המלחמה שהחריבה את סוריה במחצית העשור האחרונה מגיעה לסיומה. החליפוּת שהכריז עליה אבו באכר אל-בגדאדי מארגון המדינה האסלאמית ב-29 ביוני 2014, במסגד אל-נורי במוסול, מורכבת כעת ממטרים רבועים בודדים וחרבים בבגוז שבמורד עמק הפרת הסורי, ואף הם עומדים ליפול לידי הכוחות הכורדיים. זאת בעוד שהמרד, הסוני ברובו, נגד משטרו של בשאר אל-אסד כבר הסתיים. מה שנותר ממנו הוא כעת הרכיב הצבאי של פרויקט טורקי להפוך פינה של צפון-מערב סוריה לישות המצויה תחת חסות טורקית.
אך במקום המלחמות הישנות – החלו שלוש מלחמות חדשות. הן מתרחשות בשלושת השטחים העצמאיים, הלכה למעשה, שגבולותיהם הולכים ומתבררים ככל שהעשן מן הקרב שנגמר הולך ומתפוגג: השטח שבשליטת המשטר, שרוסיה ערבה לו; השטח שממזרח לנהר הפרת הנשלט על ידי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, המורכבים בעיקרם מלוחמים כורדים המוגנים על ידי ארצות הברית וכוח אווירי מערבי; ולבסוף, השטח שבשליטת הטורקים ובני בריתם האסלאמיסטים הסונים במחוז אידליב. השטח שבידי המשטר כולל כ-60 אחוזים משטח המדינה, הכוחות הסוריים הדמוקרטיים מחזיקים בכ-30 אחוזים, והשטח הטורקי-סוני האסלאמיסטי כולל כ-10 אחוזים. בכל אחד משטחים אלו מתקיימת כעת מלחמת אזרחים נפרדת, בתמיכת מובלעות שכנות.
השברירית ביותר מבין שלוש הישויות, הן במונחי הסדרים פנימיים והן במונחי היחסים עם כוחות חיצוניים, היא השטח הטורקי-סוני האסלאמיסטי. החלק הדרומי של שטח זה נשלט כיום במלואו בידי חיאת תחריר א-שאם, ארגון שצמח מתוך הסניף הסורי של אל-קאעידה. השטח מוגן מפני פלישה קרקעית של משטר אסד באמצעות הסכם סוצ'י הבלתי יציב, שהושג בין הנשיאים ולדימיר פוטין מרוסיה ורג'פ טאיפ ארדואן מטורקיה בספטמבר 2018. אך אף שלא נראה שפלישה קרקעית עתידה להתרחש בקרוב, המחוזות אידליב וחמה נמצאים תחת הפצצות יומיומיות של המשטר.
צפונה משם, בנפת עפרין הכורדית-לשעבר, הטורקים ובני בריתם מתמודדים עם התקוממות הולכת ומתעוררת, אף שהדיווחים עליה מעטים, המתקיימת בתמיכת "היחידות להגנת העם הכורדי" הידועות בכינוי "YPG". דיווח שפורסם לאחרונה באתר Bellingcat, וצוטט בְּמאמר מאת אמברין זאמאן ב"אל-מוניטור", ציין כי בוצעו 220 פיגועים באזור עפרין נגד הכוחות הטורקיים וכוחות בעלות הברית מסוף מרץ 2018 ועד סוף ינואר, בדמות מארבים בצידי הדרכים, מטעני נפץ מאולתרים, והוצאות להורג של משתפי פעולה כביכול. לפי הדיווח באתר Bellingcat, כ-100 אנשים נהרגו במהלך החודש האחרון.
ההתקפות החלו בינואר 2018, מיד לאחר שטורקיה הגיעה לאזור כחלק ממבצע "ענף זית", שהשמיד את הנפה העצמאית המערבית ביותר של הכורדים הסורים. לאחר מכן החלה מערכה לגירוש הכורדים. ה-YPG הכורדי אינו לוקח אחריות על ההתקפות הנוכחיות. עם זאת, התנועה-האחות של ה-YPG בטורקיה, מפלגת הפועלים של כורדיסטן, או ה-PKK, נוהגת להשתמש בשמותיהן של קבוצות-קש כשהיא עוסקת בכמה מן הפעילויות שלה שמצטלמות פחות טוב; סביר שגם ה-YPG פועל באותו אופן.
גם בשטח שבשליטת ארה"ב והכוחות הסוריים הדמוקרטיים ממזרח לנהר הפרת ניכרת התעוררות של התקוממות פנימית המונחית מן החוץ. לדברי "מצפה זכויות האדם" בסוריה, "236 לוחמים [של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים], אזרחים, עובדי תעשיית הנפט ובעלי תפקידים" נהרגו מאז אוגוסט 2018 בתקריות שאינן קשורות לעימות בקו החזית נגד המדינה האסלאמית. מעשי ההרג התרחשו ברחבי ארבעת המחוזות רקה, חאלב, חסכה ודיר א-זור, הנשלטים במלואם או בחלקם על ידי כורדים שהם בני ברית של ארה"ב. הפעולות האחרונות, לדברי ה"מצפה", היו ההתנקשות בלוחם מן הכוחות הסוריים הדמוקרטיים באזור סוידאן ג'זירה באזורי הכפר המזרחיים של דיר א-זור מוקדם יותר החודש, ופיצוץ מטען צד באזור ג'מה שבאותו המחוז.
הכוחות הסוריים הדמוקרטיים מאשימים את טורקיה בפעולות אלו, כמו גם במעשי הרג שקדמו להן כדוגמת הריגתם של בכיר כורדי מקומי בולט, עומאר אלוש, במרץ 2018, ושל השייח' באשיר פייסל אל-חוויידי, מנהיג של שבט שאמאר, המזוהה עם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, ברקה, בנובמבר 2018. עם זאת, בתחומי סוריה קיימים חשודים סבירים נוספים במעשים אלו, ובהם משטר אסד (או בני בריתו האיראנים) או המדינה האסלאמית, שהם כולם אויביהם של הכורדים הזוכים לתמיכת ארה"ב.
השטח שבשליטת המשטר הוא הבטוח ביותר, בהפרש ניכר, מבין שלושת אזוריה הנפרדים של סוריה. הנשיא בשאר אל-אסד פתח במסע איטי להשבת הלגיטימיות שלו בעיני רוב הסורים, ואינו מתמודד עם איום משמעותי כלשהו על המשך שלטונו על רוב שטחי סוריה. אך גם באזורים המצויים בשליטת המשטר נשמעים רחשים של מרמור. מערך כאוטי של כוחות מחזיק בשליטה ובהשפעה באזור זה. כוחות אלו כוללים מיליציות מקומיות וזרות המזוהות עם איראן, משטרה צבאית רוסית, חיזבאללה מלבנון, וכמובן, מבני ביטחון שונים של המדינה הסורית המתחרים ביניהם. כוחות אלו שיתפו פעולה לשם שימור שלטונו של אסד, אך האינטרסים שלהם אינם תואמים לחלוטין אלו את אלו מעבר לכך.
כצפוי, הדבר הוביל למתחים סביב כוחם היחסי, ולתגובות-נגד אלימות. במחוז דרעא המרדני בדרום-מערב המדינה הוביל הדבר להתקוממות מחודשת בקנה מידה קטן נגד משטר אסד. מאז נובמבר 2018, קבוצה המכנה את עצמה "ההתנגדות העממית" – שכפי הנראה מורכבת מלוחמים מורדים לשעבר שאינם אנשי ג'יהאד – ביצעה שורה של הפצצות של מתקני משטר ופיגועים על נקודות ביקורת. האחרון מבין פיגועים אלו היה הפצצתה של נקודת ביקורת צבאית ב-6 בפברואר, שסרטון המתעד אותה פורסם באינטרנט.
בעוד שהחליפוּת של המדינה האסלאמית נעלמת מעל מפת סוריה, המדינה מתמקמת בתוך מציאות-דמדומים של חלוקה בפועל, שבמסגרתה מגוון של התקוממויות על אש קטנה ממשיכות לגבות מחירים בנפש. הלחימה הגלויה בסוריה הסתיימה בעיקרה; אך השלום יישאר תקווה מרוחקת בלבד.
פורסם בכתב העת פוריין פוליסי 18.03.2019
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Bigstock
