בעקבות המסע התקשורתי הבלתי פוסק להחזיר את החטופים "בכל מחיר" כמעט נעלמו מהשיח ההשלכות החמורות של ממדי העסקה הנוכחית, שתוחרפנה אם ישראל תשלים עם מימוש שלב ב. אפשר לסווג את ההשלכות של העסקה בכמה מישורים: 1) חיזוק מעמד חמאס במערכת הפלסטינית והצדקת דרך הג'יהאד שהיא מייצגת בקרב הפלסטינים והעולם המוסלמי; 2) ויתור על נכסים אסטרטגיים; 3) שיקום עוצמת ושליטת חמאס בעזה; 4) ההשלכות הצפויות של עצימות הלחימה בכל הקשור לאבדות הצפויות בנפש בקרב חיילינו והעלויות הכלכליות העתידיות בעקבות העסקה.
כדי לצמצם מחיר כבד זה על ישראל למנף את הנכסים שברשותה: השליטה באספקה של סיוע לרצועה; היכולת להפעיל כוח צבאי גדול נגד חמאס; היכולת למנוע את שיקום הרצועה והגיבוי המתעתע של נשיא ארה"ב, טראמפ, למהלכי כוח ישראליים להפעלת לחץ על חמאס בהקשר של שחרור החטופים ולהביא להפחתת המחיר הכרוך בכך.
השלכות קבלת תנאי חמאס לשחרור החטופים על הזירה הפלסטינית ומעבר לה
תשלום "כל מחיר" עבור שחרור החטופים משמעותו השלמה עם המשך שליטה אפקטיבית (גם אם לא בהכרח פורמלית) של חמאס ברצועה, תוך הסרת המצור ושחרור נרחב של מחבלים פלסטיניים מהכלא. מציאות כזו תוצג על ידי חמאס, ותתקבל בציבור הפלסטיני, כהישג משמעותי של ארגון הטרור וכהוכחה לצדקת דרך הג'יהאד שבה הוא צועד, למרות הנפגעים הרבים מקרבו ומקרב האוכלוסייה בעזה, ועל אף הנזק הכבד לתשתיות ברצועה. מסר כזה יחזק את התמיכה בו ובדרכו לא רק במערכת הפלסטינית, אלא גם בעולם האסלאם בכלל. אומנם המכה הקשה שספג הציר האיראני ממתנת את חומרת התופעה, אבל הישג כזה של חמאס יאושש במידה מסוימת גם את איראן ובעלי בריתה.
ויתור על נכסים אסטרטגיים
כבר ב-23 בפברואר, קצת יותר מחודש לאחר חתימת ההסכם (ב-19 בינואר), קיבלנו תזכורת לגבי ההשלכות של ויתור על ציר נצרים שביתר את הרצועה לשניים וחזרת תושבי העיר עזה וצפון הרצועה למקומות מגוריהם. בפעם הראשונה מאז המבצע הקרקעי בסוף אוקטובר 2023 הוחלט על כוננות מרבית בצפון העוטף מחשש לחדירת מחבלים.
בנקל אפשר להבין את הסיבות לכך.לאחר חתימת ההסכם נעו בציר החוף עשרות אלפים ברגל ובעגלות צפונה באין מפריע. יש לשער שחדרו מאות מחבלים כשבתיקיהם ובבלוני הגז (לבישול) שרבים מהם נשאו אמל"ח למכביר. גם בציר השני, בכביש צלאח אל-דין שמיועד למעבר רכבים, הבקרה בידי הבודקים האמריקאים הייתה בלתי מספקת בעליל. על פי דיווח בערוץ אל-חדת' הסעודי, שלווה בתיעוד ויזואלי, כעשר מכוניות עברו בדיקה כל חצי שעה, כביכול, שלוש דקות לכל מכונית עמוסה בציוד. כמובן, זמן הבדיקה נטו היה הרבה פחות בהינתן שהמכונית הבדוקה צריכה להתניע ולעזוב את מקום הבידוק וכשהמכונית המיועדת לבדיקה צריכה להגיע למקום הבידוק ולפרוק את המכונית מנוסעיה הרבים. יתרה מכך, באזור הבדיקה לא היה אזור חפור שמתוכו הבודק היה יכול לבדוק את תחתית הרכב כדי למנוע הברחת אמל"ח בתחתית המכונית.
שיקום עוצמת ושליטת חמאס בעזה
אבל אולי החמור מכול מבחינת ישראל הוא השלכות העסקה על ההתעצמות הפוליטית והצבאית של חמאס ושאר ארגוני המחבלים. כבר לאחר הפעימה השביעית של השלב הראשון (מתוך שלושה שלבים מתוכננים על פי ההעסקה), ישראל שחררה מעל 300 אסירים שנידונו למאסרי עולם – יותר מששוחררו בעסקת שליט (280 אסירים שנשפטו למאסר עולם). עם כל הקושי לקבל זאת, חלק מהמחבלים המרצחים האלה נתפסים כמודל לחיקוי בעיני החברה הפלסטינית, אנשים שהצליחו לתכנן פיגועים, לחמוק מהיד הארוכה של שב"כ וצה"ל, למצוא שותפים שלא יחשפו אותם ובקור רוח לבצע את זממם. למשל, בפעימה השביעית שסגרה את שלב א, ישראל שחררה את עבד אל-נאסר עיסא, יליד 1969, אחד ממקימי הזרוע הצבאית של חמאס, מועמד טבעי לרשת את מוחמד דף כרמטכ"ל הבא של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרועו הצבאית של הארגון.
כידוע, המתכנן הראשי ומנהיג הטבח של ה-7 באוקטובר, יחיא סנוואר, ועימו לפחות עשרה מחבלים שנמנו עם בכירי החמאס בדרג הפוליטי והמבצעי, היו בין המחבלים שהשתחררו בעסקת שליט. בקרב הדרג הפוליטי בלט במיוחד רווחי מושתהא, שהקים יחד עם יחיא סנוואר את ארגון ביטחון הפנים של חמאס, שבין השאר הוציא להורג פלסטינים באשמת שיתוף פעולה עם ישראל. לאחר שחרורו מונה לחבר הלשכה המדינית של הארגון, והיה לפי מקורות ביטחוניים אחד מחמשת בכירי חמאס שקיבלו את ההחלטה על ביצוע מתקפת שבעה באוקטובר ומועדה. עוד אסיר כבד ששוחרר באותה עסקה, אם כי לא נשפט למאסר עולם, הוא חוסאם בדראן, שמונה לאחד מבכירי הלשכה המדינית של חמאס.
עם הדרג המבצעי הבכיר נמנו זאהר ג'בארין, ממתכנני חטיפת לוחם משמר הגבול נסים טולדנו ורציחתו, שהפך לסגנו של סאלח אל-עארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, והחליף את אל-עארורי לאחר שחוסל בידי ישראל, וג'יהאד ירמור, האחראי לחטיפת נחשון וקסמן, שגם הוא עבד במחיצתו של אל-עארורי בנציגות חמאס בטורקיה. משוחררי עסקת שליט הכבדים בלטו במיוחד במטה הגדה של החמאס בעזה, שמטרתו הכוונה ותמיכה בטרור חמאס ביהודה ושומרון. בין הבולטים ביניהם: יאסין רביע, ראש המטה, ח'ווילד רמד'אן, בין מבצעי הפיגוע הקשה ביצהר ב-1998, ח'אלד אל-נג'אר, חבר לשעבר ב"חוליית סילוואד" (כפר ליד עפרה) שרצחה את צבי גולדסטיין ואת שולי הר-מלך, בעלה של לימור, שנפצעה קשה בפיגוע ומכהנת כיום כחברת כנסת. חבר מטה נוסף, מחמוד קוואסמה, היה מעורב בתכנון רצח שלושת הנערים, יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח, פיגוע שהניע אירועים שהובילו למבצע עופרת יצוקה בקיץ 2014, והיה ממונה על ארגון חמאס בגדה, ועבד אל-עזיז צאלחה, ממשתתפי הלינץ' ברמאללה, שבו נרצחו שני חיילי צה"ל.
מסמך חשוב שפורסם באל-ג'זירה ובאתרים של החמאס מונה שבעה הישגים אסטרטגיים שהארגון השיג כביכול. הראשון במעלה, לדעת המסמך, הוא שחרור האסירים הכבדים, ובייחוד אלה שנשפטו למאסרי עולם. הצפי של הארגון הוא שבשלבים הבאים העסקה תניב את שחרורם של כל 600 השפוטים למאסר עולם כולל מנהיג פת"ח, מרוואן אל-ברע'ותי, ומנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין, אחמד סאדאת. הכללת שמות אלה נועדה להראות שחמאס פועל לטובת התנועה הפלסטינית בכללותה. מה שבאמת עומד לנגד עיני החמאס הוא התקווה שממאגר איכותי גדול זה יוכל הארגון למלא את שורות מנהיגיו ואת שורות הפיקוד הבכיר, שנפגעו קשות במשך המלחמה.
ההשלכות הצפויות של עצימות הלחימה על המדינה וצה"ל
"ייבוא" מחבלים ואמל"ח מלווה ביצירה מחדש של סביבה צפופת אוכלוסין בצפון הרצועה, ופירושה של זו הוא שחזרנו מבחינה אסטרטגית למצב ששרר ערב הטבח. יש לשער שבזמן שבין קיום העסקה לבין חידוש הלחימה החמאס יתבסס, כך שנראה את ההשלכות על ההבקעה מחדש הדומות להבקעה בחודש הראשון של הלחימה מסוף אוקטובר 2023 לסוף נובמבר. בחודש הראשון להבקעה נהרגו 89 חיילים, לעומת ממוצע של 22 הרוגים בחודשים שלאחר מכן.
לגודל סדרי הכוח הדרושים להבקעה ואופיים גם השלכות כלכליות ופיסקליות עצומות. כזכור, הסד"כ הדרוש מנה 300,000 חיילים, רובם לוחמי מילואים שמשולמות להם משכורות הזהות ואף גבוהות יותר ממה שהרוויחו באזרחות. על פי היועץ הכספי לרמטכ"ל, בכנס בנובמבר 2024, העלות הישירה של איש מילואים בצו 8 עמדה בממוצע במהלך המלחמה על 29 אלף שקלים בחודש לעומת 3,374 שקלים של עלות קיום לוחם בסדיר. בנוסף לנטל הפיסקלי, צריך לחשב את העלות הכלכלית העקיפה שכוח אדם זה, שהפרופיל שלו גבוה בהרבה מהממוצע במשק, נמצא בלחימה ולא בפעילות כלכלית פרודוקטיבית. פילוח לוחמי המילואים לפי מדדים סוציולוגיים מראה מתאם גבוה בין רמת ההשכלה וההכנסה לבין שירות קרבי בקרב המילואים, כך שרובם באים מהעשירונים העליונים מבחינת הכנסה והשכלה.
סיכום
המסע התקשורתי מהדהד השכם והערב את קריאות נציגי משפחות החטופים לשחררם "בכל מחיר". אין פלא, אפוא, שהמחיר של עסקה זו הוא גבוה מאוד, ולנוכח אובדן הנכסים האסטרטגיים, העלות העתידית של ההבקעה לעזה אם וכאשר תתחדש הלחימה וחידוש שורות הפיקוד של החמאס תהיה אף היא גבוהה מאוד.
כדי לצמצם מחיר כבד זה על ישראל למנף את הנכסים שברשותה: השליטה באספקה של סיוע לרצועה; היכולת להפעיל כוח צבאי גדול נגד חמאס; היכולת למנוע את שיקום הרצועה והגיבוי המתעתע של נשיא ארה"ב, טראמפ, למהלכי כוח ישראליים להפעלת לחץ על חמאס בהקשר של שחרור החטופים ולהביא להפחתת המחיר הכרוך בכך.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Achille Abboud
