מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

האם נתניהו צריך לנסוע לסין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן לנסוע לסין. סין היא מעצמה במערכת הבינלאומית, אך לא בטוח שהעיתוי של המסע לסין רצוי.
Chinese President Xi Jinping meets with Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu in Beijing, 2017

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן לנסוע לסין. סין היא מעצמה במערכת הבינלאומית, אך לא בטוח שהעיתוי של המסע לסין רצוי.

קודם כול, הוא נתפס בעיני רבים כהתרסה נגד הנשיא האמריקני ג'ו ביידן אשר טרם שלח לנתניהו הזמנה לבקר בוושינגטון לאחר שהפך שוב לראש ממשלה בדצמבר 2022. אכן, ממשל ביידן מסתייג מהממשלה בישראל, בייחוד בנושאי ההתנחלויות והרפורמה המשפטית.

לא רצוי להחריף את המתחים עם ארה"ב בנושא שאינו קיומי למדינת ישראל.

המאפיין העיקרי של המערכת הבינלאומית המתפתחת הוא היריבות בין ארה"ב לסין. קשה להעלות על הדעת שישראל לא תתייצב לימינה של ארה"ב במאבק הזה שבין מנהיגת העולם הדמוקרטי לבין מעצמה דיקטטורית שכוחה עולה. תמיכה איתנה בארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר למדינת ישראל, מחייבת הסתייגות ישראלית מסין. אין סיבה לישראל לאותת כי היחסים עם סין הם כתמול שלשום.

יתר על כן, היחס השלילי כלפי סין הוא אחת הסוגיות הבודדות שנמצאת בהסכמה במערכת הפוליטית האמריקנית המקוטבת ואין טעם להרגיז ידידים בארה"ב.

כמו כן, ארה"ב ומדינות אירופה עוברות למדיניות של צמצום היחסים הפוליטיים והכלכליים עם סין. המערב נוקט אמצעים להקטנת השקעות מסין ולמניעת ריגול תעשייתי וטכנולוגי. לאחרונה גם ישראל משתדלת ללכת בכיוון זה, בעיקר בעקבות לחצים מוושינגטון.

ישראל סופגת כיום ביקורת על מדיניותה כלפי אוקראינה במערב המצפה שישראל תעזור יותר לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. גם אם המדיניות הישראלית הזהירה כלפי אוקראינה יש בה היגיון, אין זה נבון שישראל תצטייר בגלל הביקור של ראש ממשלת ישראל בסין כסוטה במדיניות החוץ שלה מהמחנה המערבי הדמוקרטי בנושא חשוב נוסף.

ישראל צריכה גם לקחת בחשבון את יחסיה עם מדינות האזור ההודי-פסיפי, לדוגמה הודו, יפן, אוסטרליה, הפיליפינים, וייטנאם וסינגפור. בכולן תחושת האיום מסין גדלה בעקבות המדיניות התוקפנית שלה באזור. לישראל יש קשרים כלכליים ענפים באזור וגם שיתופי פעולה חשובים בתחום הביטחוני. על ישראל לגלות זהירות ולא לקלקל מערכות יחסים שנבנו בעמל רב בגלל הרצון להגביר את מכירות המוצרים הישראליים לשוק הסיני.

אין לשכוח שסין לא הייתה אף פעם ידידה של ישראל. דפוסי ההצבעה שלה באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים הם עוינים בעליל. במרס 2021 חתמו סין ואיראן על הסכם אסטרטגי, ובמרכזו השקעות סיניות ניכרות באיראן בתמורה לאספקת נפט למשך עשרים וחמש שנים. נוסח ההסכם לא פורסם, אולם עצם חתימתו סייע לאיראן בהקלת הבידוד הכלכלי שהטילה עליה ארצות הברית. איראן היא אויבת מרה של ישראל. במרץ 2023 תיווכה סין בין ערב הסעודית ואיראן וחיזקה בזה את מעמדה של הרפובליקה האסלאמית באזור. סין גם תומכת קבועה בפלסטינים. היא גם חתמה עם הרשות הפלסטינית על הסכם ל"שותפות אסטרטגית" ביוני 2023.

בעקבות המדיניות הסינית הבעייתית כלפי ישראל, מתבקשת הערכה מחדש של העמדה הישראלית כלפי טייוואן – מדינה דמוקרטית ומשגשגת. אולי הגיע הזמן לאותת לסין שיש מחירים מסוימים ליחס הסיני השלילי לישראל.

לישראל אין ברירה אחרת מאשר לתמוך בארה"ב במאבק העולמי. זה נדרש גם אם נמכור פחות לסין. אם נתניהו חושב שהנסיעה לסין חשובה – כדאי מאוד לצרף בירות אסיאתיות נוספות למסע.



סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר



תמונה: IMAGO / agefotostock

תמונה של פרופ׳ אפרים ענבר

פרופ׳ אפרים ענבר

פרופסור אפרים ענבר הוא חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). הוא היה המנהל המייסד של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, תפקיד שבו שרת עשרים ושלוש שנים, וחבר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. היה פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ג'ונס הופקינס ובוסטון; חוקר אורח במרכז הבינלאומי על שם וודרו וילסון (וושינגטון) והמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (לונדון). הוא היה נשיא האגודה הישראלית ליחסים בינלאומיים, חבר בועדה הפוליטית-אטסטרטגית במועצה לתכנון לאומי, יו"ר הועדה לתכנית הוראת הביטחון הלאומי במשרד החינוך, וחבר בועדה האקדמית של מחלקת הסטוריה בצה"ל. הוא חיבר חמישה ספרים, מדינות מבודדות במערכת הבינלאומית (1985), מלחמה ושלום בפוליטיקה הישראלית: עמדות מפלגת העבוד בנושאי ביטחון לאומי (1991), יחסי הקרבה בין ישראל לתורכיה (2001), ביטחונה הלאומי של ישראל: נושאים ואתגרים מאז מלחמת יום הכיפורים (2008), וערך ארבע עשר קבצים של מאמרים אקדמיים. הוא מומחה נושא תפיסת הביטחון של ישראל, דעת הקהל בנושאי ביטחון, מדיניות ארה"ב במזה"ת, יחסי ישראל-פלסטינים, ויחסי ישראל-תורכיה. פרופ' ענבר סיים תואר ראשון במדע המדינה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית והשלים את לימודי הדוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת שיקגו.

פרסומים אחרונים

חמאס מנצל את העסקה כדי לבסס את שליטתו ברצועה ולסכל את תוכנית טראמפ. ישראל חייבת להתעקש: אין שיקום כל עוד חמאס בשלטון....
צפו בהקלטה של ערב העיון שהתקיים בתאריך 11.02.2025...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם