לממשל טראמפ הנבחר יש הזדמנות פז להשיג לפחות שני יעדים חשובים במדיניות החוץ האמריקאית מזה עשרות שנים. הראשון הוא מניעת תפוצה גרעינית. ארה"ב הייתה האדריכלית של האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני (NPT) משנת 1968 ועשתה כמיטב יכולתה למנוע ממדינות לרכוש נשק גרעיני. מדיניות זו, עם חריגים אחדים, עדיין נחשבת להצלחה.
איראן, אויבת מוצהרת של ארה"ב, קוראת תיגר על המדיניות האמריקנית הזאת ומתקדמת באיטיות אל עבר האפשרות לבניית נשק גרעיני. יתרה מכך, בניגוד לפצצות הגרעין של צפון קוריאה, מימוש מאמציה הגרעיניים של איראן יזרז באופן בלתי נמנע שרשרת של תפוצה גרעינית. ארדואן, מנהיג טורקיה, כבר הודיע על כוונתו לחקות את איראן. גם ערב הסעודית הצהירה על רצונה להשיג יכולות בתחום הגרעין, זהות לאלו של איראן. קשה להאמין שמצרים, שמתחרה היסטורית על ההנהגה במזרח התיכון, תישאר מאחור. מזרח תיכון רווי עימותים אלימים עם כמה מדינות גרעיניות הוא סיוט אסטרטגי. יתר על כן, התפתחות כזו תהרוס את משטר ה-NPT.
ארצות הברית מבינה זאת. אכן, ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד התחייבו לא לאפשר לאיראן לעבור את הסף הגרעיני. עד כה, גישתה של וושינגטון בנושא זה, שהסתמכה על לחץ כלכלי על איראן או על השגת הסכמים מחייבים, לא הניבה את התוצאות הרצויות. לכן, מה שנותר לעשות הוא מניעה על ידי שימוש בכוח צבאי.
בעבר היססה ארצות הברית להשתמש בכוח צבאי מחשש לתגובה קשה מצד איראן, ובגלל מגוון סיבות דיפלומטיות. למרבה המזל, איראן כיום פגיעה בהרבה. התקיפות האוויריות של ישראל ב-26 באוקטובר (בתגובה ל-200 טילים בליסטיים איראניים) הרסו, בין היתר, את מערכות ההגנה האווירית של איראן, והשאירו את המרחב האווירי שלה חשוף לתקיפות מהאוויר. התנהגותה התוקפנית של איראן ושל שליחיה מאז אוקטובר 2023 עוררו תרעומת בבירות רבות בעולם. אי לכך, קיימת היום לגיטימציה בינלאומית רחבה יותר למהלכים צבאיים נגד איראן. בנוסף, ישראל החלישה את שלוחותיה של איראן, בראשן חמאס וחיזבאללה, ויכולתן לפגוע במטרות אמריקאיות וישראליות ירדה באופן ניכר.
לכן, תקיפה צבאית אמריקאית בתשתיות הגרעין של איראן, עם ישראל או בלעדיה, תהיה מקובלת יותר בקהילייה הבינלאומית. גם המחיר שאיראן יכולה לגבות קטן בהרבה. במזרח התיכון כולם מעריכים הפגנת כוח, וינהגו בזהירות רבה יותר לאחר תקיפת המתקנים הגרעיניים באיראן.
היעד השני במדיניות החוץ האמריקנית שניתן להשגה סובב סביב הגישה למשאבי האנרגיה במזרח התיכון. ארה"ב דאגה תמיד שהאזור לא ייפול לידיים עוינות לארה"ב ולמערב. כיום, ארה"ב כבר אינה תלויה בנפט מהמזרח התיכון, אך בעלות בריתה באירופה ובאסיה עדיין זקוקים לו.
בעוד שאיראן נקטה עמדה אנטי-אמריקאית קיצונית מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, כיום היא חלק מהברית בין רוסיה לסין. איראן חזקה, בייחוד גרעינית, בגיבוי בעלות בריתה האנטי-מערביות, עשויה להשתלט על מדינות המפיקות נפט וגז באזור הים הכספי ובמפרץ הפרסי. בהיעדר אמריקה נחושה, רוב המדינות במפרץ ולחוף הים הכספי יעדיפו לשתף פעולה עם איראן, שתהפוך לגורם הדומיננטי בשוק האנרגיה העולמי, דבר שיתאים לאינטרסים של סין ורוסיה. רק ארה"ב יכולה למנוע התפתחות כזו, על ידי החלשת איראן או על ידי ניסיון לשינוי המשטר. תקיפה צבאית על תשתיות הגרעין של איראן תאותת לכל שכנותיה של איראן להתרחק מטהרן. לתקיפה יש גם פוטנציאל לערער את המשטר אם ינקטו צעדים נוספים.
ייתכן שהחות'ים יושפעו מהמחיר שיוטל על פטרונם ויסיימו את חסימת נתיב המים הבינלאומי – מֵצַר באב אל-מנדב. הגישה ההססנית של ממשל ביידן בעניין זה, שהוא בעל השלכות בינלאומיות והגובה מחיר יקר מרבות מבעלות הברית של ארה"ב, לא הייתה מועילה.
לארה"ב יש יכולת להשמיד את המתקנים הגרעיניים של איראן ללא צורך בכוחות קרקעיים. הפגנת יכולת ההקרנה של העוצמה האמריקנית היא מרכיב חשוב בארגז הכלים של ארה"ב. תקיפה צבאית אמריקאית על תשתיות הגרעין של איראן יכולה להשיג מטרות נוספות. היא תחזק את תדמיתו של טראמפ כמנהיג חזק – מרכיב קריטי ביחסים הבינלאומיים. הנכונות של ממשל טראמפ להשתמש בכוח צבאי כבר בתחילת כהונתו מעבירה מסר של נחישות ומגבירה את ההרתעה. ה"אל תעשה" של טראמפ ייתפס ברצינות רבה יותר מזה של ביידן.
תקיפה אמריקאית באיראן תיצור הד גדול במקומות רבים בעולם. ייתכן שהיא תסייע לשימור הסטטוס קוו במצרי טאיוואן מול סין. בייג'ינג עשויה לנקוט גישה זהירה יותר גם בדרום הים הסיני. הדבר עשוי אף להשפיע על חישוביו האסטרטגיים של פוטין באוקראינה.
לבסוף, ניסיונותיה של איראן להתנקש במועמד לנשיאות בארה"ב מחייבים תגובה חריפה. התנהגות בלתי מקובלת כזו חייבת להיענש בחומרה. הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית עלולה להפוך אותה לתוקפנית אף יותר. שלילת נשק להשמדה המונית מהאסלאמיסטים בטהרן אינה תגובה בלתי מידתית.
המבצע האווירי יוצא הדופן של ישראל, שהותיר את איראן ללא הגנה אווירית, יצר הזדמנות אסטרטגית לעצור את ההתפשטות הגרעינית, למנוע מאיראן להשיג השפעה רבה יותר בשוק האנרגיה, לרסן את התנהגותה התוקפנית של איראן ולהגביר את ההרתעה האמריקאית. הנשיא טראמפ צריך לנצל זאת לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר, ולהראות לעולם שהוא אינו "צמחוני".
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / NurPhoto
