סוריה

סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה. אם אכן תפעל כך, יש לכך משמעויות מורכבות בהיבט הרוסי, והשלכות מבחינת ישראל.

ישראל צריכה לפעול מאחורי הקלעים כדי לעודד את שותפותיה באזור להשתמש גם בכלים כלכליים-חברתיים ומעצבי תודעה כדי לקעקע את אחיזתה של איראן בסוריה. מטרת-העל: הקלה על משטר אסד להיחלץ מלפיתתה של איראן. ויש להנחיל תובנה זו גם בארה"ב ובמערב.

לישראל אינטרס מובהק שאזור צפון-מערב סוריה יחזור לשליטתו של הממשל המרכזי בדמשק. התקדמות בהיבט הזה, בנוסף ליצירת התנאים לשיפור המצב הכלכלי בסוריה, עשויים לחזק את המנוף הישראלי במערכה נגד התבססותה הצבאית של איראן.

ישראל צריכה ליישם רטוריקה ומדיניות אופרטיבית ממוקדת מול האיומים האסטרטגיים הניצבים מולה בגלל הנוכחות האיראנית בסוריה.

ההתפתחויות בגבולה הצפוני של סוריה מחייבים את ישראל להתאים את עצמה למצב החדש תוך שהיא ממשיכה לדבוק בהסתמכות עצמית ולהשקיע בצבאה.

המאורעות בסוריה – מנסיגת הכוחות האמריקניים ועד חיסולו של אל-בע'דאדי – מטלטלים את מאזני הכוח וחושפים תווי יסוד של הסדר האזורי והעולמי. עבור ישראל, הלקח הוא שעליה להיות ערוכה לעימות צבאי, ובה בעת, על בסיס כוחה, לנהל מהלכים מדיניים לחסימת דרכה של איראן להגמוניה אזורית.

במקום להצטרף למקהלת הגינויים, ישראל צריכה להסתגל למצב החדש, שכאמור אינו בגדר הפתעה, ולמצוא את המענים המתאימים.

ההחלטה של רוסיה להתערב בנעשה בצפון סוריה לטובת משטר אסד והכורדים, מעידה כי כללי המשחק השתנו. ארדואן יצטרך לבחון היטב את צעדיו. המרוויחה העיקרית מהמהלכים האחרונים היא רוסיה, שמרחיבה את השפעתה בסוריה. פרשנות

ייתכן שהכינוי "עסקת המאה" יוצמד בדפי ההיסטוריה לסיום הסכסוך בסוריה, ולא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ההסכמה שבשתיקה מצד רוסיה להמשך הפעילות הצבאית הישראלית למניעת התבססות צבאית איראנית בסוריה אינה מובנת מאליה.

החסמים העומדים בפני קידום התוכנית האיראנית להתפשטות בסוריה הם עמדת רוסיה ופעולותיה של ישראל, ובמידת מה גם המשך נוכחותה של ארה"ב. לפיכך, היא פועלת מול אסד כדי להבטיח את המשך קשריה ההדוקים עימו, וכדי לשפר את מעמדה בסוריה מול כלל הגורמים המאתגרים אותה בזירה זו. לצד המשך הפעילות הצבאית במסגרת המב"מ, על ישראל לפעול מול ארה"ב כדי לוודא את הידוק הלחץ על הגורמים האיראניים הפעילים בסוריה.

עבור סוריה ההרוסה אין התחלות חדשות באופק.

המאבק להדחת אסד תם. הקרב על גבולות משטרו לא עתיד להסתיים בקרוב.

מדינות ערב מנרמלות את יחסיהן עם משטר אסד בניסיון לאזן את ההשפעות החזקות של איראן וטורקיה ולהשיג מידה מסוימת של השפעה על הארכיטקטורה המדינית-אסטרטגית החדשה של סוריה. מגמה זו מקבעת באזור מבנה אסטרטגי המעמיד את רוסיה במרכז. בטווח הארוך עלולה התפתחות זו להביא למתיחות ביחסים בין מדינות ערב השמרניות לישראל, במיוחד אם זו תפנה את מאבקה בנוכחות האיראנית בסוריה כלפי הצבא והממשל הסוריים, או תמשיך לתור אחרי הכרה דיפלומטית בסיפוח הגולן.

כוחות בעולם המוסלמי רואים בחרדה את שאיפותיה של איראן - ולכן מעריכים את עמידתה של ישראל מולן. לנחישות התגובה שלנו יש מחיר אך שכרה בצידה.

האפשרות שאיראן וטורקיה ישאבו עידוד ותעוזה בעקבות ההחלטה האמריקאית מדאיגה בהחלט. המענה העיקרי למגמה זו תהיה הרתעה חזקה מצד ישראל, ששימורה עלול להגדיל את הסבירות להסלמה בסוריה ובלבנון, וכן הידרשות גדולה עוד יותר לידיה המרסנות של רוסיה. התזכורת לכך שהנשיא מתכוון למה שהוא אומר, צריכה להזכיר לנו את הצהרותיו (למשל מה-21 באוגוסט) כי "ישראל תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר... יקבלו משהו טוב מאוד כי הגיע תורם". ייתכן שנכונים לנו הפתעות לא-ממש-מפתיעות נוספות.

הפעלת לחצים צבאיים, דיפלומטיים וכלכליים עשויה להבטיח את המשך קיומם של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים והאוטונומיה הכורדית בצפון מזרח סוריה, ולהרתיע את תורכיה ואיראן מהשתלטות על שטחים אלה.

ישראל צריכה להתארגן, ולאחר יציאת האמריקאים להגביר את אינטנסיביות הפעולה שלה נגד האיראנים בסוריה. יציאת ארה״ב מהזירה היא הזדמנות טובה לשינוי ברוח הפעולה של ישראל.

החלטת טראמפ להוציא את הכוחות האמריקניים מהמדינה עלולה להפוך לבכייה לדורות. המשמעות היא קריסת הכורדים והידוק אחיזת איראן באזור.

לחיסולו של מנהיג שבטי ערבי בולט כמו באשיר פייסל אל-הוויידי יש השלכות לא מבוטלות על חלקי סוריה שבשליטת ארה"ב והכוחות הכורדים, הכוללים את א-רקה. לממשל הכורדי אויבים רבים וקיומו לא יציב.

נוכח התסיסה והמפגינים הקוראים "כסף לעם האיראני ולא לסוריה", אין המשטר האיראני יכול להרשות לעצמו להצטייר כצד המובס.

איראן מנסה לעמעם את ניסיונה להתבסס בסוריה, מסיבות פנימיות וחיצוניות. מדיניות זו הינה רווית מתחים פנימיים. כדי להיחלץ מהם, פתחו משמרות המהפכה וחזבאללה במסע תעמולה שקרי. מסמך זה מנתח את התעמולה הזאת ואת הסיבות להופעתה.

רוסיה פועלת לקדם מעורבות בינ"ל לשיקום סוריה כמהלך הומניטרי ליצירת התנאים לשובם של הפליטים, אך בפועל היא תחזק את תשתיות שלטונו של אסד ואחיזתו בשטח. ארה"ב אינה ממהרת להיענות לכך אך הקריאה הרוסית לא תיוותר ללא מענה.

טורקיה הופכת את צפון סוריה – ג'ראבלוס ועפרין – ל"רפובליקה הטורקית של צפון סוריה", בדיוק כפי שהפכה את צפון קפריסין למדינת חסות טורקית באמצעות שליטה צבאית וכלכלית.

ד"ר יונתן ספייר, חוקר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, נסע בסוף יולי למובלעת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים במזרח-סוריה. הוא מדווח שהמשך קיומה של המובלעת הוא חיוני להצבתו של מכשול פיזי בפני רצונה של איראן ליצור מסדרון רציף בין המפרץ הפרסי לים התיכון.

לנוכח התקדמות הכוחות הסוריים בקרבת הגבול בגולן, מתחדדת הדילמה שבפניה צפויה ישראל לעמוד. אף שאין לה מחויבות פורמלית להושיט יד לאלה שפעלו בתיאום עם צה"ל באזורי הגבול, יש חשיבות אסטרטגית לכך שישראל תצטייר כמדינה היודעת לדאוג למי שפנה לעזרתה.

נשיא סוריה אסד ממשיך לכבוש מחדש את מחוז דרעא וגורלם של המורדים שנותרו באזור כבר נגזר - בחירה בין כניעה למלחמה עד הסוף. השלב הבא: הקרב על קונייטרה, סמוך לגבול עם ישראל.

ישראל עשויה לעמוד בקרוב בפני דילמה. ההסדרה עם רוסיה באשר לעתיד סוריה אולי תרחיק את הנוכחות האיראנית, אבל תציב בסכנה קיומית את קבוצות המורדים בקרבת הגבול – שעבדו בזיקה קרובה לצה"ל כדי למנוע חיכוך ישיר עם גורמים עוינים בקו המגע. חשוב שהפתרונות לאתגר זה ימחישו לשותפים עתידיים שישראל אינה מפנה עורף למי שסייעו לה למול איום משותף.

אל תברכו את הממשל האמריקני על שהצליח למנוע פעולת תגמול רוסית. המשבר ההומניטרי בסוריה עודנו קיים, ומסלול ההתנגשות האמיתי במקרה זה הוא בין ישראל לאיראן.

יש לראות את המתקפה בסוריה של ארה"ב כחלק משמירת אמינות ההתרעה לקראת ההחלטה על הסכם הגרעין בעוד חודש.

ישראל עלולה למצוא עצמה בודדה, הן במאבק למניעת התגרענות איראן והן בניסיון להכילה בסוריה.

ישראל נחושה להמשיך לפגוע בהתבססות איראן בסוריה ובמאמציה להעביר נשק "שובר שוויון" לחיזבאללה.

אבל אין טעם לדבר על "המצב הסורי". יש לנהל כל מאבק מקומי על פי חוקים אחרים המתאימים לו.

הטיפול במעצרו של המנהיג הכורדי, מוסלים,  ישקף עד כמה הכורדים הסורים ממלאים תפקיד מרכזי במלחמה נגד דאע"ש ואת מידת הלגיטימציה הפוליטית שהם יקבלו.  ללגיטימציה זו יהיו השלכות גם על היחסים המעורערים ממילא בין מדינות המערב לטורקיה.

העברת מסר תקיף של ישראל, מבלי למצמץ, היא שיכולה למנוע את העימות הבא בצפון ולהניא את הסורים מלאפשר לאיראן להביא להסלמת המצב המתוח באזור.

לא ברור לגמרי אם אי-מניעת הצבת כוחות איראנים ברוסיה נובע מחוסר רצון או מחוסר יכולת של פוטין.

רוסיה מנהלת את סוריה, מותירה את בשאר אסד בשלטון, מאפשרת לאיראנים מרחב פעולה ומנצלת את חיזבאללה ככוח קרקע. אבל למרות הכל - היא מתחשבת באינטרס הישראלי, כי למזה"ת חוקים משלו.