למלחמה בעזה, שנגרמה בעקבות הזוועות שביצע חמאס לאורך גבולה של ישראל, יש השלכות גאופוליטיות משמעותיות על שאר העולם. בעיתות משבר יש לישראל הזדמנות לראות מי הם ידידיה. ממשלות רבות בעולם, לאו דווקא השותפות הקרובות ביותר של ישראל, הגיבו לזוועות חמאס לאורך גבול עזה בגינוי הארגון. סין נמנעה מכך. התעלמותה הדגישה את העובדה שאינה ידידה של ישראל בזירה הבינלאומית.
יתרה מכך, היא הובילה קריאות בינלאומיות להפוגה הומניטרית או להפסקת אש, אשר מפריעות למאמצים הצבאיים הישראליים לפרק את היכולות הצבאיות של החמאס וליצור לחץ לשחרור החטופים הישראליים.
המנהיג הסיני שי ג’ינפינג קרא ב-18 באוקטובר להפסקת אש מיידית במלחמתה של ישראל בחמאס. עזרה להשגת המטרה המיידית של חמאס – עצירת ההתקדמות הצבאית הישראלית – אינה מעשה ידידותי. סין תמכה בהחלטת האו”ם ב-18 באוקטובר הקוראת להפסקת אש הומניטרית בלחימה כדי לאפשר סיוע לעזה. למזלה של ישראל, ארצות הברית הטילה וטו.
בייג’ין מנסה לקדם שלוש מטרות דיפלומטיות מרכזיות: חיזוק מעמדה כנושאת הדגל של מילוי שאיפותיהן של המדינות המתפתחות (הפלסטינים הם הדוגמה); הגברת השפעתה במזרח התיכון, ובמקביל הצבת עצמה כמעצמת-על בעלת תמיכה מסוימת שמתחרה בארצות הברית בעולם רב-קוטבי.
באופן אבסורדי, סין האשימה את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. שר החוץ של סין, וואנג יי, אמר לעמיתו הישראלי, אלי כהן, בשיחת טלפון שישראל צריכה לציית לחוק הבינלאומי ולהגן על ביטחונם של אזרחים (רמז שישראל אינה שומרת על הדין הבינלאומי). וואנג גינה את ישראל על שהיא פועלת “מעבר להגנה עצמית” וקרא להפסיק את “הענישה הקולקטיבית של העם העזתי”. הצהרות ממשלת סין הזכירו כי התקפות התגמול של ישראל חרגו מהמקובל על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, תוך התעלמות מהמאמצים הגדולים של הצבא הישראלי לחוס על אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי תוך הפרתו של החוק הבינלאומי. במה שנראה כצביעות בירושלים, סין נמנעה בהצהרות הרשמיות מלהשתמש במילה טרור בעת דיווח או תיאור של התקפות חמאס, למרות התנגדותה הרשמית ארוכת השנים לטרור.
יתרה מכך, המפלגה הקומוניסטית הסינית מעודדת רטוריקה אנטישמית בתקשורת הנשלטת על ידי המדינה. במדיה החברתית הסינית רואים עלייה ניכרת בהתבטאויות אנטישמיות. סין כבר אינה נקייה מדעות קדומות כלפי יהודים. נראה שיש ראיות לכך שאזרחים יכולים אפילו למצוא את עצמם בצרות עם הרשויות משום שהביעו תמיכה קולנית מדי בישראל. ללא כל הסבר, שמה של ישראל כבר אינו מופיע במפות דיגיטליות באתרים מרכזיים.
התעקשותה של סין להפסיק את מלחמת ישראל-חמאס בהקדם האפשרי סותרת את האינטרס של ישראל להספיק למגר את ארגון הטרור חמאס בעזה.
סין דוחפת להפסקת אש כי היא אינה רוצה לראות סכסוך אזורי רחב יותר. הנשיא שי ג’ינפינג צוטט בתקשורת הממלכתית הסינית כאומר כי הפסקת אש הכרחית בהקדם האפשרי כדי למנוע מהסכסוך לצאת משליטה. הרחבה כזו של פעולות האיבה עלולה לשבש את שרשרת אספקת הנפט והגז העולמית, שכבר נפגעו בגלל הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. הסלמה אזורית גם עלולה לקלקל את עסקת הפיוס בין סעודיה לאיראן ממארס 2023 שסין תיווכה בהשגתה ומסגרה כתופעה המעידה על שינוי יחסי הכוחות במערכת הבינלאומית.
כיוון שסין רואה ברוחה נסיגה אמריקנית מהמזה”ת וממעורבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמה בעזה נתפסת כהזדמנות להופיע כמתווך. יש סימנים לכך שהסינים מגלים עניין בתיווך בין חמאס וישראל להשגת הסכם כדי לסייע בבניית כוחם באזור.
סין כנראה מבינה שהמלחמה בעזה מעמידה את העולם החופשי בהנהגת ארצות הברית מול חמאס, שליחה של איראן המתקרבת לרוסיה ולסין, יריבותיה של ארה”ב. מוסקבה ובייג’ין הקפידו לחרוג מהתמיכה בהובלת המערב בישראל לאחר התקפת חמאס הברברית.
סין תופסת בצדק את ישראל כבעלת ברית דמוקרטית של המערב, ההולכת אחרי ההעדפות האמריקאיות במובנים רבים. עד כמה שסין עשויה להעריך גישה לטכנולוגיה ישראלית, או לראות את ההזדמנויות הכלכליות בהשקעה בישראל, ליבה ומוחה של בייג’ינג נמצאים עם היריבים של ישראל וארה”ב.
סין גם קראה לכינוס “פסגת שלום בינלאומית סמכותית יותר, רחבת טווח ויעילה יותר” בהקדם האפשרי כדי לחדש את שיחות השלום ולגבש לוח זמנים ומפת דרכים להקמת מדינה פלסטינית. ההצעה, ששודרה לאחר שיחה בין וואנג למקבילו מהרשות הפלסטינית, ריאד אל-מאלכי, נועדה לחזק את היוקרה הבינלאומית של סין.
ישראל תמיד העדיפה משא ומתן דו-צדדי וגילתה חשדנות כלפי מסגרות רב-צדדיות. יתרה מכך, ישראל דחתה את מאמציה של סין להציג את עצמה כמתווך חסר פניות. “כשאנשים נרצחים, נטבחים ברחובות, זה לא הזמן לקרוא לפתרון שתי המדינות”, הייתה תגובתו של בכיר בשגרירות ישראל בבייג’ינג.
תגובות סין למלחמה בחמאס הן דפוס מתמשך, והגיע הזמן שישראל תחשוב מחדש על מדיניותה בסין, בהתבסס על ההערכה המוצקה שסין מאמצת יותר ויותר עמדות אנטי-ישראליות.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Xinhua
