ד"ר לרמן הוא שימש כסגן למדיניות חוץ ועניינים בינלאומיים במועצה לביטחון לאומי. הוא מילא תפקידים בכירים בצה"ל במשך למעלה מעשרים שנה. הוא שימש במשך שמונה שנים כמנהל המשרד לישראל והמזרח תיכון של הוועד היהודי האמריקני. הוא מלמד בתוכנית ללימודי המזה"ת במכללת שלם בירושלים, ובתוכניות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ובמכללה לביטחון לאומי. הוא מומחה ליחסי החוץ של ישראל ולמזרח התיכון. צבר, דור שלישי בארץ, ד"ר לרמן הוא בעל תואר דוקטור מאת London School of Economics, ובהמשך הקריירה קיבל תואר שני במנהל ציבורי (MPA) מאוניברסיטת הרווארד.
בתיאום עם וושינגטון, על ישראל לייצב מרחב חיץ ביטחוני בסוריה, למנוע השתלטות תורכית מלאה, להגן על מי שקשרו את גורלם איתנו, ולהסתייע במצב שנוצר כדי להעמיק את מצוקתו של חיזבאללה
במסגרת המהלכים הרחבים הנדרשים לבניין הכוח ולהתוויה מחדש של תפיסת הביטחון – כפי שהוצעו במאמרו של פרופ' אפרים ענבר, "השינויים העיקריים הנחוצים בתפיסת הביטחון של
השלום עם מצרים – "קר" ככל שיהיה – הנתפס בקהיר כ"בחירה אסטרטגית", הוא מרכיב חיוני לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ויש לשמור עליו מכל משמר.
מהלך ממשל טראמפ לחדש דיאלוג פוליטי ישיר עם רוסיה (ללא תיאום עם אוקראינה ומדינות אירופה) מצטרף לשורת צעדים נמרצים המעצבים מחדש את הסדר המדיני העולמי,
הטלטלה שחוללו התבטאויותיו של הנשיא דונלד טראמפ לגבי עתיד עזה – פינוי האוכלוסייה, שליטה אמריקנית, מודל של שיקום למעין "ריביירה מזרח-תיכונית" – מציפה שתי סוגיות
יש יסוד לדאגה באשר לנושא האיראני: אישים המזוהים עם עמדה תקיפה כלפי איראן הורחקו, וחלק מן המינויים בדרג הביניים (כמו גם סגן הנשיא) מזוהים כמתנגדי השימוש בכוח. נראה כי בשלב זה פניו למשא ומתן עם טהרן.
האירועים בסוריה, ובעיקר תפקידן של המיליציות המורדות הנתמכות על ידי תורכיה, חיזקו פעם נוספת את המחנה האזורי המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. ההתפתחויות מעוררות דאגה במצרים ובירדן, וגם בקרב שותפותיה של ישראל להסכמי אברהם.
הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, האישים שמונו על ידו לתפקידי מפתח בתחומי מדיניות החוץ, והדרג הצבאי האמריקני המקיים את הרציפות בין הממשלים, יידרשו בקרוב לשאלה האסטרטגית
קריסת משטר אסד היא מהלומה אסטרטגית ראשונה במעלה לאיראן, כמו גם לרוסיה, ולמעשה – לציר הסיני-רוסי-איראני-צפון-קוריאני שנראה היה, לכאורה, שיש בכוחו להציב אתגר גלובלי לארה"ב
החלטת מועצת הביטחון 1701 (12 באוגוסט 2006) הייתה פרי מעורבות ישירה של ממשלת ישראל דאז במהלכים המדיניים הרב-צדדיים, שנועדו להביא לסיומה של מלחמת לבנון השנייה.
לכאורה, מתקפת חמאס ב-7 אוקטובר 2023, והצטרפותו (למחרת) של ארגון חיזבאללה ללחימה, כמו גם המערכה שבה פתחו החות'ים בתימן נגד השיט בים סוף ונגד יעדים
חשיבות התמרון המדיני מול ארצות הברית במלחמה בעזה
עתיד יחסי ישראל ארה"ב תלוי בעיקר בהערכה האמריקנית לגבי נכסיות ישראל במצאיות הבינלרומית החדשה. ישראל צריכה למצוא דרכים להיות מועילה לארה"ב בהתמודדות עם עליית כוחה של סין.
יחסי ישראל וארה"ב: זו המטרה העליונה במדיניות החוץ
ישראל ניצבת בפני נקודות הכרעה גורליות. התנאי ההכרחי להתמודדות עם האתגרים שלפנינו הוא שמירה על לכידות לאומית מרבית.
יש נקודות בזמן שבהן האתגרים הלאומיים המשותפים צריכים לגבור על המפריד
מטרות הלחימה של ישראל היו ניצול ההזדמנות לשלילת חלק ניכר מהיכולות של חמאס להזיק לישראל, ושיקום ההרתעה כדי להאריך את תקופת השקט ככל האפשר.
חזרת ארה"ב להסכם תהווה התעלמות נוספת מבקשותיה של ישראל בנושא חיוני לה, ופגיעה במעמדה כבעלת ברית אמריקנית מרכזית במזה"ת.
לישראל חשוב מאוד לקדם מהלכים ומיזמים שימנפו את השינוי המתחולל לעינינו.
הקטנת המתח עם ממשל ביידן בנושא הפלסטינאי תאפשר לישראל להשיג תיאום טוב יותר עם ארה"ב בנושא איראן, ולכן מתחייבת יוזמת שלום ישראלית
שאיפותיו של ארדואן ל"השבת עטרה ליושנה" וביסוס הגמוניה תורכית במרחב שהיה פעם בשליטת האימפריה העות'מאנית מאיימות על יוון, קפריסין ומצרים, על איחוד האמירויות ואחרים בעולם הערבי, על צרפת ורבים נוספים…
המצב הנוכחי בלבנון הוא הגרוע ביותר מבחינתה של ישראל: חופש פעולה מלא לחיזבאללה, במדינה שחדלה זה מכבר לתפקד. מכאן האינטרס להתייצב לצד המהלך, שבו החלה צרפת, לשינוי יסודי בסדר הפוליטי,…
תורכיה מבצעת מהלכים המאיימים על היציבות באזור ועל האינטרסים הישראליים.
הנשיא עמנואל מקרון מוביל את צרפת למעורבות במאבק על עתיד הים התיכון. צרפת מתייצבת בלוב לימין מצרים (ואיחוד האמירויות) כנגד ההתערבות התורכית; בסוגיות הנוגעות לסימון הגבול הימי היא תומכת ביוון;…
הצורך להקצות חיילים אמריקאים ללחימה לצד ישראל עלול לפגוע באהדה שישראל זוכה לה בארה"ב ולהגביל את חופש הפעולה שלה.
