קוראים יקרים,
תקופת ההמתנה הממושכת להכרעת הנשיא טראמפ באשר לאופן הטיפול באיום שמהווה המשטר האיראני על היציבות הגלובלית והאזורית ועל החופש ואיכות החיים של העם האיראני עצמו, המלווה מצד אחד במו"מ על עתיד תוכנית הגרעין האיראנית ומנגד בהיערכות של כל הצדדים, ובייחוד ארה"ב, למערכה צבאית, אמורה ליצור בסיומה מציאות חדשה במזה"ת ומעבר לו. למציאות זו תהיינה השלכות מרחיקות לכת על ביטחון ישראל, ודי ברור שהאינטרס הישראלי הוא שהמציאות שנוצרה בעקבות טבח המפגינים באיראן וריכוז הכוחות האמריקנים תמונף לשינוי המשטר בטהרן, או למצער למגבלות על כל מרכיבי פעילותו הבעייתיים שילוו בפיקוח הדוק ואפקטיבי. ויתור על יעדים אלה ייתפס כהישג מרחיק לכת למשטר האסלאמיסטי, בעיקר אם בתמורה לוויתורים בעלי משמעות מוגבלת בהקשר של הגרעין תוסרנה הסנקציות הכלכליות והוא יוכל להמשיך להצטייד בטילים ארוכי טווח ולשקם את שליחיו באזור.
במקביל, תשומת לב רבה מוקדשת גם למתרחש בעזה. הפסקת האש החלקית המלווה בהפרות חוזרות ונשנות מצד חמאס ובתגובות נחרצות, אך מקומיות, של צה"ל, נמשכת, ובה בעת מצד אחד חמאס ממשיך לבסס את שלטונו באזור שבשליטתו ומכריז כי אין בכוונתו להתפרק מנשקו, ומנגד ארה"ב באמצעות "מועצת השלום" והגופים הפועלים מטעמה נערכת למימוש השלב השני של תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, שביצועה הלכה למעשה מחייב את התפרקות חמאס מנשקו. המבוי הסתום הזה עלול לחייב את ישראל לפעולה צבאית לפירוק חמאס מנשקו, בגיבוי אמריקני, וללא העכבות שנגזרו מכך שבידי חמאס היו חטופים ומהחשש שבהעדר תוכנית ליום שאחרי יצטרך צה"ל להמשיך לשלוט ברצועה.
שני נושאים אלה עמדו במוקד הפעילות של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון בשבועות האחרונים. בוובינר על הנושא הציגו סגן נשיא המכון, ד"ר ערן לרמן, וחוקר איראן אלכס גרינברג, את המורכבות שמולה ניצבות איראן וארה"ב בבואן להחליט על צעדיהן. ראש המכון, תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, פרסם מאמר על החשיבות של שינוי המשטר באיראן ובעזה, והתייחס לנושא בהרחבה בריאיון לפודקאסט של JISS (בהובלת יעקב לפין) ובכמה ראיונות עיתונאיים שלו, וכמו כן כיסו אותו חוקרי המכון ד"ר אבי דוידי ואלכס גרינברג בפרסומיהם. הנושא הפלסטיני זכה להתייחסות נרחבת גם של מנכ"ל המכון, אל"מ (מיל.) פרופ' גבי סיבוני ועמית המחקר תא"ל (מיל.) ארז וינר. עמיתי המכון ד"ר פנינה שוקר וד"ר אריאל אדמוני דנו בתפקיד הבעייתי שעלולה קטאר למלא בשלב ב' של יישום תוכנית טראמפ.
תשומת לב מיוחדת נתן המכון לאתגר הגובר שמציבה תורכיה. וובינר מיוחד הוקדש לנושא, בהשתתפות חוקרי המכון ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, פרופ' אפרים ענבר, גבי סיבוני, יונתן הסן ופרופ' חסין בגצ'י מתורכיה. אלכס גרינברג כתב שני מאמרים על הדאגה הגוברת באנקרה נוכח האפשרות של פעולה צבאית אמריקנית באיראן, וגבי סיבוני וארז וינר הציעו קווים מנחים למדיניות ישראלית מול האתגר התורכי.
חוקרי המכון ואורחיו המשיכו לדון בשלל סוגיות נוספות המשליכות על ביטחונה של ישראל. אפרים ענבר הציע שישראל תאמץ מדיניות זהירה המתאימה למדינה קטנה ולא תתפתה לראות עצמה כמעצמה, למרות הישגיה המרשימים, אפרים ענבר וששון חדד הציעו לבחון אפשרות של הקמת "לגיון זרים" כדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם בצה"ל, פרופ' קובי מיכאל וד"ר יואל גוז'נסקי טענו שבמקרים מסוימים הדרך הנכונה להתמודד עם מתחים פנימיים במדינות ערב כושלות היא לחלק את המדינה בין הגורמים הניצים. הפעולה האמריקנית המוצלחת נגד ניקולאס מדורו בוונצואלה והשלכותיה עבור איראן וישראל כוסו במאמרים של עמית המחקר הבכיר ד"ר עמנואל נבון, של ד"ר ערן לרמן, של גבי סיבוני וארז וינר ושל עוזר המחקר נתן מאמו. ערב ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, ד"ר אושרית בירודקר תיארה את תפקידה החשוב של הודו כמי שעומדת בראש ארגון BRICS השנה ואת השלכות הסכם הסחר פורץ הדרך בין הודו לאיחוד האירופי, ועמדה על משמעויות התפתחויות אלו עבור ישראל. ד"ר עמנואל נבון תיאר בנפרד את התפקיד הייחודי של ישראל בהקשר של עולם המתכות הנדירות, בעקבות הכנס בנושא שקיים הממשל האמריקני. ארי הייסטיין תיאר את ההתפתחויות בתימן שהובילו לעימות בין סעודיה לאמירויות ולהפסקת הפעילות של הארגון שנתמך על ידן, וואנג שואנגצ'נג ניתח את השלכות ההתפתחויות האזוריות על הסחר בין ישראל לסין, ויטה אברהמוב הציגה "מורה נבוכים" למעורבות הזרה בקרן אפריקה, בעקבות ההכרה הישראלית בסומלילנד, בנימין איימס כתב על פעילות חמאס באירופה בדגש על הרשתות הכספיות, בעקבות מעצר פעילי חמאס באיטליה, וד"ר אריאל אדמוני תיאר את הפעילות הבעייתית של קטאר במערכת הבינ"ל, שאיננה מעוררת את הביקורת הנדרשת.
תשומת לב מיוחדת ראוי להקדיש לסדרת הוובינרים באנגלית שהמכון מקיים במשותף עם מרכז בגין. עד כה התראיינו בסדרה ראש המכון יוסי קופרווסר על תמונת המצב האסטרטגית, ד"ר ערן לרמן על תוכנית טראמפ לעזה, פרופ' הלל פריש על עתיד הרשות הפלסטינית וגבי סיבוני על הלקחים הצבאיים מה-7 באוקטובר. בפרק הבא בסדרה (4 במרץ) ידבר אלכס גרינברג על איראן.
לבסוף, אנו שמחים להודיע על הצטרפותו של ח"כ לשעבר, עידן רול, לשורות המכון. עידן היה סגן שר החוץ בשנים 2021–2022 ובלט בראייתו הבהירה את אתגרי הביטחון של ישראל, ובהם אתגר יחסי החוץ, האנטישמיות והדה-לגיטימציה.
המשך העשייה הנרחבת של המכון מחייב את עזרתכם, ונודה לכם מאוד אם תואילו לתרום למטרה זו.
תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
