JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר משה אלבו

ד"ר משה אלבו

חוקר סוגיות אסטרטגיות במזרח התיכון, ובמיוחד מצרים בעת המודרנית

החשש מהתפשטות מגפת הקורונה במצרים והשלכותיה הכלכליות גובר, וכך גם חוסר האמון הציבורי בנתוני החולי הרשמיים. על ישראל להביא בחשבון הידרדרות במצב במצרים שעשויות להיות לה השלכות גם על יציבות המשטר.

הפרסום הרשמי של משרד הבריאות המצרי על אודות היקף התחלואה מווירוס הקורונה נמוך יחסית, ומעלה אפוא את החשש כי המספרים האמיתיים של החולים במצרים גבוהים במאות אחוזים. הנתונים הרשמיים נתפסים בדעת הקהל – ועל ידי מומחים – כנתונים מגמתיים, שמטרתם לשרת את מדיניות הפנים של המשטר ולמנוע נזק חמור לכלכלה, שנמצאת גם כך במשבר מתמשך.

מצרים סובלת מבעיות יסוד קשות של צפיפות אוכלוסין (מעל 100 מיליון אזרחים שחיים על 5% משטח המדינה), מחסור באנרגיה, שיעור בערות גבוה, טרור בבית, איום על משק המים (סכר התחייה באתיופיה) ותשתית בריאות לקויה. המגפה פוגשת את מערכת הבריאות המצרית כאשר זאת מבוזרת בין כמה משרדי ממשלה, וקורסת תחת עומס החולים בשגרה. המערכת אינה ערוכה להתמודד עם היקף החולים, וגם אינה ערוכה למגן את צוותי הרפואה שנותנים שירות בבתי החולים הציבוריים.

מחקר שנערך באוניברסיטת אונטריו בקנדה וזכה לתהודה רבה בחן את שיעור הנדבקים במחלה על פי ניתוח תוצאות בדיקות של טיסות ותיירים ששבו ממצרים, בהצלבה עם שיעור ההדבקה המוערך. המחקר העריך כי ההתפרצות במצרים כוללת כ-19,000 חולי קורונה – מספר שככל הנראה צפוי לגדול במידה ניכרת בתקופה הקרובה. כתבת הגארדיאן, שפרסמה את המחקר של אוניברסיטת אונטריו, נאלצה לעזוב את מצרים מחשש למעצר על ידי השלטונות, לאחר שתעודת העיתונאי שלה בוטלה והיא נקראה לבירור חוזר במשרד הממשלתי לשירותי מידע.

המשטר המצרי, בהובלת הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי, פועל במסגרת החוק לשעת חירום שמקנה לו סמכות נרחבת, ויכולת אכיפה ודיכוי יעילה. הצבא מוביל את המאבק בהתפשטות המגפה, ומסנכרן את פעולת כל הגורמים הממשלתיים והאזרחיים לבלימת המגפה. כמו כן, גורמי הביטחון אינם מגלים סובלנות לפרסומים הסותרים את הגרסה הרשמית ואת הטענה של משרד הבריאות כי המשבר נמצא תחת שליטה. המשטר עוצר אנשים שלתפיסת המשטר מערערים את היציבות הפוליטית והכלכלית באמצעות פרסומים לא אחראיים. עם זאת, מצרים איננה "צפון קוריאה", ואם יחמיר המצב הנתונים ייוודעו ועלולים להציב סימני שאלה על הלגיטימיות של המשטר.

מהלכי הממשלה המצרית להתמודדות עם המגפה

לאחרונה הגבירה הממשלה המצרית את מאמציה לבלום את התפשטות המגפה במצרים. במסגרת זאת החליטה הממשלה על עוצר מלא החל מ-19:00 בערב ועד 06:00 בבוקר למשך שבועיים (החל מה-25 במרץ); סגירת הקניונים והחנויות במהלך סופי השבוע ובמהלך שעות העוצר; איסור על התקהלויות וסגירת מוסדות תרבות ופנאי. מסגדים וכנסיות, שדות התעופה, בתי הספר והאוניברסיטאות יישארו סגורים עד להערכת מצב מחודשת שתתבצע במהלך אפריל. כמו כן הוחלט כי משרדי הממשלה ימשיכו לעבוד, אך במתכונת מצומצמת ועל פי הוראות הסגר, להוציא משרד הבריאות ושירותי הביטחון (משטרה וצבא) שימשיכו לעבוד כדי להתמודד בצורה מיטבית עם המגפה.

עם זאת, הסגר הלילי אינו משנה את חוסר היכולת לאכוף במהלך היום את הגבלות המרחק במרכזי הערים, בתחנות הרכבת התחתית והאוטובוס ובשווקים הצפופים. המשטר מעריך כי המחירים הכלכליים למעבר לסגר מלא הם עצומים, ולכן בשלב זה המדיניות המצרית היא להפעיל חיטוי רחב היקף במרכזי הערים בלילות. יעילות החיטוי מוטלת בספק. אולי יש בו תועלת בהיבט המוראלי.

ההערכה היא כי המשבר יגדיל את שיעורי האבטלה, יפגע בצמיחת התוצר המקומי הגולמי לנפש (תמ"ג), בצמיחה הכלכלית המתוכננת ל-2020 ובמיוחד בהיקף היצוא וההכנסות במטבע קשה. החזרת העובדים המצרים מהמפרץ בעקבות התפרצות המחלה צפויה לפגוע קשה בהכנסות המדינה (כ-24 מיליארד דולר בשנה), ולהעלות את אחוז האבטלה במצרים. כך גם הפגיעה הגורפת הצפויה בסקטור התיירות במצרים אשר מהווה 12% מהתמ"ג, ו-10% משוק העבודה, עם הכנסות שנתיות המוערכות ב-13 מיליארד דולר (כ-4% מהתמ"ג). עם זאת, מצב יתרות מטבע החוץ (כ-45 מיליארד דולר) והרפורמות הכלכליות שהממשלה המצרית הובילה בשנתיים האחרונות יסייעו במיתון ההשלכות הכלכליות. ראש הממשלה המצרי, ד"ר מצטפא מדבולי, הנחה את הממשלה לגבש תוכנית להתמודדות עם ההשפעות הכלכליות השליליות של המגפה.

הממשלה החליטה על שורת צעדים נוספים על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי הצפוי: העברת 20 מיליארד לירות מצריות מהבנק המרכזי לשם סיוע לבורסה, העברת 3.8 מיליון לירות מצריות למשרד הבריאות לשם הגדלת היקף הבדיקות (אין נתון מה היקף הבדיקות שמתבצע), רכישת ציוד רפואי ומיגון לצוותי הרפואה, תמיכה כלכלית בסקטור התיירות (פריסת הלוואות, אשראי), הורדת ריבית הבסיס ב-3%, ואישור תוספות לקצבת הפנסיה בסך 35 מיליארד לירות מצריות.

נתוני משרד הבריאות המצרי

המספרים שמשרד הבריאות מציג נמוכים יחסית, ומעלים כאמור את החשד כי אינם נכונים. כמו כן המשטר עצר, השתיק וצנזר קולות ביקורתיים שמָחו על אופן ניהול המשבר, או שאתגרו את המספרים שהציג משרד הבריאות. סוגיית היקף הבדיקות הנמוך אינה עולה לשיח הציבורי שנשלט על ידי המשטר.

מנגד, הנתונים הדמוגרפיים במצרים מעלה תחזית אופטימית מסוימת: אחוז הצעירים במצרים גבוה יחסית ועומד על כ-55% (עד גיל 29), בעוד שאחוז המבוגרים מעל גיל 65 עומד על כ-3.9% בלבד, כך שאחוז האוכלוסייה שנמצא בסיכון חמור ממגפת הקורונה נמוך יחסית.

אתר Corona Tracker מציג סיכום רשמי ומתעדכן של החולים במצרים. הנתונים נלקחים ממשרד הבריאות המצרי. היחס בין היקף החולים המדווח (576) לאחוז התמותה (6.3%) מחזק את החשד כי מספר החולים גבוה יותר במידה ניכרת (נכון ל-29 במרץ).

סיכום

המשטר המצרי נקט צעדים משמעותיים של הגבלת תנועת הציבור, עוצר בשעות הלילה, סגירת מוסדות ומקומות בילוי, ואכיפה באמצעות קנסות ומעצרים. הגורם שמוביל את המאבק בווירוס הוא הצבא, נוכח העובדה שזה הגוף המתוקצב והיעיל ביותר במדינה שיכול לסנכרן את פעולת משרדי הממשלה ולאכוף את המדיניות המוסכמת.

המשטר המצרי ממשיך במאמצי הסתרה והטעיה כדי לבלום את ההשלכות הכלכליות הקשות על המשק המצרי (השקעות חיצוניות ותיירות), ולמנוע בהלה ציבורית שיכולה לערער את אמון האזרחים במשטר וביכולתו לתת מענה למשבר. ניתן להעריך כי היקף התחלואה גדול יותר במידה ניכרת ממה שדווח על ידי משרד הבריאות המצרי. בהקשר זה, המשטר מזהה את הפעולה המערערת של גורמי אופוזיציה (בעיקר אלו אשר משתייכים לתנועת האחים המוסלמים), ושל רשתות תקשורת ערביות המקבלות תמיכה ממדינות יריבות (קטר ותורכיה), ומפיצות ידיעות שפוגעות בדימוי המשטר בזירת הפנים ובזירה הבינלאומית.

תרחיש מסוכן של התממשות משבר בריאותי רחב היקף, ללא מענה יעיל של המדינה, עלול להמחיש את תרבות השקר של המשטר. אם כך יקרה, הדבר יאתגר משמעותית את מנהיגותו של סיסי ואת יציבות המשטר המצרי "ביום שאחרי", גם אם בשלב זה הנסיבות המשבריות מקנות לו יכולת שליטה בתגובות הציבור.

* ד"ר משה אלבו הוא חוקר מצרים בעת המודרנית, ומתמחה בסוגיות אסטרטגיות במזרח התיכון. שירת בתפקידי מחקר ומדיניות בכירים במהלך שירותו בצה"ל.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *