JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה. אם אכן תפעל כך, יש לכך משמעויות מורכבות בהיבט הרוסי, והשלכות מבחינת ישראל.

סין מאותתת כי יש לה עניין במעורבות בסוריה מעבר לגיבוי דיפלומטי למשטרו של אסד, בדגש על סוגיית השיקום הכלכלי והתשתיתי. כיום נוכחותה של סין בסוריה דלה, אך היא הגורם הבינלאומי היחיד שעשוי לסייע בשיקום באופן אפקטיבי (ספק אם המערב ירצה להיות מעורב בו כל עוד אסד בשלטון; איראן כורעת תחת הסנקציות ומגפת הקורונה ולרוסיה אין משאבים בסדר הגודל הנדרש). עם זאת, אם אכן כך יקרה, צפויים להתעורר מתחים בין סין לרוסיה, הרואה בסוריה נכס אסטרטגי חשוב. מדיניות ישראל צריכה להתמקד בהעברת מסר לבייג’ינג המבהיר כי השקעותיה בסוריה תרדנה לטמיון אם לא תפעל (יחד עם פוטין) לרסן את כוונותיה של איראן להשתמש בשטח סוריה למטרותיה.

שגריר סין בסוריה פרסם מאמר ביומון הסורי Al Wattan בתחילת חודש אוגוסט 2018 ובו הוא משבח את משטרו של בשאר אל אסד על הישגיו, ומציין את חשיבות הקשרים עם סין. הוא מודיע כי לסין יש תוכניות להעמיק את מעורבותה במזרח התיכון, בין היתר מתוך עניין בתפקיד משמעותי יותר בקידום השלום והיציבות באזור. לגבי סוריה במיוחד ציין השגריר כי סין מעוניינת לקדם שיתוף פעולה צבאי, כלכלי ומדיני ולהיות מעורבת בשיקום סוריה.

עד כה, נגיעתה של סין למתרחש בסוריה הייתה בעיקר דיפלומטית, והתנהלה בהתאמה ובשיתוף פעולה עם רוסיה. החל משנת 2011 גיבתה סין את רוסיה באמצעות הטלת וטו במועצת הביטחון (מועבי”ט) באו”ם על החלטות גינוי למשטר אסד על שימוש באלימות נגד אזרחים סורים. סין ורוסיה גם סירבו, יחדיו, להצעות של מדינות אחרות ליישוב הסכסוך. בשנים 2016–2017 הגישו סין ורוסיה יחד פעמיים הצעה למועבי”ט בנושא המאבק בנשק כימי בסוריה (ובעיראק). בדצמבר 2019 הטילו סין ורוסיה וטו על החלטת מועבי”ט להעביר סיוע לאוכלוסייה הסורית דרך שני מעברי גבול בתורכיה ומעבר גבול בעיראק, מתוך ניסיון לשמר את השליטה על העברת הסיוע. בספטמבר 2019 הטילו סין ורוסיה וטו על הצעת הפסקת אש באזור אידליב שהוגשה למועבי”ט והגישו הצעה חלופית (שנדחתה). בתחילת חודש מרץ 2020 חברו סין ורוסיה יחד, במסגרת האו”ם, בקריאה לבטל או לצמצם את הסנקציות על סוריה, בנימוק שהמדינה תתקשה להתמודד עם איום הקורונה תחת סנקציות, בהתחשב במצבה לאחר שנות המלחמה והתשתיות ההרוסות. מבחינה דיפלומטית מדובר בעליית מדרגה מצידה של סין, שכאמור הסתפקה עד כה בעיקר בהטלת וטו על החלטות נגד סוריה במסגרת מועבי”ט.

מעבר לפעילות דיפלומטית זו במסגרת האו”ם, סין אותתה בשנים האחרונות כי היא מוכנה למעורבות משמעותית במתרחש בסוריה יותר מנתינת גיבוי דיפלומטי לרוסיה. באוקטובר 2012 אירחה סין את שליח הליגה הערבית והכריזה על הצעה להקמת ממשלת מעבר בסוריה על בסיס משא ומתן בין ממשל אסד לאופוזיציה. ההצעה הייתה הצהרתית בעיקרה, אך המחישה את עניינה של סין במעורבות פעילה במשבר בסוריה. בשנת 2015 הביעה סין עניין בהזמנת נציגי הצדדים לסכסוך בסוריה לדון בסיום המלחמה. במהלך המלחמה מינתה סין שליחים לסוריה, ואלה ביקרו במדינה ונפגשו עם אנשי ממשל אסד ואנשי האופוזיציה.

מבחינת סיוע כלכלי הומניטרי, בשנת 2018 הכריז נשיא סין על הלוואות בתנאים מועדפים למדינות במזרח התיכון, כאשר סכום של 91 מיליון דולר מתוך כלל ההקצאה יועד לחלוקה (לא ידוע הרכבה) בין סוריה, ירדן, לבנון ותימן. כמו כן פורסם כי במהלך מלחמת האזרחים תרמה סין לסוריה אוטובוסים, גנרטורים ואמבולנסים.

מעבר לסיוע הומניטרי, בשנים האחרונות סין מגלה עניין במעורבות עסקית בסוריה אשר נוגעת בעיקר למיזמי תשתיות העולים בקנה אחד עם יעדי תוכנית ההתרחבות הסינית, “החגורה והדרך”. מלבד זאת, במסגרת החיפוש המתמיד אחר מקורות אנרגיה וחומרי גלם, הסינים מעוניינים בזיכיונות נפט ובזכויות כרייה למרבצי פוספטים במדינה. סוריה אינה חברה בתוכנית “החגורה והדרך” ובבנק האסייתי להשקעות בתשתיות (AIIB) על רקע המלחמה. כאשר סין אימצה את תוכנית “החגורה והדרך”, בשנת 2013, סוריה הייתה שרויה כבר במלחמה, ואי-הוודאות שנגזרת מכך לא אׅפשרה היתכנות להסדרים כלכליים ותשתיתיים עתידיים. עם זאת, בשנת 2019, ככל שהתברר כי דאעש הפסידה במערכה ומרבית שטחי סוריה שבו לשליטת ממשל אסד, הצהיר אסד כי הוא במגעים עם סין לגבי הצטרפות לתוכנית “החגורה והדרך” בניסיון להבטיח השקעות במדינה. אסד ציין בדבריו (שצוטטו בתקשורת הסינית) כי הוצעו לסין שישה פרויקטים רלוונטיים לתוכנית, בדגש על תחום שיקום התשתיות בסוריה.

בשנה זו הוזמנה סוריה לראשונה לוועידה בסין אשר עסקה בפיתוח התוכנית הסינית השאפתנית. כמו כן, עשרות חברות סיניות נטלו חלק ביריד שנערך בדמשק בספטמבר 2019 ונועד למשוך משקיעים לפעילות בסוריה. עם זאת, גילויי ההתעניינות הללו מצד סין טרם הבשילו למעורבות כלכלית משמעותית עקב חסמים רבים לפעילות כלכלית למטרות רווח. בין הקשיים המרכזיים שעומדים בפני משקיעים סיניים (ומשקיעים זרים אחרים) הינה גישת ארה”ב המקדמת סנקציות כלכליות על משטר אסד ועל אלו המעוניינים בקשרים כלכליים עימו. משקיעים אלו ייאלצו, בין היתר, לאמץ שיטות תשלומים שתעקופנה את מערכת סליקת האשראי, סוויפט, הנשלטת בידי ארה”ב. סין תיאלץ לבחור בין מילוי דרישותיה של ארה”ב במסגרת הסנקציות לבין רצונה להעמיק את מעורבותה בסוריה, בדומה לפעולתה במדינות אחרות כגון איראן. באופן כללי, אווירת אי-הוודאות הביטחונית ומבנה המשק הסורי עדיין אינם הופכים אותה ליעד מושך לעסקים. לדוגמה, קיימת עדיין אזהרת מסע לסוריה עבור אזרחים סיניים, וזו אינה מעודדת נסיעות עסקיות למדינה או סביבת עבודה להשקעות זרות.

בהיבטים ביטחוניים-צבאיים, עד כה, סין מתמקדת בסוריה בעיקר בתמיכה בלחימה באמצעות ייעוץ וציוד. בשנת 2016 ביקר בסוריה קצין סיני בכיר העומד בראש משרד השת”פ הצבאי הבינלאומי. הקצין נפגש עם שר ההגנה הסורי, הביע תמיכה במשטרו של אסד והעלה את דאגתה של סין מפני התפשטות רדיקליזם דתי. הקצין גם הביע נכונות להגדיל שת”פ צבאי עם סוריה. על פי ציטוטים בתקשורת, הוא הביע נכונות לסייע באימונים וסיוע הומניטרי באמצעות צבא סין. לפי דיווחים תקשורתיים בסין, יועצים צבאיים סינים סייעו לאמן בסוריה חיילים, בעיקר בתחום הפעלת נשק מתוצרת סינית. בשנת 2018 צוטט השגריר הסיני כאומר כי סין נכונה למעורבות צבאית כסיוע למשטר אסד לקראת העימות הצפוי, דאז, באזור אידליב, אך דברים אלו הוכחשו מאוחר יותר כציטוט לא מדויק על ידי השגרירות הסינית.

אף שכאמור המעורבות הסינית בסוריה כיום מצומצמת ביותר, האיתותים הסיניים על עניין גובר במעורבות במדינה מובילים לשאלה האם האינטרסים הסיניים והרוסיים יוכלו להיות תואמים, והאם סין תסייע למאמץ הרוסי להוציא את סוריה מהמבוי הסתום הכלכלי שבו היא נמצאת. לחילופין, קיימת האפשרות שמימוש הצהרותיה של סין על רצון להגביר מעורבותה בסוריה יעמוד בסתירה לאינטרסים הרוסיים בסוריה.

המשותף והמנוגד בגישת סין ורוסיה לזירה הסורית

רוסיה היא כיום המוציא והמביא הבינלאומי המרכזי במדינה, ובמיוחד מאז שהחלה לתמוך באופן פעיל בלחימה לצד כוחותיו של אסד בספטמבר 2015. גם איראן מעורבת עמוקות בביסוס משטרו של אסד, אך המשטר הסורי מעוניין להעצים את תפקידה של רוסיה במדינה כדי להגביל את כוחה של איראן, באשר זו גוררת תקיפות ישראליות על מטרות איראניות במדינה הפוגעות בניסיונות המשטר לייצר אווירה בטוחה לעסקים. בעוד שאיראן מקדמת תהליכי “שיעיזציה” בסוריה, המעורבות הרוסית אינה כרוכה בהעצמת מתחים דתיים ומגזריים במדינה. בהיבט זה יש בסיס לשת”פ רוסי-סיני כיוון שגם מעורבות סינית תהיה בהכרח נטולת כל היבט דתי-אידאולוגי לפעילותה. העדפת רוסיה על ידי משטר אסד מתבטאת, בין היתר, בנכונות לאפשר לרוסיה להחזיק בבסיסי ים ואוויר צבאיים. רוסיה רואה חשיבות רבה בנוכחות בחופיה של סוריה, באשר זו מעניקה לה יתרונות ביטחוניים וכלכליים במזרח הים התיכון. בנקודה אסטרטגית זו, הסינים והרוסים ייאלצו לשתף פעולה כיוון שרצונה של סין לקדם את “החגורה והדרך” משליך ישירות על עניינה של רוסיה בשטחים אלו, שבהם היא כבר נוכחת ואינה צפויה להרפות מאחיזתה.

יש הרבה מהמשותף בגישותיהן האסטרטגיות הגלובליות של רוסיה וסין. שתי המדינות מתנגדות לסדר עולמי חד-קוטבי בהובלת ארה”ב; כמו כן, שתי המדינות חוששות מפני מעורבות חיצונית המיועדת להביא לשינוי בהתנהלות ממשליהן, ובמקרה הרוסי אף חשש מפני החלפתו. גישה זו בלטה במקרים אחרים, כגון התגובה המשותפת של רוסיה וסין (ואחרות, כגון תורכיה ואיראן) לתמיכה הבינלאומית בהובלת ארה”ב בניסיונות המהפכה של האופוזיציה בוונצואלה. רוסיה הדגישה אז את חשיבות עקרון הריבונות ואי-המעורבות החיצונית כעיקרון העליון, לגרסתה, על פני כל אידיאל או יעד אחר, כגון זכויות אדם, וסין תמכה בעמדה זו. במזרח התיכון בפרט, אירועי “האביב הערבי” שימשו תזכורת מטרידה למשטרים בסין וברוסיה לגבי האפשרות לתסיסה פנימית ולהשלכותיה.

הן סין והן רוסיה חוששות מחזרתם של אזרחים מוסלמים שלחמו לצד קיצונים מוסלמים בסוריה ועשויים להפיץ אידאולוגיה קיצונית במדינות מוצאם. סין, למשל, חוששת שאזרחים סינים ממוצא אוייגורי (מוסלמים), שהגיעו לסוריה על מנת להילחם לצד קבוצות איסלאמיות רדיקליות בסוריה נגד כוחותיו של אסד, יחזרו לסין. סין רואה בהם גורם מערער יציבות בסין מזה שנים, ונקטה פעולות לדיכוי אוכלוסייה זו. גם רוסיה חוששת מחזרתם של לוחמים מהרפובליקות המוסלמיות במדינה אשר זרמו באלפים לסוריה להילחם לצד קבוצות איסלאמיות. הם נתפסים במוסקבה כגורם מסוכן ומתסיס שיפיץ רעיונות רדיקליים בקרב אוכלוסייתה המוסלמית של רוסיה. גם בהיבט זה יש לסין ולרוסיה אינטרס משותף בתמיכה במשטר אסד, מיגור האופוזיציה למשטרו ווידוא שאזרחיהן הלוחמים נגדו לא ישובו לארצות מוצאם.

עמדתן המשותפת של רוסיה וסין בסוריה נוחה להן גם כדי להצר את צעדיה של ארה”ב, אשר מגדירה את שתיהן כיריבות אסטרטגיות. ייתכן שהראייה הרוסית של “משחק סכום אפס” מול ארה”ב, מבחינת אזורי השפעה במזרח התיכון (ומעבר לו), תקפה גם בסין. יתר על כן, לרוסיה אין יכולת כלכלית לשקם את סוריה בהובלת אסד; לסין, לעומת זאת, יש מנופים כלכליים למימושם של יעדים רוסיים בסוריה, ללא צורך בפשרות בתמורה לקידום יעד זה מול המערב, ומול ארה”ב בפרט.

עם זאת, ליתרונות של מעורבות סינית אפשרית בשיקום סוריה תחת אסד יש מבחינת רוסיה גם משמעויות בעייתיות. הראייה האמריקאית של ציר סיני-רוסי, ככל שתתפשט בקרב חוגים נרחבים יותר בארה”ב, תעצים את תפיסת האיום בקרב הממשל האמריקאי ועשויה לגרור צעדים אמריקאים נוספים נגד רוסיה.

יתר על כן, סין גורסת כי דעיכת סכסוכים תורמת לקידום יעדה המוביל של צמיחה כלכלית ברחבי העולם בהתאם לתוכנית “החגורה והדרך”. רוסיה, לעומתה, רואה בסכסוכים אזוריים אמצעי לחדירה ולהפגנת מעורבות בינלאומית שתעצים את מעמדה בזירה העולמית באמצעות תפקודה כמתווכת. גם בהיבט הכלכלי, התגלעותם של סכסוכים עשויה להיות מלווה ביתרונות כלכליים מבחינתה של רוסיה, במיוחד אלו המגדילים את הדרישה לאמצעי לחימה מתוצרתה.

משמעות בעייתית נוספת למעורבות סינית גדלה בסוריה בראיית רוסיה היא תחרות אפשרית בין התעשיות הביטחוניות. מגזר זה הינו בעל חשיבות קריטית לרוסיה בגלל היותו מעמודי התווך בשלטונו של נשיא רוסיה, פוטין, ובגלל היותו מקור שני במעלה להכנסות המדינה (אחרי תעשיות האנרגיה). עלייה ברכישת אמצעי לחימה סיניים גם תייצר תלות בטווח הארוך בחלפים ובייעוץ של מומחים סיניים, וגם תעצים את החדירה של סין לממסד הביטחוני הסורי בהכרח על חשבון רוסיה (אם כי גם על חשבון איראן). תלות גוברת של ממשל אסד בסין תביא לכך שרוסיה תידרש להתמודד לא רק עם תחרות מצידה של איראן בסוריה, אלא גם עם תחרות מצידה של סין. בניגוד לאיראן, הנשחקת תחת עול הסנקציות הבינלאומיות, סין, על יכולותיה הכלכליות, תהווה אתגר משמעותי הרבה יותר לרוסיה.

דומיננטיות סינית בסוריה עלולה להצמיח דרישות לוויתורים מרוסיה, כגון שליטה בנמלים סוריים, או זיכיונות שרוסיה רוצה בהם, בתמורה להתנהגות בונה מצידה בסוריה, החשובה מאוד לשלטון הרוסי. אפשרות זו עולה כיוון שהראייה הרוסית היא גלובלית ורואה בעולם כולו זירת מיקוח לקידום אינטרסים לאומיים, ולכן היא תחשוש מצעדים סיניים אשר יתבססו על ראייה דומה. סין עשויה ללחוץ על רוסיה באזורים שהיא רואה כחצרה האחורית ורגישה לכל מעורבות בינלאומית בהם, כגון קזחסטאן, על רקע אינטרסים סיניים באזורים שבהם עוברת תוכנית “החגורה והדרך”.

משמעויות לישראל

אם אכן רוסיה, “המוציא והמביא” בסוריה, תקדם מעורבות סינית משמעותית באזורים שתחת שליטת אסד, תיווצר מציאות חדשה בזירה שיהיה על ישראל להיערך לקראתה. מחד גיסא, נוכחות סינית גוברת בסוריה תספק לאסד מקור לתמיכה כלכלית שיאפשר לו לאזן, במידת מה, את היזדקקותו הכלכלית לאיראן, ואולי לסייג את מחויבותו כלפיה. מאידך גיסא, נוכחותה של סין בסוריה בקרבה לישראל תייצר אילוץ חדש ומורכב. סין, כרוסיה, מקיימת מערכת יחסים פורה עם מדינות עוינות לישראל, כגון איראן וצפון קוריאה, אך שלא כרוסיה אין היא מנהלת עם ישראל דיאלוג אינטסיבי, בכלל הדרגים ובממדים האזרחיים והביטחוניים. גם אם יהיה עניין בדיאלוג כזה הוא ייתקל בקשיים רבים, בין אם תרבותיים ובין אם קשיים שייגזרו מהצורך לתאם מול ארה”ב תכנים והשלכות של הידברות, לא כל שכן כזו שעוסקת בהיבטים ביטחוניים-צבאיים. ישראל נתונה ממילא תחת אילוצים רבים בפעילותה המיועדת לאתגר נוכחות צבאית איראנית בסוריה, ובראשם הצורך להימנע מפגיעה בנכסים רוסיים ובכוח אדם רוסי. נוכחות כוח אדם ונכסים סיניים בסוריה תוסיף קושי משמעותי לפעילות ישראל. אם אכן תסמן סין כי בכוונתה להגדיל את נוכחותה בסוריה במסגרת הפעילות לשיקום התשתיות והמשק הסוריים, על ישראל להתמקד בהעברת מסר לבייג’ינג המבהיר כי השקעותיה בסוריה תרדנה לטמיון אם לא תפעל במקביל, לצד רוסיה, לרסן את כוונותיה של איראן להשתמש בשטח סוריה למטרותיה.

סיכום

הדיון כולו בהשלכות המעורבות הסינית הינו תאורטי ברובו בשלב זה, ומתבסס על תרחיש שבו סין מממשת את הצהרותיה לגבי מעורבות בסוריה ומוכנה, לצד מעורבות כלכלית משמעותית, לסייע לממשל אסד בהיבטי צבא וביטחון. תנאי לכך הוא כמובן רווחים כלכליים, אסטרטגיים ואחרים שייגזרו ממעורבות זו. ההנחה כי סין תתנדב לשקם את סוריה ללא רווח ברור אינה תקפה, כפי שאינה תקפה במדינות אחרות. עם זאת, האיתותים הסיניים כי הם מעוניינים להיכנס לסוריה וחוסר התחליף למימון הסיני ממקורות אחרים מחייבים דיון מקדים לגבי מעורבות אפשרית זו. למרות שיתוף הפעולה וההתקרבות המסוקרת בין רוסיה לסין, החשש הרוסי מפני הענק הכלכלי שעימו היא חולקת גבול ארוך צפוי להיות נוכח גם ביחס לפעילות סינית בסוריה. רוסיה שילמה מחיר משמעותי עם החלטתה להיות מעורבת צבאית בסוריה והשקיעה בה הון אסטרטגי ועלויות כלכליות שעלו לה בסנקציות וביקורת בינלאומית קשה. לא סביר, לפיכך, שרוסיה תהיה נכונה לוותר על רווחים שהיא מקווה להשיג בעקבות השקעתה בסוריה.

נוכחות סינית גוברת בסוריה תשתלב היטב בתוכניתה הכלכלית השאפתנית של סין “החגורה והדרך”, ודפוס הפעולה הסיני האגרסיבי המוכר מאזורים אחרים, כגון אפריקה, אשר מתבסס על יכולות כלכליות שלא ניתן להתחרות בהן, צפוי לעורר חששות כבדים ברוסיה. למרות מרחב האינטרסים המשותף בנוגע לסוריה, אינטרסים מנוגדים עשויים ליצור חיכוך בין המדינות, אף שלנושא הסורי יש כיום חלק קטן ביותר במרקם היחסים בין המדינות. עם זאת, חיוניותה של סין לקידום שיקומה של סוריה בהעדר גורם בינלאומי אחר שנכון לעשות זאת צפויה להביא לנכונות, ואף ללחץ רוסי, לכניסה כלכלית סינית לסוריה. זאת, כל עוד תדבק סין בעקרון הצמיחה ללא מעורבות צבאית ותפעל תוך הכרה בדומיננטיות הרוסית בסוריה. מבחינת ישראל, עליה להיערך לתרחיש שבו היא נדרשת לפעול כאשר דגלה האדום של סין מתנוסס ברחבי סוריה, והדבר מחייב פתיחת אפיקי הידברות משמעותיים עם בייג’ינג.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Freepik

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך