נתפסת כהבעת תמיכת ארה"ב בטורקיה של ארדואן. אך תחת ארדואן, הפרות זכויות אדם גברו בהדרגה והובילו ל"פוטיניזציה" של המערכת הפוליטית הטורקית. הצבא, שפעם היה מגן המסורת הכמאליסטית החילונית, הוכפף בהצלחה על ידי האסלאמיסטים.
  3. אספקת מטוסי F-35 תחזק משמעותית את יכולותיו של הצבא הטורקי לחולל נזק באזור. ארדואן עשוי להחליט להשתמש בחיל האוויר המשודרג למצב את עצמו כגורם רב-השפעה  במזרח הים התיכון ובחלקים אחרים של המזרח התיכון, או להפריע לעליונותה האווירית של ישראל, או אפילו לתקוף אותה.
  4. מסירתה המתוכננת של מערכת ההגנה האווירית תוצרת רוסיה "S-400" לטורקיה, רכש שיצר תרעומת בין חברות בנאט"ו, הופכת את עסקת ה-F-35 לבעייתית מאוד. אם טורקיה תשלב את מטוסי ה-F-35 האמריקניים עם מערכת ה-S-400 תוצרת רוסיה, פרטים אודות מערכות ההפעלה של המטוסים עשויים לדלוף לידי הרוסים. אי לכך, ביטחונם של ה-F-35 עשוי להיות בסיכון בזירות אחרות שבהן ישלח המטוס.
  5. טורקיה עלולה לאפשר לרוסיה גישה לנתונים אודות מערכות נשק אמריקניות שמוצבות במטוס.
  6. הדלפה של פרטים טכניים רגישים של מערכות נשק אמריקניות לטהרן גם היא אפשרות מובהקת, מכיוון שטורקיה מפתחת יחסים חמים יותר עם איראן.
  7. טורקיה נבחרה לשכן את המרכז התעשייתי לייצורם של מנועים עבור ה-F-35 וכמרכז תחזוקה עבור כל מפעיליו האירופיים של ה-F-35. הדבר עלול ליצור תלות לוגיסטית במדינה שכיוונה הפוליטי לוט בערפל.
  8. הדבר עלול להוביל להעברה של טכנולוגיה חדשנית לטורקיה ולהגדיל את יכולותיה של תעשיית הנשק הטורקית הפנימית. כך תפחת תלותה של טורקיה בספקי חוץ, דבר שיגביר את חופש הפעולה שלה.
  9. התועלות הכלכליות שתצמחנה לטורקיה מעסקת ה-F-35 נאמדות במעל 12 מיליארד דולר, דבר שיסייע להיטיב עם משטר אסלאמיסטי. אין זה נבון להעניק יתרונות כאלה למדינה שהתנהגותה אינה מועילה לארה"ב.
  10. מכירות נשק חיבות להיות כפופות לשיקולים פוליטיים ואסטרטגיים. פחדים כלכליים בארה"ב לאבד את שוק הנשק הטורקי אינם אמורים לגבור על השלכותיה האסטרטגיות השליליות של עסקת המטוסים.

 

לסיכום, את מכירת מטוסי הקרב מדגם F-35 לטורקיה חובה לעצור.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה:Bigstock

תמונה של פרופ׳ אפרים ענבר

פרופ׳ אפרים ענבר

פרופסור אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). הוא היה המנהל המייסד של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, תפקיד שבו שרת עשרים ושלוש שנים, וחבר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. היה פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ג'ונס הופקינס ובוסטון; חוקר אורח במרכז הבינלאומי על שם וודרו וילסון (וושינגטון) והמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (לונדון). הוא היה נשיא האגודה הישראלית ליחסים בינלאומיים, חבר בועדה הפוליטית-אטסטרטגית במועצה לתכנון לאומי, יו"ר הועדה לתכנית הוראת הביטחון הלאומי במשרד החינוך, וחבר בועדה האקדמית של מחלקת הסטוריה בצה"ל. הוא חיבר חמישה ספרים, מדינות מבודדות במערכת הבינלאומית (1985), מלחמה ושלום בפוליטיקה הישראלית: עמדות מפלגת העבוד בנושאי ביטחון לאומי (1991), יחסי הקרבה בין ישראל לתורכיה (2001), ביטחונה הלאומי של ישראל: נושאים ואתגרים מאז מלחמת יום הכיפורים (2008), וערך ארבע עשר קבצים של מאמרים אקדמיים. הוא מומחה נושא תפיסת הביטחון של ישראל, דעת הקהל בנושאי ביטחון, מדיניות ארה"ב במזה"ת, יחסי ישראל-פלסטינים, ויחסי ישראל-תורכיה. פרופ' ענבר סיים תואר ראשון במדע המדינה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית והשלים את לימודי הדוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת שיקגו.

פרסומים אחרונים

צפו בהרצאתו של ד״ר עמנואל נבון שהתקיימה בתאריך 16.1.2025 במסגרת סדרת ההרצאות ״איך מתכוננים לנשיאות טראמפ השנייה?״...
צפו בהרצאתו של פרופ׳ הלל פריש שהתקיימה בתאריך 12.1.2025 במסגרת סדרת ההרצאות ״איך מתכוננים לנשיאות טראמפ השנייה?״...
צפו בהרצאתו של ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק שהתקיימה בתאריך 9.1.2025 במסגרת סדרת ההרצאות ״איך מתכוננים לנשיאות טראמפ השנייה?״...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם