JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

חוסר קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים, דימוי של מדינה לא יציבה ושסועה והצורך להתחבר למפלגה המזוהה עם האחים המוסלמים מאיימים על הביטחון הלאומי של ישראל.

תוצאות הבחירות הרביעיות שוב לא הראו הכרעה ברורה, וקיימת אפשרות סבירה לסבב בחירות חמישי בפרק זמן קצר של כשנתיים. מצב זה אינו מעיד רק על בעיה פנים-ישראלית, אלא מכרסם בביטחונה הלאומי של ישראל ובמעמדה הבינלאומי.

המערכת הפוליטית בישראל אינה מצליחה לייצר את היציבות הנדרשת לפעילות סדירה של מערכת הביטחון. הדוגמה הבולטת ביותר היא היעדר הכרעות תקציביות לטווח הבינוני והארוך. בכניסתו לתפקיד ניסה הרמטכ”ל אביב כוכבי להתניע תוכנית רב-שנתית בשם “תנופה”, לשנים 2020–2024, אך אי היציבות הפוליטית ומשבר הקורונה גרמו לכך שהתוכנית לא הגיעה לאישור מסודר של הדרג המדיני, והיא אינה מגובה בהרשאה תקציבית רב-שנתית. אומנם צה”ל מממש את התוכנית בהתאם למשאבים השוטפים המוקצים לו, אבל חוסר הוודאות שורה על העשייה.

ללא ספק, תהליך קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון נפגע. הדרג המדיני עסוק בניהול משברים פוליטיים ובמסעי בחירות. הזמן הנותר לדון ולפעול ברצינות אל מול האתגרים הביטחוניים מצטמצם. אומנם הדרג הבירוקרטי-מקצועי במערכת הביטחון ממשיך לעבוד ולספק חלופות, אבל אין בסמכותו לקבל הכרעות המחייבות שותפות של הדרג המדיני.

יתרה מזו, המשבר הפוליטי המתמשך פוגע בהרתעה הישראלית. ישראל, שיאנית העולם בחיסון אוכלוסייתה מפני הקורונה, נתפסת בעולם בשנים האחרונות כמעצמת הייטק ומדינה חזקה מבחינה כלכלית וצבאית. דימוי זה נסדק בגלל חוסר היכולת להקים ממשלה יציבה ולטפל בצורה יעילה באתגרים הביטחוניים אשר עומדים בפני המדינה.

המשבר הפוליטי המתמשך משרת גם את המשך קיום התדמית של ישראל כמדינה שסועה ומפולגת שעלולה להתפורר תחת לחץ. דימוי זה נפוץ בעיני העילית הפוליטית בטהראן, המייחלת ליום שבו תקרוס ישראל בגלל הלחצים הפנימיים. דימוי זה רווח בין אלו שעדיין מאמינים שהמדינה היהודית היא תופעה זמנית, ונותן תקווה לאויבי ישראל להמשיך במאבק נגד המדינה היהודית. אומנם הדימוי אינו משקף בצורה נכונה את הקורה בחברה הישראלית; הנושא העיקרי במערכות הבחירות בשנתיים האחרונות שעליו התווכחו המפלגות השונות הוא התאמתו של נתניהו לשרת כראש ממשלה. בלט העדר מחלוקות רציניות בנושא הכלכלה, מגפת הקורונה, איראן או הסוגיה הפלסטינית. בכל מקרה, למרות ההסכמה הרחבה בארץ ברוב הנושאים, מסעי בחירות מחדדים הבדלים חברתיים ופוליטיים המכרסמים בבסיס הלכידות החברתית. המשך המשבר הפוליטי משדר חולשה של החברה הישראלית ומזמין תוקפנות.

המשך המציאות הפוליטית הנוכחית גם מזמין מעורבות של גורמי חוץ בפוליטיקה הישראלית. בעבר, ממשלים אמריקנים לא עמדו בפיתוי לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל. גם הרשות הפלסטינית לא נמנעה מלנסות לעצב את הציבור הערבי בארץ. התארכות המשבר מייצרת הזדמנויות נוספות לבחוש בפוליטיקה הישראלית.

סוגיה נוספת שדווקא תוצאות הבחירות האחרונות העלו היא הופעה של מפלגה ערבית המשמשת כלשון המאזניים בין הגושים הפוליטיים, ושיכולה להשפיע על זהות ראש הממשלה. זו כמובן הזדמנות לשפר את השילוב של ערביי ישראל במערכת הפוליטית והחברתית בישראל; זו גם הזדמנות לענות למלעיזים בחו”ל שהדמוקרטיה הישראלית פגומה משום שהיא מדירה ערבים בעלי אזרחות ישראלית. ההתלבטויות הפומביות האם נכון להסתמך על תמיכתה של מפלגה זו להבטחת הרוב הקואליציוני, ובמיוחד הקולות הצורמים מבית מדרשו של בן גביר, מהדהדים גם בחו”ל ומזיקים לדימויה של ישראל כמדינה נאורה.

כמובן, העניין מורכב יותר כאשר לוקחים בחשבון שמדינות ערב שעימן יש לנו יחסים דיפלומטיים רואות בזהותה האסלאמית של מפלגת רע”ם דבר שלילי ביותר. מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו נלחמות בעוז נגד ההקצנה הדתית שבהשראת ארגון האחים המוסלמים. מפלגת רע”ם היא גרסה ישראלית מתונה של האחים המוסלמים. אם בסופו של דבר תזכה ממשלה שתקום בישראל בתמיכת רע”ם, ישראל תצטרך לתת הסברים למדינות ערב המתונות.

מנהיגי ישראל חייבים להתעשת ולהגיע להסכמות. המשך המצב הקיים מסכן את ביטחון המדינה.

פורסם ב-N12 ב-01.04.2021


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock / אילוסטרציה