גיוסו והפעלתו של גונן שגב על ידי המודיעין האיראני (משרד הכפוף במישרין לחמינאי) – מעבר למה שהם מלמדים אותנו על האיש עצמו ועל ערכיו – יש בהם משום חלון הצצה למשימות המוטלות על קציני האיסוף של איראן ולקשיים שבהם הם נתקלים.
אם שגב הוא אכן מקור שהם ראו לנכון להשקיע בו, הרי נשאלת השאלה מה היה הצי"ח (ציון ידיעות חשובות) וקביעת סדר העדיפויות במידע שנדרש המודיעין להשיג?
כבר כעת ניתן לקבוע בוודאות שלא מדובר במידע התרעתי על כוונותיה של ממשלת ישראל. שגב כבר מזמן אינו נגיש למידע מסוג זה והרשעתו על סחר בסמים הרחיקה אותו מאוד ממוקדי הכוח.
באשר למידת התועלת שבהפעלתו במטרה לנסות לגרור אחרים לספק מידע עדכני על הנעשה בארץ (מעבר למה שאנשי חיזבאללה – אשר, יש לציין, מיומנים בכך מאוד – יודעים להפיק מקריאה ועיון באמצעי התקשורת הישראליים), הרי קיים הבדל בין תיאוריה ומעשה. להלכה זה רעיון טוב וישים, בעבודת מודיעין שוטפת; אבל לא כשמדובר באדם שישראלים בעמדות רלוונטיות זוכרים את עברו הפלילי וחזקה עליהם שיזהרו מלהיגרר אחריו לפינות אפלות.
מה נותר? ככל הנראה, בהמשך לידוע לנו על מאמצי איסוף אחרים של חיזבאללה ואיראן, עיקר עניינם של האיראנים – המשקף את סדר היום שלהם להביא לחורבנה של ישראל – הוא בזיהוי מטרות לתקיפה, בדגש על מטרות איכות. שר אנרגיה לשעבר הוא נכס שניתן להפיק ממנו לא מעט בהקשר זה, כמי שהיה מופקד על מערכות תשתית רגישות.
קשה לקבוע מהו היקף הנזק שנגרם בפועל והוא יתברר רק בחקירה הפרטנית. אבל גם על סמך מה שכבר ידוע, ניתן להבין לא מעט על איראן ויעדיה – ויותר מכך, על מגבלות יכולותיו של המודיעין האיראני. אם זה המיטב שהעלה בחכתו, הרי שעליונותה המודיעינית המוכחת של ישראל אינה בסכנה.
פורסם ב-ישראל היום 20.06.2018
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel [CC BY 2.5 ], via Wikimedia Commons
מקור: https://jiss.org.il/lerman-the-target-infrastructure/
