מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

"טבעת של אש"

במשך שנים בנתה איראן אסטרטגיית לחימה נגד מדינת ישראל שבה שלוחותיה נמצאות בקרבה מיידית אך היא לכאורה אינה מעורבת • הפעולה בדמשק מבהירה לאיראן שלא לעולם חוסן, וכי אם היא מחריפה את פעולותיה כלפי ישראל – כל איראני שיתקרב אל ישראל יהיה בבחינת מטרה לגיטימית.
MOHAMMAD REZA ZAHEDI

איראן בנתה במשך שנים אסטרטגיה "חכמה" למלחמה בישראל. לאסטרטגיה שני רכיבים עיקריים:

1. יכולת גרעין צבאית – תהווה מטרייה שתבטיח שלא יתאפשר לפעול נגד איראן, ושתוכל להמשיך ואף להרחיב את הפעילות האגרסיבית שלה במרחב כולו, בעיקר נגד מדינת ישראל, אך גם נגד ארה"ב.

2. "טבעת של אש" סביב מדינת ישראל – בקרבה מיידית (חיזבאללה, חמאס, ג’יהאד אסלאמי ומיליציות זרות בסוריה). לקאסם סולימאני היה גם חלום לבניית יכולת איראנית עצמאית בסוריה, אך הפעילות הישראלית בתריסר השנים האחרונות לא אפשרה את מימוש החלום. ל"טבעת האש" יש גם רכיבים רחוקים יותר: החות'ים בתימן ומיליציות בהכוונת איראן בעיראק. העיקרון המנחה של "טבעת האש" היה ברור: איראן נותרת רחוקה ולכאורה לא מעורבת, כי אין לה אחריות ישירה לשום פעולה של גורמים אלה, ואין דרך להוכיח שהיא "היד המנענעת את העריסה". זה תמנון שלכאורה מרכזו ומוחו אינם אחראים לפעילות זרועותיו הארוכות – ולכן אין אפשרות לגיטימית לפעול נגדו באמצעים כוחניים גלויים.

איתות חזק ביותר לאיראן

לישראל קשה להתמודד עם מערך כוחות זה שבנתה איראן מכל עבר. לכן יש חשיבות עצומה בחיסול מוחלט של הכוח הצבאי של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, כדי להבהיר לתמנון ולשליחיו כי מעבר לקווים אדומים יביא את ישראל לפעולות דרסטיות, שהרי רכיבי "טבעת האש" הקרובים לישראל מאפשרים לה להפעיל נגדם את כוחה הצבאי במלוא העוצמה. אבל גם אם תצליח ישראל במבצע בעזה להקטין למינימום את יכולתה של איראן להפעיל את שלוחותיה בעזה (ולשם כך צה"ל חייב להיכנס לרפיח ולפרק את ארבעת גדודי חמאס שם) עדיין תישאר איראן מחוץ למשחק – היא לא תיפגע ותישאר רחוקה ומוגנת. העיקרון נשמר.

הפעולה בדמשק מבהירה לאיראן שלא לעולם חוסן, וכי אם היא מחריפה את פעולותיה כלפי ישראל (למשל תקיפה מעיראק של בסיס חיל הים באילת). אף על פי שאין שום הוכחה למעורבות איראנית באירוע – הרי כל איראני שיתקרב לישראל יהיה בבחינת מטרה לגיטימית. הפגיעה בבניין הסמוך לשגרירות איראן בדמשק, מקום שהאיראנים מכנים "קונסוליה" (ואיני יודע אם נכון הדבר או עוד בלוף איראני), היא איתות חזק ביותר לאיראן כי המשך פעולותיה מקרב את ישראל לתקיפה ישירה באיראן. הפעולה נגד בכיר משמרות המהפכה באזור במקום שהוא הכי קרוב לשגרירות איראן, שטח הנחשב כשטח איראני בדמשק, ככל שגרירות ברחבי העולם, היא איתות אזהרה לאיראן מעבר לחשיבות אובדנם של אותם מפקדים בכירים.

בפעולה איבדו האיראנים מפקדים בכירים בעלי ניסיון רב במערכת המבצעית שלהם. הדבר לא יביא לקריסת משמרות המהפכה, אך הם יתקשו יותר בפעילותם ברחבי המרחב שסביב מדינת ישראל. מעניין יהיה לראות אם יימצא תחליף ראוי למפקדים שחוסלו, הרי הפעילות האיראנית עד כה נגד ישראל בענין זה לא מצטיינת – עד היום הם לא מצאו תחליף ראוי לקאסם סולימאני, כמו שחיזבאללה לא מצאו תחליף לעימאד מורנייה.

צריך לקחת בחשבון שהאיראנים ינסו בכל מאודם למצוא יעד הולם לנקמה. להערכתי הם לא יחריפו את הלחימה בלבנון, כי אין להם ככל הנראה אינטרס להיכנס עכשיו למלחמה גדולה שבה ייפגע חיזבאללה מאוד (ודאי כשמסתבר להם שהרכיב העזתי של "טבעת האש" הולך ומושמד). הם יחפשו להערכתי יעד כואב ובודד שאינו מושך אחריו הסלמה אזורית, אך אכזרי בהיקף הקורבנות. אם צריך הייתי להביא דוגמה מההיסטוריה, נראה לי שהפעולה נגד שגרירות ישראל בארגנטינה לאחר חיסול מזכיר חיזבאללה (הקודם לנסראללה) היא דוגמה ליעד כזה.

את הפעולה בדמשק צריך להבין על רקע המאבק הישיר ההולך ומתפתח בין ישראל לאיראן. במקרה זה, הפגיעה היא ברכיב חשוב באסטרטגיה האיראנית – רכיב הרחקת איראן ויכולתה להתחמק מפעילות נציגיה במרחב בתואנה כי היא אינה מעורבת ישירות בשום פעולה. הפעולה לא תחסל את האסטרטגיה האיראנית רבת השנים, אך תקשה על המשך ביצועה, והאיראנים יעשו הכול כדי להתגבר על כך ולהמשיך בפעילותם האגרסיבית – שבמהלך המלחמה בעזה הפכה אגרסיבית יותר.

 

פורסם לראשונה ב-N12 בתאריך 02.04.24



סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Fars News Agency

תמונה של אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף יעקב עמידרור (יליד 1948) הוא עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). שימש כיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי (אפריל 2011-נובמבר 2013). שירת 36 שנה בתפקידים בכירים בצה"ל (1966-2002), כמפקד המכללות הצבאיות (הכוללות את המכללה לביטחון לאומי, המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה  והמכללה לפיקוד טקטי), מזכיר צבאי לשר הביטחון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ביצוע פרויקט טכנולוגי גדול, קצין המודיעין של פיקוד צפון, ורמ״ח בקרה של אמ״ן (איפכא מסתברא). הוא משמש גם עמית בכיר במרכז ג'מנדר של JINSA. כתב שני ספרים: הרהורים על צבא וביטחון (2002), ו-מודיעין, הלכה למעשה(2006), ומונוגרפיה באנגלית ניצחון במלחמה נגד טרור: המקרה הישראלי (JCPA, 2008). ב-2017 עמד בראש ועדה שמינה רוה״מ לבדיקת עבודת הקבינט הביטחוני, והמלצותיה אומצו על ידי הממשלה.

פרסומים אחרונים

צפו בהקלטה של ערב העיון שהתקיים בתאריך 11.02.2025...
צפו בהקלטת הרצאתו של הרצאה של אלוף במיל׳ יעקב עמידרור שהתקיימה בתאריך 3.2.2025...
יש יסוד לדאגה באשר לנושא האיראני: אישים המזוהים עם עמדה תקיפה כלפי איראן הורחקו, וחלק מן המינויים בדרג הביניים (כמו גם סגן הנשיא) מזוהים כמתנגדי...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם