הרעיון לתוכנית השאפתנית למסדרון תחבורה המחבר את הודו עם המזרח התיכון, ובסופו של דבר עם אירופה, שנולד בניו דלהי והוכרז על ידי הנשיא ביידן, מהווה שינוי פוטנציאלי לסחר העולמי. עם זאת, חזון זה יכול להשתדרג במידה רבה אם במקום להסתיים בהודו תכוון התוכנית גם מזרחה, שם תוכל להתמודד עם שאיפות ההתפשטות של סין הקומוניסטית.
כפי שנראה כעת, מסדרון הספנות והרכבת יכלול את הודו, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ישראל, האיחוד האירופי ומדינות נוספות ב-G-20. ראש הממשלה נרנדרה מודי טען כי מסדרון הודו – מזרח תיכון – אירופה יהפוך לבסיס של סחר עולמי במאות השנים הקרובות. הודו, אכן, היא מרכזית בפרויקט הזה, שנוצר לראשונה במהלך מפגש של ארה"ב, ישראל, איחוד האמירויות והודו בספטמבר 2022 – קבוצה הידועה בדלהי כ-Western Quad.
הפרוזדור שהוצע על ידי ארצות הברית, המעניק להודו תפקיד מרכזי, מתכוון לקרב את דלהי לוושינגטון, בייחוד ביריבות שלה עם סין. מייד עולה לראש שהמסדרון יכול לשמש כחלופה ליוזמת החגורה והדרך של סין, המבקשת לחבר את יתר העולם לכלכלתה.
ההכרזה בדלהי הגיעה בזמן שוושינגטון מנסה להרחיק את סעודיה מסין ובעת שהיא מעודדת את סעודיה לנרמל את הקשרים עם ישראל – קשר קריטי למסדרון המגיע לים התיכון בדרכו לאירופה. יש מכשולים רבים בדרך למימוש החזון האמריקאי. עם זאת, ניתן להתגבר עליהם עם חוש דיפלומטי וכסף.
עם זאת, אם המטרה של וושינגטון היא לצמצם את ההשפעה הסינית, המסדרון שהוכרז עליו חסר כנף לכיוון מזרח. המסדרון בעל האוריינטציה המערבית מזניח בעלות ברית חשובות של ארה"ב כמו דרום קוריאה, יפן, סינגפור, טאיוואן ותאילנד – מדינות שהן מרכיבים חיוניים בתחרות האמריקנית המתמשכת עם סין.
כולן מוכוונות יצוא ותלויות באנרגיה מהמזרח התיכון. חלק ניכר מהשווקים שלהן נמצאים באירופה, והביטחון והשגשוג שלהן תלויים בנכונות וביכולת האמריקאית להבטיח את חופש הנתיבים הימיים ממזרח להודו.
יתרה מכך, הזירה העיקרית של התחרות בין ארה"ב לסין היא ההודו-פסיפיק. כנף מזרחית של המסדרון עשויה להיות קריטית למדינות נוספות כמו אוסטרליה והפיליפינים, כאשר גם אינדונזיה ווייטנאם הן תומכות בפועל. חלק מהמדינות הללו הן דמוקרטיות שראויות להגנה אמריקאית ונמצאות בבירור במחנה האמריקאי.
הארכת המסדרון להודו-פסיפיק מחקה את אסטרטגיית הבלימה של ג'ורג' קנאן שעיצבו האמריקנים ב-1946 כדי למנוע את ההתפשטות הרוסית. לכנף המזרחית יש שתי נקודות חנק עיקריות – מְצרי מלאקה וטאייוואן. חלק ניכר מהסחר העולמי עובר דרך שני המְצרים בשני הכיוונים.
כ-25% מכלל הנפט העולמי המועבר דרך הים, בעיקר מהמזרח התיכון למזרח אסיה, עובר דרך המְצרים הללו. למעלה מ-100,000 כלי שיט עוברים במְצרים מדי שנה. אזור ההודו-פסיפיק נחשב זה מכבר למרכז הייצור של העולם, כאשר חלק גדול מהמוצרים שלו הולך מערבה.
כל נתיבי הסחר זקוקים לביטחון. אמריקה חייבת לשלוט בשני המְצרים ישירות על ידי הצי שלה או באמצעות בעלות בריתה כדי לשמור על חופש השיט. תנועה ללא הפרעות של סחורות מאירופה ומהמזרח התיכון לאזור ההודי-פסיפי היא חיונית. רק אמריקה, שיכולה לספק אבטחה לנתיבי הסחר, יכולה להרגיע את בעלות בריתה ומדינות הפוסחות על שתי הסעיפים לגבי רצינותה של ארה"ב לסייע במקרה של פלישה סינית לטאיוואן.
לארה"ב יש כמה הסדרים דיפלומטיים וצבאיים כדי להגיב לעליית כוחה הכלכלי והצבאי של סין. מוסד ההתייעצויות הביטחוניות המרובע, הידוע בכינויו ה-Quad, כולל את אוסטרליה, הודו, יפן וארה"ב. ארה"ב היא גם חברה בברית המודיעין Five Eyes הכוללת את אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ובריטניה. הסדרים אלו עשויים להשתלב בקלות בהרחבה מזרחית של המסדרון.
המסדרון רגיש להפרעות עוינות. איראן יכולה לפעול נגד הסחר החופשי במסדרון המערבי. היא כבר עושה זאת על ידי תקיפת ספינות אמריקניות באוקיינוס ההודי. סין פועלת בתוקפנות בים הסיני הדרומי ומאיימת לפלוש לטאייוואן. לכל שיבוש של חופש השיט דרך מְצרי טאייוואן תהיה השפעה אסטרטגית משמעותית.
המסדרון המוצע של הודו – מזרח תיכון – אירופה עשוי להיות ברכה עבור הסחר העולמי בתצורתו הנוכחית. אבל, הרחבת המיזם מזרחה מהווה הבטחה גדולה יותר ליציבות ושלום באזור ההודי-פסיפי וקידום אינטרסים אסטרטגיים אמריקאים בחלק חיוני של העולם.
נושאים אלו יעלו בכנס של המכון המוקדש לסודיות ביטחון של דמוקרטיות באסיה ב-7.11 בירושלים.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire
