דברי הנשיא ג'ו ביידן (7 אוקטובר), שהזהירו את אויביה האחרים של ישראל לבל ינצלו את ההזדמנות – "העולם עוקב", the world is watching – המסר המשותף (9 אוקטובר), בנוסח דומה, של חמש מעצמות המערב, ונאומו ברוח זו (10 אוקטובר) מכוונים בבירור כאזהרה לחזבאללה ואיראן שלא להתערב בלחימה מול חמא"ס" "אל תעשו זאת".

כפי שהמחיש גם אסון השיטפונות בדארנה וסביבתה, לוב כיום איננה מדינה, אלא שתי מערכות שלטוניות, ממשלה אחת בטריפוליטניה במערב, ומשטרו של ח'ליפה ח'פתר בקירנאיקה במזרח (שכשל בהתמודדות עם נזקי הטבע). בשני האזורים מדובר למעשה במערכים של מיליציות מקומיות, ובכוחות חמושים על בסיס שבטי, והיעדר השלטון המרכזי ניכר ביתר שאת בדרום. ספק רב אם יש תוחלת לניסיון, שארה"ב מעורבת בו, להקנות לגיטימציה לממשלתו הנוכחית של עבד אל-חמיד דבייבה בטריפולי ולהגיע לבחירות כלל-ארציות. האירועים בעקבות הפגישה בין שרת החוץ (לשעבר) של "ממשלת האחדות הלאומית"בטריפולי, נג'לאא מנקוש, לבין שר החוץ אלי כהן, חשפו את המציאות הפוליטית המורכבת השוררת בשטחה של לוב. על ישראל להתנהל בזהירות, ובכל מקרה לעמוד על האינטרסים שלה ושל שותפותיה במזרח הים התיכון, תוך ניסיון לבטל את מזכר ההבנה מנובמבר 2019 בין אנקרה לטריפולי המחלק ביניהן את המים הכלכליים במזרח הים התיכון.

ביקורה בישראל של משלחת חברי קונגרס דמוקרטים, ובראשם מנהיג המיעוט בבית הנבחרים חכים ג'פריס – במסגרתה נועדו בין היתר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (7 אוגוסט 2023) – הוא בגדר תזכורת לכך שהמפלגה הדמוקרטית, למרות הקולות הצורמים הבוקעים מן האגף הרדיקלי שלה, עדיין מחויבת לישראל ולביטחונה. ג'פריס אף הדגיש זאת בדבריו בארץ, תוך שהוא הודף קריאות לפגיעה בסיוע. חשוב להתמיד במאמצים לשמר את בסיס התמיכה הדו-מפלגתי, ולהטות אוזן למסרים של ידידי ישראל משני עברי המתרס.

ביקוריו המתוכננים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקפריסין, שם אמורה הייתה להתקיים הפסגה המשולשת התשיעית עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, ובתורכיה, ביקור ראשון מסוגו של ראש ממשלה ישראלי זה 15 שנה, נדחו לספטמבר 2023 בשל מצבו הבריאותי. אולם מרכזיותו, עבור ישראל, של האגן המזרחי של הים התיכון כזירה אסטרטגית, כלכלית ומדינית עומדת בעינה. עם כל השלכותיו האפשריות של דיאלוג מדיני עם ארדואן – ויש נקודות מפגש משמעותיות בין האינטרסים של ישראל ותורכיה – סדר העדיפויות צריך להיות ברור. ישראל אינה צריכה להיענות ללחצים מצד תורכיה להקמת צינור גז אליה, ולצד החתירה לפתרונות מוסכמים בשאלת קפריסין, ובאשר למתווה הגבולות הימיים, חשוב לעמוד לצד דרישות היסוד של קפריסין ויוון, היכולות בין היתר להעניק לישראל עומק אסטרטגי בעת חירום. חשוב במיוחד לוודא שבכל הסדר תישמר עצמאות ההחלטה של קפריסין באשר למדיניות החוץ שלה.

ממשל ביידן – בדברי הנשיא עצמו בריאיון ל-CNN (9 ביולי) ובהודעות הבית הלבן – חורג באחרונה מן הנורמה הבינלאומית המקובלת של אי-התערבות בענייני הפנים של מדינת ישראל. הוא מותח ביקורת על הרכב הממשלה, לצד אמירה על כך שנתניהו מנסה להתמודד עם השלכותיה של המגמה "הקיצונית" בשורותיה, מתייצב לצד זכות המחאה, וקורא להסכמות רחבות כתנאי לשינויים במערכת המשפט. עמדות אלה משקפות גם גילויי דאגה גוברים בקרב יהדות ארה"ב, שהנשיא קשוב להלכי רוחה. התערבות זו מעוררות מורת רוח לגיטימית בישראל, אך בנסיבות הנוכחיות, בצל אתגר איראני מחריף – שארה"ב ושותפותיה במערב בוחנות מחדש את דרכי ההתמודדות מולו – על הממשלה לשים רסן לתגובות, לפעול בזהירות ובשיקול דעת, ולהתמקד באינטרסים ובערכים המשותפים ובסוגיות האסטרטגיות שעל הפרק. במישור המעשי, יש לחתור להבנות עם ארה"ב בסוגיה הפלסטינית, אם כי במסגרת תפיסת היסוד של ניהול הסכסוך ולא של חתירה להסדר קבע; להביא בחשבון גם את עמדות ארה"ב כשיקול משמעותי בעת התוויית המהלכים הבאים בחזית הפנימית, ולנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח כעת, בין היתר בשל השעייתו של רוב מאלי כמוביל המו"מ, לתיאום עמדות הדוק ככל האפשר בשאלת הגרעין האיראני.

הממשל האמריקני מאותת מאז ראשית 2023 – וביתר שאת בעקבות הפגיעה ביעדים אמריקניים על אדמת סוריה במרס – כי הוא מתגבר במידת מה את נוכחות כוחותיו במזרח התיכון, מגיב לעיתים בכוח על פיגועים המכוונים נגדם, ומהדק את הקשר הביטחוני עם בעלות בריתו, בעיקר ישראל.

בתוך ימים ספורים נרשמו תגובות אמריקניות קשות למהלכיה של ממשלת ישראל הנוכחית. אלו באו לידי ביטוי בגרסת הבית הלבן לגבי שיחת הנשיא ג'ו ביידן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (19 במרס 2023), שלשיטתם התמקדה ברפורמה במערכת המשפט, בזימונו של השגריר הרצוג לשיחת נזיפה ובתדרוך (21 במרס) של סגן דובר משרד החוץ, וודאנט פאטל, שבו תקף בחריפות את הצבעת הכנסת על ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. התייחסויות ביקורתיות מאוד נשמעו גם כלפי דברי שר האוצר בנאומו בפריס. בתוך כך, בחוגים אוונגליסטיים נרשמה מורת רוח מיוזמת חקיקה לאיסור פעילות בעלת גוון מיסיונרי בישראל, והממשלה מיהרה להסירה מעל הפרק.

ההחלטה, בפברואר 2023, לדחות את מועד קיומו של המפגש השלישי של "פורום הנגב" – שאמור היה להתקיים במרוקו במרס 2023 – שיקפה דאגה גוברת נוכח ההסלמה בעימות בין ישראל לפלסטינים, אך גם "חריקות" ביחסים הדו-צדדיים בין ישראל לחלק משותפותיה ל"הסכמי אברהם". מרוקו מאותתת בכמה אפיקים – כולל העיכוב בכינונם של יחסים דיפלומטיים מלאים ורשמיים – כי היא מצפה להכרה בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, שם גם היה הפורום אמור להתכנס. כדי להחדיר תנופה בהסכמים הקיימים, ולהותיר סיכוי להרחבתם, וכן בשל הצורך לעמוד יחד מול הבחישה האיראנית הגוברת בצפון אפריקה, הגיע הזמן להכרה בריבונות מרוקו, מלווה בצעדים להעמקת השת"פ הדו-צדדי, בדגש על הממד הביטחוני.

בצומת ההכרעות הנוכחי, מול אתגר איראני מחריף, דרך הפעולה העדיפה היא לשוב לתבנית של "ניהול הסכסוך" שבמסגרתה ישוקם שיתוף הפעולה הביטחוני ויישמר דפוס הריסון מצד חמאס.