מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

זהירות בדרך לנורמליזציה עם ערב הסעודית

יש למתן את ההתרגשות בישראל על ידי הסתכלות על העלות הפוטנציאלית של קשירת קשרים פומביים עם סעודיה.
Israeli and Saudi flags

התרגשות גדולה פשטה בכל העולם בעקבות הריאיון שהעניק יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MBS), השליט בפועל של ממלכת ערב הסעודית, לפוקס ניוז, ובו אמר כי "כל יום אנחנו מתקרבים" ליחסים נורמליים עם ישראל. הוא הכחיש את השמועות שלפיהן הושעה המשא ומתן בנושא זה.

נורמליזציה עם סעודיה היא לכאורה המשך להסכמי אברהם, שללא ספק קיבלו את ברכתה של ריאד. עם זאת, העברת יחסי הגומלין עם סעודיה מחשאיות למחצה לזירה הפומבית חשובה במיוחד עבור ישראל. לערב הסעודית, השומרת של המקומות המוסלמיים החשובים ביותר ומדינה בעלת עושר רב, יש משקל רב בעולם הערבי והמוסלמי. צעד כזה יפתח הזדמנויות כלכליות ודיפלומטיות רבות לישראל במדינות מוסלמיות חשובות, כמו בנגלדש, עיראק, כווית ואינדונזיה. הוא ישפר את מעמדה של ישראל בארגונים בינלאומיים, וידחוק עוד יותר את הנושא הפלסטיני לשוליים.

עם זאת, יש למתן את ההתרגשות בישראל על ידי הסתכלות על העלות הפוטנציאלית של קשירת קשרים פומביים עם סעודיה.

ממשל ביידן, הדוחף לנורמליזציה, רוצה שישראל תתמוך בהעברת טכנולוגיה גרעינית אמריקאית שתאפשר לריאד להעשיר אורניום, תהליך שעשוי להביא אותה תוך שבועות לרכישת יכולת צבאית גרעינית. הפקת דלק גרעיני, על ידי העשרת אורניום, עלולה להיות מסוכנת מכיוון שאין דרך להבטיח התרעה בזמן אמת על הסתרת חומר בקיע לשימוש צבאי. אפילו הבדיקות המחמירות ביותר אינן יכולות לספק גילוי חסין תקלות לפני שיהיה מאוחר מדי למנוע התגרענות. למעשה, אין הבדל בין תוכנית גרעין אזרחית לצבאית.

יורש העצר אמר בריאיון הנזכר לעיל שארצו תרכוש נשק גרעיני אם הוא יאמין שלאיראן יש פצצה געינית. הוא חושש בצדק מאיראן גרעינית. איראן בדרך להפוך למעצמה גרעינית, אלא אם תהיה מתקפת מנע אמריקאית או ישראלית. סיפוק השאיפות הסעודיות הגרעיניות בזמן זה יזרז מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. בתחילה, זה יגביר את הלחץ על איראן להשלים את התוכנית הגרעינית שלה. כמו כן, עסקת גרעין אמריקנית-סעודית תגרום למדינות אחרות במזרח התיכון לנסות לרכוש במהירות יכולות גרעיניות ובסופו של דבר גם נשק גרעיני. תורכיה ומצרים עולות מייד על הדעת. מניעת תפוצה גרעינית באזור הוא אינטרס אמריקאי מובהק.

מזרח תיכון גרעיני רב-קוטבי הוא מערכת בינלאומית מאד לא יציבה. הרתעה גרעינית במזרח תיכון קשה להשגה בשל המרחקים הקטנים, והמאפיינים של מנהיגות פוליטית. זהו סיוט אסטרטגי לישראל הקטנה. דוקטרינת בגין נועדה למנוע תרחיש כזה אפילו באמצעות שימוש בכוח. זה ההיגיון בהתנגדות לפצצה גרעינית איראנית.

אל לנו לשכוח שבמזרח התיכון נמצאות כמה מהקבוצות הדתיות הקנאיות ביותר שהן בעלות מעט אילוצים מוסריים. דאעש הוא דוגמה חיה. חיזבאללה נמצא ברשימת ארגוני הטרור של מדינות רבות בעולם. הווהביזם, הגרסה האסלאמית הנפוצה בסעודיה, שנכון לעת שלטון יורש העצר הנוכחי אינה שלטת, אינה מופת של מתינות. בניגוד לאזורים אחרים בעולם, קיצונים דתיים יכולים להגיע לשלטון. האייתוללות קובעים בטהרן, ויש להם השפעה רבה בבירות נוספות. האפשרות שנשק גרעיני יפול לידיים של קיצונים דתיים היא מפחידה.

מכוני חשיבה אמריקאים קוראים לנשיא ביידן לא לחתום על הסכם שיתוף פעולה גרעיני אזרחי עם סעודיה, אלא אם היא תוותר על העשרת אורניום, עיבוד של דלק עבור כור גרעיני, שימוש והפעלת כורי מים כבדים או מפעלים לייצור מים כבדים. הם גם מתעקשים שסעודיה תסכים לפיקוח הפולשני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) במסגרת הפרוטוקול הנוסף. תנאים כאלה התקבלו על ידי ממשל בוש ואובמה כאשר אושרה תוכנית גרעין אזרחית עבור איחוד האמירויות הערביות, שכנתה של ערב הסעודית. לא ברור שלממלכה הסעודית יש כוונה לקבל אילוצים כלשהם. גם אם כן, התנאים שהוזכרו לעיל, הידועים כ"תקן הזהב" של אי-הפצת נשק גרעיני, מאפשרים בניית תשתית גרעינית שניתן לפתח בשלב מאוחר יותר לתוכנית צבאית.

למען האמת, הדרך הטובה ביותר להפיג את החששות הביטחוניים המוצדקים של ערב הסעודית ולשלבה בהסכמי אברהם היא שארצות הברית וישראל תמנענה את יישום תוכנית הגרעין האיראנית. למרבה הצער, זה כרוך בפעולה צבאית. יש לקוות שמנהיגים אמריקאים וישראלים יבינו שהסחבת שלהם מול איראן אינה מותירה להם ברירה בשלב זה אלא להשתמש בכוח צבאי נגד התשתית הגרעינית האירנית. האחריות המוטלת עליהם פירושה ליזום תקיפה מונעת נגד מתקני הגרעין האיראניים, במקום לאפשר לסעודיה העשרת אורניום.

זה גם המענה הטוב ביותר לחדירה הסינית למזרח התיכון. הסינים כרתו הסכמים אסטרטגיים עם איראן, סוריה והרשות הפלסטינית, כולן ישויות פוליטיות אנטי-אמריקאיות. לארה"ב אינטרס להראות לעולם שאין להישען על סין שהיא קנה רצוץ. יש להוכיח למדינות האזור שהתקרבות לסין אינה יכולה למנוע צעדים חד-צדדים מצדה של ארה"ב (או בעלת בריתה ישראל) ושעדיף לא לנקוט מדיניות המנוגדת לאינטרסים של וושינגטון.

יש לקוות שהמנהיגים האמריקאים והישראלים יבינו את אחריותם האמיתית ליציבות ולשלום במזרח התיכון ושהם לא יתפתו להקריב אינטרסים לאומיים חיוניים למען רווחים פוליטיים בבית.



סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר



תמונה: Shutterstock

יכול לעניין אתכם

תמונה של פרופ׳ אפרים ענבר

פרופ׳ אפרים ענבר

פרופסור אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). הוא היה המנהל המייסד של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, תפקיד שבו שרת עשרים ושלוש שנים, וחבר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. היה פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ג'ונס הופקינס ובוסטון; חוקר אורח במרכז הבינלאומי על שם וודרו וילסון (וושינגטון) והמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (לונדון). הוא היה נשיא האגודה הישראלית ליחסים בינלאומיים, חבר בועדה הפוליטית-אטסטרטגית במועצה לתכנון לאומי, יו"ר הועדה לתכנית הוראת הביטחון הלאומי במשרד החינוך, וחבר בועדה האקדמית של מחלקת הסטוריה בצה"ל. הוא חיבר חמישה ספרים, מדינות מבודדות במערכת הבינלאומית (1985), מלחמה ושלום בפוליטיקה הישראלית: עמדות מפלגת העבוד בנושאי ביטחון לאומי (1991), יחסי הקרבה בין ישראל לתורכיה (2001), ביטחונה הלאומי של ישראל: נושאים ואתגרים מאז מלחמת יום הכיפורים (2008), וערך ארבע עשר קבצים של מאמרים אקדמיים. הוא מומחה נושא תפיסת הביטחון של ישראל, דעת הקהל בנושאי ביטחון, מדיניות ארה"ב במזה"ת, יחסי ישראל-פלסטינים, ויחסי ישראל-תורכיה. פרופ' ענבר סיים תואר ראשון במדע המדינה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית והשלים את לימודי הדוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת שיקגו.

פרסומים אחרונים

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם