קוראים יקרים, שנה אזרחית טובה!
2025 הסתיימה בשורת אירועים בולטים שישליכו על כיווני ההתפתחות בהקשר המדיני-ביטחוני ב-2026:
- הפגישה בין נשיא ארה"ב, טראמפ, לבין ראש הממשלה, נתניהו, הבליטה את המטרות המשותפות לשתי המדינות בבואן לתרגם את ההישגים הצבאיים של השנתיים האחרונות לניצחונות מדיניים (מניעת התחמשות איראן מחדש, פירוק חמאס וחיזבאללה מנשקם וקידום הנורמליזציה והיציבות באזור). אך בה בעת ניכרו גם הפערים ביניהן בהקשר הסורי והתורכי, בסוגיית ההתנהלות ביהודה ושומרון, וייתכן שגם באשר לאופן ההתקדמות לקראת השגת המטרות המשותפות. מכל מקום, המעצר של נשיא ונצואלה, מדורו, על ידי ארה"ב, מלמד על הנכונות האמריקנית להפעיל כוח למימוש יעדיה, בפרט מול מה שהיא מזהה כאיום עליה, שהומחשה גם בהשתתפות צבא ארה"ב בתקיפה על איראן.
- המחאה באיראן חושפת את חולשת המשטר נוכח המצוקה הכלכלית וההתנגדות העממית להמשך שלטון האייאתולות, ובה בעת את חוסר הארגון בקרב האופוזיציה. החששות של המשטר מאובדן שליטה, שהועצמו בעקבות איומי טראמפ כי ארה"ב תגן על המפגינים אם מנגנוני הביטחון האיראניים יירו בהם, מגבירים את הלחץ על המנהיג העליון להכריע אם לגלות גמישות רבה יותר כלפי תביעות המערב, כדי להקל את הסנקציות, או להסלים את גישתו כלפי ישראל וארה"ב כדי להפגין עוצמה גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, תוך דיכוי ההפגנות.
- פיגוע הטרור האסלאמיסטי האנטישמי שכוון נגד חגיגת חנוכה בסידני, שבו נרצחו 15 איש, רובם המכריע יהודים, המחיש את חומרת המשמעות של העוינות לישראל מצד השמאל במערב, החובר לאסלאם הקיצוני. ניצחון ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק הוא ביטוי נוסף לכך.
- ההכרה הישראלית בסומלילנד, המפגש המשולש בין מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין, הסכם הגז עם מצרים, ההסכם למכירת מערכות "חץ-3" לגרמניה ובמקביל הפתיחה במגעים בין ישראל ללבנון בנושאים אזרחיים – משקפים את הפוטנציאל שנוצר בעקבות המלחמה לשינויים לטובה בתמונת המצב באזור ומעבר לו. זאת, כשמנגד איראן ושלוחיה מנסים לשקם את יכולותיהם הצבאיות, ותורכיה, בגיבוי ארה"ב וקטר, מעמיקה את השפעתה במרחב, בדגש על סוריה, לבנון והמערכת הפלסטינית. המשמעות היא החרפת המתח בין ישראל לאיראן ובין ישראל לתורכיה.
"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" עסק בחודשיים האחרונים בפיתוח הידע בכל התחומים האלה ובניתוח משמעויותיהם לישראל וחלק את תובנותיו עם מקבלי ההחלטות ועם הציבור הרחב, כשהוא ממשיך בתוך כך לתת במה למומחים ולבעלי דעה נוספים.
בהסתכלות המקפת על תמונת המצב יצוינו מחקריהם של אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, שסיכם שנתיים של מלחמה ועמד על הישגיה ועל האתגרים שעדיין לפנינו; מאמרו של פרנק מלול, מומחה לתקשורת וליחסים בינ"ל ומנכ"ל i24, שהצטרף לשורות חוקרי המכון והציע אסטרטגיה לקידום הנורמליזציה בדרך לשחרור המזה"ת מתפיסות של שנאה; הפובליציסט הבולט גדי טאוב הציג ניתוח עומק של שורשי הקונספציה שהובילה לאסון ה-7 באוקטובר; אל"מ (מיל.) פרופסור גבי סיבוני ותא"ל (מיל.) ארז וינר הסבירו, בהמשך למאמר על תפיסת "שלום מתוך עוצמה", מה ההבדל בין הכרעה לניצחון והציעו הסבר לשאלה "מה קרה לצה"ל?", שבעקבותיו הציע תא"ל (מיל.) מאיר פינקל הסבר משלו. קיימנו גם מפגש עם המטה לביטחון לאומי להצגת תפיסתנו לגבי השינויים הנדרשים בתפיסת הביטחון הלאומי לאור המלחמה.
את פסגת טראמפ-נתניהו והדרך אליה ליווה המכון בוובינרים ובפרסומים מגוונים. בעקבות הפסגה קיימנו וובינר להערכת תוצאותיה והשלכותיה, בהשתתפות פרופ' איתן גלבוע, אל"מ (מיל.) ד"ר ערן לרמן וגבי סיבוני. לפני הפסגה פרסמתי ב"ישראל היום" ובאתר המכון מאמר על הצורך הגובר בהכרעה בסוגיות העומדות על הפרק בהקשרים העזתי והלבנוני, ובנפרד פרסמתי ב-12N ובאתר מאמר על המצוקה האיראנית ועל הצורך שלה ושל ישראל וארה"ב להכריע בדילמות המורכבות הניצבות בפני כולם. לנושא הפלסטיני הוקדשו שלל מאמרים של פרופסור אפרים ענבר, ד"ר ערן לרמן, פרופסור הלל פריש, סיבוני ווינר ובייחוד רס"נ (מיל.) אבי טל, שכיסו את התחום ממגוון זוויות.
גם הסוגיה האיראנית כוסתה מהיבטים מגוונים על ידי ד"ר אבי דוידי ורס"נ (מיל.) אלכס גרינברג, ובהם השימוש האיראני בבינה מלאכותית ומאמצי ההשפעה של איראן, הפעילות החשאית של איראן במערב, קשרי איראן עם רוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי והצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם.
התפשטות האנטישמיות במערב זוכה לתשומת לב גוברת של המכון. לאחר הוובינר שקיימנו בנושא בסוף יולי, שבו הזהרנו מהשלכות התופעה, עמדנו על כך גם בדיאלוג האסטרטגי עם אוסטרליה שקיימנו במחצית השנייה של אוקטובר. הכתובת הייתה על הקיר, ובכל זאת לא נעשה מספיק כדי למנוע את הפיגוע בחוף בונדיי. אחרי הפיגוע קיימנו וובינר לבחינת דרכי המאבק באנטישמיות בעקבותיו, בהשתתפות שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, נשיא הוועד המנהל של המכון, דני לם, ממנהיגי יהדות אוסטרליה, האלוף עמידרור וד"ר יעקב דלל, עמית מחקר במכון המתמחה בנושא.
גם בהקשר האזורי הרבה המכון להצביע על הזדמנויות. מעבר למאמרו של פרנק מלול יצוינו מאמרים והופעות בתקשורת של ד"ר עמנואל נבון, ובכלל זה ניתוח המשמעויות של הסכם הגז עם מצרים, של ההכרה בסומלילנד וקריאה להגיב בחיוב על הצהרת העצמאות של קביליה מאלג'יריה, ומאמריו של ערן לרמן על שיתוף הפעולה עם יוון וקפריסין ועל האפשרויות של הידוק הקשרים עם האיחוד האירופי במסגרת יוזמותיו האזוריות. יצוינו גם הופעותיו התכופות של עמית המחקר ד"ר אריאל אדמוני בתקשורת, שבהן התייחס בעיקר לקטר, ומאמרו על משמעויות תחילת המהלכים האמריקניים להכריז על סניפים מסוימים של "האחים המוסלמים" כעל ארגוני טרור.
תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
