חודש לאחר תחילת מלחמת "שאגת הארי" ו"EPIC FURY" ולקראת חג הפסח, דומה שהגיעה העת לעשות סיכום ביניים של המלחמה ולהביט קדימה. זו מלחמה מיוחדת במינה. ישראל נלחמת שכם אל שכם עם בעלת בריתה ארצות הברית בהנהגת הנשיא טראמפ, כדי להשלים את המשימה שבה החלה ב-8 באוקטובר 2023 – הסרת האיום של איראן ושלוחותיה על המזרח התיכון, על העולם, ועל ישראל עצמה. שני חילות האוויר השיגו חופש פעולה מעל שמי איראן והם כותשים את יכולותיו האסטרטגיות של המשטר האסלאמי בתחומי הגרעין והטילים, פוגעים קשות ביכולותיו הצבאיות, מחסלים את הנהגתו, ופוגעים במשענות הביטחון שלו.
אך למרות ההתקדמות לקראת השגת המטרות המוצהרות, טרם הושגו המטרות מרחיקות הלכת המיוחלות של המערכה, ובראשן הכשרת הקרקע להפלת המשטר האיראני, הוצאת האורניום המועשר מאיראן, ודיכוי יכולת ירי הטק"ק. זאת ועוד, נראה שטרם נמצא פתרון לסגירתו המעשית של מצר הורמוז, וכך גם בנוגע להשגת מטרותיה של ישראל בזירות הנוספות שבהן היא פועלת (בעיקר מיטוט חמאס וחיזבאללה ופירוקם מנשקם). מן הצד השני, הולכות ומצטברות עדויות שנקודת הסיום של המערכה הקינטית מתקרבת, בין היתר בשל הלחצים הכלכליים והגאופוליטיים של סגירת מצר הורמוז, לחצים של שחקנים אזוריים, לחצים ושיקולים פוליטיים פנים-אמריקניים, ותחושה של מיצוי התועלת של המשך התקיפות ככל שהולך ונשלם מימוש התוכנית הסדורה שנועדה ל-6-4 שבועות.
מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (ה-JISS) ליווה את המערכה בניירות מחקר שניתחו את יעדיה ואת סיכויי הצלחתה, בוובינרים בהשתתפות מגוון חוקרים, ובמאות ראיונות ומאמרים בעיתונות הבינלאומית והישראלית, כולל בכלי תקשורת בולטים (כמפורט בנספח). מחד גיסא הבליטו החוקרים (אלוף מיל' יעקב עמידרור, פרופ' אפרים ענבר, אל"מ מיל' ד"ר ערן לרמן, אל"מ מיל' פרופ' גבי סיבוני, תא"ל מיל' ארז וינר, רס"ן מיל' אלכס גרינברג, ד"ר אריאל אדמוני, ד"ר פנינה שוקר, ד"ר אבי דוידי, ד"ר אושרית בירוודקר, ויטה אברהמוב ותא"ל מיל' יוסי קופרוסר) את החשיבות של סבלנות ואורך רוח על מנת להשלים את המשימה הצבאית ולהגביר את הלחץ על המשטר האיראני, כדי לגבות את המאמץ להחליש ככל האפשר את יכולת השיקום של היכולות האסטרטגיות של איראן ולהכשיר את הקרקע להחלפת המשטר, ובה בעת הדגישו את הקושי בהשגת יעד זה והיעדים המיוחלים האחרים. עמיתי המחקר במכון חידדו את החשיבות של ההישגים שכבר עלה בידי ישראל וארצות הברית להשיג ושל שיתוף הפעולה המיוחד ביניהן, אך גם את חיוניות הוצאת האורניום המועשר מאיראן.
בשבוע הרביעי של הלחימה, כאשר החלו המגעים לקראת אפשרות של הסדר, ערך המכון דיון תרחישים שנועד לבחון חלופות לאופן שבו עשוי המצב להתפתח ולהמליץ לישראל על דרכי פעולה שיחזקו את הסיכוי להתממשות תרחישים רצויים עבורה.
במקביל עסק המכון בסוגיות נוספות שעל סדר היום, הן בהקשר של המלחמה: מקומן של מדינות המפרץ במלחמה, מדיניות החות'ים, התפתחויות בשוק האנרגיה, תפקידה של פקיסטן כמתווכת אפשרית והזווית ההודית של המלחמה, והן כאלה שאינן קשורות למלחמה במישרין: המלצה להקמת גוף בקרה מודיעיני מחוץ לקהיליית המודיעין, המלצות לשינויים במערכת המשפט הצבאית ובניסוח ערכי היסוד של צה"ל, המלצות למדיניות ישראל מול סוריה, משק האנרגיה של סוריה, ניתוחים של הסדר האזורי במזה"ת ערב המלחמה, המדיניות הבעייתית של קטר, נאום מזכיר המדינה רוביו בועידת מינכן וביקור ראש ממשלת הודו מודי בישראל.
בתוך כך, המכון ממשיך להרחיב את פעילותו ולקלוט עמיתי מחקר חדשים, ביניהם ח"כ וסגן שר החוץ לשעבר עידן רול (שכתב את הנייר על גוף הבקרה המודיעיני), ועמיתי המחקר ויטה אברהמוב (שכתבה על שוק האנרגיה ועל ההתפתחויות בקרן אפריקה) ושמעון רפאלי (שהיה יועצו המדיני של השר רון דרמר).
כולנו במכון ירושלים תקווה שהעשייה המחקרית העשירה תתרום לקבלת החלטות מושכלת ולהשגת מרב היעדים במלחמה הגורלית מול איראן ושלוחיה, ומאחלים לכלל הקוראים והתורמים חג פסח, אביב, וחירות שמח.
תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
