מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

מבצע שאגת הארי

מתחת לרדאר: הכסף הקטרי והממסד האקדמי בארה"ב

הנזקים הכלכליים במלחמה ושיקולי יח"צ הביאו את קטר להוריד פרופיל בהעברת הכספים לממסד האקדמי, אבל המדיניות של השפעה זרה מצד קטר ממשיכה ומשפיעה על מעגלים...

האיום האסלאמי בזמן תמורות אזוריות וגלובליות

האיום האסלאמי באירופה ובישראל נשען על מערכת רחבה המשלבת אידאולוגיה דתית-פוליטית, מימון חיצוני, תעמולה, מוסדות קהילתיים ורשתות השפעה הפועלות בתוך המרחב הדמוקרטי. באירופה באה תופעה...

מסמך תפיסת הביטחון של ראש הממשלה: משמעויותיו והשלכותיו

מסמך תפיסת הביטחון שהציג נתניהו מסמן מפנה חשוב בחשיבה האסטרטגית של ישראל, אך הוא עדיין בגדר מסגרת ראשונית. לצד חידושים משמעותיים, נדרשים בירור של סוגיות...

המערכה בין החות'ים לערב הסעודית – בריתות חלולות, שדה קרב משתנה והזדמנות לישראל

המערכה בין החות'ים לערב הסעודית ממחישה כי עליונות חומרית וטכנולוגית אינה מבטיחה הרתעה או הכרעה. המקרה הסעודי חושף גם את מגבלותיהן של בריתות המבוססות על...

אתגרי הסחר העולמי בעידן חסימת מְצָרִים קריטיים

משבר מְצָרֵי הורמוז ובאב אל מנדב מלמד כי חופש השיט הפך ממשאב ציבורי בין-לאומי לזירת תחרות. המשבר חשף כי ערעור הביטחון של חברות הספנות והמבטחים...

עשרת מקורות האיבה לישראל

מסורות דתיות, נרטיבים היסטוריים מתחרים, תפיסות פוסט־לאומיות, השמאל הרדיקלי, האסלאמיזם, דהיית זיכרון השואה והאנטישמיות — כל אלה מזינים את העוינות כלפי ישראל. בה בעת, התבטאויות...

זירה ללא מפקדה – מדוע ישראל חייבת להקים גוף אופרטיבי למלחמה הרכה

ממשלת ישראל נדרשת להכריע כי המלחמה הרכה היא זירת ביטחון לאומי ולא נספח להסברה. היא אינה יכולה לבחור אם המלחמה הזאת תתקיים. היא כבר מתקיימת....

מערכת גומלין של נזק: הכסף הקטרי בצומתי דה-לגיטימציה

באמצעות מימון סרטים, שותפויות תרבותיות ותמיכה תקשורתית, קטר מהדהדת נרטיבים אנטי-ישראליים בעודה מטפחת את תדמיתה כפטרונית אמנות. בשלב זה לא ניתן לקבוע אם סייעה במימון...

הגנת היישוב כלבנת היסוד בהגנת המולדת

המאמר מציע לראות בהגנת היישוב והשכונה את לבנת היסוד של תפיסת הגנת המולדת בישראל. נקודת המוצא היא שהאיום על העורף כולל חדירה ליישובים, חסימת צירים,...

יום השנה לניגוח: ציון ההתקפה הישראלית בקטר ככלי דיפלומטי נגד ישראל

במלאת שנה להתקפה הישראלית בקטר נגד נציגות חמאס, קטר מעוניינת להבליט את הפגיעה הישראלית. כדרכה של קטר, מדובר במהלך שמנסה להבנות נרטיב דיפלומטי ותקשורתי שיסייע...

לאיין את האיום האיראני – מדוע הפלת המשטר היא תנאי להשלמת המערכה

המערכה מול איראן הגיעה לרגע האמת. אין מקום לאשליה שלפיה ניתן לנהל את האיום באמצעות הסכמים. לכן, אם ישראל וארצות הברית תפתחנה במהלך צבאי, עליהן...

ממכירות לעוצמה: מדיניות הייצוא הביטחוני של ישראל

לקחי מלחמת חרבות ברזל והמלצות ועדת נגל מחייבים שינוי תפיסתי במדיניות הייצוא הביטחוני: ממדיניות המבוססת על היקף המכירות למדיניות הבוחנת את תרומת הייצוא לקיבולת הייצור,...

אודות המכון

מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) הוא מכון מחקר עצמאי העוסק במחקרים מכווני מדיניות בתחום מדיניות החוץ והביטחון. המכון הוקם בסוף שנת 2017 במטרה לתת ביטוי להשקפת עולם ריאליסטית, ולקדם מדיניות שתשמור על ישראל חזקה ותוביל להסדרים מדיניים יציבים. המכון עומד על חשיבותה של ירושלים המאוחדת כמסד לביטחון המדינה ולזהות הלאומית של העם היושב בציון.

המכון מספק ייעוץ מדיני למנהיגי המדינה ולגופים הממונים על מדיניות החוץ והביטחון. מדי פעם המכון מפרסם הערכת מצב ותוכנית מדינית-ביטחונית. כמו כן, המכון מעלה את המודעות לדילמות ביטחוניות של מדינת ישראל בעולם ובציבור בישראל באמצעות סמינרים, ימי עיון וכנסים בין לאומיים.

מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מתדרך באופן קבוע את הקהילה הדיפלומטית בארץ, את התקשורת המקומית והזרה וגם את הארגונים היהודיים בגולה. המכון מקיים קשרים בינלאומיים ענפים עם מכוני מחקר מקבילים בעולם, ועם הקהילייה האסטרטגית בעולם.

מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון רואה חובה להכשיר דור חדש של מומחים לביטחון לאומי.

צוות המכון

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם