גורמים רבים במערכת הבינלאומית ובארץ מדגישים השכם והערב את הצורך בחתימה על “עסקת החטופים” במהירות כדי להציל חלק מהם ולהשיג הפסקת אש, אשר תאפשר לחיזבאללה לסיים את מלחמת ההתשה נגד ישראל כפי שהכריז. האמריקנים מקווים שהעסקה גם תמנע את התגובה הצבאית המובטחת על ידי איראן וחיזבאללה. הם חותרים להרגעה אזורית, והעסקה נראית בעיניהם כאמצעי שימנע הסלמה ויחסוך מהם את הצורך בהתערבות צבאית. גם יתר העולם רוצה שקט.
יש הטוענים שהפסקת האש נועדה גם לתת זמן לצה”ל להתרענן מהלחימה הארוכה ולהתכונן כראוי למלחמה נגד חיזבאללה, שהיא כנראה בלתי נמנעת, ואולי גם לטפל באיום הגרעיני מאיראן. כמו כן מסבירים שאם הפסקת האש תסמן את סיום המלחמה, כפי שרבים מצפים, תחזור סעודיה לשולחן הדיונים בנושא הנורמליזציה עם ישראל ויקום הציר האנטי-איראני שארה”ב עמלה לבנות. והסוכריה האחרונה שבאמתחת וושינגטון היא שסיום המלחמה יסלול את הדרך לשיקום עזה ולהקמת מדינה פלסטינית מתוקנת (בשטח יו”ש ועזה) בעקבות מאמצי תיקון אמריקנים.
אבל העמדת הדברים בצורה זאת היא תקוות שווא. יתכן מאוד שמנהיג החמאס, יחיא סינוואר, מתכוון להמשיך להילחם מתוך תקווה להתלכדות זירות נגד ישראל ומתחים גוברים בין ארה”ב לבין ישראל. גם אם נניח שמצבו הצבאי המחמיר ידחוף אותו לעסקה, מטרתו נשארת סיום המלחמה ונסיגת צה”ל מעזה. ככל הנראה השלב הראשון של העסקה המדוברת עם חמאס יסיים את המלחמה, והסיכויים לחידושה כדי להשלים את משימת פירוק החמאס קלושים. האמירה שאפשר לחזור ולהלחם בעזה כאשר כול העולם מצפה לסיום המלחמה היא תמימה קמעה. אז סינוואר יישאר בעזה עם מספר לא מבוטל של לוחמים, בלי שום גורם שיפריע לו להחזיר את שלטון החמאס לרצועה, וגם עם חטופים שהם חגורת הביטחון שלו ואמצעי סחיטה נגד ישראל. תמונה של סינוואר יוצא מהמנהרה ומנופף בידו, על רקע תרועות הניצחון של המחבלים היוצאים מהכלא הישראלי, תהווה מפלה ישראלית. יתר על כן, כאשר צמרת צה”ל מאותתת עייפות ונטייה לחדול מלהתעמת עם החמאס, ישראל משדרת חולשה, שהיא מתכון לתוקפנות נגדה.
גם לא בטוח שהחיזבאללה יפסיק את מלחמת ההתשה בצפון, כי המלחמה משרתת היטב את האסטרטגיה המוכתבת מטהרן – לפגוע באוכלוסייה האזרחית. למה לחיזבאללה לשמוט הישג אדיר כמו ריקון הצפון הסמוך לגבול הלבנון מיושביו? גם חיזבאללה קורא את ההיסוסים הישראליים מלפתוח במלחמה נגדו. ומי יכול להבטיח שהחות’ים יפסיקו לשגר טילים וכטב”מים לארץ? הם אינם נרתעים מחסימת מיצרי באב אל מנדב, למרות הנוכחות וההתקפות עליהם מצד ארה”ב.
לכן, בניגוד להערכות בוושינגטון, לא תהיה רגיעה אזורית, כי סיום המלחמה בעת הזאת, בצורה הזאת, הוא ניצחון לציר ההתנגדות של האסלאם הקיצוני שבראשו עומדת איראן. גם אם נניח שאיראן לא תרצה לגמול לישראל על חיסול הנייה, אין שום סיבה לחשוב שהיא תפסיק לעודד את שליחיה באזור להקיז את דמה של ישראל. חוץ מזה יש סכסוכים נוספים במזה”ת שבהם האלימות היא חלק מהתנהלות הצדדים באזור, דוגמת סודאן או לוב. גם תורכיה, שחייליה נוכחים בכמה מדינות באזור, אינה צמחונית.
יתר על כן, אם ישראל תיתפס כמפסידה במלחמה, כאשר הסעודים ויתר מדינות ערב “המתונות” מייחלות לניצחון ישראלי על הענף הפלסטיני של האחים המוסלמים, לא יקום שום ציר אנטי-איראני שישראל שותפה לו. בעקבות כישלון צבאי ישראלי בעזה תתרחקנה מדינות ערב מירושלים כי היא תיראה כחסרת תועלת מול איראן. גם ההישג האמריקני הגדול – הסכמי אברהם – יהיה בסכנה. ישראל היא שותפה רצויה רק אם היא חזקה ונושכת.
כמובן, התקווה האמריקנית למדינה פלסטינית “מתוקנת” באמצעות רפורמות היא תמימות או טיפשות. למרבה הצער, התרחיש העתידי הטוב ביותר עבור הפלסטינאים הוא רשות מושחתת ומקרטעת. היא עלולה לגלוש למלחמת אזרחים עקב מאבק הירושה המתפתח ברשות לנוכח גילו המתקדם של אבו מאזן (88). במאבק הזה ישתתף גם החמאס, ואם האמריקנים ידחפו לבחירות (האמצעי המועדף עליהם לדמוקרטיזציה) ראוי לזכור שכבר לפני ה-7 באוקטובר זכה החמאס בבחירות דמוקרטיות בינואר 2006 ולאחר מכן השתלט בכוח הזרוע על עזה ביוני 2007. כמו כן, האהדה לחמאס רק גדלה לאחר ההתקפה הברברית על ישראל, כפי שהראו כל הסקרים.
בוודאי שקיימת חובה מוסרית להחזיר חטופים. אכן, צה”ל פועל לשחרר חטופים ואף מסכן חיילים עבור גופות. פדיון שבויים הוא “מצווה רבה”, כלומר מצווה גדולה וחשובה, אך אין היא ציווי מוחלט. המשנה מורה ש”אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם: שלא יתאמצו להרבות שבויין” (מסכת גיטין, משנה ד, ו). כלומר, התמורה עבור בני הערובה אסור לה להיות מופרזת; כך גם קבעה ועדה שבראשה עמד מי שהיה נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר. קביעת מחיר סביר נתונה לוויכוח, אך העיקרון נכון.
השקלול המוסרי צריך לכלול את העובדה ששחרור מספר מחבלים לא ידוע תמורת חלק מהחטופים הוא סכנה מוחשית לאזרחי ישראל. משוחררי עסקת שליט, סינואר ביניהם, אחראים להרג ישראלים. ישראל כבר טיפלה במספר מחבלים מהמשוחררים בנובמבר 2023. האם דמם של אזרחים ישראלים שנהרגו או שייהרגו בגלל חזרה לפעילות חבלנית עוינת של משוחררי העסקאות פחות נחשב?! העבר מוכיח שהקורבנות של הסכמי שחרור עם ארגוני מחבלים הם עניין ודאי.
לכן, העסקה המתגבשת היא בעייתית מבחינה מוסרית. יש בה גם פגמים אסטרטגיים מכיוון שהיא תוביל כנראה להפסקת המלחמה, ומפני שהנסיגה מעזה בשלב הראשון של העסקה אינה משאירה לישראל קלפי מיקוח לשחרור החטופים הנותרים בידי ארגון המרצחים. גם החלופות הטכנולוגיות המוצעות לנוכחות חיילי צה”ל אינן אמינות, ועזה תחזור לשליטת החמאס.
אסור לישראל לאפשר תרחיש כזה, וצריך לעמוד איתן בשדה הקרב וגם על יד שולחן המו”מ.
המאמר התפרסם לראשונה באתר N12.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Press Wire / Matan Golan
