מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

ממי בישראל חמאס שואב עידוד?

אתרי תקשורת ישראלים

ניתוח תוכן שיטתי של אתר חמאס ידוע על פני שלושה שבועות מראה שחמאס דולה מסרים חיוביים לדעתו בעיקר מדבריהן של דמויות הידועות בהתנגדותן העזה לממשלה ולעומד בראשה, מערוצי טלוויזיה ומאתרי עיתונות עם מסרים דומים. עיתון הארץ מוביל את הרשימה. המיקוד הוא על מקורות ישראליים המטילים ספק בניהול המלחמה ובהישגי צה"ל בעזה.

אתרי מדיה המזוהים עם הימין מרבים לבקר דמויות ואתרי מדיה שהם מזהים כשמאליים על כך שהם משרתים את חמאס. האתרים המותקפים, מצידם, דוחים בתוקף, ואף בשאט נפש, את הטענה הזו. השאלה היא מי צודק? האם אתרי חמאס מרבים לצטט דמויות אנטי-ביביסטיות יותר מפרשני ימין, אתרים ביקורתיים לממשלה כמו כאן 11 וערוצי 12 ו-13 יותר מערוץ 14 ואתרי עיתונות "שמאליים", הארץ למשל, יותר מאשר ישראל היום או מקור ראשון? ולא פחות חשוב, מה הם הנושאים שהמקורות הישראליים מתמקדים בהם שמעוררים את אנשי החמאס לתת להם פרסום לקהל שלהם?

 כדי לענות על שאלות אלו, ציינו וניתחנו הערכות ופרשנויות מדמויות ואתרים ישראליים שהופיעו באתר חמאס מרכזי בשם פלסטין און ליין (בערבית) על פני שלושה שבועות מה-6 ל-27 בספטמבר.

חשוב לציין שבאתרי חמאס לעולם לא תמצא מילה טובה על ישראל או על ישראלים. כל הערכה או פרשנות ממקור ישראלי או מדמות ישראלית תובא רק אם אנשי חמאס חושבים שהערכה או פרשנות זו משרתת את הארגון, ובאותה נשימה כמעט פוגעת לדעתו בישראל, אויבו המושבע. לכן הוא נקרא לרוב באתרים אלה "אל-כיאן אל-צהיוני", או הישות הציונית, ואם יש אזכור לישראל הוא יבוא במירכאות – מאפיין סגנוני בערבית המביע זלזול ושאט נפש למושג שבתוך המירכאות.

ובכן, הנתונים הכלליים לגבי שלוש הקטגוריות של מקורות ישראליים שהובאו באתר זה – דמויות, ערוצי טלוויזיה ואתרי עיתונות – מראים בעליל שחמאס משתמש במסרים חיוביים מבחינתו לרוב מצד שמאל של המפה הפוליטית הישראלית (כשהאפיון של שמאל נובע בעיקר מטון ביקורתי של מקור זה כלפי הממשלה והעומד בראשה).

ההעדפה הזו בולטת ביותר לגבי עמדות של אישים כשבחלקם צוין מקור הידיעה, אבל בכמה מהם לא ציון המקור. מתוך 11 הדמויות הישראליות שדעתן הובאה באתר החמאסי רק דמות אחת, ח"כ עמית לוי מטעם הליכוד, הינה איש ימין מובהק. כל השאר הן ממבקרי הממשלה וראש הממשלה המובהקים. הללו כוללים את ראש האופוזיציה לפיד, בני גנץ, יאיר גולן, נחום ברנע, האלופים לשעבר ישראל זיו וגד שמני.

רשימת האזכורים אינה זהה למספר הדמויות המצוטטות, וזאת בשל העובדה שאלוף במילואים יצחק בריק זוכה לארבעה אזכורים נרחבים, כמוהו כלפיד, כששניהם מצוטטים שמונה פעמים מתוך סך כל 19 האזכורים של כל הדמויות בתקופה הנסקרת. את המקום השני ברשימת האזכורים תופסים ח"כ עמית לוי ואלוף זיו, עם שני אזכורים כל אחד. שלוש הדמויות, בריק, לוי וזיו, מוזכרות בנוגע להערכתן (השלילית) לניהול המלחמה בעזה. ככל שההערכה שלילית יותר, היא חיובית יותר מבחינת החמאס ולכן הבלטת פרשנותן.

העדפת חמאס לצטט פרשנויות מהצד השמאלי של המפה גם מתגלה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המוזכרים באתר פלסטין און ליין. ערוצי כאן 11, 12, 13 ורדיו 103 FM זוכים ל-22 אזכורים, לעומת ארבעה אזכורים לשני ערוצים ימניים, ערוץ 14 וערוץ 7. הערוץ ה"שמאלי" המאוזכר ביותר היה כאן 11 עם 8 אזכורים, 7 אזכורים לערוץ 12 וארבעה אזכורים לערוץ 13. בצד הימני התחלקו האזכורים בשווה, כששני האזכורים של ערוץ 7 קשורים לאותה פרשנות של ח"כ עמית לוי שביקר קשות את ביצועיו של צה"ל במלחמת חרבות ברזל.

התמונה דומה לגבי אתרי העיתונות. מתוך סך כל 26 האזכורים, שישה בלבד הם מעיתון שאפשר לאפיין אותו כימין רך. כל האזכורים האלה הם מהג'רוזלם פוסט, אתר בשפה האנגלית שיש לו תפוצה רחבה מחוץ לישראל. שני האתרים העיתונאיים המובילים בקרב הימין, ישראל היום ומקור ראשון, אינם מוזכרים כלל.

בצד שכנגד "מככב" אתר הארץ עם 11 אזכורים – ממצא שספק אם יפתיע רבים לנוכח ההתאמה בין חריפות הביקורת שיש בו כלפי הממשלה וראש הממשלה לבין העניין שזה מעורר אצל חמאס. ידיעות אחרונות זוכה למקום השני עם שבעה אזכורים, ובמקום השלישי והאחרון מעריב, עם שני אזכורים.

בסך הכול, ככל שהדמות או מקור המדיה ביקורתי יותר לממשלה הנוכחית כך חמאס חפץ בפרשנות אותו מקור.

לגבי הנושאים שחמאס חושב שמשרתים אותו ביותר עומדת בראש הרשימה ביקורת כלפי ניהול המלחמה וביצועיו של צה"ל. כותרת של מאמר מה-26 בספטמבר, המבוססת על ציטוטים נרחבים מדברי אלוף (מיל.) יצחק בריק, ממחישה במה מדובר: "עיתונים בעברית: חמאס נמצא בכל אזורי עזה וחיילינו (הכוונה ללוחמי חמאס) ממשיכים להכות מעל ומתחת לקרקע". בריק מצוטט באומרו לאחר שש פגישות עם ראש הממשלה ש"נתניהו יודע היטב שמיטוט חמאס אינו ישים והוא נוקט עמדה זו רק כדי לרצות את סמוטריץ' ובן-גביר". מתוכן המאמר מובן שחמאס מחפש רוח גבית בשעתו הקשה דווקא ממקורות האויב. ברוח דומה מופיע מאמר שבו נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, טען שישראל "אינה מוכשרת למלחמות ארוכות ולכן נתניהו המציא את השקר של פילדלפי" – וזו בשעה שהארגון עצמו מסרב להסכם כל עוד ישראל אינה מתחייבת מראש לנסיגה מפילדלפי ומעזה כולה עוד לפני הסבב השני והסופי של ההסכם המשוער לגבי החטופים.

לסיכום, ניתוח תוכן של אתר חמאסי חשוב מראה בעליל שהוא שואב עידוד מהערכותיהן ופרשנותן של דמויות ואתרים שביקורתיים כלפי הממשלה והעומד בראשה, בעיקר בנוגע לניהול המלחמה בעזה וחולשותיו כביכול של צה"ל. הרוב הנחרץ של ביקורת זו מופיע באתרי מדיה המאופיינים בטון ביקורתי כלפי הממשלה הנוכחית ושאפשר להגדירם כשמאל בקונטקסט הישראלי. גם בתוך הקטגוריה השמאלית יש מדרג של אזכורים הממחיש שככל שהאתר ביקורתי יותר, ההסתברות שהחמאס יאזכר אותו גדול יותר. הבולטות של הארץ ממחישה זאת.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


תמונה של פרופסור הלל פריש

פרופסור הלל פריש

פרופסור הלל פריש הוא עמית בכיר במכון. הוא פרופסור אמריטוס ממחלקות למדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. הוא פרסם מספר ספרים, כולל הספירה לאחור לקראת מדינה: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובעזה, צבא הפלסטיני: בין מיליציות לצבאות, ו-ביטחון ישראל ואזרחיה הערבים (כולם באנגלית).

פרסומים אחרונים

צפו בהקלטה של ערב העיון שהתקיים בתאריך 11.02.2025...
צפו בהקלטת הרצאתו של הרצאה של אלוף במיל׳ יעקב עמידרור שהתקיימה בתאריך 3.2.2025...
צפו בהרצאתו של ד״ר עמנואל נבון שהתקיימה בתאריך 16.1.2025 במסגרת סדרת ההרצאות ״איך מתכוננים לנשיאות טראמפ השנייה?״...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם