בעוד שרוב הקשב הישראלי נתון לשאלה כיצד ניתן להשיג את שני יעדי המלחמה – סילוקו הצבאי והפוליטי של חמאס מעזה ושחרור החטופים – דעת הקהל העולמית, וביתר שאת זו של הציבור הפלסטיני, רואה את הסוגיה בהקשר הרחב יותר של הסוגיה הפלסטינית בכלל, ובעיית עזה בפרט.
המסקנה הזו מתבקשת מניתוח google trends על פני השנה האחרונה למושגים "פלסטין", "חמאס", "עזה", "הרשות הפלסטינית" והמושג "הרשות הפלסטינית" בערבית, בעברית ובאנגלית. מנוע חיפוש זה, הגדול בעולם, עוקב אחר החיפושים של מושגים על פי המיקום של המחפשים על פני תקופות שונות (ביום האחרון, בשבוע האחרון, בשלושת החודשים האחרונים, בשנה האחרונה ובחמש השנים האחרונות) ומדרג אותם באופן יחסי על ידי יצירת עקומות שמכמתות את החיפושים לכל מושג עד חמישה מושגים. הניתוח הבא מבוסס על ממצאים בשנה החולפת, כשהחיפוש התבצע ב-9 במרץ השנה.
אפשר לראות בעליל (טבלה 1) עד כמה ישראלים התמקדו במשך המלחמה על מרחב עזה ועל אופי האויב, חמאס, כשהמאמץ המלחמתי עומד במרכז. החיפוש אחר שני המושגים הללו עולה בהרבה על פני החיפוש האחר – המושג "פלסטין" – שהקשרו רחב יותר ובעיקרו פוליטי. מסקנה זו מתבקשת הן מחלוקת העקומות, הן מהטבלה הטורית שלצידה שמכמתת באופן יחסי את החיפוש לכל מושג על פני כל הזמן בלי להתחשב בתנודות בין המושגים לנוכח מאורעות שונים כגון חיסולו של סינוואר, שהקפיץ את החיפושים אחר חמאס למשך זמן קצר. בסך הכול, יש מתאם בין העקומות לבין הכמות בטבלה הטורית. שניהם מחזקים את המסקנה שישראלים ראו את המלחמה בעיקר כבעיה מרחבית, הסוגיה מה לעשות עם עזה, ואיך להתמודד עם חמאס צבאית ופוליטית. ברור מניתוח הנתונים הללו שהרשות הפלסטינית נתפסת על ידי המחפשים כגורם שולי ביותר.
ניתוח התפלגות החיפושים של אותם מושגים בקרב הפלסטינים (טבלה 2) מראה תמונה שונה לגמרי. אם בקרב הישראלים, המושג "פלסטין" היה שולי לעומת המושג המרחבי ("עזה") או הגורם הצבאי והפוליטי, "חמאס", הרי שבקרב המחפשים הפלסטינים המושג שהם חיפשו לרוב הוא דווקא "פלסטין", כשהחיפושים על עזה, וביתר שאת על החמאס, משתרכים הרחק מאחור. הדבר נכון במיוחד לגבי החמאס. יש לשער מהנתונים שהפלסטינים רואים את חמאס ככלי להגשמת היעד של שחרור פלסטין – אמצעי ולא המהות. למה הדבר דומה? השוואת החיפושים בין המושגים "ישראל" וה"ליכוד" מראה בקרב שני הציבורים שה"ממלכתי" גובר על המפלגתי, שהשלם הוא הרבה יותר מחלקיו. טבלה זו ממחישה את המשבר הפנימי בקרב הציבור הפלסטיני: הוא מאוחד בתפיסתו הכוללת וסובל מהפילוג החריף בין שני השחקנים הפוליטיים הדומיננטיים, חמאס מזה ופתח והרשות מזה. ניתוח הנתונים מחזק את הרושם שממילא מובא במדיה הפלסטינית הכללית שהציבור הפלסטיני באותה מידה שהוא כמה לאחדות, נמאסו עליו הפלגנות והקיטוב החריף בין חמאס ופתח.
ומה לגבי דעת הקהל בעולם כולו? האם היא נוטה לראות את המלחמה דרך הפרדיגמה הישראלית או זו הפלסטינית? ניתוח העקומות של החיפושים מראה שדעת הקהל העולמי נוטה יותר לראות את מאורעות המלחמה דרך המבט הפלסטיני, אם כי באופן מרוכך יותר. רוב החיפושים התמקדו במושג "פלסטין" (כפי שהטבלה הטורית ממחישה). גם הדירוג בין שלושת המושגים העיקריים דומה לדירוג הפלסטיני, כשהחיפוש אחר "עזה" רב יותר מאשר אחר המושג "חמאס". באותה עת, המודעות לפועלו של חמאס הרבה יותר מובהקת בקרב דעת הקהל העולמי מאשר בחיפושים על ידי הפלסטינים. יש להדגיש שמדובר בחיפוש אחר המושגים באנגלית, כך הישראלים מתמקדים בבעיה המרחבית הספציפית "עזה" ובאופי האויב חמאס; לעומת זאת הפלסטינים, ובמידה מרוככת יותר דעת הקהל העולמית, חיפשו לרוב את המושג "פלסטין" לעומת "עזה" או "חמאס", נתון המצביע על תפיסה כללית יותר של הסכסוך.שהנתונים נכונים בעיקר למדינות דוברות אנגלית ולמדינות כמו הולנד והמדינות הסקנדינביות שאזרחיהן בקיאים בשפה בין-לאומית זו.
לנוכח היחסים המיוחדים בין ישראל וארה"ב, יש חשיבות מיוחדת לבחינה של התפלגות החיפושים בארה"ב. בסך הכול הדירוג בין שלושת המושגים החשובים תואם את הפרדיגמה בקרב המחפשים הפלסטינים והמחפשים בעולם כולו. אבל ברור, הן מהעקומות והן מטבלת הטורים, שההתפלגות ביניהם מרוככת יותר אף מדעת הקהל העולמית, וזאת בשני מובנים: היחס לחמאס הרבה יותר מועצם, ובסך הכול החיפושים אחר המושגים "עזה" ו"חמאס" ביחד רבים יותר מהחיפושים אחר Palestine. המסקנות הללו נכונות גם ספציפית לגבי בירת ארה"ב, שבה שוכנים משרדי הממשל, מכוני המחקר הגדולים למדיניות חוץ ואוניברסיטאות חשובות המתמחות ביחסים בין-לאומיים כמו אוניברסיטת ג'ורג'טאון, ג'ורג וושינגטון ו-SAIS.
לסיכום, אנשים מחפשים בגוגל, מכונת החיפוש הגדולה ביותר בעולם, מה שהם חושבים כחשוב אבל גם מושגים שעימם הם מזדהים. כך, למשל, צרפתים יחפשו את המושג "צרפת" הרבה יותר מכל מושג פוליטי אחר. ניתוח ההתפלגות של המושגים הרלוונטיים לסכסוך במשך המלחמה בקרב הישראלים, הפלסטינים, בעולם כולו ובפרט בארה"ב מראה פערים גדולים, בעיקר בין תפיסתם של הישראלים לבין זו של כל השאר. הישראלים מתמקדים בבעיה המרחבית הספציפית "עזה" ובאופי האויב חמאס; לעומת זאת הפלסטינים, ובמידה מרוככת יותר דעת הקהל העולמית, חיפשו לרוב את המושג "פלסטין" לעומת "עזה" או "חמאס", נתון המצביע על תפיסה כללית יותר של הסכסוך. נראה שהניסיון להבליט את הטבח שביצע חמאס לא נשא פרי בדעת הקהל העולמית, והוא לא נתפס כאחראי להשלכות של המלחמה על אוכלוסיית עזה. צריך, אם כן, להגביר את המאמצים בכיוון זה, כולל שימוש מסיבי יותר בסרטוני הרשע שהרוצחים בחמאס והפלגים האחרים בעצמם צילמו. שוליותה של הרשות כפי שהיא משתקפת מהעקומות בקרב כל פלחי דעת הקהל שנסקרו מלמדת על הספק הגדול אצל כל הקהלים באשר ליכולתה למלא תפקיד מרכזי "ביום שאחרי".
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
