JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

לפי פרסומים בתקשורת, רוסיה איבדה את סבלנותה כלפי התקיפות הישראליות נגד יעדים צבאיים איראניים בסוריה, ואף החליטה לפגוע בתיאום הישראלי-רוסי לגבי הזירה. האמירות הללו, שמקורן אינו ידוע, צריכות להילקח בערבון מוגבל.

בכתבות שהתפרסמו בשבועות האחרונים בתקשורת הערבית והבינלאומית צוטט מקור רוסי עלום שם שגרס כי רוסיה תשנה מעתה את מדיניותה בנוגע לתקיפות הישראליות נגד מטרות צבאיות איראניות בסוריה. בעיתון הסעודי “א-שרק אל-אווסט”, למשל, המתפרסם בלונדון, נטען כי ההחלטה הרוסית קשורה להבנה בשיחות בין רוסיה לארצות הברית כי עמדת וושינגטון ומוסקבה דומה בנושא זה, ולכן רוסיה יכולה לפעול באגרסיביות לסיכול התקיפות. זאת, באמצעות אספקת מערכות מתקדמות נגד טילים וייעוץ מומחים רוסיים צבאיים. אמירות אלו היכו גלים בתקשורת הבינלאומית והתפתח דיון סוער האם יש בהן ממש, וכיצד על ישראל להתמודד עם השינוי, לכאורה. 

החששות התעצמו כאשר סביב פרסומים אלה, בריאיון עם גנרל רוסי המוצב בסוריה, ציין הגנרל כי טילים ששיגרה ישראל אל חומס שבסוריה בשבוע שעבר יורטו על ידי מערכות רוסיות בשליטה סורית. עם זאת, מהודעה זו ועד להחלטה על שינוי המדיניות כלפי ישראל בזירה הסורית מרחק רב. בחינה מדוקדקת של האינטרסים הרוסיים, המציאות האסטרטגית באזור ואירועים שהתרחשו בימים שבהם החלו הכתבות לצוץ, מעוררים סימני שאלה לגבי נחרצות הקביעה של שינוי מדיניות מצד רוסיה. 

כך למשל, חשוב לציין כי שלא במקרה, במקביל לפרסומים על הצלחותיהן של המערכות הרוסיות מול השיגורים הישראליים, התקיימה תערוכת אוויר וחלל בפאתי מוסקבה (מאקס -2021, שהסתיימה ב-25 ביולי). רוסיה רואה בסוריה שדה ניסוי ואמצעי שיווק למערכות הנשק מתוצרתה, ופרסומים על הצלחת המערכות בעת ימי התערוכה משמשים ללא ספק זרז למאמצי השיווק של התעשיות. בנוסף, סוריה ממילא עושה שימוש באמצעי לחימה ומערכות הגנה רוסיות מזה זמן רב. גם יועצים רוסים נשלחו כבר לפני שנים על מנת להנחות את צבא סוריה בשיטות לחימה וללמד את אנשיו כיצד מפעילים את המערכות הרוסיות, ולכן אין חדש בהצעות הללו. הדיווח על ההצלחות ביירוט עמד גם בסתירה לצילומי הלוויין שהמחישו כי חלק מהטילים שנורו פגעו במטרות. בסמיכות לפרסומים על “הפגיעות והיירוטים” של טילים שירתה ישראל פורסם בתקשורת הרוסית (28 ביולי) כי מערכות ההגנה הרוסיות בסוריה הפילו כלי טיס בלתי מאויש ששיגרו רדיקלים חמושים (27 ביולי) באזור אידליב. פרסומים אלו עשויים לנבוע מאותו מניע של שיווק מערכות אמל”ח רוסיות, ולא לסמן שינוי אמיתי במדיניות הרוסית כלפי התקיפות הישראליות בסוריה.

בתקשורת נטען גם כי רוסיה תספק מעתה לכאורה את תוצרתה הביטחונית המתקדמת ביותר לצורך סיכול התקיפות מצד ישראל. עד כה נימקו הרוסים את אי הצלחת הסורים למנוע תקיפות ישראליות באמצעות המערכות הרוסיות שברשותם בהבדלי מזג האוויר, ובכך שחיילים סורים בלתי מיומנים מפעילים את המערכות. בתרחיש אפשרי, אם תעביר רוסיה מערכות מתקדמות יותר לידי הסורים, וישראל תפעל בכל זאת בהצלחה בזירה, הדבר יעמיד את התעשיות הביטחוניות הרוסיות במבוכה רבה. תעשיות אלו הן מקור שני במעלה להכנסות לרוסיה (לאחר מוצרי אנרגיה) ומקור חשוב לגאווה לאומית. לפיכך, הסיכוי שרוסיה תסכן את מוניטין התעשייה הביטחונית שלה לטובת הגנה על הנכסים האיראניים בסוריה נמוך עד בלתי קיים.

חשוב לציין כי ייתכן שלרוסיה אינטרס למתן דווקא בימים אלו את הפעילות הישראלית נגד איראן בסוריה, כאיתות חיובי ומחווה בונת אמון לממשל האיראני הנכנס בראשות ראיסי. הרוסים גם תומכים לרוב בעמדה האיראנית בזירה הבינלאומית, ופועלים ללא לאות לקידום החזרה להסכם הגרעין משנת 2015. עם זאת, היחסים בין איראן לרוסיה אינם ברית אמיצה המבוססת על ערכים, אלא יחסים תלויי אינטרסים. עובדה זו באה לידי ביטוי היטב כאשר חברות רוסיות צייתו לסנקציות על איראן לפני חתימת הסכם הגרעין בשנת 2015 כיוון שהדבר השתלם להן כלכלית. בנוסף, הפגיעה במטרות איראניות בסוריה, כל עוד אינה מכוונת נגד משטר אסד (כפי שישראל הצהירה מפורשות), אינה מנוגדת ליעדים רוסיים, ולרוסיה אף אינטרס בצמצום השפעתה של איראן בסוריה מסיבות אחדות. ראשית, הדומיננטיות האיראנית בסוריה היא בהכרח על חשבונה של רוסיה כאשר שתי המדינות מתחרות בהשפעתן על המשטר הסורי, אף שהישרדותו של המשטר היא אינטרס של שתיהן. כמו כן, הנוכחות האיראנית גוררת אי-יציבות בסוריה עקב החלטת ישראל להמשיך לפגוע בהתעצמות האיראנית הצבאית במדינה. בהיבט הכלכלי, רוסיה ואיראן מתחרות על חוזים וזיכיונות בשוק הסורי (אשר כרגע מוגבל עקב סנקציות אך עשוי להניב רווחים רבים בעתיד). בהיבט הכלכלי, הרוסים מעוניינים דווקא בכניסה של גורמים מתחרים לאיראן, כגון איחוד האמירויות וסעודיה, לשוק הסורי על מנת לייצבו ולייצר חלופה למעורבות האיראנית. אמירה זו נכונה גם כיוון שבאופן כללי אין לרוסים שום אינטרס לקדם את חזון הרצף וההשפעה האיראנית משטח איראן ועד לים התיכון. רוסיה מייחסת גם חשיבות רבה למדיניות שימור הקשר והדיאלוג עם כלל הצדדים המעורבים בסכסוך. נתק בתיאום בין ישראל לרוסיה, לכאורה, כזה המדווח בתקשורת, מהווה סטייה מוחלטת ממדיניות האיזון בין הצדדים היריבים. חשוב לציין כי רוסיה מתייחסת למדיניות זו כמקנה לה יתרון משמעותי מבחינת מעמדה במועדון המתווכות הבינלאומי היוקרתי. 

גם האמירה כי ארצות הברית תיתן אור ירוק לרוסים לפעול בנוקשות נגד ישראל מפוקפקת לחלוטין. ייתכן שבעת הנוכחית ארצות הברית מעוניינת ב”שקט תעשייתי” מול איראן, גם באזור סוריה, לטובת קידום המשא ומתן בנושא הגרעין; ייתכן בהחלט גם שארצות הברית רואה בישראל אמצעי ללחץ על איראן. עם זאת, היתכנותו של דיאלוג בין רוסיה לארה”ב שבו האחרונה מוכנה בהסכמה שבשתיקה כי רוסיה תפעל נגד בת בריתה המרכזית במזרח התיכון היא נמוכה מאוד.

אין בכל הנאמר לעיל לטעון כי אין קשיים ומהמורות בתאום הישראלי-רוסי בזירה הסורית. אנשי המערך הביטחוני והצבאי הרוסי מביעים מזה זמן רב אי שביעות רצון בנוגע לפעילותה של ישראל בסוריה. ראשית, הם חוששים מתקרית שתגרום, בשוגג, נזק לנכסים רוסיים. שנית, במוסקבה חוששים כי הפעילות הישראלית תערער את השגרה במדינה ותפגע בתשתיות סוריות החיוניות לייצוב משטר אסד. ברוסיה גם מוטחות האשמות מצד סוריה על כך שהיא מאפשרת לסוריה להיות חשופה לתקיפות הישראליות. מזה זמן רב, ברוסיה שוררת תחושה כי ישראל נהנית לעיתים מ”ארוחת חינם”. מקורות רוסיים אף ציינו במרירות כי שרידי גופת החייל זכריה באומל ז”ל הוחזרו לישראל על ידי רוסיה תוך סיכון חיי חיילים רוסים, זאת ללא תמורה ראויה מהצד הישראלי. ייתכן בהחלט כי האיתותים מסמלים ציפייה מצד רוסיה לספק תמורה עבור התיאום עימה. בבסיס התיאום בין ישראל לרוסיה טמונה ההכרה הרוסית ביכולתה ונכונותה של ישראל לעשות שימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות על מנת לקדם את מטרותיה האסטרטגיות. ייתכן שאין בכך די, ורוסיה מנסה לגרוף רווחים נוספים מהתיאום עם ישראל. הממשלה הישראלית החדשה עשויה להוות מבחינת מוסקבה הזדמנות לקבע כללי משחק חדשים הכוללים תמורות אחרות, או לכל הפחות אישוש ההבנות הישנות. 

מעבר לכתבות על שינוי המדיניות הרוסית, פורסם בכתב עת אלקטרוני אירופי כי ישראל תספק מערכות “כיפת ברזל” לאוקראינה כדי לסייע לה להתגונן מתוקפנותה של רוסיה. הסבירות כי ישראל תעשה זאת, ותסתכן בצעד שייתפס במוסקבה כעוינות וכפגיעה ישירה באינטרס הרוסי, נמוכה עד אפסית. ייעודו של פרסום חשוד זה בסמיכות לפרסומים על “המשבר” בין ישראל לרוסיה עשוי להיות מכוון אך ורק ליצירת מתח בין המדינות. 

גם בשנת 2018, כאשר מטוס רוסי יורט על ידי הסורים בטעות ורוסיה ייחסה את התאונה להרפתקנות מבצעית ישראלית, הושמעו אמירות רבות על סיום התיאום בין ישראל לרוסיה. מאז ביצעה ישראל, במוצהר, תקיפות רבות בשטח סוריה נגד מטרות צבאיות איראניות, והתיאום נמשך. למוסקבה דרכים רבות להעביר מסרים לירושלים, והופעת שתי כתבות אלו במועד סמוך אינה, ככל הנראה, מקרית, ועשויה להיות איתות רוסי על אי שביעות רצונה של מוסקבה מתדירות ואופי התקיפות, או לחילופין ניסיון של גורם כלשהו לפגוע ביחסים הרגישים בין ישראל לרוסיה. עם זאת, לא ניתנה פומבית שום הוכחה או גושפנקא לאמירות על המהפך במדיניות הרוסית. נותר רק להמתין ולקוות כי ירושלים ומוסקבה לא תיגררנה לחישובים מוטעים בעקבות הכתבות הללו ומנהיגי שתי המדינות ישכילו להתעלם מרעשי הרקע.



סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


עוד כתבות שעשויות לעניין אותך