תומכי עסקת השבויים בכל מחיר, ביניהם ערוצי תקשורת מרכזיים, טוענים שאמצעים טכנולוגיים בציר פילדלפי ימנעו הברחות אמצעי לחימה לחמאס גם לאחר נסיגת צה”ל. לאמירות הללו אין כל שחר, וזאת בשל ארבע סיבות.
סיבה ראשונה: מכשול סטטי אינו יכול לעמוד לאורך זמן בפני האדם החושב, העורך תצפיות, הלומד, המנתח, היוזם והממציא מענה. ההיסטוריה הקצרה של הציונות ומדינת ישראל מלאה דוגמאות המוכיחות בצורה כואבת שמכשולים סטטיים אינם עומדים בפני אויבים שלמדו את המכשול ומצאו את הדרכים לנטרל אותו.
הדוגמה הבולטת ביותר היא ממלחמת יום כיפור. רבים השוו בין ההפתעה וכישלון ההגנה שהתרחשו ב-7 באוקטובר לבין הכישלון המודיעיני וההגנתי שישראל חוותה ב-1973. אחד מהממדים החשובים ביותר בכישלון זה נוגע למכשול הטכנולוגי שהיה אמור לעצור את האויב. אז שמה ישראל את יהבה על קו בר לב, שאחד ממרכיביו המרכזיים היה מערכת צינורות מלאים דלק לאורך התעלה שהבערתם הייתה אמורה לשמש כמאכולת אש לפולשים המצרים. בזמן אמת מערכת הבערת הצינורות לא פעלה, ואף אילו פעלה – הכוחות המצריים גיבשו אמצעים לנטרל אותה.
גם לפני 1973 היה עלינו לדעת את מכשלות המכשול הסטטי. כבר בזמן המנדט הבריטי היינו עדים לכישלונו של מכשול כזה. כשפרעות הערבים התגברו ב-1936, החליטו הבריטים להקים גדר בין לבנון לארץ ישראל כדי לעצור את הברחות אמצעי הלחימה והמסתננים מלבנון ומסוריה. התוצאה לא איחרה לבוא. אנשי בולשת בריטיים הודיעו לרשויות שמוטות הברזל והתיל שהיו חלק מהגדר פורקו ונמכרו בשוקי ביירות.
אולי הדוגמה הבולטת ביותר של כישלון מכשול סטטי היא גדר הביטחון, פחות או יותר לאורך הקו הירוק המפריד בין יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל. בניית הגדר החלה בקיץ 2002 כדי להתמודד עם הפיגועים הגדולים (כולל פיגועי התאבדות) שגבו בחודש מרץ 2002 בלבד את חייהם של מעל 200 ישראלים, רובם אזרחים. בניית הקטע הראשון, בין בית שאן לקלקיליה, שמעברו ערים שסבלו הכי הרבה פיגועים כמו עפולה ונתניה, לווה במשא פרסום ענק של משרד הביטחון. חוברות שהופצו הראו את מרכיבי הגדר, חיישניה וציורים של רכבי סיור מוגנים לפטרול לאורכה.
ההמחשה הגדולה ביותר של כישלון גדר הביטחון היא כותרת ב-Ynet ב-2016 שבה נכתב שהרמטכ”ל דאז, גדי איזנקוט, מודיע על 50,000 שוהים בלתי חוקיים העוברים את הגדר. אם מחפשי עבודה יכולים לעבור, אזי גם מחבלים יכולים. בעקבות סדרה של פיגועים במרץ 2022 של מפגעים שעברו את הגדר באין מפריע, כולל מחבל שעבר את הגדר עם מכוניתו והרג חמישה אזרחים בבני ברק, החליט צה”ל להעמיד במבצע שובר גלים כוחות בפרצות עד שיתקנו אותן. כמובן כשמתקנים – המסתננים יוצרים פרצות בגדר במקומות אחרים.
על כישלון גדר הביטחון בין ישראל לעזה דובר רבות, אם כי עד היום הבנתנו את גודל הכישלון חלקית בלבד. מה שחרוט בזיכרוננו, ובצדק, הוא אותו “טרקטור שופל” בודד של החמאס ההורס בקלות בלתי נסבלת קטע של גדר הביטחון המהוללת ומאפשר את זרימת הרוצחים מהחמאס ושאר ארגוני הטרור, והבוזזים לאחר מכן.
תחזוקת הטכנולוגיה היא הבעיה השנייה. בסיור ב-2006 עם מנכ”ל עיר ערבית המצויה לאורך הגדר הצביע אותו מנכ”ל על החיישנים שבלטו על ראש חוט התיל והעיר: הללו אינם עובדים. אחר כך הצביע על בית שבעליו בנה מנהרה מתחת הגדר להעביר תמורת תשלום שוהים בלתי חוקיים. מה ימנע מהמחבלים בחמאס והג’יהאד האסלאמי לצאת ממחבואם וליירט את החיישנים והמצלמות של הגדר? איך בדיוק תגלה ישראל את המנהרות שאויבינו יחפרו על מנת לחדש את זרימת האמל”ח בתת-קרקע?
סיבה שלישית לאי-אמון בטכנולוגיה היא פוליטית. האם ישראל תוכל להגיב בעוצמה על ניסיונות, שבוודאי יהיו, להרוס את הגדר? ככלות הכול, חיזבאללה מפיק מזה חודשים שלושים אירועים אלימים מדי יום בממוצע והמסתיימים לפעמים באובדן נפש ורכוש, ובכל זאת ארה”ב דורשת מישראל להכיל את ההתקפות ולהימנע ממלחמה כוללת. האם היא לא תדרוש את אותה הכלה בעקבות הרס המכשול? האם היא לא דרשה בעבר הכלה לאחר שיגורי רקטות מעזה?
הסיבה הרביעית היא אולי החשובה מכול. הנסיגה של צה”ל מציר פילדלפי, ובוודאי מעזה כולה, תהווה ניצחון לחמאס שיחשמל את העולם הערבי, יחזק את איראן ושלוחותיה ויפגע לא רק בביטחון הלאומי של ישראל ישירות, אלא גם בקואליציה של המדינות המתונות בהנהגת ארה”ב. עם התמונה של אחרון טנקי המרכבה העובר את הגבול לתוך ישראל יהפוך חמאס למנצח הראשון בעימות הישראלי-ערבי, לאחר עימות שהיה ארוך בהרבה מזה של הסורים במלחמת יום כיפור. אז היה מדובר בנסיגה ל”גולן הכבושה”. הפעם, ישראל תיסוג לתוך ישראל בציפייה להתקפה בעתיד, עוצמתית מזו שחוותה ב-7 באוקטובר.
הטענה שמכשול ואמצעים טכנולוגיים יכולים להיות חלופה להימצאות צה”ל היא בלוף שיהפוך למעשה אווילי, ואולי אף לטרגדיה לאומית. בקיצור, אין תחליפים להימצאות צה”ל בציר פילדלפי.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Xinhua / Ariel Hermoni-GPO PUBLICATION
