JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר עוזי רובין

ד"ר עוזי רובין

מומחה לאיום הטילים ולהגנה בפני טילים.

לאחרונה הצהירו האיראנים כי המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית הורה להגביל את טווי הטילים שלה ל 2000 ק”מ, טווח שמאיים על ישראל, סעודיה ומצרים אך איננו מאיים על מערב אירופה. במציאות, הצהרה זו איננה חדשה ואיננה נכונה ולאירופה יש סיבה לדאגה.

דפי העיתונות גדושים מעת לעת בדיווחים על אמני הונאות שמפילים ברשתם קרבנות תמימים המשלמים להם כסף טוב תמורת אותה סחורה שכבר נמכרה לקודמיהם בעבר.  תרגיל העוקץ הזה של אמני ההונאה מנצל את הנכונות האנושית להאמין במה שנוח לנו להאמין, גם אם העובדות והשכל הישר אומרים אחרת.

הנכונות ליפול ברשתם של אמני הונאה התגלתה לאחרונה בקרב כמה משקיפים במערב שנשמו לרווחה לאחר הצהרתו של מפקד משמרות המהפכה של איראן מיום 30.10.2017 כי השליט העליון של הרפובליקה האסלאמית, האייטולה חמנאי הורה להגביל את טווח הטילים של איראן ל- 2000 ק”מ מכיוון שטווח זה מספיק לאיראן “לפי שעה”. לאירופים נוח להאמין לכך, מכיוון שהדבר משחרר אותם מדאגה בטחונית ומצדיק את הסכם הגרעין מ 2015 שהם היו שושביניו הראשיים. לאמיתו של דבר, האיראנים כבר הכריזו על מגבלת הטווח הזו מזה יותר מעשור, ואין בה כל חדש – וגם לא כל ממש.

במצעד השנתי של משמרות המהפכה שנערך ב 22.9.2017 הוצג טיל בליסטי איראני מסוג שלא נראה קודם לכן ושהאיראנים קראו לו “חוראמשר”.  משקיפים המתמחים במעקב אחרי תכניות הטילים של איראן וצפון קוריאה קישרו מייד את הטיל הזה לידיעה שהתפרסמה עוד בשנת 2006 בתקשורת הגרמנית כי איראן רכשה מצפון קוריאה 18 או 19 טילים מסוג BM25 בעלי טווח של 3500 ק”מ. על קיומו של טיל כזה נודע לראשונה מידיעות שהתפרסמו שנתיים לפני כן בעיתונות היפנית אודות  פרויקט צפון קוריאני של טיל ארוך טווח שכונה “מוסודן” ושהתבסס על תכן של טיל בליסטי ימי סובייטי. ה”מוסודן” המסתורי (ובשמו האחר ה- 25 BM) נחשף על ידי צפון קוריאה במצעד שהתקיים בשנת 2010. מספר משקיפים מערביים בעלי אמונה בטוב שבאדם מיהרו להרגיע את הציבור וקבעו בפסקנות כי טילי ה”מוסודן” שהוצגו במצעד לא היו אלא תפאורות תיאטרון ואביזרי תעמולה בלבד. גם רוסיה, משיקוליה היא, בחרה להכחיש את קיומו של הטיל הזה. בשיחות שהתקיימו באותה שנה בין ארה”ב לרוסיה אודות תכניות הטילים של צפון קוריאה ואיראן, קבעו האחרונים בפסקנות כי טיל ה”מוסודאן”/BM25  הוא פרי הדמיון בלבד. על אף ההכחשות הללו, ולמרות כישלונות  חוזרים ונשנים, הציגו הצפון קוריאנים בקיץ 2016 שיגור מוצלח של הטיל “הלא קיים”. הצפון קוריאנים אף פרסמו את הגובה המרבי והמרחק שאליו הגיע הטיל. מנתונים אלה ניתן לחשב את טווחו המכסימלי של ה”מוסודאן/BM25 שהוא אמנם כ- 3500 ק”מ.

אם היה ספק כלשהו לגבי מקורו של טיל ה”חורמשר”, ספק זה התפוגג כאשר האיראנים שחררו סרטון  שמראה את שיגורו בינואר שנה זו.  בסרטון נראה טיל ה”חורמשאר” משאיר אחריו שובל להבות זהה לתאומו הצפון קוריאני. לא ייפלא אם כן שהופעתו של ה”חורמשאר” באיראן גרמה לחוסר נוחיות באירופה, מכיוון שטווחו מספיק כדי לפגוע במרבית מדינות מרכז ומערב אירופה ולאיים על ברלין ופריז מנקודות שיגור במערב איראן. נוכח הצורך האיראני לשמור על יחסים כלכליים ופוליטיים טובים עם מדינות אירופה, ובמיוחד נוכח תמיכתן הנמשכת בהסכם הגרעין שהחיה מחדש את כלכלתה  של הרפובליקה האסלאמית פתחו נציגי המשטר במערכת דיפלומטיה ציבורית להרגעת שותפיהם האירופים. חשיפת הטיל בספטמבר לוותה בהצהרה כי טווחו הוא 2000 ק”מ בלבד וכי איראן “הקטינה את ממדיו” כדי שלא יוכל לחרוג ממגבלת הטווח הזו. כאשר ספיחיה של הדאגה האירופית המשיכו להדהד ברשתות החברתיות ובפרסומים של מכוני מחקר, יצא מפקד משמרות המהפכה הגנרל מוחמד עלי ג’עפרי בהכרזה חגיגית כי המנהיג העליון עצמו האייטולה עלי חמנאי הוא זה שהורה להגביל את טווח הטילים של איראן ל – 2000 ק”מ – טווח שמכסה אמנם חלק מחברות האיחוד האירופי במזרח היבשת, אך איננו מכסה את גרמניה. להוראותיו של המנהיג העליון יש באיראן מעמד של ציווי דתי וחוק לאומי, ועל כן יש רבים במערב שמיחסים להם משקל משמעותי. מכיוון שאין באיראן סמכות שהיא מעל למנהיג העליון, הוא חופשי לחזור בו מהוראותיו בכל עת שירצה אך הדבר איננו מפריע לאלה שרוצים להאמין ברצונה הטוב של איראן.  גם ההבהרה של מפקד משמרות המהפכה כי המגבלה הזו תקפה רק  “לפי שעה” לא הותירה כל רושם.

במציאות, הטווח המרבי של ה”חוראמשר” היה ונשאר 3500 ק”מ. כדי “לקצר” כביכול את הטווח הגדילו האיראנים את משקל הראש הקרבי מ- 500 ק”ג ל- 1800 ק”ג – מעין קשירת משקולת לרגלי רץ אולימפי. כפי שאין בעיה מיוחדת להתיר את המשקולת מרגלי הרץ, אין כל בעיה מהותית בהפחתת משקל הראש הקרבי בחזרה למשקל המקורי. להוראה של חמנאי על הגבלת טווחו של ה”חורמשאר” יש בדיוק אותו ערך כמו לפסק ההלכה הדתי (“פתווה”) שפרסם בשעתו כנגד פיתוח נשק גרעיני באיראן. שתי ההצהרות כאחת נועדו לסבר את אוזניהם של דיפלומטים ונפשות טובות אחרות באירופה ובארה”ב, מבלי לכבול כהוא זה את ידיה של איראן בתחום הגרעין ובתחום הטילים הבליסטיים כאחד.

יתרה מכך: הגבלת הטווח הפיקטיבית הזו כבר נמכרה למערב מספר פעמים בעבר. טיל ה”שאהאב 3″ נחשף לראשונה על ידי איראן ב 1998 וגרם לוויכוחים במערב לגבי הטווח המרבי שלו. האיראנים הודיעו כבר אז בהזדמנויות שונות כי הם לא מעוניינים בטילים שטווחיהם עולים על 1500 ק”מ – טווח שמכסה היטב את ישראל, מדינות המפרץ וסעודיה, אך שאיננו מאיים על מדינות מזרח אירופה. בשנת 2004, לאחר ניסוי של דגם מתקדם יותר של ה”שאהאב 3″ הכריז נשיא איראן דאז חתאמי כי לאיראן יש עתה טיל לטווח של 2000 ק”מ. ממאמרים וראיונות בתקשורת האיראנית ניתן היה להתרשם כי ההצהרה הזו  – שסתרה את מגבלת הטווח הקודמת – הפתיעה בכירים באיראן, אך מכל מקום מרגע שניתנה היא קידשה את מספר הקסם החדש של 2000 ק”מ כמגבלה מרצון שאיראן הטילה על עצמה. כדי להבהיר שמגבלה זו היא פוליטית ולא טכנית הצהיר שר ההגנה של איראן באותה תקופה עלי שמחאני כי “ישראל היא זו שטוענת כי יכולות ההגנה של איראן מאיימות על אירופה… אני מכריז מפורשות כי אנו לא מאיימים על שום מדינה אירופית וכי הרפובליקה האסלאמית של איראן איננה מציבה שום איום על אירופה”

במהלך השנים שלאחר מכן הציגה איראן טילים נוספים שטווחיהם חרגו מהמגבלה: הטיל הבליסטי הדו שלבי “אשורה/סג’יל/סג’יל 2 ” (האיראנים נוהגים לשנות את שמות הטילים שלהם לעתים מזומנות) שטווחו הוערך על ידי חוקרים במערב בין 2200 ל 2240 ק”מ, וכן טיל השיוט האסטרטגי  “משכאת/סומר”  שהועתק מטיל השיוט האסטרטגי הסובייטי KH55  ושטווח גרסתו האיראנית מוערך בכ- 2500 ק”מ. האיראנים הכריזו בפסקנות כי טווחיהם של שני טילים חדשים אלה הוא 2000 ק”מ בדיוק. ה”חורמשאר” מצטרף אליהם כטיל האיראני השלישי שטווחו המוצהר הוא 2000 ק”מ. בלתי סביר בעליל שלשלושה סוגי טילים בעלי שונות טכנולוגית בולטת – טיל בליסטי מוצק, טיל בליסטי נוזלי וטיל שיוט – יהיה טווח מרבי זהה עד הקילומטר האחרון. מכאן שהצהרות הטווח האיראניות אינן  אלא תעמולה שאין לה קשר ליכולות הטווח האמתיות של טיליהם. הדגמה מעניינת לשימוש התעמולתי שהאיראנים עושים בהכרזות על טווחי טילים שלהם ניתנה בתערוכת נשק שהתקיימה בטהראן בשנת 2014. בתערוכה זו הוצג הטיל “קאדר ” (גרסה ארוכת טווח של ה”שאהאב 3″) כשעליו שלט בפרסית המפרט את ביצועיו, ובהם טווח של “1947 ק”מ” . כל ישראלי מבין שלא מדובר פה על טווח אלא על  תאריך, לאמור השנה שבה החליט האו”ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בד בבד עבור משקיפים בחו”ל המספר שבשלט נשמע סתמי אך עומד במגבלת הטווח המוצהרת של 2000 ק”מ.

איראן מקיימת בכל קיץ תרגילים צבאיים גדולים שבהם מוצגים כל השכלולים האחרונים באמצעי הלחימה שלה. בתרגיל של קיץ 2011 שנקרא “הנביא הגדול 6” ושבמהלכו נורו טילים בליסטיים רבים, הציגו האיראנים לראשונה טיל “שהאהב 3” בתוך ממגורה משוריינת, נוסח הממגורות שבהם מאוכסנים הטילים הביניבשתיים של רוסיה וארה”ב כשהם מוגנים ממכה ראשונה ומוכנים לירי בכל עת.  נראה שהיה לצעד זה הד דיפלומטי שלילי, מכיוון שממשלת איראן מיהרה לשחרר הצהרת הרגעה לתקשורת עוד בעיצומו של התרגיל. ההצהרה שניתנה ב-  8.6.2011 קבעה כי איראן מתחייבת להגביל את טווחי הטילים שלה ל- 2000 ק”מ. ההודעה הטריה של מפקד משמרות המהפכה אודות הוראת המנהיג העליון להגביל את טווח הטילים האיראניים היא אם כן לפחות הפעם השנייה בעשור האחרון שמגבלת הטווח הזו “נמכרת” למערב. למעשה “נמכרה” מגבלת הטווח הפיקטיבית הזו באופן פחות רשמי מספר רב של פעמים בעבר בצורת דיווחי תקשורת איראניים והצהרות טווח פיקטיביות לגבי כל טיל חדש שנחשף.

כפי שה”פתווה” של עלי חמנאי  שאסרה על איראן לפתח נשק גרעיני הרשימה מספר חוקרים העוסקים בתפוצה גרעינית כך גם ההצהרה על הגבלת הטווח הרשימה חוקרים העוסקים בתפוצת טילים. “כשהדברים באים מפי המנהיג העליון, להכרזה הזו יש יותר משמעות” אמר אחד מהם. באופן פרדוקסלי, לאמון בהבטחה להגביל את הטווח ל-2000 ק”מ מתלווה חוסר אימון ביכולתה הטכנולוגית של איראן להגיע בכלל לטווח הזה. לדוגמא, בפרסום של מכון המחקר השבדי רב היוקרה SIPRI  מ- 30.10.2017 נקבע כי לטיל “קאדר” (אותו טיל שנשא את השלט ” 1947 קילומטר”), יש לאמיתו של דבר טווח של 1600 ק”מ בלבד.  אותו פרסום טוען כי הטיל המתקדם יותר, ה”סג’יל” צפוי אמנם להגיע לטווח של 2000 ק”מ, אך הוא עדיין בפיתוח. האמונה בכנות כוונותיה של איראן משתלבת כאן היטב עם הספקנות לגבי יכולותיה. שני הדברים כאחד משרתים בסינרגיה את הנכונות של הבריות להאמין במה שגורם להם לחוש בטוב.

האיראנים ידועים כאנשי מסחר מהמעולים בתבל, ואמני הונאה רבים היו יכולים לקבל מהם שיעור או שנים. בעזרת “מכירת” אותה סחורה – הגבלת הטווח – מספר פעמים לדיפלומטים ולחוקרים שוחרי שלום, הצליחו האיראנים לנתק בין תכניות הטילים לתכניות הגרעין שלהם ולהגיע להישג ההיסטורי של ההסכם הגרעין, אותו הסכם שנתן לגיטימציה למשטר שקורא פעמיים בשנה (לפחות) להשמדת ארה”ב וישראל, ושנתן לו יד חופשית לעשות במזרח התיכון ככל העולה על רוחו. התוצאות כבר נראות בשטח, ואת המחיר ישלמו עמי האזור והמערב כולו. ג’ורג’ פרקר נתפס בסופו של דבר ונשלח למאסר עולם. מוכרי הגשרים מטהראן הצליחו למכור למערב שוב ושוב את גשר ברוקלין – וקיבלו על כך פרס.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

 

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך