תמונות ההמונים הצובאים על מעונה של ראשת ממשלת בנגלדש, השייק הסינה, הצליחו למשוך את תשומת ליבה של התקשורת העולמית. לאחר שבועות של מחאות אלימות שבהן מצאו את מותם מאות אזרחים נמלטה אשת הברזל הסינה אל בעלת בריתה השכנה הודו, שם היא נולדה וגם זכתה למקלט מדיני ב-1975.
הודו, אשר מילאה תפקיד משמעותי בעצירת רצח העם הבנגלי על ידי פקיסטן ב-1971, וכן במאבק לעצמאות בנגלדש באותה שנה, הפכה בעשור האחרון לתומכת נלהבת של הסינה. ניצחונה של הסינה בבחירות השנויות במחלוקת בינואר 2024 היווה גם תמונת ניצחון לממשלת מודי, אשר טיפחה את שלטונה של הסינה. הביקורות על מצב זכויות האדם בדאקה ומורת רוחו של הציבור הבנגלי לא הובילו את מעצבי המדיניות בדלהי לשקול מחדש את התמיכה במנהיגה שאיבדה את אהדת הציבור. עם התפטרותה של הסינה איבדה דלהי בעלת ברית חשובה באזור רווי אתגרים. אובדן התמיכה של בנגלדש עלול להקשות על הודו להפעיל את השפעתה בדרום אסיה.
מאז שהסינה, בתו של הנשיא הראשון מוג’יבור רחמן ומי שנחשב ל״אבי האומה”, קיבלה לידיה את מושכות ההנהגה ביוני 1996 היא נלחמה להחזרת הדמוקרטיה למדינה, נאבקה בניסיונות הפיכה צבאיים והפכה לאחת המנהיגות הנשיות הבולטות והוותיקות בעולם. באופן טראגי כעת הסינה מואשמת בכרסומם של הערכים שעליהם נאבקה זה עשורים. בשנות שלטונה הצליחה להביא הסינה את בנגלדש, המדינה שהנרי קיסינג’ר כינה “מקרה אבוד”, להישגים יוצאי דופן. ניתן למנות את יציאתם של מיליוני אזרחים ממעגל העוני, פיתוח תשתיות מהיר וקצב צמיחה מרשים שמיקם את בנגלדש בין הכלכלות הצומחות ביותר בעולם.
אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה הכלכלית המרשימה של בנגלדש הוא מדיניות חוץ מאוזנת בין האינטרסים של שתי הענקיות האסיאתיות – סין והודו – ורתימתם לתהליכי הפיתוח במדינה. אך מדיניות זו, הדוגלת ב”ידידות לכולם, כוונות זדון כלפי אף אחד״ (Friendship with all, Malice to none), עמדה למבחן בשנים האחרונות. כך למשל דווח בחודש יולי 2024 כי דאקה מעדיפה שהודו תבצע את פיתוח נהר הטיסטה, מיזם בהיקף של מיליארד דולר, ולא סין. לעומת זאת, סין הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של בנגלדש במשך 13 שנים רצופות. עד 2023 הגיעו ההשקעות הסיניות בבנגלדש ל-3.2 מיליארד דולר, מה שהפך אותה למקור השני בגודלו במדינה להשקעות זרות אחרי ארה״ב. התרומה של סין לפיתוח תשתיות היא ניכרת, והיא כוללת שבעה מיזמים של רכבות, 12 כבישים מהירים, 21 גשרים ו-31 תחנות כוח. גם השכנה ההודית משקיעה בתשתיות בבנגלדש מתוך שאיפה להגדיל את המסחר הדו-צדדי, לעודד צמיחה כלכלית במדינות של הודו בצפון-מזרח ולמזער את השפעתם של הסינים מעבר לגבול.
התחרות של הענקיות האסיאתיות בלטה בבנגלדש בעיקר בשל מקומה הגאוגרפי, כשכנתה של הודו והיותה גשר בין דרום אסיה לדרום מזרח אסיה ובעלת גישה לאוקיינוס ההודי. לבייג׳ינג אינטרס להעמיק את דריסת הרגל במדינה כחלק מהתחרות עם ניו דלהי על אזורי השפעה, בעיקר בדרום אסיה ובאזור מפרץ בנגל.
לעומת היחסים בין בנגלדש לסין, הנושאים בעיקר אופי כלכלי, יחסי דלהי-דאקה הם רב-ממדיים. מלבד העובדה כי שתי המדינות חולקות קשרים תרבותיים, אתניים ולשוניים הדוקים, להודו תפקיד מפתח בתולדות המדינה כי שלחה את חייליה לתמוך בכוח ההתנגדות הבנגלי במאבק לעצמאות בשנת 1971 נגד פקיסטאן. הקרבה הגאוגרפית של הודו לבנגלדש מיטיבה עם הסחר הדו-צדדי. דאקה היא שותפת הסחר העיקרית של ניו דלהי בדרום אסיה. הייצוא של הודו לבנגלדש בשנים 2023–2024 עמד על 11 מיליארד דולר ואילו הייבוא עמד על 1.84 מיליארד דולר, והודו היא יעד הייצוא המוביל של בנגלדש ביבשת. דאקה גם תלויה בדלהי לאספקה של מצרכים חיוניים רבים כמו אורז, קטניות וירקות.
יחסי הודו-בנגלדש מושפעים גם מאופייה של הפוליטיקה הפנימית בבנגלדש. לשני הגושים הפוליטיים המתחרים בבנגלדש יש תפיסות מנוגדות; בעוד שליגת האוואמי בראשות הסינה דוגלת ביחסים קרובים עם הודו הרי ש״המפלגה הלאומית של בנגלדש״ (BNP) מעדיפה זהירות במגעים עם דלהי ולעיתים פוגעת באינטרסים הפוליטיים והביטחוניים של דלהי. מאז קבלת העצמאות, ממשלות שונות בבנגלדש נקטו מדיניות של שמירה על יחסים קרובים עם הודו תוך טיפוח יחסים עם מדינות נוספות ובראשן מדינות הגוש האסלאמי. רגשות אנטי-הודיים בקרב הבנגלדשיים רווחו לאורך השנים בעיקר מתוך פריזמה של מדינה קטנה מול שכנה עצומה. אלו התעצמו בעיקר לאחר ההתנקשות במוג׳יבור רחמן והפלת ממשלתו באוגוסט 1975, והחיו מחדש את התעמולה הפקיסטנית אשר ציירה את הודו כאויבת המושבעת של איסלמבאד.
התחזקותה של הסינה בזירה הפוליטית בעיני חלקים מהציבור הבנגלדשי קשורה בקשר ישיר עם דלהי, והמחאה נגדה לאורך השנים לוותה גם בליבוי רגשות אנטי-הודיים. לאחר הבחירות בינואר 2014, שבהם ניצחה ליגת האוואמי ובמהלכם ננקטה יד קשה נגד יריביה של הסינה, ניצתו רגשות אלו מחדש. המתנגדים להסינה העלו הטענות שהמנגנון הממשלתי, לרבות ועדת הבחירות, התאמצו לשמור על שלטונה של הסינה תוך גיבוי מלא מדלהי. בעיני חלקים מהציבור הודו נתפסה כשותפה לפעולות להצרת הדמוקרטיה של הממשלה.
עשור לאחר מכן, לאחר הניצחון של הסינה בינואר 2024, נשמעו בדאקה קולות דומים. כך למשל מסע ״הודו החוצה״, בדומה לתנועות ״הודו החוצה״ באיים המלדיביים, קרא להחרמת מוצרים הודיים, ועורר עניין רב ברשתות. כמו כן, הביקורות על ממשלת מודי ויחסה למוסלמים היוו גורם נוסף לרתיעה מפני הידוק היחסים, בעיקר כשהסינה עומדת בראש מדינה שלמעלה מ-90% ממנה הם מוסלמים. דת, לאומנות ורגשות אנטי-הודיים שימשו בארגז הכלים של האופוזיציה להחלשת ממשל הסינה.
לאורך שנות שלטונה הוכיחה הסינה כי היא אכן קשובה לצורכי הביטחון של הודו. במאי 2009 נעצרו קציני צבא שהואשמו בהברחות נשק מפקיסטאן ובסילוקן של קבוצות מורדים אתניות מצפון מזרח הודו אשר פעלו משטחה של בנגלדש. עם זאת, מעמדה של דלהי בדאקה גם בימיה של הסינה אינו חף מאתגרים. כך למשל קציני צבא הודים שיצאו לקורס במכללה לביטחון לאומי בדאקה נתבקשו לרגל עבור שירותי הביון הפקיסטניים, אירוע המעיד על המשך קיומם של קשרים היסטוריים עם הצבא הפקיסטני. שורה של פעולות לחיזוק היחסים הדו-צדדיים ובהן הגעה להבנות בסוגיית סכסוך הגבולות, חתימה על הסכמים לשיתוף פעולה בתחום הביטחון הימי ושיתופי פעולה בתחומי התעשייה הביטחונית, לצד פרישת גנרלים מדור העצמאות, תלו תקווה בקרב ההודים כי קרבה השעה להידוק היחסים עם הממשלה והצבא בעקבות ההשקעה ארוכת השנים בהסינה, אך כעת אלו נתונים בספק.
הריק הפוליטי בדאקה מעלה חשש לגבי אופייה של הממשלה החדשה שתקום, ולגבי יחסה להודו. מנהיגת האופוזיציה, ח׳אלדה זיה, שוחררה ממעצר הבית שבו שהתה בהוראת נשיא המדינה. לאחר הכישלון בבחירות האחרונות הודיעה מפלגתה בחודש מרץ על עיצוב אסטרטגיה חדשה לבניית הקשרים דווקא עם סין, והקצתה למשימה פוליטיקאי בכיר. כמו כן, מהלכיה של תנועות האופוזיציה בשנה האחרונה הכשירו את הקרקע גם לחזרתן של קבוצות אסלאמיות קיצוניות. החשש ההודי מתמקד באפשרות למעורבות פקיסטנית בחזית המזרחית של הודו.
התפטרותה של הסינה מהווה מהלומה קשה לאינטרסים ההודיים, אך מתן המקלט להסינה בפעם השנייה מהווה גם הוכחה לאמינותה של דלהי כבעלת ברית.
זאת בשעה שארה״ב מבטלת את אשרת הכניסה של הסינה, לוחמת הדמוקרטיה בדימוס, ומסרבת להעניק לה מעמד של פליטה. הכישלון בבנגלדש והתוהו ובוהו הממשיכים לשלוט ברחובות מחזקים את הנוכחות הסינית באזור ופותחים צוהר להתחזקותן של תנועות אסלאמיסטיות במדינה. זה בוודאי אינו משרת את האינטרסים האמריקניים של ממשל ביידן, השואף לקדם ערכים דמוקרטיים במחיר של אינטרסים אסטרטגיים.
כמו כן, ההפיכה בבנגלדש סותמת את הגולל על האפשרות לנורמליזציה ביחסי ירושלים-דאקה, אשר ניצנים חיוביים בכיוונה נראו תחת ממשל הסינה, בין היתר באמצעות הסרת איסור הביקור בישראל מהדרכונים האלקטרוניים במאי 2021.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Syed Mahamudur Rahman via Reuters Connect
