במהלך מבצע "שאגת הארי" ספגה הכלכלה האיראנית פגיעה רחבה ורב-מערכתית, עד כדי כך שכמעט לא נותר מגזר שלא הושפע באופן ישיר או עקיף. אין מדובר רק בהצטברות של נזקים סקטוריאליים, אלא בהיווצרותם של צווארי בקבוק אסטרטגיים המאיימים על יכולת התפקוד הכוללת של המשק. בין מוקדי הפגיעה המרכזיים ניתן למנות את הפגיעה בסחר במפרץ הפרסי עקב המצור הימי האמריקאי, התקיפות נגד תעשיות הפטרוכימיה והפלדה, הפגיעה במתקני הגז בשדה פ'ארס דרום, ניתוק האינטרנט והפעלת לחץ מתמשך בממד הסייבר והפיננסים. כל זאת מעבר לפגיעה החמורה במגזר התעשייה הצבאית ובמתקני הגרעין.
ההשלכות המקרו-כלכליות כבר ניכרות: לפי הערכה שפורסמה בתקשורת הכלכלית באיראן, התוצר המקומי הגולמי צפוי להצטמצם בשיעור של 8.8% עד 10.4%. אולם נתון זה, חריף ככל שיהיה, אינו משקף במלואו את עומק הפגיעה, שכן הוא מתווסף ללחצים מבניים מתמשכים – סנקציות, אינפלציה גבוהה, פיחות מתמשך במטבע ומחסור כרוני באנרגיה.[1] במילים אחרות, המלחמה אינה יוצרת משבר חדש בלבד, אלא מאיצה ומחריפה חולשות קיימות של הכלכלה האיראנית.
בשלב זה מוקדם עדיין לאמוד את מלוא היקף הנזק, אך אינדיקציות אחדות מצביעות על כך שהמשק האיראני מתקרב לנקודות רגישות במיוחד. בראשן ניצב המילוי של כל יכולות אגירת הנפט הגולמי, העלול לחייב את הפסקת ההפקה מבארות הנפט. זאת כתוצאה ישירה של המצור הימי והפגיעה ביכולת הייצוא. התפתחות זו אינה רק פגיעה זמנית בהכנסות, אלא עלולה להוביל לנזק טכני מתמשך לתשתיות ההפקה עצמן – ובכך לפגוע בליבת המודל הכלכלי של איראן, הנשען במידה רבה על ייצוא נפט ומוצריו.
המשמעות האסטרטגית של הקשיים הכלכליים היא שככל שהם מחריפים כך עשויה לגבור הנכונות של המשטר באיראן לגלות גמישות וללכת לקראת התביעות של ארה"ב בשיחות על הסדר לסיום המלחמה, ובראשן ויתור על מרכיבים משמעותיים מתוכנית הגרעין ופתיחת מצר הורמוז לשיט. המתח שהמשטר האיראני נתון בו הוא סביב השאלה מה מסכן יותר את שרידותו – המשך הסנקציות והחרפת המצב הכלכלי או נכונות לוויתורים העלולה להתפרש כחולשה מבית. ככל שהלחץ מחריף מתחזק לכאורה הטיעון של התומכים בגישה הראשונה, אך ככלל רוב ההנהגה האיראנית הנתונה בידי משמרות המהפכה מאמינה בגישה השנייה ומתנגדת לוויתורים, ודאי לוויתורים מהותיים. כתוצאה מכך, יש נכונות איראנית להגמשות מוגבלות והדרגתיות בהצעות לחידוש המו"מ ולאופי ההסדר, הרחוקות מלענות על הציפיות האמריקניות, ויש צורך בלחץ כלכלי מתמשך וגובר כדי להביא את משמרות המהפכה להסכים לוויתורים משמעותיים יותר.
משאבי האנרגיה של איראן: מצווארי בקבוק תפעוליים לסיכון של שיבוש מערכתי
1. תעשיית הנפט: מהכנסה מרכזית לנקודת אל־חזור פוטנציאלית
תעשיית הנפט, עמוד התווך של הכלכלה האיראנית, לא נפגעה ישירות מגל התקיפות הראשוני של ישראל וארצות הברית, ואף המשיכה לתפקד באופן חלקי בשבועות הראשונים של הלחימה. ואולם, הטלת המצור הימי האמריקאי ב-12 באפריל 2026 שינתה באופן מהותי את תמונת המצב: היכולת לייצא נפט – מקור ההכנסה המרכזי של המשטר – הצטמצמה במהירות, בין היתר בשל תפיסת מכליות והרתעה של שחקנים בינלאומיים. נכון ל-30 באפריל, לפי פיקוד המרכז האמריקני נמנעת יציאתן מהמפרץ של 41 מכליות שנושאות 69 מיליון חביות נפט מאיראן בשווי של 6 מיליארד דולר.[2]
התוצאה המרכזית אינה רק ירידה בהכנסות, אלא היווצרות צוואר בקבוק תפעולי קריטי: קצב ההפקה עולה על קצב הפינוי, והדבר מוביל להתקרבות מאגרי הנפט הגולמי לסף הרוויה כבר בטווח הזמן המיידי.[3] מצב זה עלול לחייב עצירה יזומה או לא מבוקרת של ההפקה – תרחיש הטומן בחובו סיכון לנזק טכני מתמשך למאגרים, שעלול לפגוע ביכולת ההפקה גם לאחר סיום הלחימה.[4]
הטענה האיראנית כי ניתן להסיט עודפי נפט לצריכה פנימית או לשקם במהירות את הנזק[5] משקפת ניסיון להציג שליטה במצב, אך נראה כי זה פתרון חלקי בלבד: הביקוש המקומי מוגבל, ותשתיות הזיקוק וההפצה עצמן נתונות ללחצים. לפיכך, מגזר הנפט מתקרב לראשונה זה שנים לנקודת אל-חזור פוטנציאלית, שבה הפגיעה אינה רק בהכנסות אלא ביכולת הייצור עצמה – פגיעה בעלת השלכות אסטרטגיות על חוסן המשטר.
2. משק הדלק: פגיעה לוגיסטית והשלכות על הפעילות הכלכלית היומיומית
בתחילת המלחמה, ב-7 במרץ 2026, תקף חיל האוויר הישראלי מתחם של מאגרי דלק בטהרן ופגע בכ-30 מאגרים.[6] לפי הרשויות, התקיפות גרמו לאובדן של כ-70–80 מיליון ליטרים של דלק בטהרן. פגיעה זו יצרה זעזוע מיידי בשרשרת האספקה המקומית והובילה את הרשויות לנקוט צעדי ניהול מחסור, ובראשם צמצום תנועת כלי רכב פרטיים והסטת הביקוש לתחבורה ציבורית[7] – מהלך המעיד על ניסיון לייצב את המערכת תחת תנאי לחץ, ולא על פתרון של ממש למחסור.
לצד המסרים המרגיעים מצד המשטר בדבר המשכיות האספקה,[8] בפועל מדובר בפגיעה בעלת השפעה רוחבית: הגבלת ניידות פוגעת בשרשראות אספקה, בשירותים עירוניים, ובהתנהלות הכלכלית השוטפת של עסקים ואזרחים כאחד. במובן זה, משק הדלק אינו רק סוגיה תשתיתית, אלא מרכיב קריטי בתפקוד הכלכלה היומיומית – והפגיעה בו מתורגמת לשחיקה מצטברת בפריון ובפעילות המסחרית.
3. שדה הגז פ'ארס דרום: סיכון להתפשטות משבר האנרגיה לכלל המשק
שדה הגז פ'ארס דרום, המשותף לאיראן ולקטר, מחזיק בכ־8% מעתודות הגז המוכחות בעולם ומהווה אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של איראן. השדה אחראי לחלק ניכר מאספקת האנרגיה המקומית, ובכך משמש כחוליה קריטית המקשרת בין מגזר האנרגיה לבין כלל הפעילות הכלכלית במדינה. על רקע זה, הפגיעה במתקני ההפקה ב-17 במרץ 2026 אינה אירוע נקודתי, אלא בעלת פוטנציאל להשפעה מערכתית רחבה.[9]
היות שרוב הגז המופק מיועד לצריכה פנימית – בעיקר לייצור חשמל ולהזנת תעשיות כבדות ובראשן הפטרוכימיה – כל שיבוש בפעילות השדה עלול ליצור לזמן מוגבל אפקט דומינו: ירידה באספקת החשמל, פגיעה בתפוקת מפעלים, והאטה נוספת בפעילות הכלכלית. בכך, הפגיעה בפ'ארס דרום אינה רק פגיעה בענף האנרגיה, אלא איום ישיר על היכולת של המשק האיראני לתפקד כמערכת מתואמת.
במובן זה, שדה הגז הופך – כל עוד לא יתוקנו הנזקים – לנקודת בעלת חשיבות מערכתית: בעוד שתעשיית הנפט משפיעה בעיקר על הכנסות המדינה, הגז משפיע על עצם היכולת להפעיל את הכלכלה מבפנים.
תעשייה ומסחר: פגיעה במנועי הצמיחה והעמקת השחיקה בשרשראות האספקה
1. התעשייה: פגיעה במוקדי ייצור אסטרטגיים והשבתת שרשראות ערך
התקיפות הישראליות במהלך המלחמה התמקדו במוקדים תעשייתיים מרכזיים באיראן, ובכלל זאת מפעלי פלדה גדולים באצפהאן, ח'וזסתאן והרמזגאן, שהותקפו פעמים מספר, ובמקביל הותקפו מתקנים פטרוכימיים במאהשהר ב-4 באפריל[10] ובעסלויה ב-6 באפריל.[11] לפי דיווחים באיראן, הפגיעות שיבשו את פעילות המפעלים ואילצו חברות רבות התלויות בהם להפסיק או לצמצם פעילות, תוך יצירת סיכון ממשי לאבטלה בקרב אלפי עובדים במתחמים התעשייתיים הגדולים.[12]
הפגיעה בתעשיית הפטרוכימיה נושאת משקל כלכלי משמעותי במיוחד. לפי הערכה שפורסמה בתקשורת האיראנית, המתחם התעשייתי במאהשהר ייצר בשנה הפרסית 1403 (מרץ 2024 – מרץ 2025) מוצרים בשווי של כ-4–5 מיליארד דולר – המהווים בין 1% ל-2% מהתמ"ג האיראני.[13] התקיפה בעסלויה פגעה באחד ממוקדי הייצור המרכזיים של התעשייה, המהווה רכיב מהותי בייצוא האיראני, והובילה להשבתה מלאה של המתקן.[14] מעבר לפגיעה הישירה במפעלים עצמם, תקיפות נגד תחנות כוח המספקות חשמל וקיטור תעשייתי למתחמים אלה יוצרות אפקט מצטבר, שבו גם מתקנים שלא נפגעו ישירות מתקשים לפעול – ובכך מתרחבת הפגיעה לכלל שרשרת הערך התעשייתית.[15]
גם תעשיית הפלדה, המהווה רכיב מרכזי בייצוא ובתעסוקה, ספגה כאמור פגיעה נרחבת. בסך הכול נפגעו חמש חברות פלדה גדולות, בראשן חברת הפלדה מבארכה באצפהאן, המייצרת עשרות מיליוני טונות של ברזל ופלדה ומעסיקה כ-60,000 עובדים. לפי הערכת החברה, תידרש כשנה לשיקום הנזק – פרק זמן המעיד על פגיעה עמוקה ולא רק על שיבוש זמני. מפעל נוסף שנפגע הוא מפעל הפלדה בח'וזסתאן, המעסיק למעלה מ-10,000 עובדים ומהווה גם הוא יצואן מרכזי.[16] במצטבר, הפגיעה בתעשיות הפטרוכימיה והפלדה אינה רק פגיעה סקטוריאלית, אלא שחיקה ישירה במנועי הצמיחה והייצוא של הכלכלה האיראנית.
2. המסחר: שיבוש נתיבי הסחר והעמקת התלות בפתרונות עקיפים
לצד הפגיעה ביכולת הייצור, הלחימה במפרץ הפרסי והמצור הימי פוגעים באופן ישיר גם ביכולת של איראן לנהל סחר חוץ סדיר, למרות שליטה יחסית במרחב מצר הורמוז. קשרי המסחר של טהרן עם מדינות המפרץ נפגעו באופן משמעותי, ובראשם הקשר עם איחוד האמירויות – שחקן מרכזי בייבוא ובהפצה של סחורות לאיראן.[17] דיווחים מצביעים על סחורות רבות שנתקעו באיחוד האמירויות ואינן מגיעות ליעדיהן, כאשר גורמים בטהרן מנסים לעקוף את המגבלות באמצעות ייבוא דרך מדינות שלישיות[18] – פתרון שמשמעותו עלייה בעלויות, האטה בזרימת הסחורות, והגברת חוסר הוודאות.
הפגיעה אינה מוגבלת לאזור המפרץ בלבד. נתוני המכס הסיניים מצביעים על ירידה חדה בסחר בין איראן לסין – מ-907 מיליון דולר במרץ 2025 ל-184 מיליון דולר בלבד במרץ 2026.[19] מדובר בצניחה של כ-80%, המשקפת לא רק שיבושים לוגיסטיים, אלא גם זהירות גוברת של שותפות סחר מרכזיות לנוכח הסיכון המדיני.
בתגובה ללחצים אלו איראן מנסה לפתח מסלולי סחר חלופיים, ובהם מסדרון יבשתי דרך פקיסטן, שאמור לשמש בין היתר לייבוא חיטה – מוצר בסיסי המיובא כיום בעיקר מדרום אמריקה.[20] עם זאת, פתרונות אלה מוגבלים בהיקפם ואינם מסוגלים להחליף את היקף הסחר הימי. עדות נוספת למצוקת הייבוא ניכרת בהחלטת הממשלה מ-4 באפריל להקצות מיליארד דולר לאספקת סחורות בסיסיות, בעיקר מזון[21] – צעד המעיד על מעבר ממצב של שיבוש זמני לניהול משק תחת תנאי מחסור.
חזית הסייבר והמרחב הדיגיטלי: פגיעה במערכת הפיננסית ושיתוק הפעילות הכלכלית המקוונת
1. סייבר: פגיעה ישירה בליבת המערכת הפיננסית האיראנית
אחד הנזקים החריפים ביותר שנגרמו לכלכלה האיראנית במהלך המלחמה נובע ממתקפות סייבר ממוקדות נגד שני הבנקים הגדולים והמרכזיים במשק: בנק ספ'ה[22] ובנק מלי.[23] פגיעה זו אינה רק תקלת שירות נקודתית, אלא מתקפה על תשתית פיננסית קריטית המהווה רכיב מרכזי בניהול תזרים המזומנים של המדינה.
יש לציין כי בנק ספ'ה כבר הותקף בעבר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, אז נגרמו שיבושים חמורים בשירותיו.[24] גם במהלך המלחמה הנוכחית נרשמו הפרעות נרחבות, עד כדי כך שלפי דיווח בסוכנות הידיעות אילנ"א הוחלט להשעות מגבלות על בעלי חשבונות שהצ'קים שלהם חזרו, עד לתיקון התקלות.[25] צעד זה משקף ניסיון לבלום אפקט שרשרת במערכת הפיננסית, ולמנוע התפשטות של משבר נזילות אל כלל המשק.
2. אינטרנט: שיתוק הפעילות הכלכלית הדיגיטלית והיווצרות נזק יומי מצטבר
מאז תחילת המלחמה, האינטרנט האזרחי באיראן מצוי בפועל תחת ניתוק משמעותי, המשבש באופן עמוק את הפעילות הכלכלית השוטפת. הפגיעה חורגת במידה רבה מעבר לתקשורת בלבד, ומשפיעה ישירות על עסקים מבוססי רשת, שירותים פיננסיים, מסחר אלקטרוני ותשתיות ניהול מודרניות של המשק.
לפי הערכה שפורסמה באיראן, הנזק הכלכלי כתוצאה מניתוק האינטרנט עומד על כ-3 עד 5 טריליון תומאן ביום (כ-40–50 מיליון דולר).[26] מדובר בנזק מצטבר בעל אופי יומיומי, אשר לאורך זמן הופך לרכיב מקרו-כלכלי משמעותי ולא רק לשיבוש תפעולי נקודתי.
לצד זאת, גורם רשמי שצוטט בסוכנות הידיעות פארס ניוז ציין כי מגבלות האינטרנט נועדו בראש ובראשונה לצמצם חשיפה למתקפות סייבר, אשר גורמות הפסדים כספיים כבדים – בעיקר במערכת הבנקאית. במקביל, הובהר כי המדינה מפעילה אינטרנט מוגבל עבור קבוצות מקצועיות מסוימות, בהן רופאים, אקדמאים, עיתונאים ומתכנתים, במטרה לאפשר תפקוד חלקי של מגזרים חיוניים.[27]
בפועל, מדובר במודל של "אינטרנט מדורג" המשקף ניסיון לאזן בין ביטחון סייבר לבין המשך פעילות כלכלית – אך כזה שמייצר פגיעה רוחבית בפריון ובתפקוד השוק הדיגיטלי.
סיכום: מכלכלה תחת לחץ לכלכלה בנקודת הכרעה אסטרטגית
המלחמה בין איראן לבין ישראל וארצות הברית גורמת נזק כלכלי רחב היקף, החורג בהרבה מפגיעה סקטוריאלית נקודתית. אף שבכירים במשטר ממשיכים להציג תמונה של שליטה ויכולת תפקוד, תוך הדגשת המשך אספקת סחורות בסיסיות, בפועל ניכרים שיבושים משמעותיים בשרשראות האספקה, במערכת הפיננסית ובתזרים המזומנים של המשק.
במקביל, התקווה האיראנית ליצירת הכנסות באמצעות אגרות מעבר במצר הורמוז אינה מתממשת בשלב זה, בין היתר בשל המצור האמריקאי והאיום בהחלת סנקציות על תשלומים למשטר ולמשמרות המהפכה בגין מעבר ימי.[28]
על רקע זה, איראן ניצבת בפני לחץ מצטבר חסר תקדים המשלב פגיעה באנרגיה, בתעשייה, במסחר ובמערכת הפיננסית והדיגיטלית. כל עוד ארצות הברית ממשיכה במדיניות לחץ עקבית ומתואמת, גובר הסיכון להתקרבות לנקודת משבר כלכלית, בייחוד בהקשר של מגבלות ההפקה והייצוא בענף הנפט.
הגעה לנקודה זו עשויה לחייב בחירה בין פשרה עמוקה שתאפשר גישה מחדש למשאבים ולשוקי הון בינלאומיים לבין המשך אסטרטגיית העמידה תחת לחץ תוך ניסיון למנף את מצר הורמוז ככלי מיקוח. עם זאת, המשך המגמה הנוכחית טומן בחובו סיכון גובר לשחיקה כלכלית ארוכת טווח אשר עלולה להתגלגל גם להשלכות פוליטיות פנימיות ולהגברת האיומים על יציבות המשטר.
המשתנים המרכזיים שעשויים להשפיע על המגמות העתידיות בכלכלה האיראנית עדיין אינם מגובשים לכדי תמונת מצב יציבה, והם תלויים בהתפתחויות טכנולוגיות, ביטחוניות וגאו־פוליטיות מקבילות. בין המרכזיים שבהם ניתן למנות את רוויית בארות הנפט, עוצמת הלחץ הצבאי על תשתיות לאומיות, משטר הסנקציות הבינלאומי, והמשך המגבלות על מרחב האינטרנט הפנימי. לכל אחד מהמשתנים הללו השפעה מערכתית, אך שילוב ביניהם עשוי ליצור אפקט מצטבר משמעותי על יציבות המשק האיראני.
- הפעלת בארות הנפט
אחד האתגרים המבניים החמורים ביותר עבור איראן נוגע לשחיקה הטכנולוגית והפיזית של שדות הנפט המרכזיים, המהווים את עמוד השדרה של הכנסות המטבע הזר של המדינה. כלכלת איראן נשענת באופן משמעותי על ייצוא נפט ומוצריו, בייחוד תחת מגבלות הסנקציות, ולכן כל ירידה בהפקה ובייצוא מתורגמת ישירות ללחץ מקרו־כלכלי. אי-יכולת לייצא ולאגור נפט עלולה לחייב הפסקת הפקה מחלק מהבארות, וזו תחייב תהליכי שיקום והשקעה כספית גבוהה. בהיעדרם, עלול להיווצר צוואר בקבוק משמעותי בענף האנרגיה, עם השפעה רוחבית על תקציב המדינה, שער המטבע והיכולת לממן ייבוא חיוני. - המשך פגיעה בתשתיות לאומיות
המשך חשיפת התשתיות האסטרטגיות של איראן לפגיעות חיצוניות, בעיקר בתחום האנרגיה והלוגיסטיקה הימית, מייצר סיכון מצטבר לתפקוד המשק. תשתיות כגון מתקני ייצוא נפט, ובפרט אזורי מפתח בנתיבי ייצוא, מהוות נקודות תורפה קריטיות. בתרחיש של חידוש או הסלמה בלחימה, פגיעה נוספת בתשתיות אלו עלולה להוביל לשיבושים בשרשראות הייצוא, לירידה בהכנסות המדינה ולפגיעה ביכולת התפעולית של מגזר האנרגיה כולו. מעבר לפגיעה הישירה, קיים גם אפקט הרתעתי על השקעות זרות פוטנציאליות ועל יציבות ציפיות השוק. - משטר הסנקציות הבינלאומי
משטר הסנקציות הוא המשתנה המשפיע ביותר על הכלכלה האיראנית בטווח הבינוני והארוך. המשך הידוק הסנקציות, בשילוב עם לחצים פיננסיים וטכנולוגיים, צפוי להעמיק את הבידוד הכלכלי של איראן ולצמצם את יכולתה להשתלב במערכת הפיננסית העולמית. מנגד, הסדרה מדינית משמעותית עם ארצות הברית עשויה להוביל לשינוי מבני עמוק: פתיחת ערוצי השקעה זרה, שיפור נגישות למטבע חוץ, חזרת מוסדות פיננסיים בינלאומיים לפעילות חלקית בשוק האיראני ועלייה מהירה יחסית ברמת הפעילות הכלכלית הפנימית. לפיכך, מדובר במשתנה בינארי יחסית בעל פוטנציאל טרנספורמטיבי גבוה במיוחד. - המשך ניתוק או הגבלת האינטרנט
מגבלות ממושכות על חופש הגישה לאינטרנט, כחלק ממדיניות ניהול משברים פנימית, כבר פוגעות בפעילות הכלכלית באיראן. אף שהמשטר מנסה לייצר פתרונות חלקיים באמצעות הרשאות סלקטיביות וגישה מדורגת לרשת הגלובלית, הפגיעה ברציפות הדיגיטלית נותרת משמעותית. שיבושי אינטרנט פוגעים ישירות בכלכלה מבוססת שירותים, מסחר מקוון, תשלומים דיגיטליים ותקשורת עסקית, ומובילים לירידה ביעילות העסקית הכוללת. בטווח הבינוני, פגיעה זו צפויה להעמיק פערים חברתיים וכלכליים, ולהגביר לחצים פנימיים על המשטר, בעיקר בקרב שכבות עירוניות ותלויות טכנולוגיה.
* המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-30 באפריל 2026. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.
[1] "הנטל של המלחמה על הכלכלה" (המקור בפרסית – "بار جنگ بر دوش اقتصاد"), דניא אקתצאד, 11 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%D8%AA-%DA%AF%D8%B0%D8%A7%D8%B1%DB%8C-100/4263389-%D8%A8%D8%A7%D8%B1-%D8%AC%D9%86%DA%AF-%D8%A8%D8%B1-%D8%AF%D9%88%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF
[2] "U.S. blockade has redirected 41 ships so far, CENTCOM says", CBS News, April 29, 2026,
https://www.cbsnews.com/live-updates/iran-war-trump-warning-strait-of-hormuz-bab-el-mandeb-threat-oil-prices/?utm_source=chatgpt.com
[3] "New reporting from Bloomberg shows Iran has 22 more days of available storage…" (Post on Brett Erickson's X account), X, April 28, 2026, https://x.com/BrettErickson28/status/2048918200491098596
[4] "Iran on brink of ‘irreversible’ damage to oil fields as storage runs out during blockade", New York Post, April 27, 2026, https://nypost.com/2026/04/27/world-news/iran-on-brink-of-irreversible-damage-to-oil-fields-as-storage-runs-out
[5] "ריאיון מוזר עם השר האמריקאי; הוא אינו מבין את ההבדל בין נפט לבנזין" (המקור בפרסית – مصاحبۀ عجیب وزیر آمریکایی؛ او تفاوت بین نفت و بنزین را نمیفهمد, פוסט בעמוד הטלגרם של פארס ניוז), טלגרם, 28 באפריל 2026, https://t.me/farsna/432054
[6] "צה"ל תקף 30 מאגרי נפט בטהרן – לראשונה מתחילת המלחמה: 'שימש את צבא איראן' ", אתר החדשות Ynet, 8 במרץ 2026, https://www.ynet.co.il/news/article/skiul7ctwl
[7] "הצורך של המדינה היום הוא ניהול צריכת האנרגיה" (המקור בפרסית – "مدیریت مصرف انرژی، نیاز امروز کشور", פוסט בעמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות תסנים), טלגרם, 27 באפריל 2026, https://t.me/Tasnimnews/411021
[8] "הוראותיו החדשות של עארף למנהלים בכירים בממשלה בתנאי מלחמה; החל מהבטחת ביטחון ובחירות ועד דלק, תרופות ומשכורות עובדים" (המקור בפרסית – " دستورات جدید عارف به مدیران ارشد دولت در شرایط جنگی؛ از تأمین امنیت و انتخابات تا سوخت، دارو و حقوق کارکنان"), סוכנות הידיעות אילנ"א, 20 באפריל 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%DB%8C-3/1768501-%D8%AF%D8%B3%D8%AA%D9%88%D8%B1%D8%A7%D8%AA-%D8%A8%D9%87-%D9%85%D8%AF%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86-%D8%A7%D8%B1%D8%B4%D8%AF-%D8%AF%D9%88%D9%84%D8%AA-%D8%AF%D8%B1-%D8%B4%D8%B1%D8%A7%DB%8C%D8%B7-%D8%AC%D9%86%DA%AF%DB%8C-%D8%A7%D8%B2-%D8%AA%D8%A3%D9%85%DB%8C%D9%86-%D8%A7%D9%85%D9%86%DB%8C%D8%AA-%D8%A7%D9%86%D8%AA%D8%AE%D8%A7%D8%A8%D8%A7%D8%AA-%D8%AA%D8%A7-%D8%B3%D9%88%D8%AE%D8%AA-%D8%AF%D8%A7%D8%B1%D9%88-%D8%AD%D9%82%D9%88%D9%82-%DA%A9%D8%A7%D8%B1%DA%A9%D9%86%D8%A7%D9%86
[9] "פ'ארס דרום: שדה הגז הגדול בעולם ועורק החיים של הכלכלה האיראנית" (המקור בפרסית – پارس جنوبی؛ بزرگترین میدان گازی جهان و رگ حیاتی اقتصاد ایران), אתר החדשות BBC, 21 במרץ 2026, https://www.bbc.com/persian/articles/cz783d3w71eo
[10] "הכימיקלים על הגריל: התקיפה הדרמטית של חיל האוויר במאשהאר", מעריב, 4 באפריל 2026, https://www.maariv.co.il/news/military/article-1304902
[11] "מתקפה נגד מתקני הפטרוכימיה בעסלויה" (המקור בפרסית – " حمله به پتروشیمیهای عسلویه"), דניא אקתצאד, 8 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A8%D8%A7%D8%B2%D8%A7%D8%B1-%D9%86%D9%81%D8%AA-126/4262611-%D8%AD%D9%85%D9%84%D9%87-%D8%A8%D9%87-%D9%BE%D8%AA%D8%B1%D9%88%D8%B4%DB%8C%D9%85%DB%8C-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D8%B9%D8%B3%D9%84%D9%88%DB%8C%D9%87
[12] "הנטל של המלחמה על הכלכלה" (המקור בפרסית – "بار جنگ بر دوش اقتصاد"), דניא אקתצאד, 11 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%D8%AA-%DA%AF%D8%B0%D8%A7%D8%B1%DB%8C-100/4263389-%D8%A8%D8%A7%D8%B1-%D8%AC%D9%86%DA%AF-%D8%A8%D8%B1-%D8%AF%D9%88%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF
[13] "תקיפה נגד תשתית הפטרוכימיה" (המקור בפרסית – "حمله به زیرساختهای پتروشیمی"), דניא אקתצאד, 9 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%DB%8C%D8%A7%D8%AF%D8%AF%D8%A7%D8%B4%D8%AA-68/4262796-%D8%AD%D9%85%D9%84%D9%87-%D8%A8%D9%87-%D8%B2%DB%8C%D8%B1%D8%B3%D8%A7%D8%AE%D8%AA-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%BE%D8%AA%D8%B1%D9%88%D8%B4%DB%8C%D9%85%DB%8C
[14] "דיווח על הנזק שנגרם במלחמה לכלכלה האיראנית" (המקור בפרסית – "گزارشی از آسیبهای جنگ به اقتصاد ایران"), סוכנות הידיעות אילנ"א, 27 באפריל 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%D8%A7%DB%8C%D8%B1-%D8%B1%D8%B3%D8%A7%D9%86%D9%87-%D9%87%D8%A7-10/1778679-%DA%AF%D8%B2%D8%A7%D8%B1%D8%B4%DB%8C-%D8%A7%D8%B2-%D8%A2%D8%B3%DB%8C%D8%A8-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D8%AC%D9%86%DA%AF-%D8%A8%D9%87-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86
[15] "תקיפה נגד תשתית הפטרוכימיה" (המקור בפרסית – "حمله به زیرساختهای پتروشیمی"), דניא אקתצאד, 9 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%DB%8C%D8%A7%D8%AF%D8%AF%D8%A7%D8%B4%D8%AA-68/4262796-%D8%AD%D9%85%D9%84%D9%87-%D8%A8%D9%87-%D8%B2%DB%8C%D8%B1%D8%B3%D8%A7%D8%AE%D8%AA-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%BE%D8%AA%D8%B1%D9%88%D8%B4%DB%8C%D9%85%DB%8C
[16] "תקיפה נגד תשתית הפטרוכימיה" (המקור בפרסית – "حمله به زیرساختهای پتروشیمی"), דניא אקתצאד, 9 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%DB%8C%D8%A7%D8%AF%D8%AF%D8%A7%D8%B4%D8%AA-68/4262796-%D8%AD%D9%85%D9%84%D9%87-%D8%A8%D9%87-%D8%B2%DB%8C%D8%B1%D8%B3%D8%A7%D8%AE%D8%AA-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%BE%D8%AA%D8%B1%D9%88%D8%B4%DB%8C%D9%85%DB%8C
[17] "הנטל של המלחמה על הכלכלה" (המקור בפרסית – "بار جنگ بر دوش اقتصاد"), דניא אקתצאד, 11 באפריל 2026, https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%D8%AA-%DA%AF%D8%B0%D8%A7%D8%B1%DB%8C-100/4263389-%D8%A8%D8%A7%D8%B1-%D8%AC%D9%86%DA%AF-%D8%A8%D8%B1-%D8%AF%D9%88%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF
[18] "השקת מסדרון ירוק להאצת ייבוא הסחורות מאיחוד האמירויות" (המקור בפרסית – " راه اندازی کریدور سبز برای تسریع در واردات کالا از امارات "), סוכנות הידיעות אילנ"א, 24 במרץ 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1765036-%D8%B1%D8%A7%D9%87-%D8%A7%D9%86%D8%AF%D8%A7%D8%B2%DB%8C-%DA%A9%D8%B1%DB%8C%D8%AF%D9%88%D8%B1-%D8%B3%D8%A8%D8%B2-%D8%A8%D8%B1%D8%A7%DB%8C-%D8%AA%D8%B3%D8%B1%DB%8C%D8%B9-%D8%AF%D8%B1-%D9%88%D8%A7%D8%B1%D8%AF%D8%A7%D8%AA-%DA%A9%D8%A7%D9%84%D8%A7-%D8%A7%D8%B2-%D8%A7%D9%85%D8%A7%D8%B1%D8%A7%D8%AA
[19] "Iran’s foreign trade suffers wartime collapse", Iran International, April 28, 2026, https://www.iranintl.com/en/202604284103
[20] "החשיבות של הקמת מסדרון התעבורה איראן-פקיסטן / המצור על מצר הורמוז לא יחנוק את איראן" (המקור בפרסית – " اهمیت آغاز کریدور ترانزیتی ایران- پاکستان/ محاصره تنگه هرمز ایران را خفه نمیکند"), סוכנות הידיעות אילנ"א, 13 באפריל 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1772934-%D8%A7%D9%87%D9%85%DB%8C%D8%AA-%D8%A2%D8%BA%D8%A7%D8%B2-%DA%A9%D8%B1%DB%8C%D8%AF%D9%88%D8%B1-%D8%AA%D8%B1%D8%A7%D9%86%D8%B2%DB%8C%D8%AA%DB%8C-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86-%D9%BE%D8%A7%DA%A9%D8%B3%D8%AA%D8%A7%D9%86-%D9%85%D8%AD%D8%A7%D8%B5%D8%B1%D9%87-%D8%AA%D9%86%DA%AF%D9%87-%D9%87%D8%B1%D9%85%D8%B2-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86-%D8%B1%D8%A7-%D8%AE%D9%81%D9%87-%D9%86%D9%85%DB%8C-%DA%A9%D9%86%D8%AF
[21] "ההחלטה החדשה של הממשלה לספק סחורות בסיסיות" (המקור בפרסית – " تصمیم جدید دولت برای تامین کالاهای اساسی / آیا طرح کالابرگ ادامه دارد؟"), אתר החדשות עצר איראן, 24 באפריל 2026, https://www.asriran.com/fa/amp/news/1158586
[22] "סוכנות הידיעות של משמרות המהפכה דיווחה על שיבושים בשירותי האינטרנט בבנק ספ'ה" (המקור בפרסית – "خبرگزاری سپاه از اختلال در خدمات اینترنتی بانک سپه خبر داد"), איראן אינטרנשנל, 10 במרץ 2026, https://www.iranintl.com/fa/202603107349
[23] "סוכנות הידיעות פארס ניוז אישרה שיבושים בשירותים המקוונים של בנק מלי" (המקור בפרסית – "خبرگزاری فارس اختلال در ارائه خدمات آنلاین بانک ملی را تایید کرد"), איראן אינטרנשנל, 10 במרץ 2026, https://www.iranintl.com/fa/202603100475
[24] "איראן במלחמה: חזיתות פנימיות ובינלאומיות בצל המערכה 'עם כלביא' (12–22 ביוני 2025)", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 23 ביוני 2025, https://jiss.org.il/davidi-iran-war-22-june
[25] "בעיית ביטול ההשפעות השליליות של בנק מלי ובנק ספ'ה תיפתר עד יום שלישי" (המקור בפרסית – "مشکل رفع سوءاثر چک های ملی و سپه تا سه شنبه برطرف می شود"), 29 במרץ, סוכנות הידיעות אילנ"א, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1766920-%D9%85%D8%B4%DA%A9%D9%84-%D8%B1%D9%81%D8%B9-%D8%B3%D9%88%D8%A1%D8%A7%D8%AB%D8%B1-%DA%86%DA%A9-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%85%D9%84%DB%8C-%D8%B3%D9%BE%D9%87-%D8%AA%D8%A7-%D8%B3%D9%87-%D8%B4%D9%86%D8%A8%D9%87-%D8%A8%D8%B1%D8%B7%D8%B1%D9%81-%D9%85%DB%8C-%D8%B4%D9%88%D8%AF
[26] "ניתוקי האינטרנט הגיעו לחודשיים / נזקי ניתוק האינטרנט מוערכים בעד 300 אלף מיליון תומאן" (המקור בפרסית – قطعی اینترنت دوماهه شد / خسارتهای قطعی اینترنت تا ۳۰۰ همت برآورد میشود), ח'בר אונליין, 28 באפריל 2026, https://www.khabaronline.ir/amp/2211497
[27] "סיפור מאחורי הקלעים של מגבלות האינטרנט…" (המקור בפרסית – " روایتی از پشتپرده محدودیتهای اینترنت…", פוסט מתוך עמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות פארס ניוז), טלגרם, 26 באפריל 2026, https://t.me/farsna/431727
[28] "1249. Are 'toll' payments to Iran for safe passage through the Strait of Hormuz authorized?", OFAC, April 28, 2026, https://ofac.treasury.gov/faqs/1249
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
