ישראל ובעלות בריתה צריכות לנסח אסטרטגיה לצמצום ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף
התרגיל הצבאי המשותף של זרוע הים בצה”ל עם הצי החמישי האמריקני (בפיקוד מרכז של צבא ארצות הברית), איחוד האמירויות ובחריין בזירת ים סוף (אמצע נובמבר) הדגיש את עומק התחרות האסטרטגית והעימות המתנהלים בין ישראל לאיראן. לפי צה”ל, התרגיל היווה התחלה של שיתוף פעולה בין המדינות נגד ההתבססות האיראנית במרחב הימי. בשנתיים האחרונות מתווסף מרחב ים סוף למאבק החשאי – והגלוי בחלקו – בין ישראל לאיראן בזירות לבנון, סוריה, עיראק ואיראן. למציאות זו משמעויות והשלכות ביטחוניות חשובות על ישראל ובעלות בריתה. חשוב לנסח אסטרטגיה לצמצום ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף.
האסטרטגיה של איראן באזור ים סוף
איראן רואה באזור ים סוף זירה חשובה לביטחון של ישראל ושל מדינות ערביות באזור. ראשית, מרחב ים סוף והאוקיינוס ההודי הוא בעל חשיבות גאו-אסטרטגית בהיותו צומת בין שלוש יבשות: אירופה, אפריקה ואסיה. שנית, אזור ים סוף הינו בעל חשיבות כלכלית משמעותית: דרך מצרי באב אל-מנדב עובר נפח ניכר של תעבורת הנפט העולמית (בשנת 2018 היוותה תעבורת הנפט דרך ים סוף כתשעה אחוזים מהתעבורה הכללית).[1] בנוסף, רוב המסחר בין אירופה לבין סין, הודו ויפן עובר דרך אזור ים סוף. שלישית, איראן מעוניינת להקרין עוצמה צבאית ומדינית באזורים רחוקים מגבולותיה, על מנת לשוות לעצמה מעמד של מעצמה אזורית.
התבטאויות של גורמים רשמיים בעבר ובהווה באיראן מעידות על חשיבות אזור ים סוף עבור טהראן. בינואר 2015 הצהיר מפקד הצי הימי הצבאי של איראן לשעבר, תת- אדמירל חביבאללה סייארי, כי איראן מתכוונת להמשיך את נוכחותה במים בין-לאומיים, ובמיוחד במפרץ עדן ובצפון האוקיינוס ההודי.[2] מסר דומה שיגר גם מפקד כוח “קודס” במשמרות המהפכה לשעבר, גנרל קאסם סולימאני, כשהכריז ביולי 2018 כי “הים האדום, שהיה בטוח, אינו בטוח עוד עבור הנוכחות האמריקנית”.[3]
פעילות איראן בים סוף
איראן פועלת מזה עשורים לחיזוק נוכחותה ומעורבותה באזור ים סוף ובקרן אפריקה. מוקד המאמצים הוא נתיבי הגישה של ים סוף – מצרי באב אל-מנדב ומצרי טיראן. עם זאת, ניכר כי בשנים האחרונות הגבירה טהראן את מאמציה לחזק את השפעתה ומעורבותה באזור. איראן מציבה כוחות ימיים באופן קבוע באזור, בעיקר למטרות מבצעים שוטפים (כגון נגד-פיראטים) וליווי כלי שיט איראניים. ב-19 במאי 2020 שלחה איראן את הצי הצבאי הימי ה-76 למשימות שוטפות בים סוף, ובכללן ליווי מכליות נפט וספינות מסחר איראניות. הצי שהה באזור 87 ימים, ולאחר מכן חזר לבסיסו באיראן.[4] ב-14 בינואר 2021 אמר מפקד צי הים של הצבא האיראני לשעבר, תת-אדמירל חוסיין חאנזדי, כי ארצו תשלח את המשחתת האיראנית “דנה” להפלגה בים סוף ובמצר באב אל-מנדב, על מנת להבטיח את בטיחות הנתיבים עבור איראן באזור זה.[5] ב-11 באוקטובר 2021 הצהיר מפקד צי הים בצבא איראן, תת-אדמירל שהראם איראני, כי ספינות מלחמה איראניות מוצבות באופן קבוע במפרץ עדן ומלוות את מכליות הנפט שאיראן מעבירה ללבנון דרך תעלת סואץ.[6] ב-7 בנובמבר 2021 ערכה איראן תרגיל צבאי ימי, בין היתר באזור ים סוף וצפון האוקיינוס ההודי. התרגיל כלל, בין היתר, שיגור טילי טורפדו מצוללת נגד “מטרה עוינת” וכן שימוש ברחפנים ללחימה אלקטרונית ושיבוש מכ”מים.[7]
איראן מנצלת את המיקום האסטרטגי של תימן ואת פעילות שליחה, ארגון אנצר אללה (החות’ים), על מנת לשלוט בנמל חודיידה ובשדה התעופה הבין-לאומי בצנעא. דרכם מבצע אנצאר אללה התקפות כלי טיס וכלי שיט בלתי מאוישים נגד יעדים באזור ים סוף ומטרות בסעודיה. בין יולי 2020 לדצמבר 2021 פעלה סעודיה בשמונה אירועים שונים בים סוף להשמדת סירות נפץ בשליטה מרחוק שהופעלו מתימן על ידי החות’ים. ב-9 ביולי 2020 סיכלה סעודיה שתי סירות נפץ מדרום לנמל התימני סאליף,[8] ב-31 באוגוסט 2020 סירת נפץ נוספת בדרום ים סוף,[9] ב-12 בנובמבר 2020 יורטו שתי סירות נפץ בנמל ג’יזן (כתוצאה מהיירוטים פרצה שרפה בנמל),[10] ב-22 בינואר 2021 סיכלה סעודיה מתקפת טרור משולבת בים סוף על ידי סירת נפץ ורחפן נפץ,[11] ב-27 באפריל 2021 השמידה סעודיה סירת נפץ בנמל הסעודי ינבו,[12] ואירועים נוספים התרחשו ב-24 במאי 2021,[13] ב-13 באוקטובר 2021[14] וב-1 בדצמבר 2021.[15]
איראן פעלה גם נגד מכליות נפט שעגנו בנמלי סעודיה. ב-25 בנובמבר 2020 נפגעה מכלית נפט בבעלות יוונית שעגנה בנמל אל-שוקיאק בסעודיה לחופי ים סוף, ככל הנראה על ידי הצמדת מוקש ימי.[16] ב-14 בדצמבר 2020 נפגעה מכלית נפט בזמן שעגנה בנמל ג’דה הסעודי לחופי ים סוף על ידי סירת נפץ שהופעלה בשליטה מרחוק, ככל הנראה בידי החות’ים.[17] ב-21 בנובמבר 2021 התריעה הקואליציה בהובלת סעודיה הנלחמת בחות’ים מפני סכנה לסחר העולמי מדרום לים סוף בשל זיהוי תנועות עוינות של סירות עמוסות חומר נפץ מצד החות’ים.[18]
איראן פועלת בים סוף בתחום הריגול והמעקב. עד אפריל 2021 הפעילה איראן את ספינת הריגול “סאביז” באופן קבוע בים סוף. באמצעות רישומה כספינת משא, ה”סאביז” שימשה את משמרות המהפכה של איראן לאיסוף מודיעין בנתיבי המים של ים סוף, ולסייע בעיקר לחות’ים בתימן. ב-6 באפריל 2021 הותקפה הספינה “סאביז” בים סוף, מול חופי אריתריאה, והוצאה מכלל שימוש. מקור אמריקני טען כי ישראל הודיעה לארצות הברית שכוחותיה הם שביצעו את התקיפה נגד הספינה בים סוף, כפעולת תגמול על מתקפות איראניות קודמות נגד כלי שיט ישראליים.[19] ב-6 באוגוסט 2021 מסרו גורמים רשמיים בארצות הברית כי איראן הציבה ספינת ריגול חדשה בים סוף, “בשהאד”. על ה”סאביז” ועל ה”בשהאד” הוטלו עיצומים על ידי ממשל טראמפ ב-2018 כחלק ממסע “הלחץ המרבי” על איראן.[20]
חרף הפעילות האיראנית שנסקרה לעיל, חשוב להדגיש כי מלבד תקופה מסוימת של פעילות בסודן לא היו לאיראן עד כה הצלחות מבצעיות משמעותיות באזור ים סוף. עם זאת, האיומים מצד איראן באזור ים סוף מתפתחים, כך שישראל צריכה לגבש מדיניות לצמצום ההתבססות הצבאית של איראן בזירה זו.
הסכנות בהתגברות ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף
הסכנות מהמעורבות הגוברת של איראן בים סוף מורכבות מכמה איומים אפשריים:
1. על ידי התקרבות גאוגרפית-ימית של איראן לישראל טהראן יכולה לייעל ולשפר את אפשרויות התקיפה ויכולות הריגול שלה באזור.
2. נוכחות מוגברת, ואולי אף קבועה, של איראן במרחב הים תגדיל את ההרתעה כלפי ישראל ועלולה להשפיע על קבלת ההחלטות העתידיות בהקשר של תקיפות ישראליות נגד יעדים איראניים. במקרה של הסלמה עם איראן, או אף עם שלוחיה, תיאלץ ישראל להתחשב גם בנוכחות האיראנית המאיימת בים סוף.
3. נוכחות מוגברת ואף קבועה של איראן במרחב ים סוף עשויה להקל על איראן תמיכה וגיבוי לפעולות טרור ימי על ידי שליחיה באזור: אנצאר אללה, חזבאללה, חמאס והג’יהאד האסלאמי. איומים אלה עלולים להתגבר ככל שהטכנולוגיות של אוטומציה ובינה מלאכותית תבשלנה ותהיינה זמינות וזולות יותר, כך שארגוני הטרור יכול להשיגן בקלות רבה יותר, ולהפעילן למטרות טרור ימי בהכוונה איראנית.
4. השפעה איראנית מוגברת בים סוף יכולה להוביל לפגיעה בחופש השיט של ישראל ובעלות בריתה במרחב על ידי שיבוש והפרעה למעבר סחורות, ואף כלי שיט צבאיים.
5. במקרה של הסלמה בין ישראל ו/או בעלות בריתה לאיראן עלולה טהראן לשבש במידה רבה אספקת סחורות ואנרגיה לישראל ולאירופה. הנתיב הימי החלופי להעברת סחורות באזור מקיף את יבשת אפריקה ובכך מאריך ומייקר מאוד את משך ההפלגה.
התגובה הישראלית הנדרשת
מדינת ישראל חייבת להתייחס לאיומים האפשריים הללו ולנקוט צעדים למניעה – או לפחות לצמצום – של ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף. על ישראל להמשיך ולטפח את הקשרים עם מדינות המפרץ במסגרת הסכמי אברהם ועם מדינות קרן אפריקה בהן ג’יבוטי, אריתריאה, סודן ואתיופיה, בתמיכת ארצות הברית. זאת, על מנת למנוע זליגתן אל האיראנים.
רצוי ששיתוף הפעולה יכלול תרגילים צבאיים ימיים משותפים (כמו התרגיל בחודש נובמבר), סיורים והפלגות משותפים, ביקורים הדדיים ופומביים, השקת מבצעים צבאיים משותפים למשימות נגד-פיראטיות ונגד-טרור באזור, ומיקוד מודיעיני על האזור. חלק מפעולות אלה צריכות להיעשות בחסות פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית. ההחלטה להעביר את ישראל לפיקוד המרכז האמריקני – במקום פיקוד אירופה כפי שהיה עד לאחרונה – תקל על המלאכה.
יש לשקול קיום פסגה מדינית שתעסוק בליבון ובתיאום עמדות ותכלול אסטרטגיית הגנה במרחב ים סוף בחסות אמריקאית. לצד הפעילות הישראלית העצמאית בכל הקשור לשמירה על הביטחון הימי והכללי שלה, ישראל צריכה לעודד הקמת מנגנון אכיפה בין-לאומי בעל סמכויות שיטור ימי, למקרה שבו תבחר טהראן לשבש את אספקת הסחורות והאנרגיה לישראל ולאירופה.
כמו כן, ישראל צריכה לפעול במסגרת המב”מ למניעה ולסיכול של פעולות טרור בהובלה איראנית (לרבות העברת אמצעי לחימה איראניים לשלוחים, וסיכול פעולות צבאיות של איראן נגד יעדים ישראליים במרחב). ישראל צריכה להמשיך לשבש משימות ריגול של איראן ולמנוע תעבורת נפט לגורמי טרור.
סיכום
לאיראן אינטרסים אסטרטגיים במרחב ים סוף. ההשפעה של איראן במרחב ים סוף מהווה סכנה עבור מדינת ישראל ובעלות בריתה, ועבור חופש השיט באזור זה. על ישראל לפעול לצד בעלות בריתה – בהובלת ארצות הברית – נגד ניסיונותיה של איראן להקים מאחז צבאי ימי בים סוף. פעולות אלה צריכות לכלול מרכיבים מהתחום המדיני, הדיפלומטי, הביטחוני והכלכלי שיובילו את איראן להבנה כי העלות שתיגרם לה מהנוכחות הימית באזור זה תהיה גבוהה מאוד.
[1] “The Bab el-Mandeb Strait is a strategic route for oil and natural gas shipments”, U.S. Energy Information Administration, August 27, 2019,
https://www.eia.gov/todayinenergy/detail.php?id=41073
[2] “Commander: Iran to Maintain Deployment in High Seas Forever”, Fars News Agency, Tuesday Jan 20, 2015,
http://en.farsnews.com/newstext.aspx?nn=13931030000793
[3] Parisa Hafezi, “Iran’s Quds force chief says Red Sea no longer secure with U.S. presence: TV”, Reuters, July 26, 2018,
https://www.reuters.com/article/us-northkorea-kimjongun/kim-says-ready-to-meet-trump-anytime-warns-of-new-path-idUSKCN1OV18S
[4] “Army navy fleet return home from mission to Red Sea”, Mehr News Agancy, August 26, 2021,
https://en.mehrnews.com/news/177838/Army-navy-fleet-return-home-from-mission-to-Red-Sea
[5] “Dena destroyer to sail trans-boundary waters”, Mehr News Agency, June 14, 2021,
https://en.mehrnews.com/news/174751/Dena-destroyer-to-sail-trans-boundary-waters
[6] “Lebanon-Bound Fuel Tankers Escorted by Iranian Navy: Commander”, Tasnim News Agency, October 11, 2021,
[7] “Iranian Submarines Blow Up Targets with Homegrown Torpedoes in Drill”, Tasnim News Agency, November 7, 2021,
[8] “Saudi-led coalition in Yemen says explosive boats destroyed in Red Sea – Saudi TV,” Reuters, July 9, 2020,
[9] Ahmed Tolba and Nayera Abdallah, “Saudi-led coalition in Yemen destroys explosive-laden boat in south of the Red Sea: SPA”, Reuters, August 30, 2020,
https://www.reuters.com/article/us-saudi-security-yemen-redsea-idUSKBN25Q0UL
[10] Ahmed Tolba, “Saudi says dealt with limited fire at Jazan oil products terminal”, Reuters, November 13, 2020,
[11] Yousef Saba, “Saudi-led forces say thwart two attacks by Yemen’s Houthis”, Reuters, January 22, 2021,
https://www.reuters.com/article/us-yemen-security-idUSKBN29R153
[12] Maher Chmaytelli, “Saudi Arabia says it foiled boat attack off Yanbu”, Reuters, April 27, 2021,
[13] Ghaida Ghantous, “Saudi-led coalition in Yemen foils Houthi attack south of Red Sea – state media,” Reuters, May 24, 2021,
https://www.reuters.com/article/us-yemen-security-redsea-idUSKCN2D50I6
[14] “Arab coalition destroys two Houthi explosive-laden boats in Red Sea, hits targets in Abdiya”, Arab News, October 13, 2021,
https://www.arabnews.com/node/1947161/saudi-arabia
[15] Ahmed Tolba and Yomna Ehab, “Saudi-led coalition destroys Houthi explosive-laden boat – state TV”, Reuters, December 1, 2021,
[16] Jonathan Saul and Lisa Barrington, “Oil tanker hit by blast at Saudi terminal, Saudi Arabia confirms”, Reuters, November 25, 2020,
https://www.reuters.com/article/saudi-security-tanker-int-idUSKBN285217
[17] “Oil tanker ‘attacked by bomb-laden boat’ in Jeddah, Saudi Arabia says”, BBC, December 14, 2020.
https://www.bbc.com/news/business-55298807
[18] Alaa Swilam, “Saudi-led coalition warns of danger to global trade south of Red Sea – state media”, Reuters, November 21, 2021,
[19] Eric Schmitt, Farnaz Fassihi and Ronen Bergman, “Israel-Iran Sea Skirmishes Escalate as Mine Damages Iranian Military Ship”, The New York Times, April 6, 2021,
https://www.nytimes.com/2021/04/06/world/middleeast/israel-iran-ship-mine-attack.html
[20] Oren Liebermann, “US watching as Iran quietly replaces Red Sea spy ship damaged in April attack”, CNN, August 6, 2021,
https://edition.cnn.com/2021/08/06/politics/us-monitor-iran-spy-ships/index.html
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Shutterstock
- בניית אתרים